הפורום הכלכלי החרדי הראשון

לאחרונה שומעים יותר ויותר בציבור החרדי ש"השוק יקר" -ולא כדאי להיכנס עכשיו.
החלטתי לבדוק "מתי" הוא התייקר , הנה התוצאות מאתר "ביזפורטל":

2013- בועה מתפתחת בארה"ב ובברזיל, "זה יכול להיגמר רע"
2014-"יש סימני בועה במניות ההיי טק, זה מזכיר את שנות ה-90"
2014- שילר מזהיר: "השוק בארה"ב נמצא באחת הרמות היקרות בכל הזמנים"
2016- המדד של הפרופ' זוכה פרס נובל שמאותת שהשוק יקר (כמו ב-2008)
2016- 78% מהנשאלים מצביעים על תמחור יתר.
2017- האם אנחנו על סף תהום?
2017- להיות זהירים במיוחד בהשקעה בשוק המניות האמריקני.
2019- קרן המטבע העולמית: "שוק המניות האמריקאי מתומחר בהערכת יתר".
2021-זהירות: גל הנפקות הוא סימן למפולת עתידית.
2024- האינדיקטור של וורן באפט מאותת על ירידות ב-S&P 500 - מה הסיבה?
2025- "ה-S&P 500 ייפול ב-20% עד סוף השנה, השוק לא מתמחר מיתון".
04/2026- "השפל האמיתי בשווקים עוד לפנינו".

היום- בנק אוף אמריקה מזהיר ממימושים בוול סטריט: יותר מדי נורות אזהרה בשוק.

המציאות:

Spoiler

לסיכום: ניסיתי להמחיש את מה שכל המחקרים מוכיחים - ש"אין דרך לתזמן את השוק". עם זאת, ברור לחלוטין שיהיו ירידות , אך אף אחד לא באמת יודע מתי זה יקרה, באיזו עוצמה, ומאיזו סיבה.

נ.ב דרך אגב איסוף החומר לקח לי זמן, אשמח לדעת אם זה הביא תועלת.

לאחרונה נתקלתי בסיפור שאני חושב שחשוב מאוד לפרסם, לתועלת הרבים.

מדובר במשפחה תושבת ירושלים שזכאית בדרך כלל להנחה בארנונה. מכיוון שההנחה מתקבלת אצלם רק לקראת סוף השנה, המשפחה נוהגת לשלם קודם את הסכום המלא, ולאחר מכן מקבלת את ההנחה רטרואקטיבית, מה שיוצר להם יתרת זכות לשנה הבאה.

בשנת 2025 המשפחה קיבלו הודעה לשלם את יתרת החוב בטרם קבלת ההנחה. הם שילמו כנדרש, ובסוף אותה שנה, כשעודכנה ההנחה, קיבלו הודעה רשמית שהם נמצאים ביתרת זכות.
לכן, הם נדהמו מאוד לקבל לפני תקופה קצרה הודעה חדשה: העירייה טענה שלא רק שהם לא שילמו את החוב מ-2025, אלא שבגלל ה"חוב" הזה - בוטלה להם ההנחה לחלוטין והם נדרשים לשלם את הסכום המלא.

לאחר פנייה לעירייה, הם קיבלו "טופס תשלומים" שהיה קשה מאוד להבנה, ובו אכן הופיע חוב. הניסיונות שלהם להוכיח מהמסמך הקודם שיש להם יתרת זכות נתקלו בקושי, מכיוון שבמסמך נכתב שהיתרה היא 2,000-ש"ח. הרישום הזה בילבל את כולם האם מינוס משמעותו זכות של 2,000 ש"ח או חוב של 2,000 ש"ח?
המשפחה, שלא ידעה לחשב בדיוק כמה שולם וכמה נשאר, פנתה לעירייה מספר פעמים. בפעם הראשונה הם נדחו, בפעם השנייה פקידה הודתה שיש טעות, אך מיד אחר כך הם שוב קיבלו התראות ואיומים בעיקול. בשלב מסוים הם אפילו פנו לאדם שעוסק בתחום כדי שיסייע להם. גם הוא, לאחר שעיין בטפסים המסובכים, טען שהרבה פקידות לא יודעות לקרוא את הטופס, אבל שבמקרה הזה העירייה צודקת ואכן יש חוב שלא שולם.

כשהתוודעתי לסיפור, עברתי על המכתבים שהם קיבלו ב-2025 וראיתי שהמספרים פשוט לא מסתדרים. הוצאתי את פירוט האשראי של התשלומים לעירייה, עשיתי חישוב מסודר, והתברר באופן חד משמעי: המשפחה צודקת והעירייה טועה. התקשרתי לעירייה וניהלתי איתם שיחה של 50 דקות! בסוף השיחה התברר שהצדק איתנו, והעירייה הבטיחה לטפל בעניין, להשיב את הסכום שנגבה בטעות ולהחזיר את ההנחה שבוטלה.

במהלך השיחה עם העירייה השתמע שאכן היו להם בעיות במחשבים או מעבר למערכות חדשות, מה שיצר בלבול גדול בנתונים של תושבים.

לכן, אם גם לכם נראה שישנה טעות בחישוב החובות שלכם לעירייה, אל תסמכו בעיניים עצומות על הטפסים שהם שולחים לכם. בדקו היטב כמה אתם חייבים (אם בכלל), בקשו פירוט תשלומים, נסו לבדוק במכתבים בעבר ששלחו לכם, ונסו לבדוק גם את פירוטי האשראי.
ואל תוותרו על הזכויות והכסף שלכם!

כמה הערות(יש עוד הרבה):

1. חלק עצום מהאנשים אותם הוא מצטט מושקעים בשוק ובאחוזים ניכרים,
   וורן באפט, לדוגמא , הוא מציין שברקשייר מחזיקה קרוב ל־40% במזומן, השיעור הגבוה ביותר אי פעם.
   אמת, אבל בל נשכח שהוא מחזיק את כ־60% הנותרים במניות. אם הוא (או המנכ"ל החדש, או ביל אקמן) היו סבורים שאנו עומדים בפני אחד המשברים החמורים ביותר בהיסטוריה, הם לא היו מחזיקים שיעור כ"כ גבוה של מניות. (חלק ניכר מהחזקותיהם הן מניות מרכזיות המרכיבות את השוק, כגון אפל, גוגל, מטא,אמזון, ומיקרוסופט).

2. חלק מהאנשים שהוא מצטט, כמו מייקל ברי (בעריש), נחשבים בוול סטריט לכאלה ש"חזו עשרה מתוך שני המשברים האחרונים".

3. יש הבדל עצום בין לומר ש"השוק יקר" לבין לטעון שצפויה "קריסה מוחלטת". אף אחד כמעט לא חולק על כך שהשוק יקר ביחס להיסטוריה, אך גם קצב הצמיחה, הרווחיות ותזרימי המזומנים של החברות גבוהים מאוד בהשוואה היסטורית. כל אלו לא דומים כלל לבועת הדוט קום. לכן, נכון שהשוק יקר ומסתבר בהחלט שיגיע תיקון בהמשך, אך אף אחד לא יודע מתי הוא יגיע, באיזו עוצמה, או כמה השוק עוד עשוי לעלות עד אז.

4. שמעתי שהוא משווה את ה־S&P 500 לנאסד"ק 100 של שנת 2000. כדאי לזכור שבשנת 2000, כאשר הנאסד"ק צנח ביותר מ־80% (ועדיין חזר לשיאו בתוך פחות מ־20 שנה, עם תשואה שנתית מורכבת של מעל 10%), מכפיל הרווח שלו עמד, לפי הערכות שונות, באזור ה-100, יותר מפי שלושה ממכפיל הרווח של ה-S&P כיום.

5. לדעתו שהשוק הולך לקרוס בוודאות כל כך גבוהה אזי : אני יוצא בקריאה נרגשת לרבנים ולגדולי ישראל להוציא קול קורא על לקיחת הלוואות ולמנף את הכסף ואף למשכן את הדירה בשביל להשקיע בקרנות ממונפות בחסר פי 3! (ח"ו אין בדעתי להתנגח, אני רק טוען שאם הסיכוי למשבר הוא כזה גדול, למה לא לעשות שורט על השוק?,הרי אין הבדל מהותי בין שורט ללונג בשניהם המטרה היא להשיג תשואה, השאלה היא רק מה יחסי הסיכוי סיכון, ואחד שחושב ואף בטוח שהשוק לקראת קריסה מומלץ לו לעשות שורט על השוק ואם לא הוא יפסיד כסף רב, לא להרוויח זה להפסיד (חוץ מהפן הפסיכולוגי)).

כל מילה בסלע
אני חושב שקראתי כבר הרבה מאמרים בעניין כן גידור לא גידור אבל מה שקראתי כאן פתחת לי את העיניים ושינה לי לחלוטין את התפיסה,
ואכן אין ספק גם למי שלא רוצה להודות בדברים הנכוחים שכתב
כפי שתמיד מציינים התנועה בדולר שקל היא 50/50 וממילא כל עלות גידור היא כבר הימור שאינו שווה
ובפרט עם הנקודה החשובה שציית שעלויות הגידור הינם עלויות ששוחקות את הריבית דריבית ואילו תנועת הדולר שקל לא משפיע על כך כלל
ולצורך הדוגמא עלות המימון בשנת 2025 היה קרוב לשני אחוז משקיע לטווח ארוך של כ 30 שנה היה עושה תשואה נמוכה ב כמעט חצי ממשקיע ללא תשואה
וזה עוד לפני החשיפה שלו למטבע המקומי שכפי שכתבת "הגרוע מכל הוא שגידור מט"ח עושה פעולה הפוכה לחלוטין מניהול סיכונים חכם"

כל זה הוא בכלל לאילו שחושבים שכדאי לגדר חשיפה אבל כפי שכתבת והדהים אותי בנכונותו,
"גידור הוא לא אי חשיפה גידור הוא ההיפך חשיפה לישראל!!!!"

מה שכן חבל שהמיסוי בישראל לא מתחשב ברווח הריאלי הגלובלי האמיתי אלא ברווח השקלי מה שיכול לעוות את תשלום המס

אשמח אם תפרט מעט על עלויות הגידור כתבת למשל "כשהריבית הדולרית גבוהה מהריבית השקלית, עלות הגידור יכולה להיות משמעותית מאוד לאורך זמן."
ומאידך דברת על מצב של היפר אינפלציה במצב כזה לכאורה הריבית השקלית צפויה להיות גבוהה בהרבה מהריבית הדולרית מה שייצור רווח גם בגידור, לא ?
תקן אותי אם אני טועה
דבר שני ככל שהבנתי מהקישור שצירפת עלויות המימון הם דווקא הפוך ככל שהריבית השקלית היא גבוהה יותר כך עלות הגידור גבוהה יותר מכיוון שהרעיון הבסיסי של גידור הוא ללוות שקלים היום בריבית שקלית לקנות דולרים בשער הנוכחי היום ולקבל עליו ריבית דולרית, זאת אומרת לכאורה שמשלמים בריבית שקלית ומרוויחים בריבית דולרית והפער ביניהם הוא העלות (או הרווח לכאורה) האר את עיני בעניין זה

ושוב פעם יישר כוח על המאמר המחכים במיוחד.

ציטוט מידע שווה כסף:
איך מחושבת עלות הגידור?
עלות הגידור השנתית שווה בקירוב להפרש בין הריבית השקלית (ריבית בנק ישראל) לריבית הדולרית (ריבית הפד). הנוסחה היא בערך: עלות גידור ≈ ריבית מקומית (ILS) – ריבית זרה (USD).

כאשר הריבית בישראל גבוהה מהריבית בארה”ב: נוצרת עלות גידור. לאורך שנים רבות זה היה המצב, והמשקיעים שגידרו את חשיפתם לדולר שילמו ‘קנס’ שנתי של אחוז או שניים.
כאשר הריבית בישראל נמוכה מהריבית בארה”ב: המצב מתהפך ותיאורטית נוצר רווח מהגידור. זהו מצב פחות נפוץ היסטורית, אך התרחש בתקופות מסוימות בשנים האחרונות.
חשוב להדגיש שזוהי עלות מתמשכת. בכל שנה, התשואה שלכם ‘נאכלת’ על ידי עלות הגידור, וההשפעה המצטברת שלה עלולה להיות דרמטית.

וציטוט מהקישור שאתה הבאת:

"עכשיו נסתבך רק עוד קצת – במציאות, על הפק"מ אני מקבל ריבית ועל ההלוואה אני משלם ריבית. נניח שהריבית על פקדון דולרי היא 1% ועל הלוואה שקלית 3%. כדי לבטל את הסיפור של הריביות, אני יכול לשלם את הריבית מראש ולגלם אותה בסכום. שימו לב, פה קבור הכלב. נזכור שהבעיה שלי היא ההתחייבות של מיליון הדולר. במקום לקנות מיליון דולר, אקנה רק 990,099 דולר. לאחר שנה בפק"מ בריבית של 1%, אקבל בדיוק מיליון דולר. 990,099 דולר, לפי שער חליפין "ספוט" של 3.5, עולים 3,465,346.5 ש"ח. אקח הלוואה בסכום הזה ובסוף השנה אצטרך לשלם לבנק את הסכום פלוס ריבית של 3%, או 3,569,306.9 ש"ח." זה מ הקישור שצירפת

אבל למרות ציטוטים אלו אתה לכאורה צודק לחלוטין והאמור בציטוט האחרון הוא דרך לגדר את השקל לא את הדולר (מה שאינטואיטיבית קשה לשים לב אליו כי בשני המקרים גידור מקבע לכאורה את השער)
ולכן גם מה שכתבתי וגם מה שידע שווה כסף כתבו זה טעות והדרך היא הפוכה לקיחת הלוואה של דולר וקניית שקל

עניין זה הוא גם מה שמסביר בהרבה את עליית השקל מכיוון שגופים ומוסדיים יש להם הגבלת חשפיה למט"ח (למה למה למה*)
וכשהנאסד"קבמיוחד עולה הם צריכים להוריד חשיפה (כי החלק הדורי עולה) למט"ח
ןלכן הם מגדרים ובסיס הגידור כמו שכתבת הוא ללוות דולרים ולקנות שקלים
מה שגורם עודף היצע של דולרים וממילא לירידת מחיר הדולר ועליית השקל
דרך אגב מבדיקה אישית שלי לפני מספר ימים ישנה קורלציה הפוכה של מעל 0.6 (בתקופההאחרונה)ליחס בין הנאסד"ק לדולר/שקל (מצורףתמונה)

ועוד הערה קטנה יחס זה הוא חיובי לקרנות ממונפות על הנאסד"ק לדוגמא ואכמ"ל.
עוד נקודה קטנה ממבט ראשון לא נראה ריבית הפד גבוהה מריבית בנק ישראל וזה יותר תלוי בתקופות
ובמקרה זה מגיע הצורך הגדול במאמרך שלמרות שאפשר רק להרוויח (נניח ב IRA) עדיף לכאורה לא לגדר

מסקנה אישית שלי אין לרעות בשדות זרים ונחסה בצל עץ רענן ושאר בני התורה

@יצירתי ברור שאם החברות סבורות שהשוק עלול לרדת ב־50–80%, ושאנחנו מצויים באחת הבועות הגדולות בהיסטוריה, הרי שגם להן עדיף שהציבור יעבור לאפיקים סולידיים.
זאת על אף שלטווח הקצר אתה צודק: אם האפיק המנייתי יניב תשואה עודפת על פני האפיק הסולידי, הן ירוויחו דמי ניהול גבוהים יותר.

אבל ברגע שהשוק קורס והציבור מעביר כספים לאפיקים סולידיים (או לא עושה זאת , זה לא משנה לטיעון), מצב כזה מוביל לכך שהצבירה הכוללת של הציבור יורדת באופן משמעותי, ובהתאם גם דמי הניהול שלהן נפגעים בצורה ניכרת.

בשורה התחתונה: "האינטרס של החברות הוא שהציבור ירוויח, גם אם בטווח הקצר הן מרוויחות פחות".

@לייזרזון said:

@אנונימי2 התבלבלתי, אתה מסכים עם הרב טופורוביץ או חולק עליו?

לדעתי הוא מסכים איתו.

@השומר , אני גם חושב שהתגובה לא כ"כ "אנושית", ולכן בהכרח ש"AI" כתב זאת.

אני רק שואל את עצמי, "למה הוא לא שיתף אותנו בפורמפט וזהו"?.....

@אבי-ה-נערה
מתנצל מעומק הלב... לא ידעתי שאני גונב לך.
ודרך אגב, מה שהבאתי כאן זה רק אחוז קטן מהחומר. יש עוד לא מעט כתבות, ומומחים, שנשארו מחוץ לרשימה.
נראה שיש מספיק חומר לעוד כמה אשכולות טובים, כך שהמאגר עדיין לא התרוקן...
נשמח מאוד לראות את המידע שלקטת.

בקשה להחזר מס - דו"ח מקוצר למס הכנסה עבור יחידים המבקשים החזר מס (טופס 135).

רבים מדברים בסוף שנת המס, האם למכור ולקבע רווחים ולקבל החזר מס (על נקודות זיכוי למשל ) ולכאורה כדאי לפעמים לעשות זאת גם באמצע השנה
נניח עכשיו כשהנאסד"ק וה S&P עלו , למכור לקבל החזר מס ולנצל את נקודות הזיכוי
ובמקרה זה אם המס העתידי כלומר שיעור מס ההכנסה ידוע מראש
וידוע מראש שלא יהיה צורך להשתמש בנקודות הזיכוי הבסיסיות להכנסות אחרות
אזי הרווח של סך נקודות הזיכוי כעת הוא בטוח ובהחלטה לחכות לסוף שנה ייתכן שבהמשך השנה המדדים ירדו שוב ונמצאת מפסיד את נקודות הזיכוי של שנה זו.
הבעיה בטריק זה שהגשת מסמך לקבל החזר מס ניתן להגיש רק בתום שנת המס ,
מה שיגרום להפסד הריבית דריבית כמו ש @בן-עליה כתב
מאידך אם השנה תסתיים בירידות שערים ממועד זה
ההפסד הפוטנציאלי האמיתי יכול להיות בשיעור נקודות הזיכוי השנתי + ריבית והצמדה,

זה בעצם נושא של ניהול סיכונים מורכב מאוד,
מצד אחד אם תהיינה ירידות הרווח כפול
1)אפשרות להנות משיעור סך שווי נקודות הזיכוי, (ששוויו יכול לעמוד על קרוב ל 8000 ש"ח)
2) למכור ביקר ולקנות בנמוך ולקבל ריבית והצמדה ללא מס.

מצד שני אם תהיינה עליות מעל 4% + אינפלציה ההפסד הוא על אחוז העליה מעבר לסך זה,
יש לקחת כמובן גם בחשבון ניהול הסיכונים את סך ההשקעה ואת נקודות הזיכוי בשנים הבאות (אם הסכום נמוך זה לא נורא לא לנצל את נקודות הזיכוי מכיוון שניתן יהיה להשתמש בנקודות הזיכוי של השנים הבאות)
יש לציין שאדם שעושה זאת אם אכן היו ירידות בהמשך השנה אסור לו לממש את הירידות ולקזז את המס
יש לקחת גם בחשבון עמלת קניה ומכירה .

תכלס עניין זה מורכב מאוד ויש לקחת סך רחב מאוד של שיקולים, דמי ניהול, סכום ההשקעה, כמות נקודות הזיכוי, תאריך יעד למשיכה, לחשב את המיסוי הריאלי, מרחק עד סוף שנה,עמלות פעולה, ועוד (תוסיפו אתם)

אני יודע שהרעיון קצת פרובוקטיבי (גם הכותרת) וח"ו אני לא ממליץ לאף אחד לעשות זאת רק מעניין אותי דעתכם על עניין זה ומה אני מפספס.
תודה רבה.

@מחשב-מסלול-מחדש said:

ויש דרכים להצטרף כבר מ 75K.

אשמח לפירוט

@מחשב-מסלול-מחדש said:

אם אתה מתכוון לפנסיה, אז כן. ההגבלות שוות בפנסיה והשתלמות.

יש עוד אופציות ל IRA חוץ מהשתלמות ופנסיה?

@מחשב-מסלול-מחדש said:

לא הבנתי אם זו שאלה.
בכל מקרה אין אירוע מס במעבר בין קרנות סל בIRA.
רק עמלות ק\מ רגילות

זאת לא הייתה שאלה, ציינתי ש הפלוס ב IRA הוא לא רק דמי ניהול זולים יותר אלא גם אפשרות לעבור בין קרנות סל ונאמנות כשהם מעלות דמי ניהול (בגלל הפלוס העיקרי שאין אירוע מס כמו שציינת)

@מחשב-מסלול-מחדש said:

בגלל שהחברה המנהלת כמעט ולא מרוויחה..
הרווח (כמעט) הוא רק שלך, אז למה שמישהו יפרסם את זה, אם הוא יכול לפרסם מוצר שמכניס לו רווח גדול יותר?

התכוונתי בציבור שלנו כמו כאן בפורום שרוצים את טובת הציבור

ומספר שאלות

1. האם אפשר להפקיד מעל תקרת ההפקדה ויהיה לפחות את הרווח של אי אירועי מס (הבנתי בעיקרון שכן אבל יש משיהו שיודע או שעשה בעצמו זה כמובן חשוב למישהו שיש לו סכום מספיק לפתיחת IRA אך חבל לו לחכות 10 שנים לפתוח את זה(האם מישהו פתח או יודע אם אפשר גם בלי קרן השתלמות קיימת רק עם סכום של מעבר לתקרה?)
   2.מהם ההגבלות על מסחר לדוגמא קרנות ממונפות וכו אשמח לפירוט גם על הגבלות רגולטוריות וגם על הגבלות המוסדות בעצמם
2. האם ישנה הגבלה של 1,539,648 ש"ח בשבי לסחור במוצרים לא מחקי מדד (ואיך בכלל אפשר להגיע לסכום כזה בלי הפקדה מעבר לתקרה)?

@לייזרזון
ככל שבדקתי לא
הקרן הכשרה הזולה ביותר למיטב ידיעתי היא 1201003 MTF סל MSCI AC World
עם דמי ניהול קבועים של 0.017 ועד 0.03 דמי נאמנות
הכשר של גלאט הון ובד"ץ
לא ייעוץ

@יושב-אוהלים

1. "אינפיניטי הלכה" זה מסלול בסיכון מוגבר,
   ההגדרה של סיכון מוגבר היא רמת החשיפה למניות, שבמקרה זה עומדת על קרוב ל 100%- מדד עולמי.
   אין להם שני מסלולים של הלכה.

2. לגבי המסלול כיום, אתה יכול לראות באתר של "ביטוח לאומי" כאן.

3. לגבי מה עדיף, מצורף למעלה מאמרו הנפלא של @צמיחה .

@סתם-אחד אמת!
השאלה היא לאלו שסך הרווחים הם סביבות ה30000 ש"ח (זה לא כזה קצת במיוחד אלו שכבר ניצלו שיטה זו ודומיה להחזרי מס) ונקודות הזיכוי הבסיסיות שלהם פנויות,
הנידון הוא גם תיאורטי בשנים שבהם ביצועי השוק לא יהיו כ"כ טובים כמו בעשור וחצי האחרונים,
דבר שני גם אם הרווחים גדולים בהרבה מכך יש צורך לחשב את פוטנציאל הירידה (אין איך לחשב זאת) ולחשב האם ייתכן שלא יישאר רווח ריאלי בשיעור החייב במס של נקודות הזיכוי נקודות הזיכוי
(מלבד זאת יש כאן חשבון של מה עדיף להשקיע במדד או במוצר הסולידי שנקרא מדינת ישראל
ולקבל עליו 4% + הצמדה ללא מס אבל זה כבר די נושא אחר וראיתי ש @משקיע-זהיר-מידי כבר הציע את זה בעבר)

@הון_כשר said:

(אצלי מופיע שהקרן בלי ד"נ כלל).

תמונה מאתר הבורסה

@הון_כשר said:

אין קרן כשרה על מדד כל המדינות עם הצמדה למדד.

מה אתה מתכוון?

ידיעה חשובה למסחר בפסגות אני מכיר לפחות שתי אנשים שהתחילו לסחור שם ולא נדרשו כלל להפקיד 10,000 ש"ח אחד אף הפקיד פחות מ 50 ש"ח וזה נפתח לו, איני לוקח אחריות כלל על מידע זה,
@הון_כשר נכון אבל כמו שציינת בפייר יש רק קרנות נאמנות מחקות ולא קרנות סל מחקות שבמו שכתבת אין הרבה עם הכשר של גלאט הון
דרך אגב אמנם אין דמי שמירה בפייר אבל יש עמלות קניה ומכירה של 0.08% וניתן להגיע ל 0.07% עם הטבות ומינימום של 3שקל לפעולה
לעומת זאת בפסגות זה 0.06% ומינימום של 2 שקל
זה פער של הרבה אחוזים במינימום.

@שואף-לדעת said:

יתרה מכך, משום מה נתוני העבר מעידים שלאורך זמן המדד הביא תשואות עודפות על מדד S&P 500.

מאיפה אתה לוקח את זה?
הנה גרף של הקרן שצירפת
והנה גרף של ה S&P

@שואף-לדעת said:

האם נכון יהיה למנף על מדד זה באמצעות נטילת הלוואה.

איזה הלוואה עם כמה ריבית?
בשאר החלקים אני מצטרף לדבריו של העץ הרענן
רק אדייק הבעיה בקרנות ממונפות היא שחיקת התנודתיות בתקופות תנודתיות (לא בתקופה של ירידות במקרה זה הפוך הלוואה גרועה יותר) ונראה שזה הרווח שניסית להשיג אך במינוף באמצעות הלוואה אין כלל את בעיה זו וממילא אין את הרווח המיוחל וממילא אם אתה סבור להרוויח בשנים הקרובות עדיף כבר S&P
וכמו שציינת הקרן לא צוברת דיבידנדים מה שיוצר אירוע מס

משה-צבי said:

ולקבל ריבית והצמדה ללא מס.

מצד שני אם תהיינה עליות מעל 4% + אינפלציה ההפסד הוא על אחוז העליה מעבר לסך זה,

תיקון חשוב מאוד לא רק את החזר המס ניתן לקבל "רק" בתום שנת המס,
אלא גם הריבית וההצמדה מחושבים החל מתום שנת המס ולכן יש לשקול זאת גם.

אני רוצה לעשות סיכום קצר,
1.ככל שהתיק גדול יותר (סך התיק) והרווח הריאלי של התיק לא עולה בהרבה על הרווח שהמס המחויב על רווח זה הוא בשיעור שיזוכה בנקודות הזיכוי הבסיסיות הפנויות לו לדעתי ושוב "לדעתי"
כדאי לו לשקול פעולת מכירה וקניה מחדש כבר כעת.
2.ככל שהתיק קטן יותר או שהרווח גבוה בהרבה יורד הכדאיות של מהלך זה במיוחד אם גם וגם גם תיק קטן וגם רווח גדול.
בכ"א כדאי לשקול הלוואה עצמית (מהכיס כמו ש @השומר נוהג ) או לקחת הלוואה חיצונית.

@אנונימי2 said:

דבר שני הנתון הוא לא עובדה, אלא ממוצע של 8-10% - נקודה קריטית שאנשים לא מבינים שממוצע זה לא קבוע. התשואה על ה-SP ממרץ 2000 למרץ 2020 היתה 3-5% שנתי, כולל דיבידנדים, לפני מס ועמלות.
איך מישהו פעם הגדיר יפה מה המשמעות של ממוצע - מאה אנשים עניים מרודים היו בחדר, ג'ף בייזוס נכנס לחדר, ועכשיו בממוצע כולם מיליונרים.
הווארד מארקס אוהב להשתמש במשל המפורסם דלהלן להסביר לאנשים מה הסכנה שיש בממוצע בשוק ההון
המשל הוא כך - אדם בגובה 2 מטר טבע בנהר שהגובה הממוצע שלו היה 1.8 מטר - הבעיה היתה שהוא נכנס בדיוק במקום שהנהר היה מאד עמוק
והנמשל בשוק ההון, הממוצע לא יעזור למי שנכנס בזמן מאד מאד גרוע

אתה מתעלם מחוק המספרים הגדולים. כאשר מדברים על השקעה לטווח ארוך, התוחלת השנתית מתכנסת לממוצע הרב שנתי. בשונה מכל המשלים שהבאת שבהם מדובר על בחירת אירוע קיצון אחד מתוך רבים אצלנו מדובר על רצף של אירועים רבים, שיחד מרכיבים את הממוצע.

לדעתי, הנושא המרכזי כאן הוא בדיקת הממוצעים הרב שנתיים. כלומר, בחינת "חלונות מתגלגלים" של 20 שנה, בדיקת סטיית התקן שלהם,
והבדל נוסף בין המשליםשהבאת לשוק ההון הוא המושג שנקרא חציון והקרבה לו.
ככל הידוע לי, סטיית התקן בחלונות של 20 שנה היא נמוכה, והחציון קרוב מאוד לממוצע (וקל וחומר בטווחים ארוכים עוד יותר).

אציין כי למרות שבטווח הארוך התשואה השנתית מתקרבת לממוצע והסטייה קטנה הרי שמנגד, ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, כך הבדל קטן בתשואה השנתית יניב פער עצום בתשואה הכוללת. 9% בשנה לטווח של 30 שנה יכפילו את הכסף פי 13, בעוד ש-11% יכפילו אותו פי 22.

@אנונימי2 said:

והנמשל בשוק ההון, הממוצע לא יעזור למי שנכנס בזמן מאד מאד גרוע

קשה מאוד לקבוע שעכשיו זה "זמן מאוד מאוד גרוע" לא חסרים מומחים שחושבים שעכשיו זה אחת מתקופות הצמיחה הגדולות בהיסטוריה.
אמנם אני מסכים שבהרבה מדדים התמחור יקר אפילו מאוד, אבל ישנם גם מדדים מסוימים שהשוק הוא לא כזה יקר, PEG למשל , אז דבר ראשון אי אפשר לתזמן את השוק כך סבורים רוב רובם של המומחים והמחקרים, שנית בדיוק בשביל זה ניתן להשקעה במנות דהיינו שגם ההשקעה תהיה ממוצעת לא רק התשואה (יש סיכון רצף תשואות ואכמ"ל).