בעניין להעדיף ליתן את המעשרות להורים יותר מאשר לאחרים.
כבר האריך בזה בשו"ת חתם סופר חלק יורה דעה סימן רכט:
נשאול נשאלתי מההוא מרבנן דדחיקא שעתא טובא לאבותיו, והמה מכובדים בני טובים ואינם יכולים להתפרנס מקופה של צדקה, והבן אין ידו משגת לתת להם כל צרכם, כי טיפולו וצרכי ביתו מרובים. מהו שיכול ליתן להם מעשרו שרגיל להפריש מממונו, מבלי תת לשום עני אחר הן קרוב הן רחוק, עד שיתפרנסו אבותיו בכבוד בריווח, ולא יכשל במה שאחז"ל כל הנותן מתנותיו לעני א' מביא רעב לעולם, כבש"ע י"ד סימן רנ"ז סעי' ט'.
לע"ד לא מבעי' דאיסורא ליכא, אלא חיובא נמי איכא, ואינו רשאי לתת מעשרו לשום עני טרם שיהיה לאבותיו מסת די פרנסתם.
ובסוף דבריו סיים:
תבנא לדיננא דלמאי דקיי"ל דאם אין לו לבן מותר ליתן לאביו מעשרו, א"כ ממילא חייב ליתן לו כל מעשר וצדקה שיש לו, ליתן עד שיהיה לאב די מחסורו אשר יחסר לו.
כאן יש את כל התשובה
https://he.wikisource.org/wiki/שו"ת_חתם_סופר/יורה_דעה/סימן_רכט
יש ע"ז שרשור גם בפורום לתורה
https://tora-forum.co.il/threads/אסור-לתת-מעשרות-לעניים-לפני-שיש-להורים-כדי-ספוקם.4270/