דילוג לתוכן

חד גדיא 🐐או קרן מחקה מדד 📉?

שוק ההון והשקעות
7 5 424 5
  • Gemini_Generated_Image_51cx7c51cx7c51cx.png

    השעה 01:30 בלילה. הילדים כבר נרדמו מתחת לשולחן, היין עלה קצת לראש, ואנחנו אוחזים בחלק שבו כל אחד מראה את כישורי השירה שלו.

    כולם שרים בהתלהבות "חד גדיא, חד גדיא".
    אבא שלי שר בדבקות, דופק על השולחן בקצב.

    אבל אני? אני לא שר. אני מוטרד.
    אני מסתכל על המילים, ואני רואה דו"ח כספי גרוע ביותר.

    "דזבין אבא בתרי זוזי".
    בואו ננתח רגע את העסקה.
    אבא מבצע השקעה בנכס מניב (גדי) במחיר כניסה נמוך.
    על פניו? השקעה קלאסית. מכפיל רווח נמוך, פוטנציאל צמיחה (הגדי יגדל לתייש).
    אבל רגע, לא מוזכר אפילו ברמז משהו על בדיקה. האם הוא בדק את הסביבה העסקית? (חתולים בסביבה?). לא.

    "ואתא שונרא ואכלה לגדיא".
    בום! הלך הנכס.
    תוך שורה אחת בפיוט, יש לנו מחיקת הון של 100%.
    החתול ביצע השתלטות עוינת על הגדי. אין פיצוי, אין ביטוח צד ג', ואין גידור.
    אני מסתכל על אבא ששר בשמחה "ואתא שונרא", ורוצה לצעוק לו: "אבא! הפסדת את הקרן! איפה הסטופ-לוס?!"

    "ואתא כלבא..."
    מכאן העסק יוצא משליטה.
    הכלב נושך את החתול. המקל מכה את הכלב. האש שורפת את המקל.
    כלכלנים קוראים לזה "תנודתיות קיצונית". השוק משתולל.
    אף אחד בשרשרת הזו לא מייצר ערך!
    הכלב לא מייצר, הוא רק הורס הון. המקל הוא נכס מתכלה. והאש היא אינפלציה ששורפת הכל.

    זו בועה. כולם אוכלים את כולם, והשווי של השוק נשחק. הרבה רעש, הרבה אש, ובסוף נשארים עם מקל שרוף ביד.

    "ואתא מיא..."
    המים, השור, השוחט.
    השוחט שוחט את השור – זהו הרגולטור.
    לרגע נדמה שיש סדר, שיש רגולציה. אבל אז מגיע מלאך המוות.

    מלאך המוות הוא ה"ברבור השחור". האירוע הבלתי צפוי שמוחק את כל התיק. לא משנה כמה השור שלך היה חזק, בסוף השוק מתאפס.

    "לי זה לא יקרה!" אני צועק לפתע בקול למול פניו הנדהמות של סבי...

    אני מפסיק לשיר ועושה חשבון:
    הגדי הלך. החתול הלך. הכלב מוכה. המקל שרוף. השור שחוט. השוחט מת.
    ומה נשאר מאותם "תרי זוזי" של ההתחלה? כלום ושום דבר.

    זוהי תזכורת כואבת לכל משקיע אקטיבי. לטווח הארוך הוא נשחט.

    אשתי מעירה אותי מההרהורים. "נו, כולם שרים ביחד, תפסיק לחשב כמה עלה היין".

    אני מחייך אליה. "אני לא מחשב את היין, אני מחשב את הגדי. אם אבא היה שם את השני זוזים האלה בקרן מחקה מדד מצרים לפני 2000 שנה בריבית דריבית... היום היינו קונים את רעמסס במזומן."

    רגע ברצינות:
    כמובן שמאחורי הפיוט הזה יש סודות עמוקים ורחבים.

    אבל גם בשוק ההון. המשקיע האקטיבי במרדף.
    קונה גדי - מגיע חתול (משבר).
    קונה כלב לנקום בחתול - מגיע המקל.
    ואחרי הכל.. מי שמנסה להכות את השוק - נשאר עם מקל שרוף...

    ולכן הדרך הבטוחה היא לא לנחש מי יאכל את מי, אלא לקנות את השוק כולו - את הגדי החתול הכלב המקל האש - הכל!

  • Gemini_Generated_Image_51cx7c51cx7c51cx.png

    השעה 01:30 בלילה. הילדים כבר נרדמו מתחת לשולחן, היין עלה קצת לראש, ואנחנו אוחזים בחלק שבו כל אחד מראה את כישורי השירה שלו.

    כולם שרים בהתלהבות "חד גדיא, חד גדיא".
    אבא שלי שר בדבקות, דופק על השולחן בקצב.

    אבל אני? אני לא שר. אני מוטרד.
    אני מסתכל על המילים, ואני רואה דו"ח כספי גרוע ביותר.

    "דזבין אבא בתרי זוזי".
    בואו ננתח רגע את העסקה.
    אבא מבצע השקעה בנכס מניב (גדי) במחיר כניסה נמוך.
    על פניו? השקעה קלאסית. מכפיל רווח נמוך, פוטנציאל צמיחה (הגדי יגדל לתייש).
    אבל רגע, לא מוזכר אפילו ברמז משהו על בדיקה. האם הוא בדק את הסביבה העסקית? (חתולים בסביבה?). לא.

    "ואתא שונרא ואכלה לגדיא".
    בום! הלך הנכס.
    תוך שורה אחת בפיוט, יש לנו מחיקת הון של 100%.
    החתול ביצע השתלטות עוינת על הגדי. אין פיצוי, אין ביטוח צד ג', ואין גידור.
    אני מסתכל על אבא ששר בשמחה "ואתא שונרא", ורוצה לצעוק לו: "אבא! הפסדת את הקרן! איפה הסטופ-לוס?!"

    "ואתא כלבא..."
    מכאן העסק יוצא משליטה.
    הכלב נושך את החתול. המקל מכה את הכלב. האש שורפת את המקל.
    כלכלנים קוראים לזה "תנודתיות קיצונית". השוק משתולל.
    אף אחד בשרשרת הזו לא מייצר ערך!
    הכלב לא מייצר, הוא רק הורס הון. המקל הוא נכס מתכלה. והאש היא אינפלציה ששורפת הכל.

    זו בועה. כולם אוכלים את כולם, והשווי של השוק נשחק. הרבה רעש, הרבה אש, ובסוף נשארים עם מקל שרוף ביד.

    "ואתא מיא..."
    המים, השור, השוחט.
    השוחט שוחט את השור – זהו הרגולטור.
    לרגע נדמה שיש סדר, שיש רגולציה. אבל אז מגיע מלאך המוות.

    מלאך המוות הוא ה"ברבור השחור". האירוע הבלתי צפוי שמוחק את כל התיק. לא משנה כמה השור שלך היה חזק, בסוף השוק מתאפס.

    "לי זה לא יקרה!" אני צועק לפתע בקול למול פניו הנדהמות של סבי...

    אני מפסיק לשיר ועושה חשבון:
    הגדי הלך. החתול הלך. הכלב מוכה. המקל שרוף. השור שחוט. השוחט מת.
    ומה נשאר מאותם "תרי זוזי" של ההתחלה? כלום ושום דבר.

    זוהי תזכורת כואבת לכל משקיע אקטיבי. לטווח הארוך הוא נשחט.

    אשתי מעירה אותי מההרהורים. "נו, כולם שרים ביחד, תפסיק לחשב כמה עלה היין".

    אני מחייך אליה. "אני לא מחשב את היין, אני מחשב את הגדי. אם אבא היה שם את השני זוזים האלה בקרן מחקה מדד מצרים לפני 2000 שנה בריבית דריבית... היום היינו קונים את רעמסס במזומן."

    רגע ברצינות:
    כמובן שמאחורי הפיוט הזה יש סודות עמוקים ורחבים.

    אבל גם בשוק ההון. המשקיע האקטיבי במרדף.
    קונה גדי - מגיע חתול (משבר).
    קונה כלב לנקום בחתול - מגיע המקל.
    ואחרי הכל.. מי שמנסה להכות את השוק - נשאר עם מקל שרוף...

    ולכן הדרך הבטוחה היא לא לנחש מי יאכל את מי, אלא לקנות את השוק כולו - את הגדי החתול הכלב המקל האש - הכל!

    @מחשב-מסלול-מחדש

    יפה מאוד!!!

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    הדרך הבטוחה

    וכמובן הדרך הבטוחה ביותר היא לעשות את ההשתדלות ולעצום את העיניים מכל המשברים,
    ולסמוך ולבטוח בהקב"ה שהוא מעל הכל. (גם מעל המלאך ששולט על הרגולטור)

  • @מחשב-מסלול-מחדש

    יפה מאוד!!!

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    הדרך הבטוחה

    וכמובן הדרך הבטוחה ביותר היא לעשות את ההשתדלות ולעצום את העיניים מכל המשברים,
    ולסמוך ולבטוח בהקב"ה שהוא מעל הכל. (גם מעל המלאך ששולט על הרגולטור)

    @אבי-ר. said:

    וכמובן הדרך הבטוחה ביותר היא לעשות את ההשתדלות ולעצום את העיניים מכל המשברים,
    ולסמוך ולבטוח בהקב"ה שהוא מעל הכל

    וואי מעולה...
    לא היה לי משהו על הקב"ה בסוף.
    הבאת לזה סיום מושלם!

  • מעולה כתמיד

    הסיום של חד גדיא זה
    ואתא הקב"ה
    בסוף זה הכל הוא יתברך

  • פוסט זה נמחק!
  • אבי ר.א אבי ר. התייחס לנושא זה ב
  • Gemini_Generated_Image_51cx7c51cx7c51cx.png

    השעה 01:30 בלילה. הילדים כבר נרדמו מתחת לשולחן, היין עלה קצת לראש, ואנחנו אוחזים בחלק שבו כל אחד מראה את כישורי השירה שלו.

    כולם שרים בהתלהבות "חד גדיא, חד גדיא".
    אבא שלי שר בדבקות, דופק על השולחן בקצב.

    אבל אני? אני לא שר. אני מוטרד.
    אני מסתכל על המילים, ואני רואה דו"ח כספי גרוע ביותר.

    "דזבין אבא בתרי זוזי".
    בואו ננתח רגע את העסקה.
    אבא מבצע השקעה בנכס מניב (גדי) במחיר כניסה נמוך.
    על פניו? השקעה קלאסית. מכפיל רווח נמוך, פוטנציאל צמיחה (הגדי יגדל לתייש).
    אבל רגע, לא מוזכר אפילו ברמז משהו על בדיקה. האם הוא בדק את הסביבה העסקית? (חתולים בסביבה?). לא.

    "ואתא שונרא ואכלה לגדיא".
    בום! הלך הנכס.
    תוך שורה אחת בפיוט, יש לנו מחיקת הון של 100%.
    החתול ביצע השתלטות עוינת על הגדי. אין פיצוי, אין ביטוח צד ג', ואין גידור.
    אני מסתכל על אבא ששר בשמחה "ואתא שונרא", ורוצה לצעוק לו: "אבא! הפסדת את הקרן! איפה הסטופ-לוס?!"

    "ואתא כלבא..."
    מכאן העסק יוצא משליטה.
    הכלב נושך את החתול. המקל מכה את הכלב. האש שורפת את המקל.
    כלכלנים קוראים לזה "תנודתיות קיצונית". השוק משתולל.
    אף אחד בשרשרת הזו לא מייצר ערך!
    הכלב לא מייצר, הוא רק הורס הון. המקל הוא נכס מתכלה. והאש היא אינפלציה ששורפת הכל.

    זו בועה. כולם אוכלים את כולם, והשווי של השוק נשחק. הרבה רעש, הרבה אש, ובסוף נשארים עם מקל שרוף ביד.

    "ואתא מיא..."
    המים, השור, השוחט.
    השוחט שוחט את השור – זהו הרגולטור.
    לרגע נדמה שיש סדר, שיש רגולציה. אבל אז מגיע מלאך המוות.

    מלאך המוות הוא ה"ברבור השחור". האירוע הבלתי צפוי שמוחק את כל התיק. לא משנה כמה השור שלך היה חזק, בסוף השוק מתאפס.

    "לי זה לא יקרה!" אני צועק לפתע בקול למול פניו הנדהמות של סבי...

    אני מפסיק לשיר ועושה חשבון:
    הגדי הלך. החתול הלך. הכלב מוכה. המקל שרוף. השור שחוט. השוחט מת.
    ומה נשאר מאותם "תרי זוזי" של ההתחלה? כלום ושום דבר.

    זוהי תזכורת כואבת לכל משקיע אקטיבי. לטווח הארוך הוא נשחט.

    אשתי מעירה אותי מההרהורים. "נו, כולם שרים ביחד, תפסיק לחשב כמה עלה היין".

    אני מחייך אליה. "אני לא מחשב את היין, אני מחשב את הגדי. אם אבא היה שם את השני זוזים האלה בקרן מחקה מדד מצרים לפני 2000 שנה בריבית דריבית... היום היינו קונים את רעמסס במזומן."

    רגע ברצינות:
    כמובן שמאחורי הפיוט הזה יש סודות עמוקים ורחבים.

    אבל גם בשוק ההון. המשקיע האקטיבי במרדף.
    קונה גדי - מגיע חתול (משבר).
    קונה כלב לנקום בחתול - מגיע המקל.
    ואחרי הכל.. מי שמנסה להכות את השוק - נשאר עם מקל שרוף...

    ולכן הדרך הבטוחה היא לא לנחש מי יאכל את מי, אלא לקנות את השוק כולו - את הגדי החתול הכלב המקל האש - הכל!

    @מחשב-מסלול-מחדש
    אתה ממש טוב.

    הערה קטנה - אחד מי יודע שרים לפני חג גדיא.

  • @מחשב-מסלול-מחדש
    אתה ממש טוב.

    הערה קטנה - אחד מי יודע שרים לפני חג גדיא.

    @צמיחה said:

    אתה ממש טוב.

    תודה רבה.

    @צמיחה said:

    הערה קטנה - אחד מי יודע שרים לפני חג גדיא.

    צודק... (איך שמת לב בכלל?) תיקנתי.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    150 צפיות
    מ
    @א.א.פ. כל ההסברים הללו הם בעיקר על פערי עקיבה אמיתיים לטווח הארוך, של אחוזים בודדים. בנוגע לשאלתו של @קל-זכות על פער עקיבה יומי משמעותי יותר (תאר לעצמך כזה פער בטווח הארוך). הסיבה פשוט הייתה שעת העדכון ולא פער עקיבה אמיתי. (שעת העסקה האחרונה הייתה שונה, בדקתי זאת אח"כ וזאת אכן הייתה הסיבה).
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    415 צפיות
    צ
    @רחל-ריש said: כבר שנים ארוכות שאנחנו משלמים סכומי כסף לגמחי"ם. יש לנו 40 יחידות בגמ"ח המרכזי וכן יחידות נוספות בגמחי"ם שונים. האם ניתן להוציא את הכסף מהגמחי"ם ולהשקיע בשוק ההון? חשוב לציין שכבר יש ילדים גדולים יחסית שאמורים להתחתן בעז"ה בעוד כ-5 שנים וגם קטנטנים. נשמח למענה מפורט ככל האפשר מבעלי ניסיון. אכן שאלה מורכבת קצת, אף אחד לא ימליץ למשוך כספים בלי תוכנית מעשית אחרת, וכמה שנים בודדות, זה בהחלט לא מספיק זמן בשוק ההון. אבל מצד שני - 40 יחידות בגמ"ח המרכזי ועוד יחידות בגמ"חים נוספים - זה אומר סכום לא מבוטל. אתם משלמים כל חודש כמה אלפי ש"ח רק עבור זכאות להלוואות !! לפחות תתחילו עם תוכנית לילדים היותר צעירים. למרות שגם למבוגרים יותר אפשר לעשות תוכנית, אבל זה כבר יותר מורכב. בלי להכיר אתכם - נראה לי שאם אתם מצליחים לתרום לגמ"חים כ"כ הרבה כסף כל חודש. סביר להניח שאתם יכולים לעשות את זה גם בשוק ההון.
  • 5 הצבעות
    26 פוסטים
    1k צפיות
    9988779
    @המוצלח said: ברור שיצא ככה לא מובן מה כתבת
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    609 צפיות
    מ
    משכנתא היא הלוואה בריבית הכי נמוכה בשוק. כמעט כל דבר כדאי לעשות עם הכסף במקום להחזיר משכנתא. אלא אם יש סיבות אחרות שלא קשורות לכסף
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    322 צפיות
    ס
    מהו מס PFIC המאיים? אז ככה, מס זה חל על כל השקעה בהתאגדות זרה – שאינה בארה"ב – שמטרתה הכנסה פאסיבית, כולל קרנות נאמנות, קרנות סל, קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון שאינן מונפקות בארה"ב, בין אם הן משקיעות בארה"ב (כמו במסלולי S&P 500) ובין במקום אחר, ובין אם הקרנות מנוהלות או מחקות. פורסים את הרווח על כל השנים בהם המשקיע החזיק את הקרן, ממסים את הרווח לכל שנה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה קיימת לאותה שנה, שנכון להיום עומד על 39.6% (משנת 2013), והיות והמס היה אמור להיות משולם בשנים ההן, צריך לחשב ריבית פיגורים על אותו מס – ריבית דריבית – לפי ריבית הפד. מס זה יכול להגיע אחרי כמה שנים לכדי כמעט כל הרווח ואפי' לנגוס בקרן. אפשרויות ההשקעה לטווח ארוך: אפשרויות השקעה לטווח הארוך שאינן בעייתיות הן: קרנות סל שמונפקות בארה"ב (גם דרך בית השקעות ישראלי אפשר לקבל גישה לבורסה האמריקאית ולקנות שם קרנות סל שמונפקות בארה"ב ). מניות בודדות (לא מומלץ בעליל). נדל"ן. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. אפשרויות ההשקעה לטווח קצר: קרן כספית וכן קרן אג"ח הן גם בכלל PFIC, ולכן לא מומלץ לאזרח אמריקאי להחזיק בהם. ישנם 3 אפשרויות שאינן בעייתיות להשקעה לטווח קצר: פקדון בנקאי. קניית מק"מ דרך חשבון מסחר (עדיף על פני פיקדון). אגחי"ם ממשלתיים בודדים. יש לשים לב לא לקנות אג"ח ללא קופונים, שכן באג"ח שלא משלם קופונים יש כפל מס בארה"ב וישראל (מאחר שארה"ב ממסה לפי כל שנה את החלק היחסי, ובישראל אין חבות מס עד המכירה ולכן לא יהיה זיכוי, ויהיה חיוב כפול בהמשך לישראל במכירה/פדיון), וכן לא אג"ח שמונפק מתחת לשווי הפדיון. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה במסלול אג"ח על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. בעיקרון אפשר גם לקנות קרן כספית ולמכור אותה באותה שנת מס בה נקנתה ואז אין מס PFIC, אך עדיין נדרש לדווח על כך בטופס 8621 (זהו הטופס על דיווח מוצרי PFIC) ורוב רו"ח לא מתעסקים עם הטופס הזה וגם אם כן התשלום לרו"ח יקר מאוד. בנוגע לקרן השתלמות, פנסיה וחסכון לכל ילד לאזרח אמריקאי, וכן למי שאינו אזרח אמריקאי אבל יש לו מספר ITIN, לא ארחיב בזה כעת, וכבר כתבתי על כך באשכול הזה והזה.