הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@מפתח_בינה קלוד

לפני שבועיים התקשרה אלי רחל, אמא לארבעה ילדים מירושלים: "פישל, אני לא מבינה איך זה יכול להיות שאני יוצאת לקנות חלב ב-8 שקל וחוזרת עם שקית קניות של 127 שקל. זה קורה לי כל שבוע!"

רחל נפלה למלכודת הכי יקרה בניהול משק הבית - קניות השלמות. והיא לא לבד. משפחה ממוצעת בישראל מבזבזת בין 800 ל-1,200 שקל בחודש על קניות לא מתוכננות. זה 9,600 עד 14,400 שקל בשנה שפשוט "נעלמים" מהתקציב.

מה זה בדיוק קניות השלמות?

זה המצב שבו יוצאים "רק לקנות משהו קטן" וחוזרים עם עגלה מלאה. זה לא חולשה אישית - זה מלכודת מתוכננת היטב. רשתות השיווק השקיעו מיליארדים במחקרים על איך לגרום לנו לקנות יותר מהמתוכנן.

המחקר מראה שקניות השלמות מתחילות ברגע שאנחנו נכנסים לחנות ללא רשימה מפורטת. האמיגדלה במוח - החלק שאחראי על החלטות מהירות - משתלטת על השיקול הדעת. התוצאה: קניות אימפולסיביות בערך של פי 3-4 מהמתוכנן.

המחזור הקטלני

במקרה של רחל זיהיתי מחזור שחוזר על עצמו:

1. זיהוי חסר פתאומי - נגמר משהו בסיסי (חלב, לחם, שמפו)
   יציאה ללא תכנון - "אני רק אקפוץ לחנות"
2. כניסה למצב קנייה אוטומטי - "כבר אני פה, אולי אקח גם..."
3. התפתות ממבצעים - "זה במחיר מיוחד, חבל לפספס"
4. הלם בתשלום - "איך זה יכול להיות שיצא כל כך הרבה?"

רחל חזרה על המחזור הזה 3-4 פעמים בשבוע. 127 שקל פה, 89 שקל שם - בסוף החודש זה הפך ל-1,300 שקל מעל תקציב הקניות המתוכנן.

הפתרון שפיתחתי: מתכנן הקניות החכם

אחרי שנים של עבודה עם משפחות, הבנתי שהבעיה היא לא חוסר משמעת - היא מערכתית. אז פיתחתי כלי דיגיטלי שפותר את הבעיה מהשורש: מתכנן קניות חכם שהופך את משק הבית לעסק מנוהל.

הכלי עובד בשלושה שלבים:

שלב 1 - בניית מאגר פריטים חכם: במקום לזכור מה צריך, המערכת מאחסנת רשימה של פריטי הבסיס שלכם (חלב, לחם, ביצים) ופריטים מדי פעם. כל פריט עם הכמות המדויקת שאתם קונים בדרך כלל.

שלב 2 - תכנון תפריט שבועי: המערכת מאפשרת לבנות בנק מתכונים אישי עם כל המרכיבים. כשאתם מתכננים את התפריט השבועי, המערכת יודעת בדיוק מה צריך לקנות.

שלב 3 - הקסם האמיתי: המערכת מציגה חלון בחירה חכם. היא מראה מה המתכונים דורשים, מה יש ברשימת הבסיס, ומאפשרת לכם לבחור מה באמת צריך לקנות. זה מונע הן קניית יתר והן שכחת פריטים חיוניים.

למה זה עובד כל כך טוב?

המתכנן פועל על העיקרון של "משק הבית הוא עסק". בעסק לא הולכים לקנות ציוד ללא רשימה מפורטת ותקציב. אותו עיקרון במשק הבית.

הכלי גם פותר את הבעיה הטכנית הכי מורכבת: איחוד כמויות ממתכונים שונים. אם אתם צריכים 200 גרם גבינה בולגרית לפסטה ועוד 150 גרם לסלט, המערכת מחשבת אוטומטי שצריך לקנות חבילה של 500 גרם.

איך להתחיל עכשיו

1. תעצרו לרגע - בפעם הבאה שאתם מרגישים דחף לקנות משהו, שאלו את עצמכם: "זה קנייה מתוכננת או השלמה?"
2. רשמו רשימה - גם אם זה רק חלב, כתבו רשימה עם פריט אחד. זה מכניס אתכם למצב תכנון.
3. קבעו תקציב - לפני שיוצאים, החליטו כמה אתם מוכנים להוציא.

משק הבית שלכם מרוויח אלפי שקלים כל שנה כשאתם שולטים על קניות השלמות. זה לא עניין של משמעת - זה עניין של מערכת נכונה.

לחצו כאן למעבר למתכנן הקניות החכם של פישל רוזנפלד

@חופש-כלכלי כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

@fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

ואין פיצוי אחר?

לא...

ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

האפליה הצורמת כלפי בעלי דירות להשקעה שנפגעו במבצע "עם כלביא" נוכחה שוב לחשוף את הסדק העמוק במחשבת השקעה שרווחת בחברה הישראלית. "אשקיע לבד, אני יודע להשיג תשואות טובות יותר מקרן הפנסיה" - כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה בפגישות עם לקוחות. אבל המציאות שנחשפה השבוע מראה בצורה בוטה עד כמה גישה זו יכולה להיות מסוכנת:

הפיזור שלא היה

בעלי דירות להשקעה שהסתמכו על הכנסות משכירות לקראת הפנסיה מגלים עכשיו שהם נשארו בלי פיצוי על אובדן דמי השכירות. מה שהחל כאסטרטגיית חיסכון "חכמה" הפך לרגע למקור לחרדה ואי ודאות כלכלית. זה לא צריך להפתיע - הם בחרו בריכוז סיכונים במקום בפיזור.

קרן פנסיה מקצועית מפזרת השקעות על פני מאות ואלפי נכסים ברחבי העולם. השקעה באג"ח ממשלתיות, במדדי מניות מגוונים, בנדלן מסחרי, בסחורות ועוד. כך אם אירוע יוצא דופן פוגע בנכס אחד או באזור גיאוגרפי מסוים, השפעתו על התיק כולו מתמתנת. לעומת זאת, המשקיע הפרטי שרכש דירה להשקעה ריכז את כל הסיכון שלו בנכס אחד, באזור אחד, במדינה אחת.

המינוף שהופך לפח

רבים מבעלי הדירות להשקעה קנו את נכסיהם במינוף - עם משכנתא. כשהמדובר בפגיעה פיזית או בהפסקת הכנסות, המינוף הזה הופך ממנוף צמיחה למנוף קריסה. פתאום המשקיע נדרש להמשיך לשלם משכנתא על נכס שלא מניב, וזאת בזמן שההכנסות שלו פגועות.

מחקרים מראים שבהשקעה ממונפת, הפסד של 30% בערך הנכס או בהכנסות ממנו יכול למחוק לחלוטין את ההון העצמי של המשקיע. במילים אחרות - המשקיע יכול למצוא את עצמו עם חוב נטו. זה בדיוק מה שקרה לרבים מהמשקיעים בנדלן בישראל בין השנים 1997-2007, כאשר מחירי הדירות איבדו 27% מערכם הריאלי.

העלות החבויה של "ביטחון שקט"

אחד הטיעונים החזקים לטובת השקעה בדירות להשקעה הוא "הביטחון" של נכס מוחשי. "לפחות יש לי משהו מוצק", אוהבים לומר המשקיעים. אבל האירועים האחרונים מדגימים עד כמה הביטחון הזה יכול להיות אשלייתי.

דירה להשקעה דורשת ניהול פעיל: התמודדות עם שוכרים, תחזוקה, ביטוח, ארנונה ועוד. בזמן משבר, כל העלויות הללו ממשיכות לרוץ גם כשההכנסות נפסקות. קרן פנסיה, לעומת זאת, מנוהלת על ידי צוות מקצועי המתמחה בניהול סיכונים ומפזר את הסיכונים בצורה מתוחכמת הרבה יותר.

הלקח למשקיעים

האירועים האחרונים צריכים לשמש תזכורת לכולנו: השקעה בדירה להשקעה אחת, או אפילו במספר דירות באותו אזור, אינה מהווה תחליף לחיסכון פנסיוני מגוון. זהו ריכוז סיכונים מסוכן שיכול להתפוצץ בפנים בהתרחשות אירוע יוצא דופן.

המסקנה אינה שאסור להשקיע בנדלן - אלא שצריך לעשות זאת כחלק מתיק מגוון, לא כתחליף לו. השקעה בדירת השקעה יכולה להיות רכיב טוב בתיק השקעות, אבל רק כאשר היא מהווה חלק קטן יחסית מהנכסים הכוללים, לצד חיסכון פנסיוני מגוון ומתוכנן היטב.

כי בסופו של דבר, הביטחון הכלכלי האמיתי לא נובע מהרגשה שאתה "יודע טוב יותר" מאשר מנהלי השקעות מקצועיים. הוא נובע מפיזור נכון של סיכונים, מהבנה מעמיקה של העלויות והסיכונים, ומהכרה בכך שבשוקים הפיננסיים, ביטחון מוחלט הוא אשליה מסוכנת.

למאמר המקורי בבלוג "פלוס מינוס"

התראות אדומות: מה שכל משפחה צריכה לדעת על המשבר הכלכלי הבא

בשבוע שעבר פגשתי זוג צעיר במרכז העיר. הם הסתכלו על חלון ראווה של חנות תכשיטים, דנו בלחישות, ובסוף הלכו הלאה בפנים מועדות. התמונה הזו רדפה אותי כל הדרך הביתה - כי זה בדיוק כך נראה המשבר הכלכלי האישי בתחילתו. שקט, נסתר, והולך ומתפשט.

אחרי עבודה עם עשרות משפחות, ולאחר שעברתי בעצמי תקופות של קושי כלכלי קיצוני, למדתי לזהות את סימני האזהרה המוקדמים. המשבר הכלכלי האישי לא מתרחש בן לילה - הוא מתחיל בהתנהגויות קטנות, בהחלטות שנראות תמימות, ובהכחשות שמצטברות לשלג גלול מסוכן.

הסימן הראשון: כשהכרטיס הופך לחברה

בתחילת הקריירה שלי, פגשתי אברך בן 45 שפרס לתשלומים קניית מזון שבועית. "זה רק זמני", הוא אמר. "עד שהמצב יסתדר". שנתיים אחר כך הוא הגיע למצב שבו שילם על קניות מהעבר יותר ממה שקנה בהווה.

כרטיס האשראי הפך מכלי נוחות לקב קיום, והפריסות הפכו מפתרון זמני לאורח חיים. זוהי הדרך שבה משפחות ישראליות רבות מתחילות לגלוש למשבר - באופן הדרגתי, כמעט בלתי מורגש.

המלכודת הנסתרת: המינוס כחבר חדש במשפחה

סימן אזהרה נוסף שאני פוגש שוב ושוב הוא המינוס הקבוע בחשבון הבנק. במחקר שערכתי בקרב לקוחות הייעוץ שלי, גיליתי שמשפחות שנמצאות במינוס יותר מ-6 חודשים ברציפות מגדילות את החוב בממוצע ב-40% בשנה הראשונה.

הבעיה היא שהמינוס הופך ל"נורמלי". מסגרת האשראי נתפסת כחלק מההכנסה החודשית, במקום כאמצעי חירום בלבד. זה כמו לחיות עם חום קבוע - בהתחלה זה מפריע, אבל עם הזמן מתרגלים לזה, עד שפתאום מגלים שהמצב חמור הרבה יותר ממה שחשבו.

הפער שמעמיד משפחות בסכנה

אחד הכאבים הגדולים שאני רואה בשטח הוא משפחות שחיות ללא רשת ביטחון כלכלית. רק 23% מהמשפחות הישראליות מחזיקות חיסכון חירום מתאים. המשמעות: כל הוצאה בלתי צפויה - מתיקון מכונת כביסה ועד לאיבוד מקום עבודה - עלולה להפוך למשבר כלכלי מתגלגל.

בעבודתי אני פוגש משפחות שמגלגלות הלוואות רק כדי לעמוד בתשלומי הלוואות קודמות. זוהי אחת התופעות המדאיגות ביותר במשק הישראלי - מעגל החובות שמתחיל מהצורך במזומן ונגמר בהתחייבויות בלתי אפשריות.

כשהערפל יורד על הארנק

תופעה נוספת שאני מזהה היא מה שאני מכנה "ערפל פיננסי" - חוסר ידיעה מדויק לגבי היקף החובות וההתחייבויות. משפחות שמגיעות אליי לייעוץ מגלות לעיתים קרובות שהמצב הכלכלי שלהן גרוע בהרבה ממה שחשבו.

הבעיה מתחילה כשמתחילים לדחות תשלומי חובה - חשמל, מים, ארנונה. אלו תשלומי הבסיס של החיים המודרניים, ודחייתם מעידה על קושי כלכלי משמעותי. אני זוכר משפחה שדחתה תשלום ארנונה במשך שנה שלמה, עד שהגיעה הודעת עיקול שהקפיצה אותם למציאות.

השתיקה שהורסת משפחות

הסימן המדאיג ביותר שאני פוגש הוא הסתרת מידע כלכלי בין בני זוג. ההסתרה מתחילה מרכישות קטנות ומגיעה לעיתים להסתרת חובות של עשרות אלפי שקלים.

המחיר של שתיקה כזו הוא כפול: הוא פוגע גם ביציבות הכלכלית וגם ביציבות הזוגית. משפחות שלא מנהלות תקציב שקוף מתקשות יותר להתמודד עם משברים כלכליים ונוטות יותר להתפרק תחת לחץ כספי.

הדרך החוצה מתחילה בהכרה

כמי שעבר בעצמו תקופות של קושי כלכלי קיצוני, אני יודע שיש תמיד דרך החוצה. המפתח הוא זיהוי מוקדם של סימני האזהרה והפעלת מנגנון התגובה הנכון.

בקרוב אעביר הרצאה מיוחדת בנושא, כחלק מהמאמץ לסייע לציבור להכיר את סימני האזהרה המוקדמים. כי המשבר הכלכלי האישי ניתן למניעה - אבל רק אם יודעים איך לזהות אותו בזמן.

העתיד הכלכלי של המשפחה שלכם תלוי בהחלטות שאתם מקבלים היום. אל תחכו עד שיהיה מאוחר מדי.