פסק הלכה מהגרי"מ רובין בעניין מחלת ילד כשהבעל אברך
תורני
22
פוסטים
10
כותבים
267
צפיות
9
עוקבים
-
@ברכת-ה-תעשיר "הם עובדים שכירים"
@משקיע-זהיר-מידי כתב בפסק הלכה מהגרי"מ רובין בעניין מחלת ילד כשהבעל אברך:
@ברכת-ה-תעשיר "הם עובדים שכירים"
נו זה לא רשב"א
ולגופו של דיוק להבנתי כוונת הפיסקה הינה שזכות כל שכיר הינה עד 8 ימים מתוך 16 [שזה השיעור לחד הורי וכדומה עיי"ש]
אף אחד לא חקק (לפחות בפיסקה זו) שעל בן זוג "מובטל" [כמובן 'אפילו']
מוטלת חובת השמירה כל אותם 16 ימיםאולי נידון הרב שליט"א קאי על השמונה ימים הנוספים שבין ה8 ל16
-
@משקיע-זהיר-מידי כתב בפסק הלכה מהגרי"מ רובין בעניין מחלת ילד כשהבעל אברך:
@ברכת-ה-תעשיר "הם עובדים שכירים"
נו זה לא רשב"א
ולגופו של דיוק להבנתי כוונת הפיסקה הינה שזכות כל שכיר הינה עד 8 ימים מתוך 16 [שזה השיעור לחד הורי וכדומה עיי"ש]
אף אחד לא חקק (לפחות בפיסקה זו) שעל בן זוג "מובטל" [כמובן 'אפילו']
מוטלת חובת השמירה כל אותם 16 ימיםאולי נידון הרב שליט"א קאי על השמונה ימים הנוספים שבין ה8 ל16
@ברכת-ה-תעשיר החוק הוא ברור שהזכות למחלת ילד לא תקפה כשיש הורה כשיר שאיננו עובד.
הבאתי למעלה את הציטוט מכל זכות כיוון שהוא יותר ברור להבנה אבל בדקתי את זה גם בלשון החוק בעבר.ולא הבנתי את הטענה שזה לא רשב"א זה דיני ממונות וזה לא פחות חמור מרשב"א כל המוציא מחבירו עליו הראיה ועל העובד חובת ההוכחה שהפרשנות בחוק היא לטובתו (וכן אני שייך לצד השכירים)
אינני מוסמך בייעוץ ודברי אינם מהווים ייעוץ אלא את דעתי
אני מאמין שעדיף להיות משקיע זהיר מידי - מאשר להיות משקיע פזיז מידי.
הפלא השמיני בפלאי תבל הוא ריבית דריבית (בשם אלברט איינשטיין). הפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני (המציאות העגומה). -
@ברכת-ה-תעשיר החוק הוא ברור שהזכות למחלת ילד לא תקפה כשיש הורה כשיר שאיננו עובד.
הבאתי למעלה את הציטוט מכל זכות כיוון שהוא יותר ברור להבנה אבל בדקתי את זה גם בלשון החוק בעבר.ולא הבנתי את הטענה שזה לא רשב"א זה דיני ממונות וזה לא פחות חמור מרשב"א כל המוציא מחבירו עליו הראיה ועל העובד חובת ההוכחה שהפרשנות בחוק היא לטובתו (וכן אני שייך לצד השכירים)
@משקיע-זהיר-מידי כתב בפסק הלכה מהגרי"מ רובין בעניין מחלת ילד כשהבעל אברך:
@ברכת-ה-תעשיר החוק הוא ברור שהזכות למחלת ילד לא תקפה כשיש הורה כשיר שאיננו עובד.
הבאתי למעלה את הציטוט מכל זכות כיוון שהוא יותר ברור להבנה אבל בדקתי את זה גם בלשון החוק בעבר.ולא הבנתי את הטענה שזה לא רשב"א זה דיני ממונות וזה לא פחות חמור מרשב"א כל המוציא מחבירו עליו הראיה ועל העובד חובת ההוכחה שהפרשנות בחוק היא לטובתו (וכן אני שייך לצד השכירים)
לא ראיתי את הציטוט שהבאתם מכל זכות היות והוא היה בסוגריים כעת ראיתי וזה אכן מפורש יותר
כוונתי היתה שבדרך כלל הוראות וחוקים נכתבים יותר מפורש מהציטוט שאני הבאתי ממשרד העבודה, וכל שאינו מפורש לא נ"ל שזה מחייב כמו דיוק ברשב"א שאף דינים חמורים יכתבו בו לעיתים ברמיזה
בכל אופן יישר כח זה מה שחיפשתי -
אני לא כל כך מבין את הדיון הרי האברך גם משעובד להגיע לכולל ומקבל על זה מלגה אלא מה שזה לא מוצהר כעובד ואם האבא עובד בלי תלוש האם גם אז הוא לא יהיה זכאי [הרי סברת החוק הוא שהאבא מובטל ולכך בדין הוא שישמור על ילדיו ]
-
על מש"כ שמח לעזור ''פרשנות החוק רלוונטית לדברים שעל חשבון המחוקק''
לדעתי אין כל הבדל מכיון שכמו שהארכתי המחייב ההלכתי הוא רק מנהג המדינה הנוצר מכך ואם ככה זה ברור שאם המשפטנים יפרשו את החוק בצורה אחרת אז זה קובע את מנהג המדינה (עכ"פ כל עוד לא עברה הרפורמה ויד המשפטנים על העליונה)
אבל השאלה היא האם אכן המשפטנים יפרשו זאת אחרת וכאן בפורום יש ויכוח ער סביב זה כמו שכתבו בזה לעיל
ובאמת טעון בדיקה האם אי פעם היה נידון משפטי שהוכרע האם האם זכאית לימי מחלה של ילד כשהאב מובטל
ובהנחה ומערכת המשפט שהוא כיום המוסמכת הבלעדית (באלימות אך בפועל כך זה) בפרשנות החוק ואף לשנותו בהתאם לתפיסתם.
אז אם הם יקבעו שזה לא רלוונטי במקרה שהאב מובטל אזי ברור שאין נידון כלל
ולגופו של עניין ייתכן מאוד שהפרשנות תהיה שזה דווקני כמו שכתוב בנוסח היבש. וייתכן שהפרשנות תהיה שמטרת המחוקק היתה למנוע רק את האפשרות, ששני ההורים יקבלו ימי מחלה.
והסיבה להניח כך היא כי כמדומני שזה תפיסה רווחת מאוד בכל המגזרים שאף פעם אין נפקותא במצב הבן זוג ובכל המקומות שכיחה תופעה שרק אחד מבני הזוג עובד
ואגב נדמיין מצב שבן הזוג הוא סטודנט בזה אני כמעט משוכנע שיפרשו הגורמים הנ"ל את החוק שזה לא שולל את האפשרות ואם שמה הם ככה יפרשו איני יודע אם נוכל עדיין לחלק בין זה לאברכים מכיון ששמה הפרשנות אם היא תהיה שונה רק מונעת משנאה ובזה היא לא תיכנס לנוהג וודאי כל עוד לא היה דיון שקבע זאתבקצרה עיקר הטיעון הנוכחי שלי הוא שגם אם נניח וטעיתי בכל מה שכתבתי במייל הקודם ורק החוק עצמו קובע את הנוהג כי זה דעת הצדדים להסתמך על החוק ולא על הנוהג כלל והוא לא תואם את החוק
עדיין יש סבירות שגם בחוק עצמו כפי שהוא יתפרש ע"י המוסמכים לכך זה לא שולל מסטודנטים ואוללי אף ממובטלים למשל ואם כנים הדברים אז וודאי שהכל נשאר כמו שהיה מקובל. אך כמובן כדאי לברר זאת האם נוכנים דברי ולא השערה בעלמא. -
על מש"כ שמח לעזור ''פרשנות החוק רלוונטית לדברים שעל חשבון המחוקק''
לדעתי אין כל הבדל מכיון שכמו שהארכתי המחייב ההלכתי הוא רק מנהג המדינה הנוצר מכך ואם ככה זה ברור שאם המשפטנים יפרשו את החוק בצורה אחרת אז זה קובע את מנהג המדינה (עכ"פ כל עוד לא עברה הרפורמה ויד המשפטנים על העליונה)
אבל השאלה היא האם אכן המשפטנים יפרשו זאת אחרת וכאן בפורום יש ויכוח ער סביב זה כמו שכתבו בזה לעיל
ובאמת טעון בדיקה האם אי פעם היה נידון משפטי שהוכרע האם האם זכאית לימי מחלה של ילד כשהאב מובטל
ובהנחה ומערכת המשפט שהוא כיום המוסמכת הבלעדית (באלימות אך בפועל כך זה) בפרשנות החוק ואף לשנותו בהתאם לתפיסתם.
אז אם הם יקבעו שזה לא רלוונטי במקרה שהאב מובטל אזי ברור שאין נידון כלל
ולגופו של עניין ייתכן מאוד שהפרשנות תהיה שזה דווקני כמו שכתוב בנוסח היבש. וייתכן שהפרשנות תהיה שמטרת המחוקק היתה למנוע רק את האפשרות, ששני ההורים יקבלו ימי מחלה.
והסיבה להניח כך היא כי כמדומני שזה תפיסה רווחת מאוד בכל המגזרים שאף פעם אין נפקותא במצב הבן זוג ובכל המקומות שכיחה תופעה שרק אחד מבני הזוג עובד
ואגב נדמיין מצב שבן הזוג הוא סטודנט בזה אני כמעט משוכנע שיפרשו הגורמים הנ"ל את החוק שזה לא שולל את האפשרות ואם שמה הם ככה יפרשו איני יודע אם נוכל עדיין לחלק בין זה לאברכים מכיון ששמה הפרשנות אם היא תהיה שונה רק מונעת משנאה ובזה היא לא תיכנס לנוהג וודאי כל עוד לא היה דיון שקבע זאתבקצרה עיקר הטיעון הנוכחי שלי הוא שגם אם נניח וטעיתי בכל מה שכתבתי במייל הקודם ורק החוק עצמו קובע את הנוהג כי זה דעת הצדדים להסתמך על החוק ולא על הנוהג כלל והוא לא תואם את החוק
עדיין יש סבירות שגם בחוק עצמו כפי שהוא יתפרש ע"י המוסמכים לכך זה לא שולל מסטודנטים ואוללי אף ממובטלים למשל ואם כנים הדברים אז וודאי שהכל נשאר כמו שהיה מקובל. אך כמובן כדאי לברר זאת האם נוכנים דברי ולא השערה בעלמא. -
על מש"כ שמח לעזור ''פרשנות החוק רלוונטית לדברים שעל חשבון המחוקק''
לדעתי אין כל הבדל מכיון שכמו שהארכתי המחייב ההלכתי הוא רק מנהג המדינה הנוצר מכך ואם ככה זה ברור שאם המשפטנים יפרשו את החוק בצורה אחרת אז זה קובע את מנהג המדינה (עכ"פ כל עוד לא עברה הרפורמה ויד המשפטנים על העליונה)
אבל השאלה היא האם אכן המשפטנים יפרשו זאת אחרת וכאן בפורום יש ויכוח ער סביב זה כמו שכתבו בזה לעיל
ובאמת טעון בדיקה האם אי פעם היה נידון משפטי שהוכרע האם האם זכאית לימי מחלה של ילד כשהאב מובטל
ובהנחה ומערכת המשפט שהוא כיום המוסמכת הבלעדית (באלימות אך בפועל כך זה) בפרשנות החוק ואף לשנותו בהתאם לתפיסתם.
אז אם הם יקבעו שזה לא רלוונטי במקרה שהאב מובטל אזי ברור שאין נידון כלל
ולגופו של עניין ייתכן מאוד שהפרשנות תהיה שזה דווקני כמו שכתוב בנוסח היבש. וייתכן שהפרשנות תהיה שמטרת המחוקק היתה למנוע רק את האפשרות, ששני ההורים יקבלו ימי מחלה.
והסיבה להניח כך היא כי כמדומני שזה תפיסה רווחת מאוד בכל המגזרים שאף פעם אין נפקותא במצב הבן זוג ובכל המקומות שכיחה תופעה שרק אחד מבני הזוג עובד
ואגב נדמיין מצב שבן הזוג הוא סטודנט בזה אני כמעט משוכנע שיפרשו הגורמים הנ"ל את החוק שזה לא שולל את האפשרות ואם שמה הם ככה יפרשו איני יודע אם נוכל עדיין לחלק בין זה לאברכים מכיון ששמה הפרשנות אם היא תהיה שונה רק מונעת משנאה ובזה היא לא תיכנס לנוהג וודאי כל עוד לא היה דיון שקבע זאתבקצרה עיקר הטיעון הנוכחי שלי הוא שגם אם נניח וטעיתי בכל מה שכתבתי במייל הקודם ורק החוק עצמו קובע את הנוהג כי זה דעת הצדדים להסתמך על החוק ולא על הנוהג כלל והוא לא תואם את החוק
עדיין יש סבירות שגם בחוק עצמו כפי שהוא יתפרש ע"י המוסמכים לכך זה לא שולל מסטודנטים ואוללי אף ממובטלים למשל ואם כנים הדברים אז וודאי שהכל נשאר כמו שהיה מקובל. אך כמובן כדאי לברר זאת האם נוכנים דברי ולא השערה בעלמא.@משה-עוזיאל הרב י. מ. רובין הוא ידוע כאחד שמכיר טוב ובודק את הפרקטיקה של דברים חוץ מהחלק ההלכתי כך שאפשר להסתמך שאם היה פרשנות כזאת לחוק הוא היה מודע לה.
בכל מקרה כוונת המחוקק כאן די ברורה שלא ייגרם ששוק העבודה יינזק שתמיד העובד ייקח את כל החופשות מחלה ומי שלא עובד ימשיך במעשיו.מלבד זאת חיפוש פשוט בגוגל היה מביא אותך לציטוט הזה:
חוק דמי מחלה הינו חוק המותנה בהיות בן או בת הזוג מועסקים כעובדים שכירים, שעבדו ביום ההיעדרות של העובד, או לחילופין שהינם עצמאים שעסקו במשלח ידם ביום ההיעדרות.
כמו כן, תקף החוק במקרים הם העובד הנעדר בשל מחלת ילדו הינו הורה יחיד. לפיכך, במקרים בהם בן הזוג של העובד הנעדר הוא סטודנט ואינו מוגדר בחוק כמועסק, לעובד אין זכאות לקבל פיצוי על ימי היעדרות בשל מחלת ילדו.אינני מוסמך בייעוץ ודברי אינם מהווים ייעוץ אלא את דעתי
אני מאמין שעדיף להיות משקיע זהיר מידי - מאשר להיות משקיע פזיז מידי.
הפלא השמיני בפלאי תבל הוא ריבית דריבית (בשם אלברט איינשטיין). הפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני (המציאות העגומה). -
-
האם מדובר בשינוי בחוק? או משהו שהוא מאז ומעולם?
@אפ_על_פי_כן למיטב ידיעתי זה כגיל החוק של דמי מחלת ילד
-
@התםםםםם כתב בפסק הלכה מהגרי"מ רובין בעניין מחלת ילד כשהבעל אברך:
אני שאלתי את הרב ברוורמן והוא ענה לי שאין בעיה (זה היה בטלפון ככה שלא שאלתי למה)
רק רוצה לוודא: האם הסברת לרב ברוורמן היטב את כל הפרטים? ואת לשון החוק?
(לא אמרתי שלא, רק רוצה להיות בטוח.)
אשמח אם תוכל לפרט מה בדיוק אמרת ומה בדיוק ענה.
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}