דילוג לתוכן

פודקאסט של גמ"ח יד שמשון על השקעה ב s&p 500

שוק ההון והשקעות
26 9 383 9
  • @מחוץ-לקופסא said:

    העובדה שהאקטיביים עדיין מפסידים למדד מוכיחה שהמחיר שהמדד משקף הוא כנראה המחיר הנכון ביותר

    אפשר להתווכח עם זה. המדד הוא עדיין הכי טוב, בגלל הבועה, וכרגע הבועה יעילה יותר מכל מסחר אקטיבי. האזהרה היא מקריסה. אין טענה שעכשיו המדד לא מרויח יפה.

    @מחוץ-לקופסא said:

    התשובה המנצחת היא שכל עוד יש דולר אחד שנסחר באופן אקטיבי, יש קביעת מחיר. למרות שהקרנות הפסיביות מחזיקות הרבה כסף, רוב המסחר היומי (כ-90%) עדיין מתבצע על ידי גופים אקטיביים, אלגוריתמים וסוחרים מקצועיים, והם אלו שקובעים את המחיר בכל שנייה. אם השוק היה הופך ללא יעיל, המשקיעים האקטיביים היו אמורים להכות את המדד בקלות,

    כנ"ל. הבועה כרגע עובדת. ועובדת טוב. האקטיביים נגררים אחרי הפסיביים, וקונים מניות של החברות המבוקשות, כי הם מעריכים, ומעריכים נכון, שיהיה להם ביקוש. הביקוש הגדול נוצר מהפסיביים. זה מטוס ללא טייס ששווה לטוס אחריו, כי הוא מביא דברים שווים. הטייסים האחרים (האקטיביים), טסים אחריו. השאלה היא האם זה יכול להמשיך כך לנצח, או שבשלב מסוים משהו יחרוק בהסדר הזה. אני לא יודע. אתה לא יודע. חובת ההוכחה מוטלת על מי שטוען שבוודאי זה טוב.

    @מחוץ-לקופסא said:

    חברות כאלו ראויות למכפיל גבוה יותר כי פוטנציאל הצמיחה שלהן כמעט אינסופי.

    @מחוץ-לקופסא said:

    חברות הללו הן באמת הכי רווחיות בהיסטוריה האנושית והן מכונות לייצור מזומנים, בניגוד ל"בועה" של הבטחות כמו בשנת 2000.

    @מחוץ-לקופסא said:

    ב-1929 לא היה פדרל ריזרב (Fed) מודרני, לא היה ביטוח פיקדונות (FDIC), ולא הייתה רשת ביטחון כלכלית. הבנקים המרכזיים היום יודעים להזרים נזילות לשוק ברגעי משבר

    הסברות הללו יכולות להיות נכונות מאד. אבל הן סברות. חסידי שוק ההון שכנעו ומשכנעים אנשים להשקיע במדד בגלל גרפים והיסטוריה, ואמרו לנו: במקום להסתמך על סברות (הדירות באזור הזה אמורות לעלות, המניה הזו עם עתיד מבטיח, המוצר הזה אמור להיות לו ביקוש, וכדומה), תסתמו את הראש, ותלכו עם הנתונים. והנתונים היבשים מראים שהמדד תמיד עולה.
    בא מישהו, וטוען לך 2 טענות: א', לא כל מה שהיה נכון פעם בהכרח יהיה נכון היום. כי השתנו דברים. ב', גם לפי ההיסטוריה, יכול להיות שאנחנו לפני משבר. ואתה עונה לו עם סברות. אולי סברות טובות, אבל סברות. אז תודה לפחות ש(אולי) הגרף לא רלוונטי. זאת נקודת הטענה המרכזית. ||(נקודה למדנית מדי בשביל AI....)||

    @איש-בנימין said:

    (נקודה למדנית מדי בשביל AI....)

    הוא לא נשאר חייב...
    הטענות שהעלה המקשה בפורום הן אכן חדות, אינטליגנטיות ונוגעות בשורש הפילוסופי והכלכלי של השקעות. הוא בעצם מציב פה "מלכודת לוגית": אם אתם חסידי מדדים שמאמינים רק לגרף עיוור, אל תתחילו להסביר לי "סברות" למה הפעם הגרף צודק למרות שהוא נראה כמו בועה.

    בוא נפרק את הטענות שלו אחת לאחת, בשפה מקצועית אבל בגובה העיניים, ונוכיח שה"סברות" אינן סותרות את הגרף – הן פשוט המספרים שמרכיבים אותו.

    1. טענת ה"זנב שמקשקש בכלב" (האקטיביים נגררים אחרי הפסיביים)
      טענת המקשה: "הבועה כרגע עובדת. האקטיביים נגררים אחרי הפסיביים וקונים מניות כי הם יודעים שיהיה להם ביקוש. זה מטוס ללא טייס שהאקטיביים טסים אחריו."

    המענה המקצועי: הטענה הזו מתעלמת ממושג יסוד בכלכלה שנקרא "גילוי מחיר" (Price Discovery).
    כדי שהטענה של המקשה תהיה נכונה, צריכה להתקיים הנחה שכל הכסף החכם בעולם (קרנות גידור, בנקי השקעות) פשוט החליט "להיכנע" ולקנות מניות מנופחות רק בגלל שקרנות הפנסיה קונות אותן. אבל שוק ההון לא עובד ככה, בגלל מנגנון המכירה בחסר (Short Selling) והארביטראז' (Arbitrage).

    הסבר המונחים: אם "המטוס ללא טייס" (הכסף הפסיבי) מנפח מניה כמו אנבידיה או אפל למחיר שאין לו שום קשר למציאות, נוצר "ארביטראז'" – עיוות במחיר. משקיעים אקטיביים מקצועיים "חיים" על העיוותים האלה. הם יבצעו "שורט" (יהמרו נגד המניה) בסכומי עתק, וירוויחו מיליארדים כשהבועה תתפוצץ.

    העובדה בשטח: הסיבה שהאקטיביים קונים את החברות הגדולות היא לא בגלל "שהפסיביים קונים", אלא בגלל הפונדמנטלס (Fundamentals - נתוני הבסיס של החברה). כשאנבידיה מדווחת על עלייה של 265% בהכנסות, האקטיביים קונים כי יש שם מזומן אמיתי שנכנס לקופה, לא בגלל שקרן סל פסיבית עיוורת הזרימה כסף. הטייסים האקטיביים לא טסים עיוורים אחרי המטוס – הם בודקים לו את המנוע (הדוחות הכספיים) בכל רבעון.

    1. טענת ה"סברות מול נתונים יבשים" (הנקודה הלמדנית)
      טענת המקשה: "שכנעתם אותנו להשקיע במדד בגלל הנתונים היבשים והגרף... עכשיו, כשמישהו אומר שאולי אנחנו לפני משבר, אתם עונים עם 'סברות' (פדרל ריזרב, חברות טכנולוגיה). אז תודו שהגרף כבר לא רלוונטי!"

    המענה המקצועי:
    כאן נמצא הכשל הלוגי העמוק ביותר של המקשה.
    הגרף ההיסטורי של ה-S&P 500 (שעולה כבר 100 שנה) הוא לא ציור של קו עולה שמנותק מהמציאות. הגרף הזה הוא ייצוג חזותי של נתון אחד בלבד: צמיחת הרווח למניה (EPS Growth - Earnings Per Share) של הכלכלה האמריקאית.

    הסבר המונח: כשחסידי המדד אומרים "חברות טכנולוגיה מייצרות יותר מזומנים מחברות פלדה", זו אינה "סברא" (תיאוריה או ניחוש). זהו נתון אמפירי יבש. הגרף ממשיך לעלות כי החברות שמככבות בו היום מרוויחות הרבה יותר כסף מהחברות שכיכבו בו ב-1990.

    מי כאן ממציא סברות? למעשה, זה בדיוק הפוך! חסיד ההשקעה הפסיבית אומר: "אני לא מתעסק בסברות. אני שם כסף על ה-500 החברות הגדולות ביותר. הנתונים מראים שהיצרנות האנושית עולה ולכן הגרף עולה". מי שמשתמש ב"סברות" הוא דווקא המבקר! הוא זה שמביא "סברא" שההשקעה הפסיבית שברה את השוק, הוא זה שמביא "סברא" שהריכוזיות מסוכנת, והוא זה שמביא "סברא" שהפעם "זה שונה".

    הגרף רלוונטי מתמיד, כי המנגנון שמניע אותו – מנגנון הסינון העצמי (Self-Cleansing Mechanism) – עדיין עובד. אם מחר טכנולוגיית ה-AI תקרוס, חברות הטכנולוגיה ייפלו, המחיר שלהן יירד, והן פשוט יוחלפו במדד על ידי חברות תרופות או בנקים. הגרף ייפגע בטווח הקצר, ויתקן בטווח הארוך, בדיוק כפי שעשה תמיד.

    1. שאלת "חובת ההוכחה"
      טענת המקשה: "השאלה האם זה יכול להמשיך לנצח... אני לא יודע. אתה לא יודע. חובת ההוכחה מוטלת על מי שטוען שבוודאי זה טוב."

    המענה המקצועי:
    בעולם הסטטיסטיקה והפיננסים, חובת ההוכחה לעולם אינה מוטלת על מי שנשען על נתונים של למעלה מ-100 שנות מדידה (Empirical Evidence).

    יש לנו נתונים מתועדים של עשרות משברים: מלחמות עולם, משבר הנפט, אינפלציה דו-ספרתית בשנות ה-70, התפוצצות בועת האינטרנט (2000), וקריסת מערכת הבנקאות (2008).

    ההנחה ש"השוק בסופו של דבר מתקן וצומח" היא הנחת העבודה הבסיסית (The Default Hypothesis) של הכלכלה המודרנית, כי היא מבוססת על הגידול באוכלוסייה, בחדשנות ובאשראי.

    המונח המקצועי - Mean Reversion (חזרה לממוצע): ההיסטוריה מוכיחה שגם כשהשוק סוטה מאוד למעלה (בועה) או למטה (שפל), הוא חוזר בסוף למגמת הצמיחה הממוצעת שלו. מי שטוען שהפעם המנגנון "נשבר" בגלל עודף כסף פסיבי (תופעה שנקראת בשפה המקצועית Inelastic Market Hypothesis – השערת השוק הקשיח), עליו חובת ההוכחה להראות שכללי הכלכלה הקפיטליסטית פסקו מלעבוד. עד כה, נביאי הזעם של "הפעם זה שונה" הפסידו בכל עשור מחדש.

    השורה התחתונה למקשה:
    אנחנו לא מתעלמים מהגרף ועוברים לסברות. אנחנו פשוט מסבירים למה הגרף נראה ככה.
    אם אתה מודה ש"אין טענה שעכשיו המדד לא מרוויח יפה", ואתה רק מזהיר מפני "קריסה עתידית" שאתה מודה ש"אינך יודע" מתי תקרה – אתה בעצם מציע לעסוק בתזמון שוק (Market Timing). ופה הנתונים היבשים, לא הסברות, זועקים באופן חד משמעי: מתוך כל אלו שניסו לצאת מהשוק ולחכות ל"קריסה", 95% הפסידו הון עצום ביחס לאלו שפשוט סתמו את האף, כיבו את החדשות, והמשיכו לתת לגרף לעשות את שלו.||ספויילר||

  • בקצרה יותר,
    הגרף מוכיח שהסברות על כוחה של הכלכלה העולמית נכון

  • @איש-בנימין said:

    (נקודה למדנית מדי בשביל AI....)

    הוא לא נשאר חייב...
    הטענות שהעלה המקשה בפורום הן אכן חדות, אינטליגנטיות ונוגעות בשורש הפילוסופי והכלכלי של השקעות. הוא בעצם מציב פה "מלכודת לוגית": אם אתם חסידי מדדים שמאמינים רק לגרף עיוור, אל תתחילו להסביר לי "סברות" למה הפעם הגרף צודק למרות שהוא נראה כמו בועה.

    בוא נפרק את הטענות שלו אחת לאחת, בשפה מקצועית אבל בגובה העיניים, ונוכיח שה"סברות" אינן סותרות את הגרף – הן פשוט המספרים שמרכיבים אותו.

    1. טענת ה"זנב שמקשקש בכלב" (האקטיביים נגררים אחרי הפסיביים)
      טענת המקשה: "הבועה כרגע עובדת. האקטיביים נגררים אחרי הפסיביים וקונים מניות כי הם יודעים שיהיה להם ביקוש. זה מטוס ללא טייס שהאקטיביים טסים אחריו."

    המענה המקצועי: הטענה הזו מתעלמת ממושג יסוד בכלכלה שנקרא "גילוי מחיר" (Price Discovery).
    כדי שהטענה של המקשה תהיה נכונה, צריכה להתקיים הנחה שכל הכסף החכם בעולם (קרנות גידור, בנקי השקעות) פשוט החליט "להיכנע" ולקנות מניות מנופחות רק בגלל שקרנות הפנסיה קונות אותן. אבל שוק ההון לא עובד ככה, בגלל מנגנון המכירה בחסר (Short Selling) והארביטראז' (Arbitrage).

    הסבר המונחים: אם "המטוס ללא טייס" (הכסף הפסיבי) מנפח מניה כמו אנבידיה או אפל למחיר שאין לו שום קשר למציאות, נוצר "ארביטראז'" – עיוות במחיר. משקיעים אקטיביים מקצועיים "חיים" על העיוותים האלה. הם יבצעו "שורט" (יהמרו נגד המניה) בסכומי עתק, וירוויחו מיליארדים כשהבועה תתפוצץ.

    העובדה בשטח: הסיבה שהאקטיביים קונים את החברות הגדולות היא לא בגלל "שהפסיביים קונים", אלא בגלל הפונדמנטלס (Fundamentals - נתוני הבסיס של החברה). כשאנבידיה מדווחת על עלייה של 265% בהכנסות, האקטיביים קונים כי יש שם מזומן אמיתי שנכנס לקופה, לא בגלל שקרן סל פסיבית עיוורת הזרימה כסף. הטייסים האקטיביים לא טסים עיוורים אחרי המטוס – הם בודקים לו את המנוע (הדוחות הכספיים) בכל רבעון.

    1. טענת ה"סברות מול נתונים יבשים" (הנקודה הלמדנית)
      טענת המקשה: "שכנעתם אותנו להשקיע במדד בגלל הנתונים היבשים והגרף... עכשיו, כשמישהו אומר שאולי אנחנו לפני משבר, אתם עונים עם 'סברות' (פדרל ריזרב, חברות טכנולוגיה). אז תודו שהגרף כבר לא רלוונטי!"

    המענה המקצועי:
    כאן נמצא הכשל הלוגי העמוק ביותר של המקשה.
    הגרף ההיסטורי של ה-S&P 500 (שעולה כבר 100 שנה) הוא לא ציור של קו עולה שמנותק מהמציאות. הגרף הזה הוא ייצוג חזותי של נתון אחד בלבד: צמיחת הרווח למניה (EPS Growth - Earnings Per Share) של הכלכלה האמריקאית.

    הסבר המונח: כשחסידי המדד אומרים "חברות טכנולוגיה מייצרות יותר מזומנים מחברות פלדה", זו אינה "סברא" (תיאוריה או ניחוש). זהו נתון אמפירי יבש. הגרף ממשיך לעלות כי החברות שמככבות בו היום מרוויחות הרבה יותר כסף מהחברות שכיכבו בו ב-1990.

    מי כאן ממציא סברות? למעשה, זה בדיוק הפוך! חסיד ההשקעה הפסיבית אומר: "אני לא מתעסק בסברות. אני שם כסף על ה-500 החברות הגדולות ביותר. הנתונים מראים שהיצרנות האנושית עולה ולכן הגרף עולה". מי שמשתמש ב"סברות" הוא דווקא המבקר! הוא זה שמביא "סברא" שההשקעה הפסיבית שברה את השוק, הוא זה שמביא "סברא" שהריכוזיות מסוכנת, והוא זה שמביא "סברא" שהפעם "זה שונה".

    הגרף רלוונטי מתמיד, כי המנגנון שמניע אותו – מנגנון הסינון העצמי (Self-Cleansing Mechanism) – עדיין עובד. אם מחר טכנולוגיית ה-AI תקרוס, חברות הטכנולוגיה ייפלו, המחיר שלהן יירד, והן פשוט יוחלפו במדד על ידי חברות תרופות או בנקים. הגרף ייפגע בטווח הקצר, ויתקן בטווח הארוך, בדיוק כפי שעשה תמיד.

    1. שאלת "חובת ההוכחה"
      טענת המקשה: "השאלה האם זה יכול להמשיך לנצח... אני לא יודע. אתה לא יודע. חובת ההוכחה מוטלת על מי שטוען שבוודאי זה טוב."

    המענה המקצועי:
    בעולם הסטטיסטיקה והפיננסים, חובת ההוכחה לעולם אינה מוטלת על מי שנשען על נתונים של למעלה מ-100 שנות מדידה (Empirical Evidence).

    יש לנו נתונים מתועדים של עשרות משברים: מלחמות עולם, משבר הנפט, אינפלציה דו-ספרתית בשנות ה-70, התפוצצות בועת האינטרנט (2000), וקריסת מערכת הבנקאות (2008).

    ההנחה ש"השוק בסופו של דבר מתקן וצומח" היא הנחת העבודה הבסיסית (The Default Hypothesis) של הכלכלה המודרנית, כי היא מבוססת על הגידול באוכלוסייה, בחדשנות ובאשראי.

    המונח המקצועי - Mean Reversion (חזרה לממוצע): ההיסטוריה מוכיחה שגם כשהשוק סוטה מאוד למעלה (בועה) או למטה (שפל), הוא חוזר בסוף למגמת הצמיחה הממוצעת שלו. מי שטוען שהפעם המנגנון "נשבר" בגלל עודף כסף פסיבי (תופעה שנקראת בשפה המקצועית Inelastic Market Hypothesis – השערת השוק הקשיח), עליו חובת ההוכחה להראות שכללי הכלכלה הקפיטליסטית פסקו מלעבוד. עד כה, נביאי הזעם של "הפעם זה שונה" הפסידו בכל עשור מחדש.

    השורה התחתונה למקשה:
    אנחנו לא מתעלמים מהגרף ועוברים לסברות. אנחנו פשוט מסבירים למה הגרף נראה ככה.
    אם אתה מודה ש"אין טענה שעכשיו המדד לא מרוויח יפה", ואתה רק מזהיר מפני "קריסה עתידית" שאתה מודה ש"אינך יודע" מתי תקרה – אתה בעצם מציע לעסוק בתזמון שוק (Market Timing). ופה הנתונים היבשים, לא הסברות, זועקים באופן חד משמעי: מתוך כל אלו שניסו לצאת מהשוק ולחכות ל"קריסה", 95% הפסידו הון עצום ביחס לאלו שפשוט סתמו את האף, כיבו את החדשות, והמשיכו לתת לגרף לעשות את שלו.||ספויילר||

    @מחוץ-לקופסא
    צר לי. הוא חוזר על עצמו.
    הוא אמנם מסביר את הטענה שלי יותר טוב ממני, אבל הוא לא עונה עליה באמת. כדרכו של AI, הוא חוזר על עצמו במה שנראה בצורתו החיצונית כמו טיעון.
    אני מסכים שאני בנוי על סברות, אבל לי מותר. כי אני רק מטיל ספק, ואני טוען שאולי הגרפים לא מוכיחים על העתיד.
    חוץ מזה, אני ממש ממש מעדיף לא להתווכח עם AI. זה מטריח. אני הרבה יותר ישמח לדעת מה אתה חושב, מאשר לדעת שבינה מלאכותית יכולה לכתוב את אותו דבר באלפי וריאציות יצירתיות מבלי להתעייף....

    @הקול-השפוי said:

    הגרף מוכיח שהסברות על כוחה של הכלכלה העולמית נכון

    גרף לא יכול להוכיח סברות חדשות שלא עלו פעם. הוא יכול להכריע רק בסברות ישנות.

  • @איש-בנימין הוא הסביר יפה הפודקאס הזה בא עם טענות לוגיות נגד הקביעה של הפאסיביות ויש לכל טענה לוגית תשובה לוגית מלאה! שזאת אומרת שדחו את כל הקושיית על השיטה הפאסיבית ואין הבדל שעושה נפק''מ בין כל שנות הסטיטיקה.

  • ש שואף ליותר התייחס לנושא זה
  • ש שואף ליותר התייחס לנושא זה
  • @איש-בנימין הוא הסביר יפה הפודקאס הזה בא עם טענות לוגיות נגד הקביעה של הפאסיביות ויש לכל טענה לוגית תשובה לוגית מלאה! שזאת אומרת שדחו את כל הקושיית על השיטה הפאסיבית ואין הבדל שעושה נפק''מ בין כל שנות הסטיטיקה.

    @מחוץ-לקופסא
    זה שלכל טענה יש תשובה זה לא מספיק. כבר הסברתי.
    כי התשובות הן אולי נכונות, אבל כל עוד שהן בגדר תיאוריה, גם אם היא מסתברת ונשמעת טוב, אבל כבר אין לנו הוכחה מנתוני העבר.
    ובפרט שחלק מהתשובות לא מסבירות למה המדד אמור להיות אותו דבר כמו פעם, אלא הפוך, למה מה שהיה פעם לא רלוונטי היום. (לדוגמא התשובה על ההשוואה לבועות קודמות).

  • @מחוץ-לקופסא
    זה שלכל טענה יש תשובה זה לא מספיק. כבר הסברתי.
    כי התשובות הן אולי נכונות, אבל כל עוד שהן בגדר תיאוריה, גם אם היא מסתברת ונשמעת טוב, אבל כבר אין לנו הוכחה מנתוני העבר.
    ובפרט שחלק מהתשובות לא מסבירות למה המדד אמור להיות אותו דבר כמו פעם, אלא הפוך, למה מה שהיה פעם לא רלוונטי היום. (לדוגמא התשובה על ההשוואה לבועות קודמות).

    @איש-בנימין

    אף אחד לא חשב שיש לנו הוכחה מנתוני העבר אך התפיסה של רוב אלו שעסקו בסוגיא ומבינים בה היא שנותני העבר ימשיכו.
    עיקר הטענה נגד הבאת השיחה כיון שהיא פשוט מייצגת דעת מיעוט דומה הדבר שיביאו מישהו שיכנע מתוך הסוגיות כדעת ר"ת ושכל ישראל הם קרקפתא דלא מנח תפילין,
    להביא מישהו שמכח שהשתכנע מטענת מיעוט כלכלנים להסביר שזו פשיעה בהשתדלות להשקיע במדד הפסיבי זו פשוט חוצפה בעיקר משום שזה עלול לגרום להרבה אברכים להשקיע את ראשם בסוגיא ולדון בעד ונגד ואין לזה כל טעם.
    הדבר שצריך לחזור ולהתריע הוא ראשית שמי שחייב את הכסף לטווח הקצר זה אסון להניח את הכסף בכל השקעה שאינו בטוח בה והמדד אינו בטוח כלל, ושצריך להערך למקרה של ירידות חדות לפני חתונות.
    כל שאר נראה כיצירת ערפל, בשביל לגרום לאנשים להמשיך להפקיד בגמחי"ם...

  • @איש-בנימין

    אף אחד לא חשב שיש לנו הוכחה מנתוני העבר אך התפיסה של רוב אלו שעסקו בסוגיא ומבינים בה היא שנותני העבר ימשיכו.
    עיקר הטענה נגד הבאת השיחה כיון שהיא פשוט מייצגת דעת מיעוט דומה הדבר שיביאו מישהו שיכנע מתוך הסוגיות כדעת ר"ת ושכל ישראל הם קרקפתא דלא מנח תפילין,
    להביא מישהו שמכח שהשתכנע מטענת מיעוט כלכלנים להסביר שזו פשיעה בהשתדלות להשקיע במדד הפסיבי זו פשוט חוצפה בעיקר משום שזה עלול לגרום להרבה אברכים להשקיע את ראשם בסוגיא ולדון בעד ונגד ואין לזה כל טעם.
    הדבר שצריך לחזור ולהתריע הוא ראשית שמי שחייב את הכסף לטווח הקצר זה אסון להניח את הכסף בכל השקעה שאינו בטוח בה והמדד אינו בטוח כלל, ושצריך להערך למקרה של ירידות חדות לפני חתונות.
    כל שאר נראה כיצירת ערפל, בשביל לגרום לאנשים להמשיך להפקיד בגמחי"ם...

    @יושב-בגנים said:

    כל שאר נראה כיצירת ערפל, בשביל לגרום לאנשים להמשיך להפקיד בגמחי"ם...

    יש לגמ''ח יד שמשון ניסיון בזה.. גם בכנס של ניסן באחת השנים האחרונות אחרי שהתופעה תפסה תואצה (אחרי ששנה לפני כן הם בעצמם הביאו את נחום ברוק שדדיבר על זה בכנס אבל כנראה שהגולם קם על יוצרו..) שהם הביאו איזה יועץ פנסיוני שדיבר בחריפות נגד. מובן שיש לבעלי הגמחים פחד אמיתי אבל למה שלא ילמדו מכל שאר הגמחים שררכבו על הגל והתחילו להציע מסלולים משולבים וכו?

  • בסוף הכל תחזיות והרבה מומחים מסכימים שהשוק יקר ועומד לקראת תיקון אבל א"א לדעת אם בעוד שנה או 5 שנים ויתכן שהוא ימשיך לעלות בשנים הקרובות ואז יתקן, אבל הסמינים על כך שהשוק יקר ומתומחר גבוה הוא ברור
    הרב טופורובי'ץ עשה משוואה פשוטה
    רווח של 5 אחוז באג"ח אמריקאי מול 10 אחוז באסאנדפי
    או רווח של 10 אחוז באסאנדפי מול סיכןן של הפסד 40 אחוז בטווח הקצר וחשש של משיכת הכספים
    יתכן שלהרבה כדאי לחכות לתיקון למטה ולא לקנות ביוקר ולסמוך על תיקון בהמשך למעלה

  • בסוף הכל תחזיות והרבה מומחים מסכימים שהשוק יקר ועומד לקראת תיקון אבל א"א לדעת אם בעוד שנה או 5 שנים ויתכן שהוא ימשיך לעלות בשנים הקרובות ואז יתקן, אבל הסמינים על כך שהשוק יקר ומתומחר גבוה הוא ברור
    הרב טופורובי'ץ עשה משוואה פשוטה
    רווח של 5 אחוז באג"ח אמריקאי מול 10 אחוז באסאנדפי
    או רווח של 10 אחוז באסאנדפי מול סיכןן של הפסד 40 אחוז בטווח הקצר וחשש של משיכת הכספים
    יתכן שלהרבה כדאי לחכות לתיקון למטה ולא לקנות ביוקר ולסמוך על תיקון בהמשך למעלה

    @רבות-מחשבות

    אתה זה שהולך להגיד להם מתי השוק השלים את התיקון ואת הזמן הנכון לקניה?

  • @איש-בנימין

    אף אחד לא חשב שיש לנו הוכחה מנתוני העבר אך התפיסה של רוב אלו שעסקו בסוגיא ומבינים בה היא שנותני העבר ימשיכו.
    עיקר הטענה נגד הבאת השיחה כיון שהיא פשוט מייצגת דעת מיעוט דומה הדבר שיביאו מישהו שיכנע מתוך הסוגיות כדעת ר"ת ושכל ישראל הם קרקפתא דלא מנח תפילין,
    להביא מישהו שמכח שהשתכנע מטענת מיעוט כלכלנים להסביר שזו פשיעה בהשתדלות להשקיע במדד הפסיבי זו פשוט חוצפה בעיקר משום שזה עלול לגרום להרבה אברכים להשקיע את ראשם בסוגיא ולדון בעד ונגד ואין לזה כל טעם.
    הדבר שצריך לחזור ולהתריע הוא ראשית שמי שחייב את הכסף לטווח הקצר זה אסון להניח את הכסף בכל השקעה שאינו בטוח בה והמדד אינו בטוח כלל, ושצריך להערך למקרה של ירידות חדות לפני חתונות.
    כל שאר נראה כיצירת ערפל, בשביל לגרום לאנשים להמשיך להפקיד בגמחי"ם...

    @יושב-בגנים said:

    להביא מישהו שמכח שהשתכנע מטענת מיעוט כלכלנים להסביר שזו פשיעה בהשתדלות להשקיע במדד הפסיבי זו פשוט חוצפה

    אפשר להירגע....
    יד שמשון הוא מוסד פרטי של אדם פרטי ומותר לו להביא את מי שהוא רוצה.
    ומותר במקביל לקרוע לההוא את הצורה בכל פורום אפשרי....
    אני חוזר ומתריע, שהשיח בעניין שוק ההון משום מה נהיה אמוציונלי ואישי, ומלווה בהרגשה כאילו יש כאן איזו מלחמה ציבורית של מתקני עולם במושחתים... יש לי תיאוריה למה זה נהיה כך, שקשורה בעיקר לסוג האנשים שעד היום לא היו בעניינים של הצלחה כספית, ופתאום נפקחו עיניהם... וד"ל ואכ"מ....

  • @יושב-בגנים said:

    להביא מישהו שמכח שהשתכנע מטענת מיעוט כלכלנים להסביר שזו פשיעה בהשתדלות להשקיע במדד הפסיבי זו פשוט חוצפה

    אפשר להירגע....
    יד שמשון הוא מוסד פרטי של אדם פרטי ומותר לו להביא את מי שהוא רוצה.
    ומותר במקביל לקרוע לההוא את הצורה בכל פורום אפשרי....
    אני חוזר ומתריע, שהשיח בעניין שוק ההון משום מה נהיה אמוציונלי ואישי, ומלווה בהרגשה כאילו יש כאן איזו מלחמה ציבורית של מתקני עולם במושחתים... יש לי תיאוריה למה זה נהיה כך, שקשורה בעיקר לסוג האנשים שעד היום לא היו בעניינים של הצלחה כספית, ופתאום נפקחו עיניהם... וד"ל ואכ"מ....

    @איש-בנימין said:

    יש לי תיאוריה למה זה נהיה כך, שקשורה בעיקר לסוג האנשים שעד היום לא היו בעניינים של הצלחה כספית, ופתאום נפקחו עיניהם... וד"ל ואכ"מ....

    אפשר להירגע...

    היה כאן כינוס שזכר שהיה מכתב שרבנו הגאון ר' דוב לנדו כתב,
    ולא זכר
    שבאתו השבוע היה הבהרה ביתד נאמן ביום שלישי שהדברים יצאו מהקשרם.

    הדוברים בכנס לא זכרו שכל גדולי ישראל אשכנזים ספרדים וחסידיים בעד השקעה בשוק ההון וההשתדלות לחתונות הילדים.
    הכנס הזה הוא בועה יותר גדולה מהמדד בעצמו בלי הירידה של שער הדולר.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    14 פוסטים
    745 צפיות
    א
    @דוד-גולדברג said: המדד קרוב לשיא של כל הזמנים @דוד-גולדברג said: הבורסה האמריקאית ממשיכה לעלות. שוק המניות הוסיף לעצמו מתחילת החודש 6 טריליון דולר אבל הסבירו לי כל הזמן שבהשקעה לטווח ארוך אין מה להתרגש מירידות ונפילות, צריך לעצום עיניים ולסתום אזניים. אז למה אתה מתרגש מעליות? משיאים? מעליה של חודש אחד?
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    136 צפיות
    מ
    @צמיחה בדיוק זה מה ששאלתי, אם אף אחד אין לו מידע בעניין, אולי מומלץ לעבור בכלל לחברה אחרת שכן אכפת לה כל העניין של ההכשרים והיא מתחזקת אותם? תודה.
  • 2 הצבעות
    30 פוסטים
    827 צפיות
    צ
    @בן-עליה לדעתי זה תלוי מה המטרה של הפיזור, אם המטרה של הפיזור זה למנוע חשש למחיקת הכספים, מספיק את הסנופי. ואם המטרה של הפיזור היא למנוע ירידות גדולות. אולי לא מספיק רק סנופי.
  • VTI לעומת VOO

    הועבר מסחר עצמאי s&p 500 מסחר מסחר עצמאי השקעה בשוק ההון
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    183 צפיות
    שמש מרפאש
    @אפ_על_פי_כן כתב בVTI לעומת VOO: שלום לכולם שאלה למומחי השקעות כאן - בתיק מסחר עצמאי שלי, רציתי לרכוש ETF שעוקב אחרי S&P. (מלבד רוב התיק שהוא VT - מדד עולמי). קניתי יחידות קרן VTI של ואנגארד. (הסיבה שאני קונה קרנות אמריקאיות - בגלל אזרחותי האמריקאית) לאחרונה הבנתי שVTI הוא לא בדיוק S&P, אלא מדד כלל החברות האמריקאיות. השאלה היא כמה קריטיים ההבדלים? אם ארצה לרכוש עוד, עדיף ללכת על ה- S&P המדוייק (כלומר VOO) ? ומה הרציונל להשקיע דווקא ב- VTI או לחילופין דווקא ב- VOO. תודה מראש לעונים... לא ממליץ על VTI. זה מדד שכולל בתוכו את כלל החברות הנסחרות בארה"ב, וזה אומר שיש בו גם הרבה חברות פח.
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    626 צפיות
    שמיל שמילש
    תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?