דילוג לתוכן

בשעה טובה לרווחת זו״צ מחוסרי הדיור, התרסקות מחירי הדירות כבר כאן!!!

נדל"ן
172 39 4.0k 34
  • @משהמשה כתב בבשעה טובה לרווחת זו״צ מחוסרי הדיור, התרסקות מחירי הדירות כבר כאן!!!:

    אלא על אפשרות לעמוד בתשלום החודשי לדירה למגורים.

    אדם מוכן לקחת ע"ע משכנתא ולשלם ריביות כשנראה לו שבס"ה זה שווה את ההשקעה,
    לא נראה לי שיהיה מישהו שיקנה דירה כשהאפשרות היחידה שלו לקנות אותה היא עם משכנתא ל50 שנה,
    משתי סיבות א. משכנתא של מיליון (והדירה היא כ1,300,000) תעלה לו יותר בלמעלה מ700K (רק מה20 שנה הנותרות). ב. עדיף לו כבר לשלם שכירות.

    @אבי-ר. כתב בבשעה טובה לרווחת זו״צ מחוסרי הדיור, התרסקות מחירי הדירות כבר כאן!!!:

    עדיף לו כבר לשלם שכירות.

    אם יש לו דירה לכל החיים בשכירות.
    היום אין עדיין משהו כזה ולא כל אחד מוכן לעבור דירות בחייו.

  • העניין הוא שאם יהיה משכנתא ל50 שנה מחירי הדירות יזנקו כי הרי מנסים לסחוט את האפשרות הציבורית לקנות דירה

  • @שששששש כתב בבשעה טובה לרווחת זו״צ מחוסרי הדיור, התרסקות מחירי הדירות כבר כאן!!!:

    @משהמשה אני גם דיברתי על דירה למגורים, אם אני ירצה לשלם 7000 אלף בחודש כמה הלוואה אני יוכל לקחת ל30 שנה וכמה ל50 שנה?
    זה סה"כ עוד 300,000 זה לא הרבה כ"כ ככה שזה לא יפתור את הבעיה של המחירים

    אם אתה קונה דירה של 2 מיליון
    לפי דברי
    @אבי-ר. כתב בבשעה טובה לרווחת זו״צ מחוסרי הדיור, התרסקות מחירי הדירות כבר כאן!!!:

    אמנם זה מקטין את ההחזר החודשי ב855 למיליון,

    ההחזר החודשי שלך יורד ב 1,700 שח לחודש.
    משמעותי לחודשי יש הרבה אנשים שלא מעניין אותם כמה הבנק ירוויח עליהם העיקר שתהיה להם קורת גג.

    @משהמשה
    התוספת שניתן לקחת על 1,000,000 ל50 שנה בהשוואת החזרים ל30 שנה זה ס"ה 200,000, ועלות כוללת של למעה ממיליון יותר.
    אתה מכיר מישהו שמוכן לעשות את השטות הזאת??

  • @משהמשה
    התוספת שניתן לקחת על 1,000,000 ל50 שנה בהשוואת החזרים ל30 שנה זה ס"ה 200,000, ועלות כוללת של למעה ממיליון יותר.
    אתה מכיר מישהו שמוכן לעשות את השטות הזאת??

    @אבי-ר.
    אם היית שואל אותי לפני 15 שנה האם הגיוני שאברכים יקנו דירות ב 2 מיליון ש"ח מה הייתי עונה לך?????

  • @אבי-ר.
    אם היית שואל אותי לפני 15 שנה האם הגיוני שאברכים יקנו דירות ב 2 מיליון ש"ח מה הייתי עונה לך?????

    @משהמשה
    אז הענה לך שהגיוני שבעוד 15 שנה אברכים יקנו דירה ב4 מיליון,
    א. יש אינפלציה. ב. השכר במשק עלה. ג. הציבור באמת התחיל לקחת משכנתאות גדולות מאוד.

    ורק בשביל שתבין את ההבדל:
    כשאדם מעדיף לקחת משכנתא ל30 שנה במקום 20 ההחזר שלו יורד בכ1,200 ש"ח לחודש והעלות הכוללת של זה היא ס"ה כ350K ש"ח יותר, ובהשוואת החזרים הוא יכול לקבל עוד 200K וזה כשהוא מוסיף רק עוד 10 שנים.

  • כמה תגובות לבדיחה של "מומחה" לסטנדאפ??? משכנתא ל50 שנה.... נו באמת ???? למה לא ל100????
    אולי נחזור לדמי מפתח? די דומה
    (לאלו ושלא הבינו... סוג של בדיחה. לא התכוונתי באמת)

  • כמה תגובות לבדיחה של "מומחה" לסטנדאפ??? משכנתא ל50 שנה.... נו באמת ???? למה לא ל100????
    אולי נחזור לדמי מפתח? די דומה
    (לאלו ושלא הבינו... סוג של בדיחה. לא התכוונתי באמת)

    @מבין-עניין זה לא כזה מופרך
    אני מאמין שלפני 30 שנה אף אחד לא האמין שאנשים יקחו משכנתא ל30 שנה ועוד בסכומים של 6/7 אלף

  • לדעתי כל הנבואות, או יותר נכון התקוות, לירידת מחירי הדיור, לא לוקחות בחשבון נתון בסיסי, המדינה לא יכולה לאפשר בשום אופן שירדו מחירי הדיור מכמה סיבות.

    א. למדינה יש אינטרס מובהק שדירה -שהיא מצרך בסיסי לכל אזרח- תעלה כמה שיותר, מה שיחייב את האזרחים לעבוד הרבה יותר על מנת להגיע לדירה, ככל שהאזרח עובד יותר, המדינה מקבלת הרבה יותר מיסים, המדינה מייצרת הרבה יותר, וכו' ברור שכדי שתהיה כלכלה חזקה צריך שיעבדו כמה שיותר, ודירה היא בהחלט סיבה שמכריחה אנשים לעבוד.

    ב. כל המיסים שהמדינה מקבל מעיסקאות מס שבח, מס רכישה, כו' שווה למדינה הון.

    ג. אם ירדו מחירי הדיור בצורה דרמטית, הדבר מעמיד בסיכון את יציבות הבנקים, ברגע שהמשכונות שהבנקים מחזיקים שווים הרבה פחות ממה שהם הלוו הבנק בבעיה.

    המסקנה המתבקשת לענ"ד היא שהמדינה יכולה לאפשר מקסימום עצירה בעליית המחירים, ובשום אופן לא ירדיה משמעותית במחירי הדיור, היא לכך ובהתאם לזאת חבל לדמיין שירדו המחירים.

    כל זה עוד לפני שאנחנו מדברים על השליטה של הכוחות בשוק, המתווכים, הקבלנים, עורכי דין, ועוד ועוד, שלא מעונינים שירדו המחירים והשוק בידים שלהם.

    זאת ענ"ד, אשמח לקבלתגובות אחרות.

    @מגשש-באפילה כתב בבשעה טובה לרווחת זו״צ מחוסרי הדיור, התרסקות מחירי הדירות כבר כאן!!!:

    לדעתי כל הנבואות, או יותר נכון התקוות, לירידת מחירי הדיור, לא לוקחות בחשבון נתון בסיסי, המדינה לא יכולה לאפשר בשום אופן שירדו מחירי הדיור מכמה סיבות.

    א. למדינה יש אינטרס מובהק שדירה -שהיא מצרך בסיסי לכל אזרח- תעלה כמה שיותר, מה שיחייב את האזרחים לעבוד הרבה יותר על מנת להגיע לדירה, ככל שהאזרח עובד יותר, המדינה מקבלת הרבה יותר מיסים, המדינה מייצרת הרבה יותר, וכו' ברור שכדי שתהיה כלכלה חזקה צריך שיעבדו כמה שיותר, ודירה היא בהחלט סיבה שמכריחה אנשים לעבוד.

    ב. כל המיסים שהמדינה מקבל מעיסקאות מס שבח, מס רכישה, כו' שווה למדינה הון.

    ג. אם ירדו מחירי הדיור בצורה דרמטית, הדבר מעמיד בסיכון את יציבות הבנקים, ברגע שהמשכונות שהבנקים מחזיקים שווים הרבה פחות ממה שהם הלוו הבנק בבעיה.

    המסקנה המתבקשת לענ"ד היא שהמדינה יכולה לאפשר מקסימום עצירה בעליית המחירים, ובשום אופן לא ירדיה משמעותית במחירי הדיור, היא לכך ובהתאם לזאת חבל לדמיין שירדו המחירים.

    כל זה עוד לפני שאנחנו מדברים על השליטה של הכוחות בשוק, המתווכים, הקבלנים, עורכי דין, ועוד ועוד, שלא מעונינים שירדו המחירים והשוק בידים שלהם.

    זאת ענ"ד, אשמח לקבלתגובות אחרות.

    תגדיר בבקשה מי זה "המדינה" ומי זה "האזרח".

  • @מבין-עניין זה לא כזה מופרך
    אני מאמין שלפני 30 שנה אף אחד לא האמין שאנשים יקחו משכנתא ל30 שנה ועוד בסכומים של 6/7 אלף

    @שששששש אני לקחתי לפני יותר מ20 שנה ולקחו אנשים ל30 שנה. זה תמיד היה.
    פשוט היום אנשים עושים יותר שטויות. ובגלל משכורת גבוהה לוקחים גם משכנתאות גדולות מידי, לא חושבים שאף אחד לא מבטיח שתמיד תהיה להם עבודה.
    כל סכום החזר חודשי צריך להיות כזה שגם אם אין לך הכנסה כמה חודשים תוכל איכשהו לעמוד בו
    מי שלא מבין את זה לא יכול לקבל החלטה מושכלת כמה משכנתא הוא יכול לקחת.
    ולגביי 50 שנה... אף בנק לא יתן הלוואה לבן 25-30 הלוואה שתלווה אותו לגיל 80. כמובן אף ביטוח.
    תהיו הגיוניים

  • @אבי-ר.
    אם היית שואל אותי לפני 15 שנה האם הגיוני שאברכים יקנו דירות ב 2 מיליון ש"ח מה הייתי עונה לך?????

    @משהמשה כתב בבשעה טובה לרווחת זו״צ מחוסרי הדיור, התרסקות מחירי הדירות כבר כאן!!!:

    אם היית שואל אותי לפני 15 שנה האם הגיוני שאברכים יקנו דירות ב 2 מיליון ש"ח מה הייתי עונה לך?????

    אני מניח מה שהיית עונה אם היו שואלים אותך לפני 50 שנה, אם היית מאמין שאברכים יקנו דירות ב5,000,000,000 לירות (5 מיליארד לירות שהם רק... 500,000 ש"ח)

    מנהגו של עולם...

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    16 פוסטים
    305 צפיות
    מ
    חבל אין פה משתמשים מקהילות שעדיין לא כתבו עליהם? זה יעזור לכם תשלחו לו נתונים.
  • 9 הצבעות
    1 פוסטים
    193 צפיות
    מונטיפיורימ
    לאחר מחשבה מרובה הוחלט כדלהלן: סדרת המאמרים שעל ידי ועדת דיור בצפון וכן הדיונים שבעקבותיהם נועדו לתת סקירה מקיפה על המצב בפריפריות אלו. מכיוון שמטבע הדברים לעיתים הדיונים נגררים למקומות שאינם ענייניים או חזרה על טענות בלופים, הוחלט שלתועלת העניין המנהלים יפעלו באשכולות אלו באופן משמעותי על מנת לשמור על הדיון ענייני ומתומצת ככל האפשר. במידה ואתם חוששים שדעתכם לא נשמעה כראוי אתם מוזמנים לכתוב ב"רשות הרבים" או לפתוח על זה אשכול נפרד. יודגש: אין תוכנית להגביל טענות או דעות מסויימות אלא רק לשמור על שיח ענייני ומתומצת, יתכן ויהיו כאלו שיחושו שמחמת כך טענותיהם לא מובעות כראוי ועל כן לא נמנע מהם לדון על כך באשכולות אחרים.
  • העלייה הצפויה במדד תשומות הבנייה

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    22
    2 הצבעות
    22 פוסטים
    384 צפיות
    ה
    מצטט מאתר "ביזפורטל" סיכום של החדשות סביב מדד תשומות הבנייה + שו"ת מה יכולים רוכשי הדירות לעשות* פורסם ב 05/06/2025 תקציר הפרקים הקודמים - מדד תשומות הבנייה שאליו צמודים (באופן חלקי) התשלומים של רוכשי הדירות לא עודכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) במשך 16 שנים. המשקולות של סעיפי המדד לא השתנו כשבפועל, הטענות של הקבלנים הם שהשינויים האלו דרמטיים ומשפיעים על המדד בכיוון מעלה. הלמ"ס לא יכולה לנפנף את הקבלנים כפי שהיא מנסה לעשות לעיתונאים, כי הקבלנים תובעים אותה, ובדרך לבית המשפט, הלמ"ס התקפלה - מדד תשומות הבנייה בינואר השנה עלה ב-2.6%, אבל הוא כולל שינויים שנובעים משינוי בתמהיל העובדים מאז המלחמה (יותר זרים, פחות פלסטינאים). זה לא הכל - בחודשים הקרובים, ייאלץ הלמ"ס להעלות את מדד תשומות הבנייה ב-3% ואולי יותר, על רקע שינוי המשקולות של המרכיבים לרבות חומרים ועוד החל משנת 2011. העלייה הזו תזניק את המדד ותיפגע מאוד ברוכשי הדירות. השאלה אם זו פגיעה מוצדקת? בדיקת ביזפורטל בעבר הראתה שלא - ככה הקבלנים עבדו עלינו - הסוד של מחירי הדירות נחשף. הקבלנים במשך התקופה הזו (פחות בשנה ושמונה חודשים האחרונים, מאז המלחמה) העסיקו שב"חים רבים בעלויות נמוכות. הקבלנים גם בהדרגה על פני השנים שלפני המלחמה הגדילו את מרכיב עובדי השטחים לעומת ישראלים, כך שהשכר הממוצע ירד. כשבודקים את הנתונים של מדד תשומות הבנייה בשטח לעומת העלויות האמיתיות על פני השנים האלו, אפשר להבין שהלמ"ס "עזרה" לעליית מחירי הדירות, היא סיפקה נתונים גבוהים יותר ממה שהיה צריך להיות. רוכשי דירות שילמו יותר מדי. אז, במשך שנים - הציבור שתק, אבל מאז המלחמה, כשזה עובד הפוך והקבלנים נפגעים - הם צועקים. האמת - צודקים. הם דואגים לרווח שלהם, אבל האם מישהו אמור להחזיר בגין הצמדה לא נכונה במשך שנים רבות? כן, זה מורכב, והטענה של הקבלנים שאין שב"חים כך שהעלויות גבוהות, אבל כולם יודעים - גם היום יש שב"חים, לפני המלחמה היו המון. הקבלנים (לא הגדולים-מסודרים) הקטינו הוצאות בזמן שקיבלו הצמדה גבוה על עלויות הבנייה. ככה מרוויחים יותר - את התוצאה רואים בכל הדוחות של הקבלנים בשנים האחרונות ובזינוק במחירי המניות שלהן. אבל, תיקון העבר לא על הפרק. מה שעל הפרק הוא עדכון המשקולות לצד עדכון מחירי חומרי הגלם והעובדים הזרים. זה פועל כאמור לרעת הציבור. על פי ההערכות העדכון הזה יעלה את המדד בכ־3%. רוכשים שלא נערכו מבעוד מועד עלולים למצוא את עצמם משלמים עשרות אלפי שקלים יותר ממה שתכננו. גם היזמים ייפגעו כי הם ישלמו לקבלנים המבצעים בגין ההצמדה, ואילו הקבלנים - ביצוע ותשתיות - צפויים להרוויח. אגב, זו דרמה גדולה אצל הגופים שעובדים ימול המדינה בפרויקטי תשתיות גדולים. המדינה תצטרך לשלם מאות מיליונים נוספים ואפילו סכום של מעל מיליארד שקל בשל העדכון הזה. העבודות בביצוע אצל החברות הבורסאיות בתשתיות מגיע למעל 20 מיליארד שקל - הצמדה כאן היא התייקרות של 600 מיליון שקל, ויש עוד קבלני תשתיות שלא נסחרים בשוק, כך שמדובר על סכום גבוה משמעותית. ריכזנו שאלות ותשובות על מדד תשומות בנייה בעיקר עבור רוכשי הדירות: מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה? זהו מדד שמפרסם הלמ"ס ומתאר את השינויים בעלויות הבנייה – כולל מחירי חומרים, ציוד, ושכר עבודה. המדד הזה צמוד לחוזי מכר רבים, ודרכו נקבע האם המחיר הסופי של הדירה יעלה לאורך זמן. למה המדד עומד לעלות פתאום? כי הוא לא עודכן כבר מ־2011. השוק השתנה, כוח העבודה התחלף, והמחירים קפצו – אך המדד נשאר ישן. רק בעקבות לחץ משפטי, הלמ"ס התחילה לעדכן את המשקולות והרכיבים, וצפוי עדכון נוסף של כ־3% באוגוסט–ספטמבר. מי עלול להיפגע הכי הרבה? רוכשי דירות שלא שילמו עדיין את כל התמורה, במיוחד כאלה שרכשו דירות לפני יולי 2022 – אז עדיין הייתה הצמדה מלאה למדד. גם יזמים שמכרו דירות בלי הצמדה או בהנחות מיוחדות (כמו 80/20) עלולים לספוג פערי מימון. אם כבר חתמתי חוזה – מה עליי לבדוק? בדקו את סעיפי ההצמדה לחוזה. האם ההצמדה למדד מלאה? חלקית? לא קיימת? זה יקבע כמה מתוך ההתייקרות תיפול עליכם. אפשר להקדים תשלומים כדי לחסוך את ההתייקרות? לעיתים כן. אם החוזה מאפשר תשלום "עד תאריך מסוים" – אתם יכולים להקדים. אם כתוב "בתאריך מסוים" – תצטרכו אישור מהיזם. לפעמים יזמים דווקא ישמחו לקבל כסף מוקדם כדי לחסוך ריביות. אם אקדים תשלום – מה לבדוק קודם? שאתם מקבלים מיידית ערבות חוק מכר על הסכום ששולם. וגם ששווה לכם לשלם - שהריבית על המשכנתא תהיה נמוכה מההצמדה, על פניו זה אכן כך. מה אם אין לי אפשרות להקדים תשלומים? ייתכן שאין הרבה מה לעשות, וההתייקרות תתגלגל אליכם. במקרה כזה, היערכות פיננסית מראש (למשל הגדלת המשכנתא או גיוס הלוואת גישור) יכולה למנוע הפתעה ברגע האחרון. האם כדאי לשלם עכשיו או לחכות לראות מה יקרה? אם אתם חשופים להצמדה מלאה או משמעותית – הקדמת תשלום תחסוך כסף כמעט, אבל חשוב להבהיר שמדובר בהערכות. הכל יכול להשתנות. אם למשל הלמ"ס יחליטו שם "נלחמים" והעניין עולה לערכאות גבוהות, הסיפור הזה יכול להימשך תקופה מאוד ארוכה. צריך גם לוודא שאין קנסות, ושההסכם מאפשר זאת. האם יזם יכול לסרב לתשלום מוקדם? כן, אבל ברוב המקרים יש לו אינטרס להסכים. ניהול מו"מ ענייני יכול להועיל. האם זה פוגע גם ביזמים? כן. במיוחד בפרויקטים שבהם נמכרו דירות במחיר סופי ללא הצמדה. הם צריכים לשלם את ההתייקרות לקבלנים, אבל לא יכולים לגבות אותה מהרוכש. למה הקבלנים (מבצעי הבנייה) דווקא מרוויחים מהעדכון? כי הם מקבלים הצמדה מלאה למדד ישירות מהיזם. ככל שהמדד עולה – הם מקבלים יותר. מה הסיכון בפרויקטים של התחדשות עירונית? פרויקטים כאלה מחויבים להראות רווח יזמי של 15%-20% לפי תקן 21. עלייה של 3% בעלויות – עשויה למחוק את הרווח ולהביא לביטול הפרויקט. מה עם פרויקטים שעדיין בשלבי תכנון? הם עלולים להיתקע. שמאים כבר מתריעים על צורך לעדכן הנחות, וחברות רבות שוקלות להשהות יוזמות חדשות מחשש שהן לא יהיו רווחיות. האם חברות מדווחות על הסיכון בדוחות הכספיים? לרוב לא. רבות מהן מסתמכות על הערכות שמאים שנשארות אופטימיות – מה שמוביל לחשבונאות יצירתית שמסתירה את הסיכון מהמשקיעים. מי נמצא בעמדה טובה דווקא? חברות שהן גם יזם וגם קבלן, הן נהנות גם מהעלייה וגם מהשליטה במחיר הסופי ללקוח. מה ההשפעה על מחירי הדירות הכלליים בשוק? בטווח הקצר – זה עשוי לייקר מחירים בפרויקטים חדשים. בטווח הארוך – עלול להביא להקפאת יוזמות, להקטנת ההיצע, ולעלייה מחודשת במחירי השוק. מה המדינה עושה בעניין? לא הרבה. הלמ"ס רק עכשיו מתקנת את העיוותים. אין הגבלות על ההצמדה, למעט תיקון 9 לחוק המכר שנכנס לתוקף ביולי 2022 ומגביל את ההצמדה ל־50%. האם ההתייקרות הזו הייתה ניתנת למניעה? אם הלמ"ס הייתה מעדכנת את המדד בזמן – ההתייקרות הייתה מתבצעת בהדרגה. במקום זאת, היא מגיעה בבת אחת – וזה כואב לכולם. מעבר לכך, אם הלמ"ס היתה מעדכנת על פני זמן את עבודת השב"חים ואת העלייה בעבודת פלסטינים בעלות נמוכה, המדד היה עולה בפחות במשך שנים. מה הסיבה לעיכוב בעדכון המדד מ-2011? הטענות הזויות - מחסור במשאבים, קשיים טכניים ועוד. הלחץ המשפטי שהוביל לשינוי הגיע בעיקר מקבלנים גדולים שטענו כי המדד הישן פוגע ברווחיותם. מה לגבי השפעה על שוק המשכנתאות? ההתייקרות עלולה להגדיל את הביקוש למשכנתאות גבוהות יותר, מה שמגביר את הסיכון של רוכשים להתחייבויות פיננסיות כבדות. בנקים עשויים להחמיר את תנאי האשראי, במיוחד ללווים עם הון עצמי נמוך, כדי לצמצם סיכונים. האם יש דרכים נוספות להגן על עצמך כרוכש? שקלו לנהל משא ומתן עם היזם על תוספת תשלום קבועה במקום הצמדה למדד, אם החוזה עדיין לא נחתם. בדקו אפשרות לרכישת דירה בפרויקט שכבר הושלם, שבה אין חשיפה להצמדה. האם יש תקדימים לעדכונים דומים בעבר? בשנות ה-90 וה-2000 נרשמו עדכונים תקופתיים במדד שהובילו להתייקרויות, אך הם היו הדרגתיים יותר ולא התרחשו לאחר קיפאון ממושך. המצב הנוכחי ייחודי בשל הפער הגדול בין המדד הישן למציאות הכלכלית.
  • האם באמת מחירי הדיור עלו ב-2024?

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    2
    3 הצבעות
    2 פוסטים
    147 צפיות
    טריידרט
    ידוע שמדדי הלמ"ס מעוותים, וצ"ע על בעלי תואר שני ושלישי שאינם יודעים חשבון, אבל תכל'ס, גם אם עקרונית חל ירידה במחירי הדירות החדשות עקב הטבות מימון, בפועל זה מחזיק את המחירים הריאלים בשוק ברמה הקודמת ואף מעלה אותם, (כמו שצויין בכתבה, ואכן גיס שלי לדוגמה רכש דירה במימון 10/90 לפני היתר בנייה במחיר גבוה יותר מדירה מוכנה יד2) כך שעם ירידת הריבית, ייבוא פועלים זרים, עליית שכר המינימיום, ושיקום שוק העבודה אחרי המלחמה, המחירים רק יעלו מכאן והלאה. ואכן, הקולר נמצא בעיקר בהלמ"ס, אך כמדומני שגם אם מדד הלמ"ס היה מורה על ירידת מחיר הידורת, הציבור מודד מחירים בריאלי, כלומר שגם אם הציבור היה מודע שהטבות מימון פירושו הורדה של 5%, הם לא היו רואים או חשים בהעלאת מחיר הדירה ב5% וביטול הטבות מימון עלייה של 10% שלא מקובל עליו. כך שהלמ"ס אכן אשם הלחצת אנשים לרכוש דירה כאן ועכשיו, אבל בעיקר בנק ישראל אשמה המאפשרת הלוואות קבלן ומימון 10/90 הזויים. כן נלענ"ד.
  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    459 צפיות
    ד
    @הקול-השפוי כתב בהאם מישהו מעוניין באמת להוריד את מחירי הדיור?: רווח היזמי הממוצע הוא 15% ממחיר הדירה. כך שבדירה ששווה 2 מיליון יהיה ליזם רווח של 300 אלף ש"ח יש הרבה מאוד קבלנים שפושטים רגל ויש עכשיו מבצעים שהם עושים ומימון וכו וכו לא בטוח שהרווחים שלהם כל כך גבוהים