דילוג לתוכן

והרצים יצאו דחופים // ניסן עציוני

הועבר כלכלת המשפחה
2 2 210 1
  • זה כבר מזמן הפך לנורמה, הזמנה מכובדת ומעוצבת בהגזמה לאולם שמעולם לא שמעתם את שמעו מרוב יוקרה, מודעות בכל פינה בבית כנסת, מבזקים וצינתוקים ואפילו טלפון אישי מרב בית הכנסת, וריח המצ’ינג כבר מהדהד באף, יעדים והתחייבויות, טלפונים לכל פינה, והנציג עם הלשון המתגלגלת שמסביר לכם כמה פשוט לגייס סכומי עתק, פשוט לבקש הוראות קבע קטנות במקום תרומה בודדת גדולה, תתקשר למורה נהיגה שלך, ליועץ משכנתאות, לגננת שלך ולכל מי שאתה יכול, הלחץ החברתי עושה את שלו, תחושת החירום, והבנין שצריך להיבנות.

    חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם, את הקונספט של מגביות גיוס המונים החלו דווקא ארגוני הירוקים הפרוגרסיביים שגייסו סכומי עתק בשביל לשמור על קיימות, רגע לפני משבר האקלים והחור באוזון שהולך ומתרחב יחד עם הקרחונים באנטרטיקה שהולכים ונמסים להם באיטיות, גייסו ארגונים אלו מליונים ומליארדים רבים באמצעים אלו.

    אבל הרעיון בא לעולם כדי להציל ולחזק את עולם התורה המפואר שנבנה כאן, לבנות עוד בית כנסת ששנים מתבוסס בקראוון מיושן, ליישב עוד ישיבה שראשיה כבר לא מוצאים מאין יבוא עזרם ולחזק עוד מוסד שכבר מט לנפול.

    ודי לנו בפרסום הגדול שנעשה לעולם התורה וכאותו מעשה בהרב מפוניבז’ רבי יוסף שלמה כהנמן זצ”ל שעלה אל מעונו של מרן החזון אי”ש בבני ברק, בשאלה מדוע הוא כל כך מתאמץ בגיוס הכספים למען הקמת עולם הישיבות מחדש בארץ הקודש ולכתת את רגליו בנכר כדי להשיג ולגייס סכומים להקמתה, בעוד ראשי אוניברסיטת בר אילן שהוקמה באותם ימים זוכים לתרומות עתק וכמעט שלא טורחים כדי להשיג ממון להקמת האוניברסיטה ומדוע דרך רשעים צלחה, ענה לו החזון איש דוקא משום שאין הבורא יתברך חפץ בחולין ובחוכמות החיצוניות נתן להם תומכים בשפע, נדיב אחד תורם מבנה שלם ודיו.

    אבל בענין התורה, הכרת חשיבותה וערכה והזכות בתמיכתה, ביקש הקדוש ברוך הוא לזכות כמה שיותר יהודים שהרב מפוניבז׳ יתדפק על דלתם וישוחח עימם וילהיבם. ויתנו אך מעט, כדי שימשיך ויתדפק על דלת היהודי הבא, כך גם בזמנינו אנו כל טלפון ושיחה להתרמה למען מגבית קודש נוספת מגדילה את ההתלהבות היהודית וישראל נתבעים ונותנים.

    שוחחתי לאחרונה עם אחד מגבאי קופות הצדקה הגדולים בארץ, גוף שמתמחה כבר עשרות שנים באיסוף תרומות וחלוקתם לנצרכים, הוא כמובן מברך על שיטת גיוס הכספים שחדרה לעולמינו אבל מחדד נקודה חשובה, לדבריו קופות הצדקה והעניים הם הנפגעים העקריים ממכת המצ’ינגים הגדולה שעטפה אותנו בחמש שנים האחרונות, הוראות קבע רבות הופנו לטובת הישיבה של הבן, הכולל של האחיין, ובית הכנסת של השכן, וקופות הצדקה הגדולות אלה שאור הזרקורים לא מופנה אליהם, הם שלא ערכו שולחנות במעדני שף לקול צלילי הזמר של ילד הפלא עם השיר המיוחד שהונפק בעלות אסטרונומית לכבוד האירוע המרשים, נשארו עם כיסים מצומקים.

    אחת לשנה אנחנו מצווים לעצור ולתת מתנות לאביונים, עם התקדש עלינו יום הפורים, אנחנו לא יכולים להעזר ב’ניתן לתרום מכספי מעשרות באישור רב’ לא להסתפק בהו”ק שחתמנו רק אתמול למוסד של החסידות או הקהילה, מצוות היום היא לתת ‘מתנות לאביונים’ דייקא ללא תירוצים, מתנה מהודרת לאביון מהודר.

  • נראה לי בשם הגראי"ל אמרו שהכל נכלל ב'כופין על הצדקה'.
    מתחבר לתוכן, הייתי מכוון יותר לעני קרוב שמתחבא בבית כנסת או בכולל ואנחנו יודעים שהוא נזקק כפשוטו, גופי הצדקה הגדולים עושים גם עושים וכופין על הצדקה בכל דרך חדשנית שניתן לשער.
    יש לכולנו עני קרוב, ת"ח או שלא, מישהו שלא נדון למה הוא במצב קשה ולמה הוא לא מתנהל נכון כלכלית ולמה אנחנו לא צריכים לתת לו כדי שילמד לחיות נכון, נפסיק להכנס לנעליים הקרועות של השני וניתן ביד רחבה ונעשה את המצווה שלנו והקב"ה יעשה את שלו.

  • מונטיפיורימ מונטיפיורי העביר נושא זה מ-מאמרים ב-

נושאים מוצעים


  • דוגמאות מחז"ל על לחיות רק ממה שיש לאדם

    השתדלות מאמרים
    5
    1 הצבעות
    5 פוסטים
    295 צפיות
    צ
    @אברהם-0 בהחלט, מהרש"א נדה סה
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    166 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • 3 הצבעות
    5 פוסטים
    352 צפיות
    ס
    @רואה-את-הנולד אם אתה לא הולך לכל רופא שיש בקופה אלא הולך לרופא שביררת עליו וקיבלת המלצות טובות (וכן, יש כמה כאלו...) לא חושב שיש מה לחשוש.
  • הסופגניה, המחיר והפתרון

    הועבר כלכלת המשפחה צרכנות מאמרים
    1
    1 הצבעות
    1 פוסטים
    240 צפיות
    ניסן עציונינ
    חג החנוכה מתקרב, והררי הסופגניות מתחילות להערם בחנויות, בריבה, ובשלל צורות ורעיונות שלא שערום אבותינו, הבעיה מתחילה כשבודקים את המחירים, עליהם לא רק אבותינו שמעו, אלא גם אנחנו לא, 6 שקל לסופגניה קלאסית, זה מחיר עושק, אבל זה המחיר המקובל היום בכלל המאפיות. מי שמחובר פה לקבוצה יודע שהאינפלציה השנתית מייקרת את המחירים כל הזמן, ולמעשה אין מחיר שנשאר כמו לפני שנה, מי שעוקב אחרי הקבוצה יודע גם שעד סוף חנוכה הגיוני שהמחירים יעלו עוד, עם עליית המע"מ שתכנס לתוקפה עם תחילת השנה הלועזית הבאה, בסוף חנוכה. הסופגניה, היא מוצר חד שנתי, אחת לשנה היא נרכשת בתקופה מסוימת, מה שצורב בזכרון את המחירים שלה, למעשה אם נשווה את עליית המחירים של הלביבות או הלאטקעס אם תרצו, נופתע לגלות שגם שם מוצר פשוט כמו תפוח אדמה כמעט ריבע את מחירו, מה שיקר גם את המוצר החביב והמוכר הזה, כלומר באחוזים, הלביבות התייקרו יותר מהסופגניות, רק שתפוחי אדמה נרכשים כל השנה, מה שמשכיח מאיתנו את המחיר שגולם על אותו החומר בדיוק לפני שנה. מה עושים? אם תבדקו, תופתעו לגלות שרוב הסופגניות ברוב המאפיות עשויות מאותו הבצק, שתי מאפיות גדולות שמספקות את הסופגניות לחנויות, ככה שההבדל בין סופגניה שנרכשת בחנות מהודרת ואופנתית, לבין זו שתרכש בחנות ישנה ומטונפת, לא תהיה בטעם, אלא באסתטיקה ובתחושה, לכו לרשתות הענק שמחזיקות מאפיה, תקנו שם, זה תמיד יהיה זול יותר, באותה איכות בדיוק.
  • חסכון הכנסות לא צפויות ומענק עבודה.

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    198 צפיות
    נ.ר.א.נ
    התעוררתי לכתוב את הדברים אגב סכום של מענק עבודה שנכנס לי בשבוע שעבר, חלקינו רגילים בקושי לסגור את החודש, ומי מדבר בכלל על חסכונות... המעניין הוא שדוקא בזמנים שנכנסים לנו סכומים מיוחדים שאינם חלק מההכנסות הקבועות שלנו ואינם מחושבים בתקציב כגון מענק עבודה וכדו', יש לנו הוצאות מיוחדות... או שסתם מתחשק לנו קצת להתפנק, גם זה מותר : ) , בדר"כ אני שואל אנשים מה הם עשו עם הסכום הלא מבוטל של המענק עבודה שנכנס להם בשנים האחרונות וגם הם אינם זוכרים "ב"ה שהיה על מה להוציא". במחשבה שניה אפשר להבין שזה "בדיוק" ההזדמנות שלנו לחסוך עבור העתיד, זה חסכון של סכום משמעותי, שמצד אחד לא יפגע בתקציב החודשי של הבית, ומאידך אם נעבירו לחסכון, הוא ימשיך לצמוח ולהצמיח (באפקט ריבית דריבית), המנוסים אומרים שלאחר שזה עבר לחיסכון הם לא הרגישו בחסרון הכסף. כמובן שמהלך כזה צריך להעשות בשיקול הדעת ובשמחה, הדרך לכך היא "הפיכת הכאב לעונג", כלומר נכון שבזבוז הכסף כעת יגרום לי עונג, וחסכונו יגרום לי סוג של כאב, אבל במחשבה קדימה על חתונות הילדים ועל כך שרצוני לבוא מוכן עם חסכון בצד, החסכון כעת הוא זה שיגרום לי לעונג ובזבוז הכסף דוקא יוכל לגרום לכאב, כולנו לא אוהבים להחמיץ הזדמנויות ובודאי לא הזדמנויות כאלו... בהצלחה.