@כהנים האמת שזה נושא רחב, בעצם זו הלוואה בריבית, אלא שאתה מסתמך על ההיתר עיסקא שיש לחברה, הרי כמעט לכל החברות יש הכשר על חלק מהמסלולים, וא"כ יש להם יש היתר עיסקא. אלא שהנידון מי המלוה, בעצם הם מלוים מכספי העמיתים ולא מכספי החברה. זאת אומרת שחלק מכספי העמיתים שמפקידים כסף, הולך להלוואות לעמיתים אחרים. וא"כ המלוה לא חתם על היתר עיסקא, ומה עוזר ההיתר עיסקא של החברה. אלא שאנו אומרים שהחברה היא שלוחו של המלוה, וההיתר עיסקא שיש לחברה עוזר גם בשבילו. וכאן באו חלק מהפוסקים וטענו שאם יש חילוני שלא מעניין אותו היתר עיסקא ואין לו שום בעיה להלוות בריבית, איך עוזר ההיתר עיסקא של החברה לאדם שלא רוצה את ההיתר עיסקא. וא"כ יש כאן הלוואה בריבית בלי היתר עיסקא. רק שזה לא מוחלט כי סו"ס העמיתים לא יודעים מה בדיוק החברה עושה, והם סומכים עליהם, ומה אכפת לחילוני להלוות לחרדי שמסכים לשלם ריבית רק אם יש היתר עיסקא. נראה לי שכבר דיברו כאן על הנושא הזה. אבל אני אעלה שוב את תשובות גופי הכשרות בעניין. תשואה כהלכה הלואות עמיתים הלכה ומעשה.pdf הלוואה מחברת הביטוח תשובת בד''ץ העד''ח.pdf התכתבות עם גלאט הון על הלוואה מחברת ביטוח.pdf מכון כת_ר - מאמרים - היתר עסקא במינוף השקעות.pdf תשובות לשאלות נפוצות בכשרות גלאט הון.pdf

@איש-קיש כתב בלקראת תחילת זמן החורף מסתיימת לי הרוטציה היו שלום: @אבי-ר. טרידר כתב מכתב כזה ואמר שאולי בעתיד יחזור.. מאז הוא חזר לתקופה קצרה ושוב הלך לו....

@ילוז-אברהם כתב ברשימה של קרנות כספיות כשרות: אני צריך רשימה של קרנות כספיות כשרות אפשר לשלוח לכאן או לעדכן איפה יש רשימה כזו תודה רבה תראה כאן את הטבלה המפורטת של אהרן זלץ, יש שם רשימה של כל הקרנות הכשרות כולל קרנות כספיות. הנה צילום מסך מתוך הטבלה שלו: [image: 1761065015704-caecc93b-90ff-4608-80f7-7b695e0eacc2-image.png]

גם אם היא ברשת חרדית כמו חינוך עצמאי או מעיין החינוך התורני, או בעיריות חרדיות חשוב שתדעו קרנות השתלמות מסוימות אינן כשרות ואין בהן חלופה כשרה- למשל קרן השתלמות רום לעובדי עיריה. לעובדי הוראה מפרישים גמל מהכנסות שאינן בבסיס השכר- ברירת המחדל היא גמל גל או כלנית, שתיהן לא כשרות. חשוב ומומלץ לנייד אותן לחלופה כשרה...

התכוונתי שהמלצתי על הבחינם בתשלום אני לא בטוח אבל זה באמת הזדמנות טובה להספיק לבדוק לפני שמתחיל התשלום האם זה שווה.

@הקוד-הפיננסי כתב במעלית שבת כשרה באישור מרן הגר"ד לנדו: @הקול-השפוי אכן הדגשתי בתחילת דבריי כתב במעלית שבת כשרה באישור מרן הגר"ד לנדו: אדגיש שאי"ז נוגע לאשכנזים ובכל העניין באשכול, רק מצטט למי שאולי נוגע לו נכון, וכמו שלא כתבת כאן על דעת הב"י בעניין פת הבאה בכיסנין באמצע הסעודה, גם לא עם הסתייגות שזה לא קשור, כך נראה לי אין מקום לכתוב כאן את הנ"ל גם עם הסתייגות שזה לא קשור.

@אב-מאושר כתב במכירת חשמל לחברת חשמל, האם יש בזה חשש הלכתי?: שמעתי שהמכירה לחברת חשמל היא בדרך כלל רק דרך הרשת האזורית הקרובה ולא ברשת הכללית, ולרוב זה בכלל לא עובר את הטרנספורמטור האזורי, כך שאם האיור שומר תורה ומצוות יתכן שזה משנה את הדיון. אני לא מכיר הרבה אזורים שומרי תורה ומצוות שיש שם גג פנוי לקולטים

@רק-לא-סנופי כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א: @הקול-השפוי כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א: לא ברור מה אתה מתכוון לומר. ברור מאוד. בנקל רוצים לומר- השקעה פסיבית זה לא בגדר "מסחר"! ולכן זה לא סתירה ללימוד! [לשכנע את אותם שרואים במסחר סתירה ללימוד או לאמונה] ר' דב אומר- זה כן מסחר! ואעפ"כ זה לא סתירה ללימוד..... כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א: בדורות האחרונים נתקבל בעולם התורה מנהג הכוללים, בהנהגת גדולי ישראל. סיבותיו וטעמיו של מנהג זה נידונו רבות ואין כאן המקום להרחיב, אך עיקרו – לאפשר לאברך לשקוד על תלמודו, בעוד שהפרנסה תגיע ממקורות אחרים, בין אם מהאשה ובין אם ממקורות אחרים. מנהג זה גרם לרבים לחשוב כי אין צורך עוד בהשתדלות כללית לפרנסה, וכביכול הוסרה מאיתנו קללת "בזיעת אפיך תאכל לחם". ועל זה אמר מרן הגרד"ל שזה טעות- גדו"י לאורך כל הדורות השקיעו ועבדו ומזה אנו למדים שא"א לסמוך על הנס. וכל מה שאנו סומכים על הנס הוא רק במה שמפריע למעלת הבן תורה.

@גיימר @גיימר כתב בעבודה הבעל או האשה?: תוכן המאמר שלך מדהים ,מאד התרשמתי. תודה! @גיימר כתב בעבודה הבעל או האשה?: לא רוצה להישמע תוקף אבל גם אם בהתחלה חשבת שמדובר בשאלה לא כשרה זה בסדר לחזור בך אחרי שהבינו שאדרבה אני מנסה לחזק את ידי האברכים ולהוסיף מודעות. אני ממש שמח שלכך הייתה כוונתך, אם כי ברצוני להבהיר שלא שאין לי שום דבר נגד הוספת המודעות, אלא שככל הנראה עומק כוונתך לא הייתה מובנת לציבור, (וכמו שרואים מתגובותיהם) ולכן לא כ"כ משנה למה אתה התכוונת, יותר משנה מה הציבור מבין מהדברים, ואדרבא ככל שבעקבות כך באו הדברים על דיוקם, הרי שכך זה הכי טוב.

@רבנאי-יתרעם-גאון כתב בלא למשוך בירידות, מן התורה מנין?: @הקול-השפוי למדתי, אני מנסה להבין אם הייתה לי טעות, ואשמח מאוד אם תעמידני על אמיתם של דברים. עיין ברש"י שם בל"ב שפי' שאם המחיר הוזל בהתאם להוזלה המקובלת בימי תשרי לא מפרנסים אותו אבל אם הוזל יותר משמעות הדבר שזה ירידה חריגה ולא תלויה בעונת השנה ולכן מפרנסים אותו, (המשמעות בסוגיא שהוזלות קבועות לא מפרנסים ורק הוזלות משתנות מפרנסים ובאמת הדבר צ"ב)

מצורף מכתב שהתפרסם הבוקר [image: 1754039040537-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9C.jpg]

@הקול-השפוי כתב בהאם מותר לקבל ריבית על החזרי מס?: אם המדינה רוצה לגבות מהאזרחים כזאת ריבית, היא צריכה גם לשלם אותה. היא גובה ריבית על כסף שלא שילמת לפי דרישתה. ולכן היא תשלם לך ריבית על כסף שדרשת חזרה ולא קיבלת.

@מתכנן-פיננסי כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500: אתה מדבר כנראה בהלוואות בנקאיות או בעסקאות חוץ בנקאיות, ואני דיברתי על הלוואה באג"ח קונצרני שם **הנורמה ** היא שלא לשעבד את בעל השליטה. 0 לפני 8 ימים מי החייב ע"פ ההלכה האם האוויר או בעל החברה ע"פ ההלכה צריך שיהיה מישהו חייב כדי שיהיה חוב וכאן נחלקו הרבנים איך לדון האם לדון שבאמת אין חוב כלל כי אין מי שיהיה חייב או להכיר שהחברה זה סוג בעלות מסוימת כמו נכסי עניים וכדו' או לדון שבעלי החברה חייבים והם הגבילו שלא יהיה להם שעבוד הגוף ורק בחוקי המדינה קוראים לזה שהחברה חייבת ועכשיו לפ"ז יש לדון האם יש אסור להלוות למדינה ברבית גם אם אסור לגזול אותה האם יש כאן רעהו שחייב כסף ואסור להלוות לו ברבית

וועדים לחתן בבטחון מאת הרב קסלר שליט"א מקרית ספר לחתן-בבטחון.pdf

@צמיחה כתב בהיתר עיסקא בהשקעות, לכתחילה?: @מתעניין-1 יכול להיות שהגזמתי, ונכון שכך הוא כתב לבנקל. אבל תשמע את השיעור שלו בקול הלשון שיעור כא - היתר עיסקא ומחקה מדד S&P500 - הרב יעקב לנדו - טו' שבט, תשפ'ד37353077 מדקה 30:00 ואילך, זה שיעור גם על היתר עיסקא, וגם על מחקי מדד, וגם האם להחמיר לא להסתמך על היתר עיסקא בכל מצב, או שזה יוהרא. האם יש לך להעלות את זה כתוב?

@טריידר התכוונתי לומר שבנושא זה כסף הוא כמו קשרים, גם אם אדם יזכה בלוטו ובטיפשותו יפרסם זאת בכל השכונה וכוווולם יהיו חברים שלו, אותם 'חברים' יהיו הראשונים לצחוק עליו כשיפסיד את הכל ויכנס לחובות. (ע"פ הסטטיסטיקה). ואחרי ההפסד יראו מי באמת היה חבר שלו ומי באמת היה חבר אבל של הכסף שלו...

אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].

@שמואל כתב ברשימת מסלולים בכשרות גלאט הון: @צמיחה בכל כמה זמן זה מתעדכן? עדכון 15 היה בחשון עדכון 16 היה בשבט עדכון 17 היה בניסן,

@יושבי-יעבץ כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא: מי שמתעניין בהשקעות בשוק ההון באופן של לכתחילא גמור (ומבלי להפוך לסוחר עצמאי ואקטיבי) מי שכן מוכן לסחור עצמאית (פאסיבי), בקרוב יכנסו לשוק חוזים עתידיים חדשים מחקי מדד בדיוק רב, ללא תוקף קצר כרגיל (כל רבעון) - אלא עם תוקף של כ-5 שנים, ומחיר כניסה מוזל (כ-500 דולר) עבור כל יחידה. לכאורה - ללא שום חשש הלכתי, לתשומת לב @יושבי-יעבץ (חוץ מאולי משחק בקוביא לדעה המחמירה בראשונים, ולפי הפרשנות המחמירה בפוסקים בני זמנינו, וגם זה לא בטוח) **אין לרכוש חוזים עתידיים ללא הבנה מפורטת בניהול הכלי ! מדובר בכלי מורכב שיכול לגרום לאיפוס החשבון בשימוש לא נכון !

@צופה-ומביט כמתכננת פרישה, כשאנו ממלאים טפסי פרישה אנו בוחרים את מסלול ההשקעה הרצוי לנו. כך שאין משמעות למסלול ההשקעה הקיים.