דילוג לתוכן

זהירות!!! עקיצות!!! ⚠️⛔

שוק ההון והשקעות
15 4 113 5
  • השבוע פנה אלי אברך ידוע מב"ב, וסח לי בכאב את העקיצה שעקצו אותו.
    אימתתי את הדברים לעומקם, ואפרסם את זה לתועלת הכלל,
    למען ידעו על זה, ובע"ה אולי יועיל אחרים מליפול בזה, ח"ו.

    בתל אביב התפרסמה מודעה על אדם שמעוניין לעזור ללומדי תורה, היה שם א' מהבעלי בתים – שהתקשר לרב שלו שגר בבני ברק, ואמר לו על המודעה הזו, ושהוא דיבר עם אותו אחד, והוא מעוניין לעזור לאברך במעטפת שלמה.
    מפה לשם, הרב לוקח את המס' ומעביר אותו לא' מתלמידיו האברכים, אומר לו שהוא כנראה יוכל לעזור לו ממצוקתו.
    האברך הזה, שהוא סיפר לי את הסיפור, התקשר לאותו אחד, והיה נשמע להוט מאוד לעזור. "אני חוזר ממילואים", כך סיפר אותו 'תורם', ואני התחייבתי להביא מעשרות ללומדי תורה, אבל קצת התעכבתי עם זה, וכאשר הייתי בין חיים למוות באיזה תאונה, הבנתי שזה בגלל שאני לא מקיים את התחייבותי. אני מוכן לשלם לך את כל מה שתצטרך!!
    מכאן לשם, האברך והוא נפגשים ברחובה של עיר (פתח תקווה), והוא אומר לו, הנה, כבר כעת אני עושה לך העברה לחשבון בסך של 7 אלף, מתוכם נוציא אלפיים מהכספומט, נשלם את זה למס הכנסה פה ממול, זה כדי שאוכל לבצע לך העברה של 50 אלף כבר עכשיו (...)
    מיודעינו לא ידע ש'העברה' שהוא עשה, היה רק 'כאילו', הוא התחיל אמנם לתקתק את הפרטים במכשיר (הטמא) שלו, אבל בפועל לא אישר את הפעולה.
    וכך, האברך היה בטוח שיש לו 7 אלף בחשבון מהתורם, האמון גבר, ובקלות הוציא אלפיים מהכספומט, הביא לתורם שישלם את זה במס הכנסה,
    את ההמשך אתם כנראה מבינים לבד.
    התורם נעלם.
    הפל' שלו כבר לא זמין.
    אברכים ואנשים יקרים!! הזהרו על כספיכם!! כבדהו וחשדהו!! אל תתפתו להאמין בעיניים סגורות לכל דבר שנראה וואוו.

  • עקיצה מתוחכמת באמת.
    האברך היה צריך קודם לוודא שבאמת נכנס לו 7 אלף. ואז להוציא...

  • עקיצה מתוחכמת באמת.
    האברך היה צריך קודם לוודא שבאמת נכנס לו 7 אלף. ואז להוציא...

    @מתיקות-התורה said:

    האברך היה צריך קודם לוודא שבאמת נכנס לו 7 אלף. ואז להוציא...

    יש המון תמרורי אזהרה שהאברך היה אמור לוודא.

  • @מתיקות-התורה said:

    האברך היה צריך קודם לוודא שבאמת נכנס לו 7 אלף. ואז להוציא...

    יש המון תמרורי אזהרה שהאברך היה אמור לוודא.

    @פלוס said:

    @מתיקות-התורה said:

    האברך היה צריך קודם לוודא שבאמת נכנס לו 7 אלף. ואז להוציא...

    יש המון תמרורי אזהרה שהאברך היה אמור לוודא.

    כמו מה למשל?

  • למשל? לא לתת לו את האלפיים...

  • אתה יודע את המס' של הנוכל?

  • יודע בהחלט,
    ואני מסתפק אם לפרסם אותו כאן.
    אם זה חוקי,
    אני מפרסם.

  • @פלוס ברוך שובך לפורום!!!

  • תודה רבה...
    עוד זוכרים 😉

  • תודה רבה...
    עוד זוכרים 😉

    @פלוס said:

    עוד זוכרים

    מעניין מאיפה אתה זוכר אותי?

  • מכאן, לפני שנה בערך. לא? אני טועה?

  • מכאן, לפני שנה בערך. לא? אני טועה?

    @פלוס said:

    מכאן, לפני שנה בערך. לא? אני טועה?

    אני חדש. אבל הארכיון אינו שוכח.
    וגם משתמש חדש כמוני יכול ליהנות מכך שדבריך אינם נמחקים.

  • השבוע פנה אלי אברך ידוע מב"ב, וסח לי בכאב את העקיצה שעקצו אותו.
    אימתתי את הדברים לעומקם, ואפרסם את זה לתועלת הכלל,
    למען ידעו על זה, ובע"ה אולי יועיל אחרים מליפול בזה, ח"ו.

    בתל אביב התפרסמה מודעה על אדם שמעוניין לעזור ללומדי תורה, היה שם א' מהבעלי בתים – שהתקשר לרב שלו שגר בבני ברק, ואמר לו על המודעה הזו, ושהוא דיבר עם אותו אחד, והוא מעוניין לעזור לאברך במעטפת שלמה.
    מפה לשם, הרב לוקח את המס' ומעביר אותו לא' מתלמידיו האברכים, אומר לו שהוא כנראה יוכל לעזור לו ממצוקתו.
    האברך הזה, שהוא סיפר לי את הסיפור, התקשר לאותו אחד, והיה נשמע להוט מאוד לעזור. "אני חוזר ממילואים", כך סיפר אותו 'תורם', ואני התחייבתי להביא מעשרות ללומדי תורה, אבל קצת התעכבתי עם זה, וכאשר הייתי בין חיים למוות באיזה תאונה, הבנתי שזה בגלל שאני לא מקיים את התחייבותי. אני מוכן לשלם לך את כל מה שתצטרך!!
    מכאן לשם, האברך והוא נפגשים ברחובה של עיר (פתח תקווה), והוא אומר לו, הנה, כבר כעת אני עושה לך העברה לחשבון בסך של 7 אלף, מתוכם נוציא אלפיים מהכספומט, נשלם את זה למס הכנסה פה ממול, זה כדי שאוכל לבצע לך העברה של 50 אלף כבר עכשיו (...)
    מיודעינו לא ידע ש'העברה' שהוא עשה, היה רק 'כאילו', הוא התחיל אמנם לתקתק את הפרטים במכשיר (הטמא) שלו, אבל בפועל לא אישר את הפעולה.
    וכך, האברך היה בטוח שיש לו 7 אלף בחשבון מהתורם, האמון גבר, ובקלות הוציא אלפיים מהכספומט, הביא לתורם שישלם את זה במס הכנסה,
    את ההמשך אתם כנראה מבינים לבד.
    התורם נעלם.
    הפל' שלו כבר לא זמין.
    אברכים ואנשים יקרים!! הזהרו על כספיכם!! כבדהו וחשדהו!! אל תתפתו להאמין בעיניים סגורות לכל דבר שנראה וואוו.

    @פלוס הוא הגיש תלונה במשטרה?
    שלח מייל לa@haganat.com או השאיר פנייה בקו המידע 02-8000050 של @איצ-ה-דז-אלובסקי ?

    אחת הבעיות היא שאנשים מתעצלים לעשות דברים פשוטים שיכולים לעצור את ההונאות.

  • בקו המידע הושאר פנייה.
    לא ידוע לי על כל יצירת קשר של ר' איצ'ה היקר לאברך,
    או כל פרסום המקרה.
    @איצ-ה-דז-אלובסקי

  • @פלוס הוא הגיש תלונה במשטרה?
    שלח מייל לa@haganat.com או השאיר פנייה בקו המידע 02-8000050 של @איצ-ה-דז-אלובסקי ?

    אחת הבעיות היא שאנשים מתעצלים לעשות דברים פשוטים שיכולים לעצור את ההונאות.

    @סתם-אחד said:

    @פלוס הוא הגיש תלונה במשטרה?

    האברך היקר הזה, בנוסף לזה שזכה להיות אברך, הוא זכה גם למותג היוקרתי 'עריק',
    לכן הוא לא חושב בכיוון הזה...

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    15 צפיות
    א
    בפרקים הקודמים עשינו קצת סדר במושגי היסוד של עונת הדוחות. הכרנו לעומק את שלושת הדוחות המרכזיים: דוח רווח והפסד, המאזן ודוח תזרים המזומנים, והבנו כיצד כל אחד מהם מספר זווית אחרת במצבה הכלכלי של החברה. אולם כעת, לאחר שאנחנו יודעים לקרוא את הנתונים היבשים והבסיסיים, כדאי להתקדם לשני נושאים חשובים ונפרדים. הנושא הראשון עוסק ביעילות הפנימית של החברה. כלומר, עד כמה החברה מצליחה להשתמש בהון שעומד לרשותה כדי לייצר רווח. הנושא השני עוסק באופן שבו המשקיעים והאנליסטים מפרשים את תוצאות הדוח, וכיצד הציפיות המוקדמות שלהם משפיעות על מחיר המניה. תשואה להון: כמה החברה יעילה. בפרק הקודם הכרנו את המושג הון עצמי מתוך דוח המאזן, והגדרנו אותו בתור הסכום שהיה נותר בידי בעלי המניות אילו החברה הייתה מוכרת ברגע זה את כל נכסיה, פורעת ומחזירה את כל חובותיה והתחייבויותיה. כתוספת ישירה וחשובה להבנה זו, עלינו להכיר את המושג תשואה להון. מדובר ביחס פיננסי פשוט אך חכם להפליא, אשר מהווה גשר המחבר בין דוח רווח והפסד לבין המאזן. נתון זה עונה על השאלה החשובה מכל עבור כל משקיע: כמה רווח נקי וחדש מצליחה החברה לייצר על כל שקל בודד שהושקע בה. כדי להבין מדוע הנתון הזה כה קריטי, נתאר לעצמנו שתי חברות שונות הפועלות באותו ענף בדיוק, ושתיהן מציגות בסוף השנה רווח נקי זהה לחלוטין של עשרה מיליון שקלים. במבט ראשון ושטחי בדוח רווח והפסד, שתי החברות נראות מוצלחות ורווחיות באותה מידה בדיוק. אולם, כאשר נצלול פנימה אל תוך דוח המאזן, עשויה להתגלות תמונה שונה לחלוטין. נגלה שלחברה הראשונה יש הון עצמי של חמישים מיליון שקלים, בעוד לחברה השנייה יש הון עצמי גדול פי ארבעה, העומד על מאתיים מיליון שקלים. המשמעות המתמטית של הנתונים הללו היא שהחברה הראשונה מציגה תשואה להון בשיעור של עשרים אחוזים, בעוד החברה השנייה מציגה תשואה להון בשיעור של חמישה אחוזים בלבד. התמונה כעת משתנה מן הקצה אל הקצה. החברה הראשונה מתגלה כחברה יעילה הרבה יותר, היות שהיא מצליחה להפיק רווחים גדולים יותר תוך שימוש במשאבים מצומצמים יותר. היא מנצלת את ההון שעומד לרשותה בצורה מיטבית כדי לייצר כסף חדש. עם זאת, חובה להיזהר ממה שנהוג לכנות מלכודת המינוף. חברה יכולה להגדיל את התשואה להון שלה באופן מלאכותי לחלוטין על ידי לקיחת הלוואות ענק וצבירת חובות. כאשר החברה פועלת רובה ככולה על בסיס חוב, חלקה של החברה בהון העצמי קטן באופן יחסי, וכך היחס של הרווח אל מול ההון העצמי קופץ למעלה. מסיבה זו, משקיעים מקצועיים ומנוסים תמיד יבדקו את נתון התשואה להון יחד עם בחינה מדוקדקת של רמת החוב של החברה. המטרה היא לוודא שהרווחיות הגבוהה אכן נובעת מעסק מצוין, יציב ויעיל, ולא כתוצאה מנטילת סיכונים פיננסיים מופרזים ומסוכנים שעלולים להוביל לקריסה בעתיד. תחזיות והערכות אנליסטים: מה השוק באמת מצפה לראות? נעבור כעת לנושא אחר לחלוטין: האופן שבו השוק מתייחס לתוצאות שהחברה מפרסמת. אחד מכללי הברזל החשובים ביותר שצריך להפנים על שוק ההון הוא שהבורסה כמעט אף פעם לא מתמחרת רק את אירועי העבר שכבר קרו והסתיימו. השוק מורכב ממיליוני משקיעים המנסים כל העת להסתכל קדימה ולתמחר את מה שעתיד לקרות. הקונצנזוס: המספר שהשוק כבר ציפה לו מראש הבנה זו מסבירה את התופעה המפתיעה שבה חברה מדווחת על רווחי שיא היסטוריים, אך רגעים ספורים לאחר פרסום הדוח המניה שלה צוללת בחדות. תקופה ארוכה לפני שחברה מפרסמת את הדוח הרשמי שלה, השוק כבר הספיק לגבש דעה מוצקה וברורה לגבי התוצאות שאמורות להופיע בו. אנליסטים מומחים וגופים פיננסיים גדולים עוקבים אחרי כל צעד של החברה באדיקות רבה, ומפרסמים הערכות מוקדמות ומפורטות לגבי ההכנסות הצפויות והרווח למניה. הממוצע המשוקלל של כלל ההערכות הללו נקרא בשפה המקצועית קונצנזוס. צריך לנצח את התחזיות. כאשר המסחר נפתח בבוקר שלפני פרסום הדוח, מחיר המניה כבר מכיל ומגלם בתוכו את ההנחה המוקדמת שהחברה אכן תעמוד, לכל הפחות, בתחזיות שהוצבו לה. מסיבה זו, המבחן האמיתי ביום פרסום הדוח אינו רק אם החברה הרוויחה או הפסידה, אלא אם היא הצליחה לעקוף את התחזיות או שמא פספסה אותן. כאשר אנו קוראים בכותרות הכלכליים שחברה מסוימת הכתה את התחזיות, המשמעות המעשית היא שהתוצאות בפועל היו חזקות וטובות יותר מאותו קונצנזוס מוקדם של האנליסטים. במצב כזה, אפילו אם חברה דיווחה על הפסד כספי, אך ההפסד בפועל היה קטן באופן משמעותי ממה שהשוק העריך תחילה, המניה שלה עשויה לזנק כלפי מעלה. מנגד, חברה עשויה להציג נתונים מדהימים ולהרוויח מיליארדים של דולרים ברבעון בודד, אך אם היא פספסה את תחזית האנליסטים אפילו באחוז קטן וזניח, היא עלולה לספוג ירידות חדות ומשמעותיות. השוק פשוט מתאכזב ביחס לציפיות הגבוהות שהוא עצמו הציב מראש. התחזית קדימה: מה השוק חושב שיקרה בהמשך? מעבר לתוצאות העבר, קיים נתון נוסף והוא התחזית קדימה, אשר לרוב מתברר כחלק הקריטי והמשפיע ביותר ביום פרסום הדוח. מעבר למספרים היבשים של הרבעון שכבר הסתיים ונחתם, הנהלת החברה נוהגת לפרסם את התחזיות שלה עצמה, ומשתפת מה היא צופה שיהיו התוצאות ברבעון הבא או בשנה כולה. השוק מסתכל קדימה אם חברה מסוימת הציגה רבעון פנטסטי ומוצלח במיוחד, אך במקביל מזהירה בשיחת המשקיעים כי ברבעון הבא צפויה האטה פתאומית בביקושים למוצריה או עלייה חדה בעלויות הייצור, המשקיעים ככל הנראה יבחרו להתעלם מהצלחת העבר וימהרו למכור את המניה על סמך התחזית הקודרת לעתיד. השוק תמיד נושא את עיניו אל עבר האופק.
  • 6 הצבעות
    3 פוסטים
    62 צפיות
    צ
    @פלוס כיף לראות שחזרת עם כל העוצמה גם לכתיבת מאמרים
  • 8 הצבעות
    41 פוסטים
    2k צפיות
    5
    @צמיחה תוקן מעלה כעת קובץ מתוקן תודה לךפתיחת עוסק זעיר לצורך פתיחת קרן השתלמות.pdf
  • 2 הצבעות
    28 פוסטים
    522 צפיות
    משה עוזיאלמ
    זו דירה למגורים, שלבסוף מצא אחרת נאה הימנה.
  • 3 הצבעות
    468 פוסטים
    30k צפיות
    ס
    @הברסלבר said: @מ.-יפה דירה של 2.5 מיליון ומושכר רק ב 6500 ??? כן זה אפילו הרבה, אתה יכול לבדוק ב https://www.nadlan.gov.il/?view=settlement&id=2610&page=deals