דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • 0 לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
עיצובים
  • Light
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • Dark
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו אתר

הפורום הכלכלי החרדי הראשון

מ

משה צבי

@משה צבי
אודות
פוסטים
62
נושאים
4
שיתופים
0
קבוצות
0
עוקבים
0
עוקב אחרי
1

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • מידע חשוב ! ארנונה-עיריית ירושלים חיוב שלא כדין
    מ משה צבי

    בצער אני מספר את פרק ב'

    למרות ההבטחה של העירייה לטפל בעניין, ולמרות טענתה שהוגשה פנייה למחלקת הנחות, המשפחה קיבלה שוב איום בעיקול.
    לאחר פנייה לעירייה, הם קיבלו תשובה שזו הודעה אוטומטית ולא יינקטו כנגדם שום תהליכים.

    אך למרות זאת לאחר מספר ימים, הם קיבלו הודעה מהבנק שהחשבון עוקל, והם נאלצו לשלם.
    כרגע הם רוצים לפנות פיזית לעירייה, אם יש למישהו עצה כיצד לטפל בעניין באופן מיטבי אשמח לשמוע. (יש הקלטות של כל ההבטחות).

    המסקנה מהאמור היא אותה מסקנה של הודעה קודמת.
    אל תסמכו בעיניים עצומות לא לחיובים שהם טוענים שאתם חייבים, אך גם לא להבטחות שלהם כאילו הם מטפלים בעניין.

    כלכלת המשפחה ארנונה ירושלים חובות עירוניים טעות בחשבוניות זכויות תושבים הנחה בארנונה ארנונה עיריית ירושלים חוב עירוני

  • להשקיע או לא?
    מ משה צבי

    @דל-גאה said:

    מה השטות הזו?
    קרנות מחקות מדדים
    זה השקעה סולידית?

    הוא התכוון לקרנות כספיות.
    משום מה הוא קרא להן מחקות מדדים.
    כמובן שמחקות מדדים זה לא השקעה סולידית.

    @פלוס said:

    שוק ההון (מניות, [קרנות נאמנות], אג"ח)
    פוטנציאל לרווחים גבוהים לאורך זמן
    ניתן להתחיל גם עם סכומים קטנים
    דורש סבלנות – השוק עולה ויורד בטווח הקצר

    השקעות סולידיות (אג"ח ממשלתי, קרנות מחקות מדדים)
    מסוכן פחות ממניות
    מניב תשואה טובה יותר מחסכון בנקאי
    הרווחים נמוכים יותר מהשקעה במניות

    שוק ההון והשקעות השקעה להשקיע חשש מהשקעה

  • הקיפול ה 42
    מ משה צבי

    @צמיחה ולמה אם כך הם לא הובילו לפני המהפכה התעשייתית?
    כאמור איני בטוח אבל:

    משה-צבי כתב בהקיפול ה 42:

    ציטוט מהמכלול:
    "צמיחה בהיסטוריה
    במחקר ההיסטורי יש קושי גדול להעריך את היקף הצמיחה הכלכלית לפני המאה ה-14, בהיעדר נתונים מדויקים על גודל האוכלוסייה, ההכנסה והמחירים. עם זאת, ההערכה היא שעד סוף המאה ה-10 סבלה אירופה מהעדר צמיחה כלכלית[3]. לאחר מכן, במיוחד במאה ה-12 וה-13 ראתה אירופה צמיחה כלכלית משמעותית, אולם בעיקר עקב גידול באוכלוסייה[4]. דבר דומה קרה בסין במאות שלאחר מכן[5].

    למעשה, לפני המהפכה התעשייתית, שיצרה קפיצות טכנולוגיות ששינו את הכלכלה וגרמו לצמיחה בקנה מידה גדול, צמיחה הייתה צמודה כמעט לחלוטין לגודל האוכלוסייה ולהון."

    שוק ההון והשקעות ריבית דריבית אקספוננציאליות

  • הקיפול ה 42
    מ משה צבי

    @צמיחה said:

    אתה בטוח שזה נכון?

    לא, אני לא בטוח.
    אבל אם לא, אז מה כן? כפי שהוכח שבעבר לא הייתה צמיחה אקספוננציאלית.
    וודאי שמסתבר מאוד שהטכנולוגיה היא זאת שגרמה לכך.

    השאלה היא מה ההגדרה של "טכנולוגיה"?
    תרופות זה גם סוג של טכנולוגיה וגם דפוס זה סוג של טכנולוגיה.
    ולמרות זאת אני שואל למה לא להשקיע בתחום שמניב צמיחה והוא לכאורה זה שמצמיח את שאר הסקטורים. (סתם דוגמא AI מצמיח המון חברות תשתית נדל"ן אנרגיה וכו').

    @דל-גאה said:

    וחברות טכנולוגיה בדרך כלל מגיעות לבועה פעם בכמה שנים...
    סקטורים מסורתיים מאזנים את זה

    כיוון מחשבה מעניין. כלומר זה נכון שהטכנולוגיה צומחת יותר אבל אולי זה בועתי. (ניתן לומר שהוא פשוט יותר תנודתי ולכן קשה יותר להשקיע בו).
    אבל אם זאת הסיבה אז לטווח ממש ארוך זה פחות משמעותי ולכאורה הצמיחה תגבר, גם אם נכנסנו בשלב בועתי, ובמיוחד עם מיצוע.
    בעולם מקובל יותר שהסיבה היא שלא בטוח שהטכנולוגיה תוביל גם בעתיד, והשאלה היא למה?

    שוק ההון והשקעות ריבית דריבית אקספוננציאליות

  • מידע חשוב ! ארנונה-עיריית ירושלים חיוב שלא כדין
    מ משה צבי

    לאחרונה נתקלתי בסיפור שאני חושב שחשוב מאוד לפרסם, לתועלת הרבים.

    מדובר במשפחה תושבת ירושלים שזכאית בדרך כלל להנחה בארנונה. מכיוון שההנחה מתקבלת אצלם רק לקראת סוף השנה, המשפחה נוהגת לשלם קודם את הסכום המלא, ולאחר מכן מקבלת את ההנחה רטרואקטיבית, מה שיוצר להם יתרת זכות לשנה הבאה.

    בשנת 2025 המשפחה קיבלו הודעה לשלם את יתרת החוב בטרם קבלת ההנחה. הם שילמו כנדרש, ובסוף אותה שנה, כשעודכנה ההנחה, קיבלו הודעה רשמית שהם נמצאים ביתרת זכות.
    לכן, הם נדהמו מאוד לקבל לפני תקופה קצרה הודעה חדשה: העירייה טענה שלא רק שהם לא שילמו את החוב מ-2025, אלא שבגלל ה"חוב" הזה - בוטלה להם ההנחה לחלוטין והם נדרשים לשלם את הסכום המלא.

    לאחר פנייה לעירייה, הם קיבלו "טופס תשלומים" שהיה קשה מאוד להבנה, ובו אכן הופיע חוב. הניסיונות שלהם להוכיח מהמסמך הקודם שיש להם יתרת זכות נתקלו בקושי, מכיוון שבמסמך נכתב שהיתרה היא 2,000-ש"ח. הרישום הזה בילבל את כולם האם מינוס משמעותו זכות של 2,000 ש"ח או חוב של 2,000 ש"ח?
    המשפחה, שלא ידעה לחשב בדיוק כמה שולם וכמה נשאר, פנתה לעירייה מספר פעמים. בפעם הראשונה הם נדחו, בפעם השנייה פקידה הודתה שיש טעות, אך מיד אחר כך הם שוב קיבלו התראות ואיומים בעיקול. בשלב מסוים הם אפילו פנו לאדם שעוסק בתחום כדי שיסייע להם. גם הוא, לאחר שעיין בטפסים המסובכים, טען שהרבה פקידות לא יודעות לקרוא את הטופס, אבל שבמקרה הזה העירייה צודקת ואכן יש חוב שלא שולם.

    כשהתוודעתי לסיפור, עברתי על המכתבים שהם קיבלו ב-2025 וראיתי שהמספרים פשוט לא מסתדרים. הוצאתי את פירוט האשראי של התשלומים לעירייה, עשיתי חישוב מסודר, והתברר באופן חד משמעי: המשפחה צודקת והעירייה טועה. התקשרתי לעירייה וניהלתי איתם שיחה של 50 דקות! בסוף השיחה התברר שהצדק איתנו, והעירייה הבטיחה לטפל בעניין, להשיב את הסכום שנגבה בטעות ולהחזיר את ההנחה שבוטלה.

    במהלך השיחה עם העירייה השתמע שאכן היו להם בעיות במחשבים או מעבר למערכות חדשות, מה שיצר בלבול גדול בנתונים של תושבים.

    לכן, אם גם לכם נראה שישנה טעות בחישוב החובות שלכם לעירייה, אל תסמכו בעיניים עצומות על הטפסים שהם שולחים לכם. בדקו היטב כמה אתם חייבים (אם בכלל), בקשו פירוט תשלומים, נסו לבדוק במכתבים בעבר ששלחו לכם, ונסו לבדוק גם את פירוטי האשראי.
    ואל תוותרו על הזכויות והכסף שלכם!

    כלכלת המשפחה ארנונה ירושלים חובות עירוניים טעות בחשבוניות זכויות תושבים הנחה בארנונה ארנונה עיריית ירושלים חוב עירוני

  • הקיפול ה 42
    מ משה צבי

    נקודה למחשבה.
    אם אכן בעבר לא הייתה צמיחה אקספוננציאלית.
    והסיבה לצמיחה ב 200 השנים האחרונות היא הטכנולוגיה.
    למה לא להשקיע ישירות בסקטור הטכנולוגיה? הרי זה מה שגורם לצמיחה בשוק,
    ואם זה לא יצמח, לכאורה כל השוק לא יצמח אז למה לא ללכת ישירות לקטר?
    תגובות יתקבלו בברכה.

    שוק ההון והשקעות ריבית דריבית אקספוננציאליות

  • מענה לטענות של דוד טופורוביץ
    מ משה צבי

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    מניה לא יכולה להפוך למוצר המקביל למטבע, למה? ככה, לא באמת צריך להסביר, מטבע זה טיבעא ומניה זה פירי.

    לא טענתי בשום שלב שזה מוצר מקביל למטבע, הטענה שלי היא שזה הצד השני של המטבע (תרתי משמע).
    כל מטבע פעולתו היא לקנות פירי, המעלה הגדולה שלו הוא שהוא חריף להוצאה, אבל בסופו שלדבר הערך שלו הוא בכך שהוא מביא פירי, ולכן לחשוש על הפירי הכי חריף להוצאה (הנזיל בעולם) שיום אחד לא יהיה צד שני זה הגיוני כמעט כמו לחשוב שיום אחד לא יהיה צד שני למטבע.
    ודרך אגב הטיבעא של חז"ל היה גם פירי, בשונה מהמטבע כיום.

    החשש השני שלך שהמחיר הוא לא הוגן זה נושא אחר וזה לא קשור לקבלת הדיבידנד.

    שוק ההון והשקעות דוד טופורוביץ השקעה פאסיבית פיזור השקעות מדד באפט שוק המניות

  • מענה לטענות של דוד טופורוביץ
    מ משה צבי

    @רבנאי-יתרעם-גאון
    כל עוד הרווחים מושקעים מחדש ואתה הבעלים שלהם, מה זה משנה באיזו צורה אתה מקבל את הרווח? בין אם זה באמצעות דיבידנד או באמצעות עליית ערך המניה (שנובעת מגידול בשווי הנכסי של החברה). בסופו של דבר, תמיד תוכל למכור את המניות למי שירצה לקנות ממך.

    ואם החשש שלך הוא שלא יהיה קונה ולכן אתה מעדיף קאש - זו טעות. אין הבדל מהותי בין החזקת נייר ערך שנקרא 'מניה' לבין החזקת נייר ערך שנקרא 'מטבע', כי בשניהם אתה חייב צד שני שמעוניין בהם. האמת שיש כן הבדל ההבדל הוא שבמטבע אתה נדרש להאמין בערך שלו, בעוד שמניה מייצגת בעלות על ערך כלכלי אמיתי.

    שוק ההון והשקעות דוד טופורוביץ השקעה פאסיבית פיזור השקעות מדד באפט שוק המניות

  • איך מקבלים החזר מס לחיסכון לכל ילד - ללא עובד
    מ משה צבי

    בקשה להחזר מס - דו"ח מקוצר למס הכנסה עבור יחידים המבקשים החזר מס (טופס 135).

    שוק ההון והשקעות החזר מס חיסכון לכל ילד

  • מענה לטענות של דוד טופורוביץ
    מ משה צבי

    @חופש-כלכלי said:

    הציבור עם טופורוביץ

    נתוני הניודים לחודש מאי בקופות המסלוליות בישראל

    ‏סך הניודים נטו (כניסה בניכוי יציאה) -
    ‏מסלולי S&P500 - ניוד שלילי (יציאה) של כ-1.4 מיליארד ש"ח
    ‏מסלולי מניות ישראל - ניוד חיובי (כניסה) של כ-800 מיליון ש"ח

    ‏בינתיים בחודש יוני (נותרו עוד 2 ימי מסחר) - מסלול S&P500 עם ביצוע עודף של כ-13% על מסלולי ישראל (במונחים שקליים)

    הציבור כן הנתונים כמו שכתבת לא!
    הנוהר אחר תשואות העבר אכן עדיף שישקיע באג"ח ישראל.

    ורק הערה קטנה, האם אנו צפויים לקריסת השוק בגלל יציאת הפסיביים?😊

    שוק ההון והשקעות דוד טופורוביץ השקעה פאסיבית פיזור השקעות מדד באפט שוק המניות

  • השוק יקר!!! ממתי?
    מ משה צבי

    @לחכמים-לחם
    ממש לא, הכותרת מספיקה לי!

    שוק ההון והשקעות שוק המניות תמחור יתר בעיות כלכליות אזהרות שוק תזמון שוק השקעה פסיבית

  • השוק יקר!!! ממתי?
    מ משה צבי

    כתבה חדשה מהיום:
    תחזית לנפילה של 70%: "שוק המניות האמריקאי — היקר ביותר אי פעם"

    כותרת משנה: ג'רמי גרנתם כבר מוכר כמנפיק אזהרות סדרתי, כולל אחת לקריסה של 50% יום לפני טבח 7 באוקטובר — אבל הפעם הזינוק במדד האהוב על וורן באפט מחזק את דבריו ■ הוא מאמין שהנפילה תתרחש בשנתיים הקרובות. (דה מרקר)

    שוק ההון והשקעות שוק המניות תמחור יתר בעיות כלכליות אזהרות שוק תזמון שוק השקעה פסיבית

  • הקיפול ה 42
    מ משה צבי

    @שמח-לעזור השלם קטן מסך חלקיו?!

    דרך אגב את הטקסט של הבועה כותבים היכן שכתוב טקסט המידע
    ולא היכן שכתוב fa-info 👍 😊
    אשמח מאוד אם כן תעבור על הדברים ולשמוע דעתך!!

    שוק ההון והשקעות ריבית דריבית אקספוננציאליות

  • הקיפול ה 42
    מ משה צבי

    @יצירתי אתה צודק וגם ציינתי זאת בבועת המידע,
    לכן החשבון שעשיתי לא היה הכפלה ב 0.9 אלא חלוקה ב 1.1, יותר מדויק ב 1.06
    תבדוק ותראה שזה יוצא מדויק.

    שוק ההון והשקעות ריבית דריבית אקספוננציאליות

  • הקיפול ה 42
    מ משה צבי

    @דל-גאה said:

    אני לא מייבין גדול בכלכלה,
    אבל לא נראה לי שלפני 450 שנה
    [תקופת המהר"ל מפראג...]
    היו 500 חברות בכל העולם כולו.
    לא היה 'שווי',
    לא היו 'השקעות'

    למה לא?
    אמנם, מניות, בורסאות, מדדים, לא היו.
    חברות (תאגידים) בקושי היו אם בכלל כאן.
    אבל-'השקעות', 'שווי', 'עסקים' ודאי שהיו, למה אתה סבור שלא? (שליש בעיסקא, כל המושג היתר עיסקא היא השקעה וכו').
    מסחר הלוואות חקלאות וכו' היו,
    הקנאה התאווה והכבוד, היו גם היו.
    אז לא 500 חברות, אבל במהות, האם שווי ניכר מהנכסים המניבים (הגדרה מסוימת לחברה) או מהפעילויות העסקיות היה שווה 300$?

    @דל-גאה said:

    אנחנו מדברים על הכלכלה המודרנית.
    ואין לנו סיבה לחשוב שהיא תחזור להיות גולמית ולא- חכמה
    כמו שהיא הייתה לפני 400 שנה.

    מסכים לגמרי!
    במילים אחרות "אז" לא הייתה צמיחה, השאלה למה?
    זה ההסבר (לענ"ד):
    וודאי שהייתה רמה מסוימת של צמיחה,
    ה"הון" צמח-המשיכו לכרות זהב, ומסתבר שזה היה בקצב גבוה מהאיבוד שלו,
    כנ"ל גם לגבי מוצרים בני קיימא, בניינים תשתיות וכו הייתה צמיחה,
    מרכיב נוסף של צמיחה. זה "אנשים" ככל שיש יותר אנשים הם מייצרים יותר
    אמנם בעניין זה תלוי מאוד בתקופות, כי תוחלת החיים מאוד נמוכה ,
    מלחמות, מחלות, מגיפות וכו.
    השאלה מה ההבדל, כלומר מה זה ה "כלכלה המודרנית"

    וזו הנקודה לדעתי, "טכנולוגיה" או "המהפכה התעשייתית"
    הטכנולוגיה הוסיפה צמיחה בהמון דרכים, ראשית היא הגבירה את הייצור וממילא הגדילה עוד יותר את ה"הון",
    שנית היא המציאה דברים חדשים כלומר היא לא רק הגדילה את ההון אלא ייצרה גם "ערך"
    יש עוד נקודה קטנה היא לא רק ייצרה "יותר" אלא גם "מהר" יותר (ולכן ההסתכלות שלי על קצב של 10% בשנה הוא חסר ערך כי כביכול היא קיצרה את השנה)
    אבל לדעתי הנקודה החשובה ביותר היא זו: ה"טכנולוגיה" לא רק הצמיחה את הכלכלה אלא גם את ה"צמיחה"
    מרבית חלקי הצמיחה הקודמים הם מרכיבי צמיחה "לינארים"-ישרים, אמנם הגדילו את ההון אבל בגדול באותו גודל מספרי, כרו זהב בגדול באותה כמות כנ"ל לשאר חלקי ה"הון" טכנולוגיה מייצרת דברים שמייצרים, ובכך היא גורמת לכלכלה לצמוח בקצב אקספוננציאלי, מכונה שמייצרת מייצרת עוד מכונות, היא מגדילה את כמות האנשים הפנויים לייצר עוד טכנולוגיה, היא מרפאת את האנשים שיוכלו לייצר עוד תרופות ועוד טכנולוגיות,
    ולכן היא לא רק מגדילה את הצמיחה אלא "מכפילה" אותה, היא גורמת לכלכלה לצמוח בקצב אקספוננציאלי!
    במילים אחרות אז הוסיפו כל פעם דף היום מקפלים, ואין שום סיבה שזה ישתנה.

    נקודה למחשבה:
    אם היינו אומרים לאדם לפני המהפכה התעשייתית שהכלכלה תצמח בקצב אקספוננציאלי הוא היה מאמין לנו?
    האם גם אנחנו במקום הזה?
    האם אנו עומדים בפני מהפכה תעשייתית חדשה,
    מומחים מסוימים סבורים שאנו לא עומדים בפני אלא אחרי,
    האם ייתכן שכל ממוצעי העבר לא רלוונטים,
    האם אנו עומדים בפני "מהפכה שלא תגדיל את הצמיחה אלא את "קצב" הצמיחה"
    האם ייתכן ש"קצב הצמיחה" אף הוא יגדל אקספוננציאלית?
    עד היום הטכנולוגיה הייתה פיזית,
    היום הטכנולוגיה החדשה היא זאת שעוזרת לייצר את עצמה.
    ואם כנים הדברים לא זו בלבד שהשוק לא יקר אלא הוא ממש זול!!
    אשמח לדעתכם.

    (אני מאוד מקווה שהיא לא תצליח כל כך- אני מקווה שהיא לא תהיה ההמצאה האחרונה של האנושות).

    שוק ההון והשקעות ריבית דריבית אקספוננציאליות

  • הקיפול ה 42
    מ משה צבי

    @זוטו-של-ים
    אני רוצה לחדד את השאלה, ולשאול אותה בצורה הפוכה, לא לקפל שוב את הנייר אלא לפתוח אותו.

    האם תמיד מדד ה S&P 500 הניב תשואה של 10%,
    כלומר אם ננוע אחורה בזמן ובמקום שהמדד יעלה 10% הוא ירד 10%,
    האם גם לאחור זה יהיה כך?
    האם במקרה שהיינו לוקחים את 500 החברות הגדולות בעולם לפני 450 שנה, ומכפילים אותם ב1.1 בחזקת 450,
    האם היינו מגיעים לשווי שוק של הS&P 500 היום?

    עשיתי חישוב גס, הנחתי ששווי השוק של הS&P 500 הוא 70 טריליון דולר,
    הנחתי גם צמיחה ריאלית של 6%,
    ועשיתי חישוב לאחור.

    התוצאה: כ-300$.
    כלומר שווי 500 החברות דאז לפי הנחות אלו היו שוות 300 דולר!!! "של היום".

    ומכאן השאלה האם ייתכן שבשווי של כמה שקי חיטה היה אפשר לקנות את חברת החיטה הגדולה בעולם, ועוד-499 חברות?!
    האם זה הגיוני?!
    נקודה למחשבה.

    אשמח לשמוע את דעת חברי ומומחי הפורום.

    לדעתי התשובה לפחות החלקית היא זו,
    ציטוט מהמכלול:
    "צמיחה בהיסטוריה
    במחקר ההיסטורי יש קושי גדול להעריך את היקף הצמיחה הכלכלית לפני המאה ה-14, בהיעדר נתונים מדויקים על גודל האוכלוסייה, ההכנסה והמחירים. עם זאת, ההערכה היא שעד סוף המאה ה-10 סבלה אירופה מהעדר צמיחה כלכלית[3]. לאחר מכן, במיוחד במאה ה-12 וה-13 ראתה אירופה צמיחה כלכלית משמעותית, אולם בעיקר עקב גידול באוכלוסייה[4]. דבר דומה קרה בסין במאות שלאחר מכן[5].

    למעשה, לפני המהפכה התעשייתית, שיצרה קפיצות טכנולוגיות ששינו את הכלכלה וגרמו לצמיחה בקנה מידה גדול, צמיחה הייתה צמודה כמעט לחלוטין לגודל האוכלוסייה ולהון."

    השאלה הנשארת האם זה אכן מסביר הכל?
    ושנית נסו לדמיין מה היה קורה לו המהפכה הייתה מתרחשת אז......

    שוק ההון והשקעות ריבית דריבית אקספוננציאליות

  • תכלס' אחרי כל הדיבורים מה עושים?
    מ משה צבי

    מכיוון שהוא מעוניין "לפחות להכפיל את כספו".
    במדד ה-S&P 500 ישנם לעיתים "עשורים אבודים" - כלומר, עשור שלם שבו המדד אינו מניב תשואה כלל.

    אמנם הסטטיסטיקה מראה ש"בעבר" המדד השיג תשואה שנתית ממוצעת של 10%, אך חשוב לזכור שזוהי רק סטטיסטיקה, ובעיקר שמדובר ב"ממוצע". המשמעות של ממוצע היא שאמנם תיתכן תשואה עודפת על 10%, אך המנגנון הזה בהחלט יכול לעבוד גם לכיוון ההפוך (תשואה נמוכה יותר).
    וככל שפרק הזמן קצר יותר, הסטייה מהממוצע, עלולה להיות גדולה יותר.
    מקווה שסייעתי.

    שוק ההון והשקעות השקעה בטוחה שוק ההון והשקעות השקעה לטווח ארוך

  • תכלס' אחרי כל הדיבורים מה עושים?
    מ משה צבי

    אולי סולנה? אית׳ריום?

    בציניות כמובן, אין באמת מישהו שיכול להבטיח לו הכפלה של הכסף.

    אם מדובר רק על עשור, הוא יכול לשים את הכסף בקרן כספית, כמובן זה לא יכפיל את כספו אבל הכי בטוח,
    צריך לזכור שזה תלוי בריבית בנק ישראל.
    כמובן גם בגמ"ח, (התשואה הכי מובטחת בקרן ובפירות).

    שוק ההון והשקעות השקעה בטוחה שוק ההון והשקעות השקעה לטווח ארוך

  • השוק יקר!!! ממתי?
    מ משה צבי

    @אבי-ה-נערה
    מתנצל מעומק הלב... לא ידעתי שאני גונב לך.
    ודרך אגב, מה שהבאתי כאן זה רק אחוז קטן מהחומר. יש עוד לא מעט כתבות, ומומחים, שנשארו מחוץ לרשימה.
    נראה שיש מספיק חומר לעוד כמה אשכולות טובים, כך שהמאגר עדיין לא התרוקן... 😉
    נשמח מאוד לראות את המידע שלקטת.👍

    שוק ההון והשקעות שוק המניות תמחור יתר בעיות כלכליות אזהרות שוק תזמון שוק השקעה פסיבית

  • מענה לטענות של דוד טופורוביץ
    מ משה צבי

    מענה לטיעון של השוק יקר.

    שוק ההון והשקעות דוד טופורוביץ השקעה פאסיבית פיזור השקעות מדד באפט שוק המניות
  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום