@הקול-השפוי ברןך ה '.. חיכיתי לזה.. רק ככה מדברים איתם..

@הקול-השפוי כתב בהאם מותר לקבל ריבית על החזרי מס?: זה לא מדויק להתיחס לזה כתשואה מובטחת של 7% כיון שבדרך כלל המדד הוא פחות מ3% בשנה, אבל עדיין מדובר בתשואה יפה, (תתקנו אותי אם אני טועה, אבל בדרך כלל המדד והריבית גבוהים או נמוכים במקביל, כך שתמיד בהשוואה להשקעה סולידית זה יהיה פער של כמה אחוזים יפים.) חשוב מאד לזכור שאם לא מגישים את הבקשה להחזר מס בזמן, הכסף נעלם, וזה לא כמו השקעה שהכסף רשום על שמך זה הבדל גדול

@מתכנן-פיננסי כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500: אתה מדבר כנראה בהלוואות בנקאיות או בעסקאות חוץ בנקאיות, ואני דיברתי על הלוואה באג"ח קונצרני שם **הנורמה ** היא שלא לשעבד את בעל השליטה. 0 לפני 8 ימים מי החייב ע"פ ההלכה האם האוויר או בעל החברה ע"פ ההלכה צריך שיהיה מישהו חייב כדי שיהיה חוב וכאן נחלקו הרבנים איך לדון האם לדון שבאמת אין חוב כלל כי אין מי שיהיה חייב או להכיר שהחברה זה סוג בעלות מסוימת כמו נכסי עניים וכדו' או לדון שבעלי החברה חייבים והם הגבילו שלא יהיה להם שעבוד הגוף ורק בחוקי המדינה קוראים לזה שהחברה חייבת ועכשיו לפ"ז יש לדון האם יש אסור להלוות למדינה ברבית גם אם אסור לגזול אותה האם יש כאן רעהו שחייב כסף ואסור להלוות לו ברבית

@התותח-זה-אני כתב במעלית שבת כשרה באישור מרן הגר"ד לנדו: @הקול-השפוי @הקול-השפוי כתב במעלית שבת כשרה באישור מרן הגר"ד לנדו: @משהמשה מדובר על תהליך ארוך זה לא עניין של ימים או שבועות ובאיזה שלב זה נמצא עכשיו? איך שאני מבין זה מחכה לאישור של מכון התקנים, כנראה בשביל אישור של מכון התקנים צריך לעשות את זה בפועל בבנין בבניה, וכדי שיזמים יסכימו להכניס את זה היה צריך אישור של מרן הגרד"ל.

וועדים לחתן בבטחון מאת הרב קסלר שליט"א מקרית ספר לחתן-בבטחון.pdf

ב"ק דף ז (לל"ב ברש"י), עשיר שיש לו הרבה יותר ממאתיים זוז והוזלו קרקעותיו, מתפרנס מהצדקה למרות היותו עשיר כדי שלא יצטרך למכור כשיש ירידת מחירים.

@צמיחה כתב בהיתר עיסקא בהשקעות, לכתחילה?: @מתעניין-1 יכול להיות שהגזמתי, ונכון שכך הוא כתב לבנקל. אבל תשמע את השיעור שלו בקול הלשון שיעור כא - היתר עיסקא ומחקה מדד S&P500 - הרב יעקב לנדו - טו' שבט, תשפ'ד37353077 מדקה 30:00 ואילך, זה שיעור גם על היתר עיסקא, וגם על מחקי מדד, וגם האם להחמיר לא להסתמך על היתר עיסקא בכל מצב, או שזה יוהרא. האם יש לך להעלות את זה כתוב?

@טריידר התכוונתי לומר שבנושא זה כסף הוא כמו קשרים, גם אם אדם יזכה בלוטו ובטיפשותו יפרסם זאת בכל השכונה וכוווולם יהיו חברים שלו, אותם 'חברים' יהיו הראשונים לצחוק עליו כשיפסיד את הכל ויכנס לחובות. (ע"פ הסטטיסטיקה). ואחרי ההפסד יראו מי באמת היה חבר שלו ומי באמת היה חבר אבל של הכסף שלו...

אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].

@שמואל כתב ברשימת מסלולים בכשרות גלאט הון: @צמיחה בכל כמה זמן זה מתעדכן? עדכון 15 היה בחשון עדכון 16 היה בשבט עדכון 17 היה בניסן,

@יושבי-יעבץ כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא: מי שמתעניין בהשקעות בשוק ההון באופן של לכתחילא גמור (ומבלי להפוך לסוחר עצמאי ואקטיבי) מי שכן מוכן לסחור עצמאית (פאסיבי), בקרוב יכנסו לשוק חוזים עתידיים חדשים מחקי מדד בדיוק רב, ללא תוקף קצר כרגיל (כל רבעון) - אלא עם תוקף של כ-5 שנים, ומחיר כניסה מוזל (כ-500 דולר) עבור כל יחידה. לכאורה - ללא שום חשש הלכתי, לתשומת לב @יושבי-יעבץ (חוץ מאולי משחק בקוביא לדעה המחמירה בראשונים, ולפי הפרשנות המחמירה בפוסקים בני זמנינו, וגם זה לא בטוח) **אין לרכוש חוזים עתידיים ללא הבנה מפורטת בניהול הכלי ! מדובר בכלי מורכב שיכול לגרום לאיפוס החשבון בשימוש לא נכון !

@צופה-ומביט כמתכננת פרישה, כשאנו ממלאים טפסי פרישה אנו בוחרים את מסלול ההשקעה הרצוי לנו. כך שאין משמעות למסלול ההשקעה הקיים.

@טריידר צודק בכל מילה, באופן אישי הייתי חותם ערבויות [על סכומים קטנים], פעם אחת גם שילמתי את הערבות... סיפרתי את זה לחבר, והוא אמר שאני אשם, הוא נוהג לחתום ערבויות לכל מבקש [כי הוא מגלגל הרבה כסף בשביל הבית כנסת וצריך להיות מוכר בכל הגמ"חים וצריך ערבים, אז הוא גם חותם ערבויות] הוא אומר לכל לווה, אם אתה לא מחזיר את הכסף בזמן ואני צריך לשלם במקומך, אני מגיע אליך הבייתה ומתחיל להוציא דברים... פעם אחת קרה שמנהל גמ"ח התקשר אליו והודיע לו שהלווה לא פרע בזמן, הוא הלך מיד לאותו לווה דפק בדלת, פתחה הגברת, הוא הודיע לה שבעלה לקח הלוואה והחתים אותו, אם עד מחר הוא לא מסדר את העניין, הוא לוקח את הספה. למחרת הלווה פרע את כל הכסף.

@טריידר https://drive.google.com/file/d/1i2UxzW7emfwQ6TIAXotfv4Qz377GPBXW/view?usp=sharing אני מקווה שעכשיו זה בסדר, שלחתי בקשה לנטפרי לפתוח את זה.

@משה-ברוך-00 פתוח!

[image: 1739905211769-33a1547d-1365-4bb2-9890-5238fd7cc27f-image-24.png]

עדכון שבט תשפ"ה גלאט הון

@i90990 בתשואה כהלכה זה אפשרי מדיניות ועד הרבנים תשואה כהלכה מדינות הכשרות של תשואה כהלכה היא שלא לאשר הלואות עמיתים מאפיקי השקעה המוגדרים כהלכה, אא"כ נוסף בכל אחד מהסכמי ההלואה סעיף שקובע במפורשות שההלואה נעשית בכפוף להיתר עיסקא המצוי במשרדי ואתר החברה, בהיתר עיסקא זה נכתב מפורש שיכלול את הלוואות העמיתים ומוזכרים בו כל תנאי היתר העיסקא באופן המהודר ביותר, בנוסף כלל העמיתים החוסכים במסלול זה הם יהודים שומרי תורה ומצוות שמעונים להסדיר את ההלואות בכפוף להיתר עיסקא. עם זאת במסלולים שאינם מוגדרים הלכה אלא הם מסלולים כללים מפוקחים, פעמים רבות ישנה אפשרות לקבל הלואה במסלולים אלו אך לא מכספי המסלול המפוקח אלא ממסלול אחר, במצב זה הדבר אינו באחריות הגוף המפקח משום שהרי כספי העמיתים שומרי המצוות לא ישמשו כלל להלואות, אלא שקימת אפשרות ללות ממסלול אחר והדבר דומה לעמית קרן פנסיה שלוה מבנק או כל חברת אשראי חיצונית שאין כל שאלה הלכתית שנוגעת ליתר העמיתים וכשרות ההשקעה בקרן זו.

@i90990 בספר הזכרונות לגר"ח קנייבסקי זצ"ל בסימן נ' אותיות ט' וי' [עמוד תקיז'] מביא בשם החזו"א להשתדל לא לסמוך על היתר עיסקא והטעם מובא בהערות משום שלא תמיד ההיתר עיסקא נעשה באופן כשר על פי דין [ודרך אגב מובא שר' חיים פתח חשבון בבנק הדואר כי אין שם הלוואה בריבית העיקר להתרחק מזה!] ובסעיף י' שלתת כסף לבנק שהם יעשו עם זה עסקאות והם ישלמו לך על זה ריבית [קצת דומה לקופות גמל לכאורה לענ"ד...] אמר החזו"א שלעשות היתר עיסקא על זה עם קנין [אגב סודר או בדרך התגרים לפי הזמן] ולכתוב על הפינקס של הבנק [דהיינו השטר הלוואה או חוזה וכו'] שזה על פי היתר עיסקא ומבואר שלקחת כסף מהבנק בהיתר עיסקא יש יותר חשש לאסור כי לא תמיד זה לצורך עיסקא אבל להלוות לבנק והם עושים עיסקא מותר ודרך אגב מפורש שם בהערה 22 ששאלו את ר' חיים האם להשים את הכסף בגמ"ח רגיל או להלוות לבנק בהיתר עיסקא לצורך חתונת הילדים והשיב לו ר' חיים שאם ההיתר נעשה כהוגן רשאי לעשות כרצונו ובסעיף ז' אמר ששמע בשם החזו"א שאותן הגמחי"ם שמחייבין את הלוה ליתן תרומה לגמ"ח יש בזה חשש ריבית קצוצה אע"פ שקוראים לזה דמי חבר או תרומה וכו'.. ]

@i90990 כי שופ פקידה לא אמור להיות לה מושג בדבר כל כך לא מענין ברמת החברה (שינוי במסלול הלכה בחיסכון לכל ילד, נישתי מידי), אבל גלאט הון פרסמו בדיוק את השינוי ואני משער שהראל יפרסמו את זה כשזה יכנס בפועל.