הפורום הכלכלי החרדי הראשון

הערה חשובה: מפאת קוצר הדף, מאמר זה יתמקד במדיניות הכשרות לגבי מסלול ה-S&P 500.
הקדמה קצרה: במהלך השנים, עם השתנות דרכי המסחר בעולם, מעבר עסקים להיסחר בבורסה, וכן מאז שהמדינות החלו לגייס את התחייבויותיהן באמצעות הנפקת אגרות חוב, התאפשר לכל אדם לרכוש חלק ממניות חברה, להיחשב כבעלים ולקבל את הזכות להשתתף ברווחיה (דיבידנדים), וכן להלוות כסף למדינה ולקבל עליו ריבית. כתוצאה מכך, התעורר צורך לבחון את התייחסות ההלכה להשקעה בחברות אלו ובהלוואות למדינה. צורך זה התחדד ביתר שאת בשנים האחרונות, מאז יצירת מסלולי השקעה כמו "חיסכון לכל ילד", פנסיה ועוד, המחייבים חשיפה למוצרים המכילים מניות ואג"ח.
בעוד שבהשקעה פרטית במניות נחלקו הפוסקים האם לבעלות של אדם פרטי יש תוקף הלכתי, כיוון שליחיד אין השפעה על האיסורים של החברה (וכפי שכתב ר' משה פיינשטיין שזכות היחיד להצביע בחברה היא "פטומי מילי בעלמא"), הרי שבימינו, כאשר עיקר המסחר מתבצע דרך חברות השקעה, סוברים פוסקים רבים שלחברת ההשקעה יש כוח רב בחברה (בשל איגוד משקיעים פרטיים רבים), ולכן יש לראותה כבעלים לכל דבר ועניין.
אולם, כל הדיון דלעיל רלוונטי רק כאשר חברות ההשקעה רוכשות מניות רגילות (רכישה פיזית). בימינו, רוב חברות ההשקעה בישראל נחשפות למדד S&P 500 באמצעות מחקי מדד, כמו חוזים עתידיים. חוזים אלו מהווים הסכם בין חברת ההשקעה לבין בנק או חברה אחרת (לרוב מחו"ל), המתחייבים לספק את תשואת המדד (הרווח שעשה S&P 500) תמורת טובות הנאה שונות (עקיבה סינתטית) ואכמ"ל בזה. במקרה זה, כיוון שאין רכישת מניות, לא ניתן לדון על בעלות, שכן בחוזה עתידי אין קניין על דבר מסוים שעליו תחול בעלות.
כתוצאה מכך, החברה רוכשת ביתרת כספי המשקיעים (שלא שימשו לכיסוי עלויות החוזה) אג"ח ממשלתיות (שטרי חוב שהמדינה מנפיקה בריבית נקובה, לצורך גיוס הון למימון הוצאות הממשלה), אג"ח קונצרניות (אג"ח שחברות גדולות מנפיקות) וכן מפקידה פיקדונות בבנקים השונים בריבית.
בנוגע לאג"ח ממשלתיות, כיוון שיש למדינה היתר עסקה, ניתן לסמוך עליהן. זוהי דעת ועד הכשרות להשקעות של העדה החרדית, וכן דעת רבני תשואה כהלכה ורבני גלאט הון. אלו האחרונים סוברים שאף על פי שאינם מתירים אג"ח ללא היתר עסקה פרטי, ניתן להסתמך על היתר עסקה כללי, בצירוף מסורת של מקצת מתלמידי החזון איש, לפיה ממון המדינה נחשב כהפקר ואין בו איסור ריבית.
בנוגע לאג"ח קונצרניות (שעליהן מקבלים ריבית גבוהה יותר מאג"ח ממשלתיות) ולפיקדונות בבנקים, קיימת מחלוקת בין גופי הכשרות השונים:
העדה החרדית ותשואה כהלכה: סומכים על היתר עסקה כללי של הבנקים והחברות, שבו ההלוואה כפופה להיתר עסקה.
גלאט הון: עמדתם הרשמית היא, בעקבות חוות דעת של בנק ישראל משנת תשנ"ה, שהיתר עסקה אינו תקף משפטית. על אף שהבנקים פרסמו מאז התחייבות לציית להיתר עסקה, גלאט הון סוברים שאין להסתמך על כך להלכה, וכל עסקה עם בנק או חברה צריכה לכלול היתר עסקה פרטי המחייב את הלווה לציית להיתר עסקה. כתוצאה מכך, חברות ההשקעה המקבלות את הכשר גלאט הון, מתחייבות לחתום בשם העמיתים והמשקיעים על התחייבות לעמוד בכל כללי היתר העסקה.
אלו שנוהגים כדעתו של הגר"נ קרליץ, שלכתחילה אין להסתמך על היתר עסקה עם חברה או בנק כלל, צריכים להחליט האם לנהוג כדעתו אף במקום הפסד מרובה, כיון שבמסלולי הפנסיה כולם משקיעים גם באג"ח של חברות, ורק במסלול הלכה הראל של "חיסכון לכל ילד" משקיעים באג"ח ממשלתי בלבד, וכל אחד ינהג כדעת רבותיו.
בנוסף, ראוי לציין את הדיון ההלכתי על מסלולי הפנסיה הרגילים. מאז לפני שנתיים המדינה מבטיחה על 30% מנכסי קרן הפנסיה תשואה של 5.15% צמוד מדד. הקרן משקיעה את הכסף במניות ובאג"ח, שחלקם אינם כשרים, והמדינה מתחייבת לתת את התשואה הנ"ל, כאשר בתמורה היא מקבלת את התשואה של השקעת החברה. לאחרונה התברר ספק זה לטובה, לאחר שהרשויות הוציאו חוות דעת משפטית, שהמדינה היא הבעלים על נכסי הקרן, ולכן הדבר נחשב כהלוואה למדינה, והתשואה היא רק התחייבות של המדינה לשלם ריבית, וכמו הלוואה רגילה למדינה, שלעיל התברר שדעת גלאט הון היא להתיר.
לסיכום, קיימות גישות שונות בקרב גופי הכשרות בנוגע להשקעות במסלול S&P 500, הן לגבי אופן המעקב אחר המדד והן לגבי היתר עסקה. משקיעים המעוניינים להשקיע באופן כשר צריכים לבחון את מדיניות גופי הכשרות השונים ולקבל החלטה בהתאם לגישתם ההלכתית.
הערות:
כותב המאמר הינו מומחה לשוק ההון ותכנון פיננסי. אפשר ליצור קשר במספר 055-678-3731
המאמר מובא להעשרת ידע ואינו נועד להוות הוראה הלכתית כלשהי. כל אחד ינהג כדעת רבותיו בעניין זה.המאמר אינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה. חשוב להתייעץ עם מומחה לפני קבלת החלטה.

@פייבל-אשרינו כתב בלטווח ארוך. איזה קופת גמל לפתוח? ולמה 'בנקל' ממליצים על S&P ולא על מניות שלפי נתוני 'הראל' הרוויחו יותר?:

אגב: אפל גוגל וכו, אין בהם את כל השלוש חמורות? איך יכול להיות שיש הכשר לS&P?
מפנה למאמר שהעלתי כאן בפורום שמסביר את זה כאן

@הגיוני כתב בבעלי משכנתא? יכולים לחסוך בהוצאות!!:

אבל מה לעשות שבמציאות זה לא כך?

למה אתה חושב כך, הרי הבנק לא מחליט על העוגן לבד הוא חייב להיצמד לאג"ח ממשלתי, וכל הרעיון של אג"ח זה שקלול של ריבית הפריים, כי הרי בסופו של דבר מי שקונה את 99% מהאגחי"ם זה הגופים המוסדיים שזה אומר חברות ההשקעות כמו הראל מגדל מיטב, ולכל אחד יש חזאים ואנליסטים שכל תפקידם לחזות את הריבית לאורך התקופות, ובמקרה שהיו חושבים שהריבית תרד יותר ממה שמשוקלל אז הם היו קונים רק אגחי"ם, וכשהריבית יורדת הם היו מרוויחים המון כסף מלמכור את האגחי"ם.
ובתכלס הם מפקידים המון כסף בבנקים ואני מניח שהם יודעים מה שהם עושים.

@צמיחה לפני כמה חודשים היה ניסיון לפתיחת קרנות בs&p500 שיעקוב אחר המדד באמצעות חוזים עתידיים, וירכוש בשאר הכסף אג"ח דולריות מה שיפתור את השאלות ההלכתיות . אין לי מושג איפה זה אוחז, אבל לדעתי יהיה לזה ביקוש גם מחילונים שמפחדים מהחשיפה הדואלית לישראל וארה"ב, והסיכון בחוזי Forward שבמקרי קיצון יש את "סיכון צד נגדי" (Counterparty Risk)

@צמיחה כתב בהאם עדיין אפשר לנצל את התקרה בקרן השתלמות?:

האם סוף יום זה אומר שעה 18:30?

לא עד חצות.

@הגיוני כתב בבעלי משכנתא? יכולים לחסוך בהוצאות!!:

א"כ הייתי ממליץ תמיד על פריים שאפשר לצאת מתי שרוצים וכו'
ולא הייתי ממליץ אף פעם על מל"צ.

אני מסכים לחלוטין שמל"צ עדיף על פריים בגלל שע"פ רוב סכום התוספת על ריבית בנק ישראל (או המינוס על הפריים) הוא יותר גבוה מהמרווח מהעוגן במל"צ, שאלתי ישירות את הפקידה בלאומי והיא אמרה לי שזה נכון.
אני מעריך שהסיבה לכך בגלל היציבות והבטוחות שמסלול שמבוסס על אג"ח נותן לבנק.
לגבי הריבית היוון במל"צ, אני חושב שזה זניח לחלוטין במל"צ לשנתיים שיש בזה תחנת יציאה כל שנתיים.

אני לא מבין, למה הדיון מתמקד בכמה הריבית טובה מול הלוואה מהבנק,
מה שלדעתי הכי טוב זה להשקיע בשוק ההון ובמקביל להחזיר את החזרי המשכנתא, ויש בזה הטבה כפולה :
תשואה בטוחה בגובה הריבית + ללא מיסוי כלל, ובכסף שנחסך מהמשכנתא אני משקיע בשוק ההון.
ובמקסימום בחתונת הילדים מוצאים שוב משכנתא או בעדיפות לקחת הלוואה כנגד ההשקעה בשוק ההון.

@דוד-גולדברג כתב בשאלה על קרן ממונפת S&P 500 כפול 2 לטווח ארוך (30 שנה) – למה התשואה לא גבוהה יותר?:

אם כן זה לא שווה לעשות קרן התלמות עדיף לעשות מסחר עצמאי
ולשלם מס

הבעיה של קרן ממונפת עובדת, היא שחיקה בתנודתיות. שזה אומר שככל שהסנופי לא עולה בקו ישר (שאז תראה יותר מפי 2 בגלל האפקט של ריבית דריבית) אז יש הפסדים נקודתיים.
חשוב גם לציין שעל המינוף משלמים את ריבית הפד + ד"נ של 0.75%. כך שאי אפשר לבדוק את תשואות העבר כשריבית הפד הייתה אפסית למצב כיום.
אני מדבר רק על ממונפות שמאופסות יומית, לכאלה שהאיפוס שלהם הוא חודשי להתרחק כמו מאש.

@דוד.פ כתב בגידור הפסדים בשוק המניות האמריקאי באמצעות שער דולר/שקל – האם זה עובד?:

@צמיחה גם כאשר אתה קונה בשקלים מישהו משלם על ההמרה (אולי זה חלק מהסיבה למה הקרנות הישראליות וגם האיריות יקרות יותר מהקרנות האמריקאיות).

מי שעושה בשבילך את ההמרה זה העושה שוק שבכל מקרה לוקח מרווח מהמחיר האמיתי, כך שאין עלות ספציפית להמרת המט"ח,
ואגב 90% מהפעמים שאתה קונה בבורסה - אתה בעצם קונה מהעושה שוק, ולא ממשקיע רגיל.

לאחר התלבטות גדולה, החלטתי ללכת על פריים מינוס 0.6%, במקום ההצעה לעוגן פלוס 0.85% מרווח מהעוגן.
החישוב שלי מבוסס על כך שבעצם החילוק בין ההצעות הוא 0.05% לרעת הפריים מינוס, כי אני מניח שהעוגן וריבית בנק ישראל הם זהים בטווח הקצר.
בגלל שהשוק מתמחר בכל מקרה את כל ההפחתות ריבית. כך שיוצא שהמרווח מריבית בנק ישראל הוא 0.9%.
הרווח פה הוא מכך שאין עמלת פרעון מוקדם, ובנוסף אני מתכוון להצטרף ללאומי ולקבל את ההנחה של 0.25% בריבית הפריים.
כך שיוצא שהריבית תהיה פריים מינוס 0.85%.
אשמח לקבל הערות.
תודה רבה לכל מי שכתב פה וכך זירז אותי.