פסק הלכה מהגרי"מ רובין בעניין מחלת ילד כשהבעל אברך
תורני
31
פוסטים
14
כותבים
656
צפיות
13
עוקבים
-
@ברכת-ה-תעשיר "הם עובדים שכירים"
@משקיע-זהיר-מידי כתב בפסק הלכה מהגרי"מ רובין בעניין מחלת ילד כשהבעל אברך:
@ברכת-ה-תעשיר "הם עובדים שכירים"
נו זה לא רשב"א
ולגופו של דיוק להבנתי כוונת הפיסקה הינה שזכות כל שכיר הינה עד 8 ימים מתוך 16 [שזה השיעור לחד הורי וכדומה עיי"ש]
אף אחד לא חקק (לפחות בפיסקה זו) שעל בן זוג "מובטל" [כמובן 'אפילו']
מוטלת חובת השמירה כל אותם 16 ימיםאולי נידון הרב שליט"א קאי על השמונה ימים הנוספים שבין ה8 ל16
-
@משקיע-זהיר-מידי כתב בפסק הלכה מהגרי"מ רובין בעניין מחלת ילד כשהבעל אברך:
@ברכת-ה-תעשיר "הם עובדים שכירים"
נו זה לא רשב"א
ולגופו של דיוק להבנתי כוונת הפיסקה הינה שזכות כל שכיר הינה עד 8 ימים מתוך 16 [שזה השיעור לחד הורי וכדומה עיי"ש]
אף אחד לא חקק (לפחות בפיסקה זו) שעל בן זוג "מובטל" [כמובן 'אפילו']
מוטלת חובת השמירה כל אותם 16 ימיםאולי נידון הרב שליט"א קאי על השמונה ימים הנוספים שבין ה8 ל16
@ברכת-ה-תעשיר החוק הוא ברור שהזכות למחלת ילד לא תקפה כשיש הורה כשיר שאיננו עובד.
הבאתי למעלה את הציטוט מכל זכות כיוון שהוא יותר ברור להבנה אבל בדקתי את זה גם בלשון החוק בעבר.ולא הבנתי את הטענה שזה לא רשב"א זה דיני ממונות וזה לא פחות חמור מרשב"א כל המוציא מחבירו עליו הראיה ועל העובד חובת ההוכחה שהפרשנות בחוק היא לטובתו (וכן אני שייך לצד השכירים)
אינני מוסמך בייעוץ ודברי אינם מהווים ייעוץ אלא את דעתי
אני מאמין שעדיף להיות משקיע זהיר מידי - מאשר להיות משקיע פזיז מידי.
הפלא השמיני בפלאי תבל הוא ריבית דריבית (בשם אלברט איינשטיין). הפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני (המציאות העגומה). -
@ברכת-ה-תעשיר החוק הוא ברור שהזכות למחלת ילד לא תקפה כשיש הורה כשיר שאיננו עובד.
הבאתי למעלה את הציטוט מכל זכות כיוון שהוא יותר ברור להבנה אבל בדקתי את זה גם בלשון החוק בעבר.ולא הבנתי את הטענה שזה לא רשב"א זה דיני ממונות וזה לא פחות חמור מרשב"א כל המוציא מחבירו עליו הראיה ועל העובד חובת ההוכחה שהפרשנות בחוק היא לטובתו (וכן אני שייך לצד השכירים)
@משקיע-זהיר-מידי כתב בפסק הלכה מהגרי"מ רובין בעניין מחלת ילד כשהבעל אברך:
@ברכת-ה-תעשיר החוק הוא ברור שהזכות למחלת ילד לא תקפה כשיש הורה כשיר שאיננו עובד.
הבאתי למעלה את הציטוט מכל זכות כיוון שהוא יותר ברור להבנה אבל בדקתי את זה גם בלשון החוק בעבר.ולא הבנתי את הטענה שזה לא רשב"א זה דיני ממונות וזה לא פחות חמור מרשב"א כל המוציא מחבירו עליו הראיה ועל העובד חובת ההוכחה שהפרשנות בחוק היא לטובתו (וכן אני שייך לצד השכירים)
לא ראיתי את הציטוט שהבאתם מכל זכות היות והוא היה בסוגריים כעת ראיתי וזה אכן מפורש יותר
כוונתי היתה שבדרך כלל הוראות וחוקים נכתבים יותר מפורש מהציטוט שאני הבאתי ממשרד העבודה, וכל שאינו מפורש לא נ"ל שזה מחייב כמו דיוק ברשב"א שאף דינים חמורים יכתבו בו לעיתים ברמיזה
בכל אופן יישר כח זה מה שחיפשתי -
אני לא כל כך מבין את הדיון הרי האברך גם משעובד להגיע לכולל ומקבל על זה מלגה אלא מה שזה לא מוצהר כעובד ואם האבא עובד בלי תלוש האם גם אז הוא לא יהיה זכאי [הרי סברת החוק הוא שהאבא מובטל ולכך בדין הוא שישמור על ילדיו ]
-
על מש"כ שמח לעזור ''פרשנות החוק רלוונטית לדברים שעל חשבון המחוקק''
לדעתי אין כל הבדל מכיון שכמו שהארכתי המחייב ההלכתי הוא רק מנהג המדינה הנוצר מכך ואם ככה זה ברור שאם המשפטנים יפרשו את החוק בצורה אחרת אז זה קובע את מנהג המדינה (עכ"פ כל עוד לא עברה הרפורמה ויד המשפטנים על העליונה)
אבל השאלה היא האם אכן המשפטנים יפרשו זאת אחרת וכאן בפורום יש ויכוח ער סביב זה כמו שכתבו בזה לעיל
ובאמת טעון בדיקה האם אי פעם היה נידון משפטי שהוכרע האם האם זכאית לימי מחלה של ילד כשהאב מובטל
ובהנחה ומערכת המשפט שהוא כיום המוסמכת הבלעדית (באלימות אך בפועל כך זה) בפרשנות החוק ואף לשנותו בהתאם לתפיסתם.
אז אם הם יקבעו שזה לא רלוונטי במקרה שהאב מובטל אזי ברור שאין נידון כלל
ולגופו של עניין ייתכן מאוד שהפרשנות תהיה שזה דווקני כמו שכתוב בנוסח היבש. וייתכן שהפרשנות תהיה שמטרת המחוקק היתה למנוע רק את האפשרות, ששני ההורים יקבלו ימי מחלה.
והסיבה להניח כך היא כי כמדומני שזה תפיסה רווחת מאוד בכל המגזרים שאף פעם אין נפקותא במצב הבן זוג ובכל המקומות שכיחה תופעה שרק אחד מבני הזוג עובד
ואגב נדמיין מצב שבן הזוג הוא סטודנט בזה אני כמעט משוכנע שיפרשו הגורמים הנ"ל את החוק שזה לא שולל את האפשרות ואם שמה הם ככה יפרשו איני יודע אם נוכל עדיין לחלק בין זה לאברכים מכיון ששמה הפרשנות אם היא תהיה שונה רק מונעת משנאה ובזה היא לא תיכנס לנוהג וודאי כל עוד לא היה דיון שקבע זאתבקצרה עיקר הטיעון הנוכחי שלי הוא שגם אם נניח וטעיתי בכל מה שכתבתי במייל הקודם ורק החוק עצמו קובע את הנוהג כי זה דעת הצדדים להסתמך על החוק ולא על הנוהג כלל והוא לא תואם את החוק
עדיין יש סבירות שגם בחוק עצמו כפי שהוא יתפרש ע"י המוסמכים לכך זה לא שולל מסטודנטים ואוללי אף ממובטלים למשל ואם כנים הדברים אז וודאי שהכל נשאר כמו שהיה מקובל. אך כמובן כדאי לברר זאת האם נוכנים דברי ולא השערה בעלמא. -
על מש"כ שמח לעזור ''פרשנות החוק רלוונטית לדברים שעל חשבון המחוקק''
לדעתי אין כל הבדל מכיון שכמו שהארכתי המחייב ההלכתי הוא רק מנהג המדינה הנוצר מכך ואם ככה זה ברור שאם המשפטנים יפרשו את החוק בצורה אחרת אז זה קובע את מנהג המדינה (עכ"פ כל עוד לא עברה הרפורמה ויד המשפטנים על העליונה)
אבל השאלה היא האם אכן המשפטנים יפרשו זאת אחרת וכאן בפורום יש ויכוח ער סביב זה כמו שכתבו בזה לעיל
ובאמת טעון בדיקה האם אי פעם היה נידון משפטי שהוכרע האם האם זכאית לימי מחלה של ילד כשהאב מובטל
ובהנחה ומערכת המשפט שהוא כיום המוסמכת הבלעדית (באלימות אך בפועל כך זה) בפרשנות החוק ואף לשנותו בהתאם לתפיסתם.
אז אם הם יקבעו שזה לא רלוונטי במקרה שהאב מובטל אזי ברור שאין נידון כלל
ולגופו של עניין ייתכן מאוד שהפרשנות תהיה שזה דווקני כמו שכתוב בנוסח היבש. וייתכן שהפרשנות תהיה שמטרת המחוקק היתה למנוע רק את האפשרות, ששני ההורים יקבלו ימי מחלה.
והסיבה להניח כך היא כי כמדומני שזה תפיסה רווחת מאוד בכל המגזרים שאף פעם אין נפקותא במצב הבן זוג ובכל המקומות שכיחה תופעה שרק אחד מבני הזוג עובד
ואגב נדמיין מצב שבן הזוג הוא סטודנט בזה אני כמעט משוכנע שיפרשו הגורמים הנ"ל את החוק שזה לא שולל את האפשרות ואם שמה הם ככה יפרשו איני יודע אם נוכל עדיין לחלק בין זה לאברכים מכיון ששמה הפרשנות אם היא תהיה שונה רק מונעת משנאה ובזה היא לא תיכנס לנוהג וודאי כל עוד לא היה דיון שקבע זאתבקצרה עיקר הטיעון הנוכחי שלי הוא שגם אם נניח וטעיתי בכל מה שכתבתי במייל הקודם ורק החוק עצמו קובע את הנוהג כי זה דעת הצדדים להסתמך על החוק ולא על הנוהג כלל והוא לא תואם את החוק
עדיין יש סבירות שגם בחוק עצמו כפי שהוא יתפרש ע"י המוסמכים לכך זה לא שולל מסטודנטים ואוללי אף ממובטלים למשל ואם כנים הדברים אז וודאי שהכל נשאר כמו שהיה מקובל. אך כמובן כדאי לברר זאת האם נוכנים דברי ולא השערה בעלמא.@משה-עוזיאל נראה שאם ניתן לבית המשפט לפרשן הוא יגיג שכל מובטל זכאי אל אם כן הוא לומד תורה אז הוא לא זכאי
-
על מש"כ שמח לעזור ''פרשנות החוק רלוונטית לדברים שעל חשבון המחוקק''
לדעתי אין כל הבדל מכיון שכמו שהארכתי המחייב ההלכתי הוא רק מנהג המדינה הנוצר מכך ואם ככה זה ברור שאם המשפטנים יפרשו את החוק בצורה אחרת אז זה קובע את מנהג המדינה (עכ"פ כל עוד לא עברה הרפורמה ויד המשפטנים על העליונה)
אבל השאלה היא האם אכן המשפטנים יפרשו זאת אחרת וכאן בפורום יש ויכוח ער סביב זה כמו שכתבו בזה לעיל
ובאמת טעון בדיקה האם אי פעם היה נידון משפטי שהוכרע האם האם זכאית לימי מחלה של ילד כשהאב מובטל
ובהנחה ומערכת המשפט שהוא כיום המוסמכת הבלעדית (באלימות אך בפועל כך זה) בפרשנות החוק ואף לשנותו בהתאם לתפיסתם.
אז אם הם יקבעו שזה לא רלוונטי במקרה שהאב מובטל אזי ברור שאין נידון כלל
ולגופו של עניין ייתכן מאוד שהפרשנות תהיה שזה דווקני כמו שכתוב בנוסח היבש. וייתכן שהפרשנות תהיה שמטרת המחוקק היתה למנוע רק את האפשרות, ששני ההורים יקבלו ימי מחלה.
והסיבה להניח כך היא כי כמדומני שזה תפיסה רווחת מאוד בכל המגזרים שאף פעם אין נפקותא במצב הבן זוג ובכל המקומות שכיחה תופעה שרק אחד מבני הזוג עובד
ואגב נדמיין מצב שבן הזוג הוא סטודנט בזה אני כמעט משוכנע שיפרשו הגורמים הנ"ל את החוק שזה לא שולל את האפשרות ואם שמה הם ככה יפרשו איני יודע אם נוכל עדיין לחלק בין זה לאברכים מכיון ששמה הפרשנות אם היא תהיה שונה רק מונעת משנאה ובזה היא לא תיכנס לנוהג וודאי כל עוד לא היה דיון שקבע זאתבקצרה עיקר הטיעון הנוכחי שלי הוא שגם אם נניח וטעיתי בכל מה שכתבתי במייל הקודם ורק החוק עצמו קובע את הנוהג כי זה דעת הצדדים להסתמך על החוק ולא על הנוהג כלל והוא לא תואם את החוק
עדיין יש סבירות שגם בחוק עצמו כפי שהוא יתפרש ע"י המוסמכים לכך זה לא שולל מסטודנטים ואוללי אף ממובטלים למשל ואם כנים הדברים אז וודאי שהכל נשאר כמו שהיה מקובל. אך כמובן כדאי לברר זאת האם נוכנים דברי ולא השערה בעלמא.@משה-עוזיאל הרב י. מ. רובין הוא ידוע כאחד שמכיר טוב ובודק את הפרקטיקה של דברים חוץ מהחלק ההלכתי כך שאפשר להסתמך שאם היה פרשנות כזאת לחוק הוא היה מודע לה.
בכל מקרה כוונת המחוקק כאן די ברורה שלא ייגרם ששוק העבודה יינזק שתמיד העובד ייקח את כל החופשות מחלה ומי שלא עובד ימשיך במעשיו.מלבד זאת חיפוש פשוט בגוגל היה מביא אותך לציטוט הזה:
חוק דמי מחלה הינו חוק המותנה בהיות בן או בת הזוג מועסקים כעובדים שכירים, שעבדו ביום ההיעדרות של העובד, או לחילופין שהינם עצמאים שעסקו במשלח ידם ביום ההיעדרות.
כמו כן, תקף החוק במקרים הם העובד הנעדר בשל מחלת ילדו הינו הורה יחיד. לפיכך, במקרים בהם בן הזוג של העובד הנעדר הוא סטודנט ואינו מוגדר בחוק כמועסק, לעובד אין זכאות לקבל פיצוי על ימי היעדרות בשל מחלת ילדו. -
-
האם מדובר בשינוי בחוק? או משהו שהוא מאז ומעולם?
@אפ_על_פי_כן למיטב ידיעתי זה כגיל החוק של דמי מחלת ילד
-
@התםםםםם כתב בפסק הלכה מהגרי"מ רובין בעניין מחלת ילד כשהבעל אברך:
אני שאלתי את הרב ברוורמן והוא ענה לי שאין בעיה (זה היה בטלפון ככה שלא שאלתי למה)
רק רוצה לוודא: האם הסברת לרב ברוורמן היטב את כל הפרטים? ואת לשון החוק?
(לא אמרתי שלא, רק רוצה להיות בטוח.)
אשמח אם תוכל לפרט מה בדיוק אמרת ומה בדיוק ענה. -
ראוי גם לדון בנפרד על נידון זה במקרה הפוך
קרי, מקומות שלא נותנים לעובד את מלא הזכויות המגיעות לפי החוק
לצערינו זה מצוי .. -
להבנתי עיקר הנידון הוא במקומות עבודה בהם המעסיק נותן רק לפי החוק
בהרבה ממקומות עבודה נהוג לשלם על ימי חלה מעבר למה שהחוק מחייבם
כך שיתכן מאוד שהם מסכימים לכך
בפרט שהם מודעים לכך שהבעל עסוק בכולל@בוטח-בה כתב בפסק הלכה מהגרי"מ רובין בעניין מחלת ילד כשהבעל אברך:
להבנתי עיקר הנידון הוא במקומות עבודה בהם המעסיק נותן רק לפי החוק
בהרבה ממקומות עבודה נהוג לשלם על ימי חלה מעבר למה שהחוק מחייבם
כך שיתכן מאוד שהם מסכימים לכך
בפרט שהם מודעים לכך שהבעל עסוק בכולל
-
@התםםםםם כתב בפסק הלכה מהגרי"מ רובין בעניין מחלת ילד כשהבעל אברך:
אני שאלתי את הרב ברוורמן והוא ענה לי שאין בעיה (זה היה בטלפון ככה שלא שאלתי למה)
רק רוצה לוודא: האם הסברת לרב ברוורמן היטב את כל הפרטים? ואת לשון החוק?
(לא אמרתי שלא, רק רוצה להיות בטוח.)
אשמח אם תוכל לפרט מה בדיוק אמרת ומה בדיוק ענה.@אפ_על_פי_כן לא הסברתי לו כלום, רק שאלתי האם אפשר שאשה תקח ימי מחלה כשהילד חולה אם הבעל אברך ולא עובד, והוספתי ששמעתי שיש אולי בעיה, והוא ענה לי שאין בעיה אדרבה נשמח שאולי מישהו יברר אצלו יותר מדויק
-
כשעד עכשיו התפרסמה רק דעתו של הרב רובין שליט"א לא העזתי להביע את דעתי דעת בעלי בתים ההפוכה אבל אחרי דברי הרב ברוורמן הוסיף כיהודה ועוד לקרא שזה שהכל הולך אחר המנהג זה דבר פשוט וכן שיש בזה מחילה מדעת ואפילו בהלכות פועלים גם זה מן המפורסמות לכל צורב ומו שביאר הרב שליטא בטוב טעם אבל גם אם נלך אחר לשון החוק בתנאי (א) הלשון מורה שצריך שהבעל לא יעדר מכח הזכאות שלו זאת אומרת שלא ינצלו את מחלת הילד בכפל שלא לצורך וודאי שאין רוח הדברים לקבוע לבן אדם במה לעסוק אלא שהערות תהיה באמת לצורך הילד בברכת והסרותי מחלה מקרבך ומכל עמו בית ישראל.
-
@משקיע-חכם אפשר את הפסק המלא?
-
זה הפסק המלא - 6 עמודים
העמוד האחרון זה המסקנות המעשיות.זה PDF
תשובת הגרצ ברוורמן בעניין ניצול ימי חופשת מחלה לשהיה עם ילד חולה כשהבעל אברך.pdf
.
.
.
.
כאן בקובץ של תמונה
-
גם הפוסק ר' אשר וייס סבור שהנוהג המקובל כיום הינו לכתחילה
פסק חריף וברוראישור מחלת ילד כשהבעל אברך.pdf
בתמונה
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}