דילוג לתוכן

מדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?

כלכלת המשפחה
5 3 209 3
  • האפליה הצורמת כלפי בעלי דירות להשקעה שנפגעו במבצע "עם כלביא" נוכחה שוב לחשוף את הסדק העמוק במחשבת השקעה שרווחת בחברה הישראלית. "אשקיע לבד, אני יודע להשיג תשואות טובות יותר מקרן הפנסיה" - כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה בפגישות עם לקוחות. אבל המציאות שנחשפה השבוע מראה בצורה בוטה עד כמה גישה זו יכולה להיות מסוכנת:

    הפיזור שלא היה

    בעלי דירות להשקעה שהסתמכו על הכנסות משכירות לקראת הפנסיה מגלים עכשיו שהם נשארו בלי פיצוי על אובדן דמי השכירות. מה שהחל כאסטרטגיית חיסכון "חכמה" הפך לרגע למקור לחרדה ואי ודאות כלכלית. זה לא צריך להפתיע - הם בחרו בריכוז סיכונים במקום בפיזור.

    קרן פנסיה מקצועית מפזרת השקעות על פני מאות ואלפי נכסים ברחבי העולם. השקעה באג"ח ממשלתיות, במדדי מניות מגוונים, בנדלן מסחרי, בסחורות ועוד. כך אם אירוע יוצא דופן פוגע בנכס אחד או באזור גיאוגרפי מסוים, השפעתו על התיק כולו מתמתנת. לעומת זאת, המשקיע הפרטי שרכש דירה להשקעה ריכז את כל הסיכון שלו בנכס אחד, באזור אחד, במדינה אחת.

    המינוף שהופך לפח

    רבים מבעלי הדירות להשקעה קנו את נכסיהם במינוף - עם משכנתא. כשהמדובר בפגיעה פיזית או בהפסקת הכנסות, המינוף הזה הופך ממנוף צמיחה למנוף קריסה. פתאום המשקיע נדרש להמשיך לשלם משכנתא על נכס שלא מניב, וזאת בזמן שההכנסות שלו פגועות.

    מחקרים מראים שבהשקעה ממונפת, הפסד של 30% בערך הנכס או בהכנסות ממנו יכול למחוק לחלוטין את ההון העצמי של המשקיע. במילים אחרות - המשקיע יכול למצוא את עצמו עם חוב נטו. זה בדיוק מה שקרה לרבים מהמשקיעים בנדלן בישראל בין השנים 1997-2007, כאשר מחירי הדירות איבדו 27% מערכם הריאלי.

    העלות החבויה של "ביטחון שקט"

    אחד הטיעונים החזקים לטובת השקעה בדירות להשקעה הוא "הביטחון" של נכס מוחשי. "לפחות יש לי משהו מוצק", אוהבים לומר המשקיעים. אבל האירועים האחרונים מדגימים עד כמה הביטחון הזה יכול להיות אשלייתי.

    דירה להשקעה דורשת ניהול פעיל: התמודדות עם שוכרים, תחזוקה, ביטוח, ארנונה ועוד. בזמן משבר, כל העלויות הללו ממשיכות לרוץ גם כשההכנסות נפסקות. קרן פנסיה, לעומת זאת, מנוהלת על ידי צוות מקצועי המתמחה בניהול סיכונים ומפזר את הסיכונים בצורה מתוחכמת הרבה יותר.

    הלקח למשקיעים

    האירועים האחרונים צריכים לשמש תזכורת לכולנו: השקעה בדירה להשקעה אחת, או אפילו במספר דירות באותו אזור, אינה מהווה תחליף לחיסכון פנסיוני מגוון. זהו ריכוז סיכונים מסוכן שיכול להתפוצץ בפנים בהתרחשות אירוע יוצא דופן.

    המסקנה אינה שאסור להשקיע בנדלן - אלא שצריך לעשות זאת כחלק מתיק מגוון, לא כתחליף לו. השקעה בדירת השקעה יכולה להיות רכיב טוב בתיק השקעות, אבל רק כאשר היא מהווה חלק קטן יחסית מהנכסים הכוללים, לצד חיסכון פנסיוני מגוון ומתוכנן היטב.

    כי בסופו של דבר, הביטחון הכלכלי האמיתי לא נובע מהרגשה שאתה "יודע טוב יותר" מאשר מנהלי השקעות מקצועיים. הוא נובע מפיזור נכון של סיכונים, מהבנה מעמיקה של העלויות והסיכונים, ומהכרה בכך שבשוקים הפיננסיים, ביטחון מוחלט הוא אשליה מסוכנת.

    למאמר המקורי בבלוג "פלוס מינוס"

  • האפליה הצורמת כלפי בעלי דירות להשקעה שנפגעו במבצע "עם כלביא" נוכחה שוב לחשוף את הסדק העמוק במחשבת השקעה שרווחת בחברה הישראלית. "אשקיע לבד, אני יודע להשיג תשואות טובות יותר מקרן הפנסיה" - כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה בפגישות עם לקוחות. אבל המציאות שנחשפה השבוע מראה בצורה בוטה עד כמה גישה זו יכולה להיות מסוכנת:

    הפיזור שלא היה

    בעלי דירות להשקעה שהסתמכו על הכנסות משכירות לקראת הפנסיה מגלים עכשיו שהם נשארו בלי פיצוי על אובדן דמי השכירות. מה שהחל כאסטרטגיית חיסכון "חכמה" הפך לרגע למקור לחרדה ואי ודאות כלכלית. זה לא צריך להפתיע - הם בחרו בריכוז סיכונים במקום בפיזור.

    קרן פנסיה מקצועית מפזרת השקעות על פני מאות ואלפי נכסים ברחבי העולם. השקעה באג"ח ממשלתיות, במדדי מניות מגוונים, בנדלן מסחרי, בסחורות ועוד. כך אם אירוע יוצא דופן פוגע בנכס אחד או באזור גיאוגרפי מסוים, השפעתו על התיק כולו מתמתנת. לעומת זאת, המשקיע הפרטי שרכש דירה להשקעה ריכז את כל הסיכון שלו בנכס אחד, באזור אחד, במדינה אחת.

    המינוף שהופך לפח

    רבים מבעלי הדירות להשקעה קנו את נכסיהם במינוף - עם משכנתא. כשהמדובר בפגיעה פיזית או בהפסקת הכנסות, המינוף הזה הופך ממנוף צמיחה למנוף קריסה. פתאום המשקיע נדרש להמשיך לשלם משכנתא על נכס שלא מניב, וזאת בזמן שההכנסות שלו פגועות.

    מחקרים מראים שבהשקעה ממונפת, הפסד של 30% בערך הנכס או בהכנסות ממנו יכול למחוק לחלוטין את ההון העצמי של המשקיע. במילים אחרות - המשקיע יכול למצוא את עצמו עם חוב נטו. זה בדיוק מה שקרה לרבים מהמשקיעים בנדלן בישראל בין השנים 1997-2007, כאשר מחירי הדירות איבדו 27% מערכם הריאלי.

    העלות החבויה של "ביטחון שקט"

    אחד הטיעונים החזקים לטובת השקעה בדירות להשקעה הוא "הביטחון" של נכס מוחשי. "לפחות יש לי משהו מוצק", אוהבים לומר המשקיעים. אבל האירועים האחרונים מדגימים עד כמה הביטחון הזה יכול להיות אשלייתי.

    דירה להשקעה דורשת ניהול פעיל: התמודדות עם שוכרים, תחזוקה, ביטוח, ארנונה ועוד. בזמן משבר, כל העלויות הללו ממשיכות לרוץ גם כשההכנסות נפסקות. קרן פנסיה, לעומת זאת, מנוהלת על ידי צוות מקצועי המתמחה בניהול סיכונים ומפזר את הסיכונים בצורה מתוחכמת הרבה יותר.

    הלקח למשקיעים

    האירועים האחרונים צריכים לשמש תזכורת לכולנו: השקעה בדירה להשקעה אחת, או אפילו במספר דירות באותו אזור, אינה מהווה תחליף לחיסכון פנסיוני מגוון. זהו ריכוז סיכונים מסוכן שיכול להתפוצץ בפנים בהתרחשות אירוע יוצא דופן.

    המסקנה אינה שאסור להשקיע בנדלן - אלא שצריך לעשות זאת כחלק מתיק מגוון, לא כתחליף לו. השקעה בדירת השקעה יכולה להיות רכיב טוב בתיק השקעות, אבל רק כאשר היא מהווה חלק קטן יחסית מהנכסים הכוללים, לצד חיסכון פנסיוני מגוון ומתוכנן היטב.

    כי בסופו של דבר, הביטחון הכלכלי האמיתי לא נובע מהרגשה שאתה "יודע טוב יותר" מאשר מנהלי השקעות מקצועיים. הוא נובע מפיזור נכון של סיכונים, מהבנה מעמיקה של העלויות והסיכונים, ומהכרה בכך שבשוקים הפיננסיים, ביטחון מוחלט הוא אשליה מסוכנת.

    למאמר המקורי בבלוג "פלוס מינוס"

    @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    פתאום המשקיע נדרש להמשיך לשלם משכנתא על נכס שלא מניב, וזאת בזמן שההכנסות שלו פגועות.

    כשיש משכנתא אז גם (וודאי)יש ביטוח לדירה.

  • ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

  • ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    ואין פיצוי אחר?

  • @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    ואין פיצוי אחר?

    @חופש-כלכלי כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    @fishel כתב במדוע נדל"ן להשקעה אינו תחליף לפנסיה?:

    ביטוח דירה מחריג מלחמה וטרור

    ואין פיצוי אחר?

    לא...

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    15 פוסטים
    137 צפיות
    ב
    @מרים-הורביץ-נכסים כתב בהתייעצות על דירה זולה או דירה עם אופצייה: @חנינא אשתדל להעלות עוד נקודות בהמשך לשיקולים ש @מבין-עניין העלה: אכן זמן של שידרוג דירת המגורים הוא הזדמנות נפלאה להתקדם להגדלת נכסי הנדל''ן שלכם. אשתדל להתייחס לעוד כמה הבטים: אפשרות א': רכישת דירה נוספת -הדירה נידת וקלה למכירה ולשינוי בהתאם לצרכים ולאפשרויות. -דירה בפריפריה אפשר אח''כ להעביר מתנה לילדים או לצורך הענקת דירה לנישואים או למכור אח''כ בלי לשלם מס שבח על ההשבחה. חסרונות אפשריים: הפסד מענק עבודה לבעלי דירה שנייה. יש ערים שעלולים להפסיד הנחה בארנונה וגם תמיכות קהילתיות מסוימות. השכירות היא ברוטו. רכישת יח''ד: מעלות- לעיתים מאפשר להגיע לדירה טובה יותר, דירת הבסיס ביחס לרכישת דירה נפרדת נוספת. מחירי השכירות עם פוטנציאל עלייה בשל המחסור בציבור החרדי. חסרונות- הדירה לא ניתנת למכירה בקלות (טאבו משותף גורם לנזק עצום לערך הדירה הראשונית) כל הדירה ביחד גם יותר קשה למכור כי מדובר על נכסים יותר יקרים ויותר 'מסורבלים' פעמים רבות עלויות הבנייה והשיפוץ יקרות משמעותית וגורמות לתחשיב הראשוני להפוך להפסדי או למעיק על ההחזר החודשי. לעיתים אפשר גם לפרוס את המשכנתא הקיימת ליותר שנים, ולשרג את סוג ההשקעה להשקעה מניבה הרבה יותר עם פוטנציאל השבחה בלי להכביד על ההחזר החודשי. במקרה כזה- בו אפשר להגיע לרכישה משמעותית יותר, יש פעמים רבות עדיפות לרכישת דירה נוספת. אני ממליצה על ייעוץ מותאם אישית כי נתונים משתנים מאחד לשני. בהצלחה רבה! אנני חושב שהוא לא התכוון לקנות יחידת דיור אלא דירה עם יחידה צמודה @מבין-עניין כתב בהתייעצות על דירה זולה או דירה עם אופצייה: @מרים-הורביץ-נכסים מפנה אותך למחקר של ד"ר ריצ'ארד ויסמן על 'חסרי מזל' ו'ברי מזל'. בקיצור נמרץ ההבדל ביניהם הוא שחסרי המזל ממוקדים מידי, לכן הם מפספסים הזדמנויות. ברי המזל פותחים עיניים לכל הכיוונים. הם לא מחפשים משהו מסויים!. ומי שרוצה באריכות, פורסם בעלון ערכים לפני כמה חודשים- c578568c-4717-471b-856d-1d5b1d569b40-שימו לב.pdf זה לא סתירה אפשר לדעת מה אתה רוצה אבל בחיפושים להגדיל ראש
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    136 צפיות
    שמיל שמילש
    @דוד-גולדברג הפתרון של שימוש במזומן לא באמת ישים הכלל השלישי ניחא [למרות שהסיפור עם הדופמין נשמע קצת מיסטי לשכנע אנשים] הכלל השני צריך לנסות על עצמי ולבדוק, אבל צריך לזה ככל הנראה 'סדר מוסר' כל יום של כמה דקות. לדעתי העצה הפשוטה ביותר היא לקחת מחברת לרשום כמה כסף יש לך לחודש הקרוב בכותרת למעלה, ולמטה בסוף כל יום לרשום את כל הווצאות שהיו, כשאתה רואה כל יום שמכסת הכספים האמיתית שקיימת לך נגמרת אתה תחשוב פעמיים בעתיד
  • 1 הצבעות
    5 פוסטים
    148 צפיות
    שמיל שמילש
    נידון כאן קרדיט ל@צמיחה
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    116 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • "קום ועשה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    10 הצבעות
    3 פוסטים
    252 צפיות
    ד
    @ביזנייעס ישבתי עם מנהל גמ"ח גדול ודיברתי אתו על בנקל והוא אמר לי אם רק היה לי מאה אלף שקל לחתונה של הבת שלי הכול היה נראה אחרת זה אומנם לא היה מספיק אבל היה לי מאיפה להתחיל... קם דור חדש