הפורום הכלכלי החרדי

@טריידר כתב במגורים בפריפריה פרק א' - הקדמה:

למה אברכים חרדים לא עוברים בהמוניהם לגור בפריפריה הזולה?

אז ככה (כמה תובנות חלקיות) :

1. כי בפריפריה אין "שכנים עם כובע שחור כמו שלי":
מה תעשה אשתו אם היא רואה מישהי הולכת עם מטפחת מקושטת?! זה יכול לגרום לזעזוע רוחני. הקהילה זה לא תוספת – זה החמצן.

2. כי ב"ב זה לא מיקוד, זה מצב נפשי:
גם אם תקנה לו וילה בנוף הגליל, הוא ירגיש שעשו לו גלות. אין דף יומי בכניסה למקוה, אין קיוסק של שטייגעניסט, אין מי שיגיד לו "א גוטע שאבעס" במנגינה הנכונה.

3. כי "רֶב יוֹסֶה גר שם?" לא? אז גם אני לא:
אברכים לא בוחרים דירה לפי נוף, אלא לפי מי כבר גר שם. אף אחד לא רוצה להיות האברך הראשון שיגיע, אלא רק ה-301 כשהשכונה כבר מלאה.

בשורה התחתונה?
זה לא עניין של נדל"ן – זה עניין של זהות. בפריפריה אין תחושת "אני חלק ממשהו גדול וקדוש" – אז מעדיפים לשלם שכירות כמו משכנתא על פנטהאוז בתל אביב... ולקוות למשיח, או לפטור מארנונה.

מצחיק? כן.
עצוב? גם.

מה אתם חושבים ?
@ועדת-הדיור-בצפון

נראה לי שהתשובה העיקרית והפשוטה.
חוסר יכולת לקחת אחריות על עצמנו, אנו מצפים מאברך צעיר שיבין את המציאות בה הוא חי, ומתוך התמונה הכוללת שיגיע להחלטה מושכלת.
לא חונכנו לקרוא את המציאות ולהחליט על פיה. אנחנו מורגלים בסיפורים על כל מיני מופתים וניסים, ורגילים לחיות על פי אידיאולוגיות ואמונות שונות ולא לפי המציאות.
ולכן המציאות לא מבלבלת אותנו, אתה יכול להראות לאברך את המצב, אבל בכלל לא נגעת בו, זה לא מדבר אליו, הוא רגיל לחשוב רק במושגים של 'השתדלות' שלא באמת עוזרת אלא רק כי אנו מצווים, והמציאות נקבעת רק לפי רצון ה', ולא לפי איך שנראה בעיני בשר.
אחשדרפן הוא סך הכל רץ מהיר, ולא הוגה דעות, ולכן אני לא יכול להתווכח עם התפיסה הזו, אבל אם היא נכונה, באמת אין שום סיבה לעבור לפריפריה, אפילו אם זה רק טיפ טיפה פחות נח. ואם היא לא נכונה, אז קודם כל צריך שיעשו שינוי תפיסה, ואז תראה את הפריפריה מוצפת, כי תכלס' אין שום פיתרון הנראה לעין.