דילוג לתוכן

כנס הדרכה לכלכלת הבית ושוק ההון שע"י קופת רבותינו אמש במודיעין עילית.

  • שלום
    אתמול (מוצאי שבת בשלח) התקיים כנס שהיה נשמע מעניין מאוד, כאן במודיעין עילית
    לצערי הרב, אף שמאוד רציתי להשתתף, לא הצלחתי
    אני סקרן נוראות לדעת עד כמה הכנס הצליח ועד כמה הציבור באמת התעניין/נהנה מהדברים שהושמעו שם
    תודה מראש על כל תגובה

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    106 צפיות
    י
    הדיון בחדרי הקפה עלה לטונים גבוהים. זה צועק בקול ניחר שהכלכלה האמריקאית בדרך לקריסה, ושהתמחור הנוכחי הוא בועה. השני משיב: אם ארה"ב קורסת - הדבר האחרון שיעניין אותנו הוא קרן ההשתלמות. והשלישי בכלל טוען: אבל אין לך פיזור גדול מזה שהרי לא מדובר רק בכלכלה האמריקאית. ובתוך בית המדרש הדיון אחר לגמרי: האם בכלל יש חובת השתדלות? וממתי אברכים נעשו לסוחרים? מה ניתן לדייק מדברי ה“חפץ חיים” בעניין? והאם מישהו שאל לדעת גדולי ישראל? ומסביב יש את המתלבטים: בין הפקדה בגמ"ח רגיל, שהרי כתוב “פירותיה בעולם הזה”, לבין גמ"ח המתחייב להלוואה. ואולי בכלל לשלב ביניהם. וכלשון העמים: "לובסט"... זה בכה וזה בכה, בסוף, כל אחד יעשה על פי דעת רבותיו, שורש נשמתו, ואולי גם על פי עצת אנשי מקצוע. ואולי בכלל ישלב ביניהם ויזכה לחתן בנקל... ויהיו את אלה שפשוט יבחרו: "שב ואל תעשה עדיף" כלל שתמיד עובד כשאנחנו חסרי החלטה. אך בתוך כל הקלחת הזו של גישות וחשבונות, נדמה שמתחולל כאן שינוי שורשי בהרבה מהשאלה הטכנית 'איפה להשקיע'. השינוי האמיתי הוא התעוררות המודעות הכלכלית ביומיום. נכון, נושא חתונות הילדים הוא הזרז שמעלה את הטונים, אבל הוא רק חלק אחד בפאזל הרחב של ניהול חיים תקין. משפחות רבות חיו עד היום ללא סדר ברור, מבלי לבדוק באמת האם רמת החיים שלהן בכלל פוגשת את המציאות בחשבון הבנק. אך ברגע שהדיון הציבורי על חיסכון לטווח ארוך וכוחה של ה'ריבית דריבית' חלחל פנימה,המציאות השתנתה. גם מי שבסוף יחליט שלא להשקיע, כבר לא יוכל להישאר אדיש או 'לעצום עיניים' מול ניהול הכסף שלו ב'כאן ועכשיו'. שמעתי פעם משפט הדרכה שנאמר לאברך בתחילת חיי הנישואין "יש אמנם מצוות עשה דאורייתא של הלוואה - אבל היא נאמרה למלווה ולא ללווה". במשך שנים השתרשה אצלנו התפיסה שהחיים הם רצף של התרוצצויות מגמ"ח לגמ"ח, ושפשוט 'אין דרך אחרת'. אך דווקא היום, כשהדיון הציבורי עוסק בתכנון של עשרים שנה קדימה, הנורמה של גלגול חובות תמידי מתחילה להתערער. וזה לא קורה על ידי מסע שכנועים או סיסמאות שאין תוחלת בלחיות ממה שאין, ולא דרך קמפיינים תורניים מחז"ל שמדגישים שאין להוציא יותר מהיכולת ושההוצאות צריכות להיות כפי ממונו של אדם. (רש"י חולין פד ע"ב ורמב"ם הל' דעות פ"ה ה"י) אלא זה קורה דווקא כאשר הציבור כולו מתעסק בהיבטים השונים של חיסכון ושל השקעה. בשורה התחתונה: בין אם תבחרו לחסוך ולהשקיע ובין אם לאו, עצם העובדה שאתם מתחילים לחשוב קדימה ולבחון את הנתונים של ההווה - יש בה כבר שינוי משמעותי. המעבר להתנהלות כלכלית נבונה הוא רווח ודאי לכל משפחה ומשפחה.
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    299 צפיות
    מתכנן פיננסימ
    @שואף-לדעת כתב בהאיום הסיני על הכלכלה הבינלאומית: כמה האיום הזה משמעותי?? בלי שבבים כל חברות הטכנלוגיה לא שוות הרבה, והכלכלה האמריקאית בכלל תכנס למיתון עמוק, אם המחסור הבסיסי בשבבים ימשך לאורך שנים, אני מעריך שהשפל הגדול יהיה מיתון קטן לעומת המיתון הזה.
  • 0 הצבעות
    34 פוסטים
    1k צפיות
    הקול השפויה
    @יצחק-שקל-דעת כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים: שלום וברכה !! אני שמעתי שזה נכנס לציבור החרדי מהסיבה שבחיסכון לכל ילד נתנו בחירה למסלול השקעה ואז ככה הציבור נכסף לזה. קשה להאמין
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    139 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • "הדרך הקלה לקניה חכמה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    6 הצבעות
    3 פוסטים
    301 צפיות
    שמחהש
    @נחמן-רוזנבלום כתב ב"הדרך הקלה לקניה חכמה": השוואת מחירים: השוו מחירים בין מוצרים שונים ובין סופרמרקטים שונים כדי למצוא את המחיר הטוב ביותר. אכן חשוב מאוד להשוות מחירים אולם צריך להיזהר מלרוץ על כל מוצר לסופר אחר כל כניסה שלנו לסופר עלול לגרום לנו לקנות משהו שלא היינו צריכים מה שכן חשוב זה לא להיקבע על סופר מסוים ולא לפקוח עינים ולראות אם יש מקומות יותר זולים