@ברכת-ה-תעשיר אם תקרא מה שכתבתי תפילה זו היא תפילה על נס.
רק הסברתי למה יש רווח במה שהמשקיעים יפסידו רווח להם עצמם ולציבור כולו.
י
יושב בגנים
@יושב בגנים
-
מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה? -
מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?זהו קישור לשיעור של ר"צ ברוורמן שנמסר בנווה יעקב בכנס השקעות על ידי גמ"ח השכונה,
מומלץ לכל משקיע להאזין לכל הדרשה,
ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ. -
מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?לקחים והתבוננות בפרשת המכרות באתיופיה – מבט תורני ומציאותי
בשבועות האחרונים נחשפתי רבות לפרשה המדוברת, הן מכלי ראשון והן מכלי שני ושלישי. דברי סומכים על שיחות עם משקיעים ועם בני משפחת המגייס (שאליו אני רוחש הערכה אישית רבה), וכן על עיון בדו"חות שהופצו למשקיעים ובפרסומי 'הפורום להגנת הצרכן'.
לעניות דעתי, מדובר ב"מקרה מבחן" קריטי לכל בן תורה הבוחן דרכי השתדלות. הרי רוב המשתתפים כאן אינם מבקשים להפוך לאנשי עסקים חובקי עולם, אלא חותרים למטרה מקודשת אחת: לחתן ילדים בכבוד ולספק צרכי ביתם בלא להזדקק למתנת בשר ודם.
גילוי נאות: להבנתי, בנקודת הזמן הנוכחית העסק זקוק לנס גלוי כדי להצליח. תפילתי היא שלפחות 90% מהקרן תחזור למשקיעים – מחד, כדי שלא יאבדו את קורת גגם חלילה, ומאידך, שלא יחזור הכל במילואו, כדי שלא יקום היזם הבא ויסחף יהודים תמימים להרפתקאות מסוכנות מעין אלו.
ניתוח המציאות – ארבע אפשרויות
לפנינו ארבע דרכים אפשריות להגדרת המצב (כאשר רק אחת מהן היא האמת):- הצלחה בפתח: השקעה מעולה שעומדת להניב פירות, וכל הפרסומים השליליים מקורם בצרות עין.
- סיכון סביר שנכשל: השקעה שהוגדרה כ"סיכון נמוך", אך בשל נסיבות אונס וגורמים בלתי צפויים לא עלתה יפה.
- הון-סיכון (High Risk): השקעה בסיכון גבוה מאוד עם פוטנציאל רווח עצום, שנשארה כזו עד היום.
- כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
נגיעות
חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
משוואת הסיכון-סיכוי
עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
מדוע לפנות לאברכים?
נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות: - הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
- גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
המצב כיום
חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
יהיו הדברים לעורר את הציבור
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}