דילוג לתוכן

יש חששות מגל פיטורים ענק בעולם מגלל הAI האם תרחיש כזה אמור להפיל את השוק (ואת הכסף המושקע בו)?

  • תודה רבה לעונים

  • תודה רבה לעונים

    @חיסכון-לחתונה יש מחלוקת בין המומחים אם לטווח הארוך זה יוריד עובדים או יוסיף
    אי אפשר לדעת, ואם זה היה ככה החברות הגדולות לא היו ממשיכות להשקיע (ע"ע אנבידיה יוקנעם וכו')

  • קשה מאוד לדעת, בפועל נראה שמתחילה ההשפעה של הAI על החברות במיוחד אחרי המודל שקלוד פיתחה שמייצר פחד אמיתי בעולם התוכנה שהמודל העסקי שלו הוא לפי משתמשים ואם יהיה פחות עובדים כנראה יקנו מנויים .
    עקרונית הפיטורים הם לא רק תוצאה של AI אלא גם של מחזוריות שנובעת מגיוסים גדולים מתקופת הקורונה .
    התרחיש הפאסימי הוא של אילון מאסק שאומר שתוך 10 שנים לא יהיה משמעות לכסף ועבודה וצריך לזכור שגם הוא צודק בדרך כלל הערכות שלו לא עומדות בזמנים.

  • נראה לי שאם אתה חושש למצב שלא יצטרכו עובדים אז לכאורה גם כסף לא יצטרכו

  • את המניות זה לא יפיל חוץ מאולי כמה חברות תוכנה
    אבל מצד שני כל החברות יתחילו להרויח יותר כי ירד להם ההוצאות של עובדים
    וכמובן חברת הAI יזנקו

  • תרחיש כזה אמור להעביר כסף ממניות תוכנה למניות ai
    העניין הוא שייתכן ומניות ה-ai כבר תומחרו גם על זה כך שרק תגרם ירידה חד צדדית במניות התוכנה,
    בנוסף אם השינוי יתרחש בבת אחת ויהיה מצב זמני לפחות בו סקטורים שלמים מהשכבות הגבוהות מפוטרים ומובטלים ללא אופק, זה עלול לגרום משבר בטווח הקצר,
    אבל זה תרחיש רחוק וכנראה התהליך יהיה הרבה יותר הדרגתי כך שהמפוטרים 'יספגו' לתחומים אחרים ואולי גם יותר מוטי ai עצמו.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    31 צפיות
    ד
    כדי להיות משקיעים רציונליים בשוק ההון של 2026, אנחנו צריכים להבין לא רק אילו חברות נמצאות במדדים, אלא איך הכסף עצמו זורם פנימה. ה-S&P 500 הוא כבר מזמן לא רק רשימה של חברות; הוא הפך למערכת שפועלת לפי כללים חדשים, וחשוב להבין את המכניקה שמאחוריהם. נקודת המוצא להבנה הזו נמצאת במחקר של הכלכלנים קסבייה גאביי וראלף קוין, שמצביע על תופעה מרתקת נראה שבמבנה השוק הנוכחי, על כל דולר אחד שנכנס למדד באופן פסיבי, השווי שלו נוטה לעלות בערך ב-5 דולרים. חשוב להדגיש שלא מדובר במדע מדויק או בחוק טבע קבוע, אלא בתיאור של הדרך שבה השוק נוטה להתנהג ברוב הזמן תחת התנאים של היום. הסיבה לכך שכל דולר נוטה להקפיץ את השוק בעוצמה כזו קשורה לשינוי במאזן הכוחות בבורסה. בשוק מאוזן יותר, המחירים אמורים להיקבע לפי היגיון כלכלי. אם המחיר עולה יותר מדי, אמורים להגיע משקיעים שבודקים את המספרים ומחליטים למכור כי זה כבר לא משתלם. המכירה שלהם יוצרת היצע ומאזנת את השוק. אבל היום, חלק עצום מהכסף שנכנס לבורסה הוא כסף פסיבי שזורם באופן אוטומטי מהפנסיות והחסכונות של כולנו. הכסף הזה פועל לעיתים כ"קונה עיוור" – הוא לא תמיד עוצר לבדוק אם המניה יקרה או זולה, הוא פשוט מושקע בה כי היא חלק מהמדד. מכיוון שיש היום פחות משקיעים אקטיביים שיעמדו בצד השני וימכרו מול הביקוש הזה, נוצר מצב של חוסר איזון. כשיש הרבה יותר ביקוש מאשר אנשים שמוכנים למכור, כל דולר חדש שנכנס לוחץ על הדוושה ומקפיץ את השוק בצורה משמעותית. זהו מצב שבו הכסף זורם פנימה לאו דווקא בגלל ערך חדש שנוצר בחברה, אלא בגלל המבנה הטכני של זרימת הכספים. ההבנה הזו מעמידה אותנו מול שני צדדים מרכזיים שחשוב להכיר כדי לנהל את ההשקעות שלנו בצורה מפוכחת. מצד אחד, המנגנון הזה מייצר רצפה של עוצמה. כל עוד מיליוני אנשים בעולם ממשיכים להפריש כסף לחיסכון החודשי שלהם, נוצר זרם קבוע של ביקוש שדוחף את התשואות שלנו למעלה. כשאנחנו משקיעים ב-S&P 500, אנחנו נהנים מהעובדה שהעולם כולו נותן אמון בחברות הללו. זה נותן צמיחה וביטחון לאורך זמן, כי אנחנו מושקעים בלב הכלכלה האמריקאית, וזה אינטרס משותף של המערכת כולה שהמנוע הזה ימשיך לעבוד. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכון שזה מייצר. כשהביקוש הוא אוטומטי ברובו, המחיר של המניות יכול להתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי שלהן בשטח. זה הופך את השוק לרגיש יותר לתנודות, כי העליות לא תמיד נובעות מזה שהחברות הפכו ליותר רווחיות באותו רגע. כמובן שחשוב לזכור שאלו לא הצדדים היחידים בסיפור. שוק ההון הוא מערכת מורכבת שמושפעת מעוד אינספור גורמים – מהחלטות ריבית ועד אירועים גיאופוליטיים – שלא נוכל להקיף במאמר אחד. בשורה התחתונה, להבין את "אפקט ה-5 דולר" זה לא אומר שצריך לחשוש מהשוק, אלא פשוט לדעת מה מניע את הכסף שלכם. רציונליות בשוק ההון מתחילה בידיעה שאנחנו משקיעים בכלכלה מצוינת, אבל עושים את זה בתוך מערכת שיש לה כללים משלה. ככל שנבין טוב יותר את המכניקה הזו, נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולשמור על קור רוח גם כשהשוק משתנה. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא .
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    76 צפיות
    צ
    @יאיר-אלדרק אין כ"כ הבדל בין הקרנות, תעיין בקובץ המצ"ב ותבחר לך קרן. הדרכה לקניית קרן כספית בבנק הפועלים.pdf
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    135 צפיות
    ב
    ע"פ גי פי טי סך הקרן שהושקעה 240,000 ערך צפוי לפני מס 663,402 רווח צפוי לפני מס 423,402 מס רווחי הון (25%) 105,850 סך התשואה הצפויה לאחר מס 557,552
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    144 צפיות
    משכנתא בקצב שלךמ
    @רואה-את-הנולד בכלל בכלל לא. יש ועדה מוניטרית שמורכבת מהרבה כלכלנים וכד' שיושבים על זה כשבועיים קודם מועד ההחלטה ודנים עד שמגיעים להחלטה, וגם כשההחלטה היא להשאיר ללא שינוי גם אז זה רק לאחר דיונים של כשבועיים שאז הגיעו להחלטה להשאיר ללא שינוי.
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    928 צפיות
    משקיע זהיר מידימ
    הפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית