דילוג לתוכן

חד גדיא 🐐או קרן מחקה מדד 📉?

שוק ההון והשקעות
7 5 424 5
  • Gemini_Generated_Image_51cx7c51cx7c51cx.png

    השעה 01:30 בלילה. הילדים כבר נרדמו מתחת לשולחן, היין עלה קצת לראש, ואנחנו אוחזים בחלק שבו כל אחד מראה את כישורי השירה שלו.

    כולם שרים בהתלהבות "חד גדיא, חד גדיא".
    אבא שלי שר בדבקות, דופק על השולחן בקצב.

    אבל אני? אני לא שר. אני מוטרד.
    אני מסתכל על המילים, ואני רואה דו"ח כספי גרוע ביותר.

    "דזבין אבא בתרי זוזי".
    בואו ננתח רגע את העסקה.
    אבא מבצע השקעה בנכס מניב (גדי) במחיר כניסה נמוך.
    על פניו? השקעה קלאסית. מכפיל רווח נמוך, פוטנציאל צמיחה (הגדי יגדל לתייש).
    אבל רגע, לא מוזכר אפילו ברמז משהו על בדיקה. האם הוא בדק את הסביבה העסקית? (חתולים בסביבה?). לא.

    "ואתא שונרא ואכלה לגדיא".
    בום! הלך הנכס.
    תוך שורה אחת בפיוט, יש לנו מחיקת הון של 100%.
    החתול ביצע השתלטות עוינת על הגדי. אין פיצוי, אין ביטוח צד ג', ואין גידור.
    אני מסתכל על אבא ששר בשמחה "ואתא שונרא", ורוצה לצעוק לו: "אבא! הפסדת את הקרן! איפה הסטופ-לוס?!"

    "ואתא כלבא..."
    מכאן העסק יוצא משליטה.
    הכלב נושך את החתול. המקל מכה את הכלב. האש שורפת את המקל.
    כלכלנים קוראים לזה "תנודתיות קיצונית". השוק משתולל.
    אף אחד בשרשרת הזו לא מייצר ערך!
    הכלב לא מייצר, הוא רק הורס הון. המקל הוא נכס מתכלה. והאש היא אינפלציה ששורפת הכל.

    זו בועה. כולם אוכלים את כולם, והשווי של השוק נשחק. הרבה רעש, הרבה אש, ובסוף נשארים עם מקל שרוף ביד.

    "ואתא מיא..."
    המים, השור, השוחט.
    השוחט שוחט את השור – זהו הרגולטור.
    לרגע נדמה שיש סדר, שיש רגולציה. אבל אז מגיע מלאך המוות.

    מלאך המוות הוא ה"ברבור השחור". האירוע הבלתי צפוי שמוחק את כל התיק. לא משנה כמה השור שלך היה חזק, בסוף השוק מתאפס.

    "לי זה לא יקרה!" אני צועק לפתע בקול למול פניו הנדהמות של סבי...

    אני מפסיק לשיר ועושה חשבון:
    הגדי הלך. החתול הלך. הכלב מוכה. המקל שרוף. השור שחוט. השוחט מת.
    ומה נשאר מאותם "תרי זוזי" של ההתחלה? כלום ושום דבר.

    זוהי תזכורת כואבת לכל משקיע אקטיבי. לטווח הארוך הוא נשחט.

    אשתי מעירה אותי מההרהורים. "נו, כולם שרים ביחד, תפסיק לחשב כמה עלה היין".

    אני מחייך אליה. "אני לא מחשב את היין, אני מחשב את הגדי. אם אבא היה שם את השני זוזים האלה בקרן מחקה מדד מצרים לפני 2000 שנה בריבית דריבית... היום היינו קונים את רעמסס במזומן."

    רגע ברצינות:
    כמובן שמאחורי הפיוט הזה יש סודות עמוקים ורחבים.

    אבל גם בשוק ההון. המשקיע האקטיבי במרדף.
    קונה גדי - מגיע חתול (משבר).
    קונה כלב לנקום בחתול - מגיע המקל.
    ואחרי הכל.. מי שמנסה להכות את השוק - נשאר עם מקל שרוף...

    ולכן הדרך הבטוחה היא לא לנחש מי יאכל את מי, אלא לקנות את השוק כולו - את הגדי החתול הכלב המקל האש - הכל!

  • Gemini_Generated_Image_51cx7c51cx7c51cx.png

    השעה 01:30 בלילה. הילדים כבר נרדמו מתחת לשולחן, היין עלה קצת לראש, ואנחנו אוחזים בחלק שבו כל אחד מראה את כישורי השירה שלו.

    כולם שרים בהתלהבות "חד גדיא, חד גדיא".
    אבא שלי שר בדבקות, דופק על השולחן בקצב.

    אבל אני? אני לא שר. אני מוטרד.
    אני מסתכל על המילים, ואני רואה דו"ח כספי גרוע ביותר.

    "דזבין אבא בתרי זוזי".
    בואו ננתח רגע את העסקה.
    אבא מבצע השקעה בנכס מניב (גדי) במחיר כניסה נמוך.
    על פניו? השקעה קלאסית. מכפיל רווח נמוך, פוטנציאל צמיחה (הגדי יגדל לתייש).
    אבל רגע, לא מוזכר אפילו ברמז משהו על בדיקה. האם הוא בדק את הסביבה העסקית? (חתולים בסביבה?). לא.

    "ואתא שונרא ואכלה לגדיא".
    בום! הלך הנכס.
    תוך שורה אחת בפיוט, יש לנו מחיקת הון של 100%.
    החתול ביצע השתלטות עוינת על הגדי. אין פיצוי, אין ביטוח צד ג', ואין גידור.
    אני מסתכל על אבא ששר בשמחה "ואתא שונרא", ורוצה לצעוק לו: "אבא! הפסדת את הקרן! איפה הסטופ-לוס?!"

    "ואתא כלבא..."
    מכאן העסק יוצא משליטה.
    הכלב נושך את החתול. המקל מכה את הכלב. האש שורפת את המקל.
    כלכלנים קוראים לזה "תנודתיות קיצונית". השוק משתולל.
    אף אחד בשרשרת הזו לא מייצר ערך!
    הכלב לא מייצר, הוא רק הורס הון. המקל הוא נכס מתכלה. והאש היא אינפלציה ששורפת הכל.

    זו בועה. כולם אוכלים את כולם, והשווי של השוק נשחק. הרבה רעש, הרבה אש, ובסוף נשארים עם מקל שרוף ביד.

    "ואתא מיא..."
    המים, השור, השוחט.
    השוחט שוחט את השור – זהו הרגולטור.
    לרגע נדמה שיש סדר, שיש רגולציה. אבל אז מגיע מלאך המוות.

    מלאך המוות הוא ה"ברבור השחור". האירוע הבלתי צפוי שמוחק את כל התיק. לא משנה כמה השור שלך היה חזק, בסוף השוק מתאפס.

    "לי זה לא יקרה!" אני צועק לפתע בקול למול פניו הנדהמות של סבי...

    אני מפסיק לשיר ועושה חשבון:
    הגדי הלך. החתול הלך. הכלב מוכה. המקל שרוף. השור שחוט. השוחט מת.
    ומה נשאר מאותם "תרי זוזי" של ההתחלה? כלום ושום דבר.

    זוהי תזכורת כואבת לכל משקיע אקטיבי. לטווח הארוך הוא נשחט.

    אשתי מעירה אותי מההרהורים. "נו, כולם שרים ביחד, תפסיק לחשב כמה עלה היין".

    אני מחייך אליה. "אני לא מחשב את היין, אני מחשב את הגדי. אם אבא היה שם את השני זוזים האלה בקרן מחקה מדד מצרים לפני 2000 שנה בריבית דריבית... היום היינו קונים את רעמסס במזומן."

    רגע ברצינות:
    כמובן שמאחורי הפיוט הזה יש סודות עמוקים ורחבים.

    אבל גם בשוק ההון. המשקיע האקטיבי במרדף.
    קונה גדי - מגיע חתול (משבר).
    קונה כלב לנקום בחתול - מגיע המקל.
    ואחרי הכל.. מי שמנסה להכות את השוק - נשאר עם מקל שרוף...

    ולכן הדרך הבטוחה היא לא לנחש מי יאכל את מי, אלא לקנות את השוק כולו - את הגדי החתול הכלב המקל האש - הכל!

    @מחשב-מסלול-מחדש

    יפה מאוד!!!

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    הדרך הבטוחה

    וכמובן הדרך הבטוחה ביותר היא לעשות את ההשתדלות ולעצום את העיניים מכל המשברים,
    ולסמוך ולבטוח בהקב"ה שהוא מעל הכל. (גם מעל המלאך ששולט על הרגולטור)

  • @מחשב-מסלול-מחדש

    יפה מאוד!!!

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    הדרך הבטוחה

    וכמובן הדרך הבטוחה ביותר היא לעשות את ההשתדלות ולעצום את העיניים מכל המשברים,
    ולסמוך ולבטוח בהקב"ה שהוא מעל הכל. (גם מעל המלאך ששולט על הרגולטור)

    @אבי-ר. said:

    וכמובן הדרך הבטוחה ביותר היא לעשות את ההשתדלות ולעצום את העיניים מכל המשברים,
    ולסמוך ולבטוח בהקב"ה שהוא מעל הכל

    וואי מעולה...
    לא היה לי משהו על הקב"ה בסוף.
    הבאת לזה סיום מושלם!

  • מעולה כתמיד

    הסיום של חד גדיא זה
    ואתא הקב"ה
    בסוף זה הכל הוא יתברך

  • פוסט זה נמחק!
  • אבי ר.א אבי ר. התייחס לנושא זה ב
  • Gemini_Generated_Image_51cx7c51cx7c51cx.png

    השעה 01:30 בלילה. הילדים כבר נרדמו מתחת לשולחן, היין עלה קצת לראש, ואנחנו אוחזים בחלק שבו כל אחד מראה את כישורי השירה שלו.

    כולם שרים בהתלהבות "חד גדיא, חד גדיא".
    אבא שלי שר בדבקות, דופק על השולחן בקצב.

    אבל אני? אני לא שר. אני מוטרד.
    אני מסתכל על המילים, ואני רואה דו"ח כספי גרוע ביותר.

    "דזבין אבא בתרי זוזי".
    בואו ננתח רגע את העסקה.
    אבא מבצע השקעה בנכס מניב (גדי) במחיר כניסה נמוך.
    על פניו? השקעה קלאסית. מכפיל רווח נמוך, פוטנציאל צמיחה (הגדי יגדל לתייש).
    אבל רגע, לא מוזכר אפילו ברמז משהו על בדיקה. האם הוא בדק את הסביבה העסקית? (חתולים בסביבה?). לא.

    "ואתא שונרא ואכלה לגדיא".
    בום! הלך הנכס.
    תוך שורה אחת בפיוט, יש לנו מחיקת הון של 100%.
    החתול ביצע השתלטות עוינת על הגדי. אין פיצוי, אין ביטוח צד ג', ואין גידור.
    אני מסתכל על אבא ששר בשמחה "ואתא שונרא", ורוצה לצעוק לו: "אבא! הפסדת את הקרן! איפה הסטופ-לוס?!"

    "ואתא כלבא..."
    מכאן העסק יוצא משליטה.
    הכלב נושך את החתול. המקל מכה את הכלב. האש שורפת את המקל.
    כלכלנים קוראים לזה "תנודתיות קיצונית". השוק משתולל.
    אף אחד בשרשרת הזו לא מייצר ערך!
    הכלב לא מייצר, הוא רק הורס הון. המקל הוא נכס מתכלה. והאש היא אינפלציה ששורפת הכל.

    זו בועה. כולם אוכלים את כולם, והשווי של השוק נשחק. הרבה רעש, הרבה אש, ובסוף נשארים עם מקל שרוף ביד.

    "ואתא מיא..."
    המים, השור, השוחט.
    השוחט שוחט את השור – זהו הרגולטור.
    לרגע נדמה שיש סדר, שיש רגולציה. אבל אז מגיע מלאך המוות.

    מלאך המוות הוא ה"ברבור השחור". האירוע הבלתי צפוי שמוחק את כל התיק. לא משנה כמה השור שלך היה חזק, בסוף השוק מתאפס.

    "לי זה לא יקרה!" אני צועק לפתע בקול למול פניו הנדהמות של סבי...

    אני מפסיק לשיר ועושה חשבון:
    הגדי הלך. החתול הלך. הכלב מוכה. המקל שרוף. השור שחוט. השוחט מת.
    ומה נשאר מאותם "תרי זוזי" של ההתחלה? כלום ושום דבר.

    זוהי תזכורת כואבת לכל משקיע אקטיבי. לטווח הארוך הוא נשחט.

    אשתי מעירה אותי מההרהורים. "נו, כולם שרים ביחד, תפסיק לחשב כמה עלה היין".

    אני מחייך אליה. "אני לא מחשב את היין, אני מחשב את הגדי. אם אבא היה שם את השני זוזים האלה בקרן מחקה מדד מצרים לפני 2000 שנה בריבית דריבית... היום היינו קונים את רעמסס במזומן."

    רגע ברצינות:
    כמובן שמאחורי הפיוט הזה יש סודות עמוקים ורחבים.

    אבל גם בשוק ההון. המשקיע האקטיבי במרדף.
    קונה גדי - מגיע חתול (משבר).
    קונה כלב לנקום בחתול - מגיע המקל.
    ואחרי הכל.. מי שמנסה להכות את השוק - נשאר עם מקל שרוף...

    ולכן הדרך הבטוחה היא לא לנחש מי יאכל את מי, אלא לקנות את השוק כולו - את הגדי החתול הכלב המקל האש - הכל!

    @מחשב-מסלול-מחדש
    אתה ממש טוב.

    הערה קטנה - אחד מי יודע שרים לפני חג גדיא.

  • @מחשב-מסלול-מחדש
    אתה ממש טוב.

    הערה קטנה - אחד מי יודע שרים לפני חג גדיא.

    @צמיחה said:

    אתה ממש טוב.

    תודה רבה.

    @צמיחה said:

    הערה קטנה - אחד מי יודע שרים לפני חג גדיא.

    צודק... (איך שמת לב בכלל?) תיקנתי.

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    4 פוסטים
    358 צפיות
    איציק התותחא
    מעלות הקרן 1185164 – Invesco MSCI World UCITS ETF Acc הקרן נסחרת בשקלים, ולכן במס רווחי הון מנכים את האינפלציה מהרווח משלמים מס רק על התשואה הריאלית. בזכות שהיא קרן אירית (UCITS Ireland) + מנגנון הצבירה (Accumulating), הדיבידנדים חוזרים ומשקיעים אוטומטית בתוך הקרן. זה נותן שני יתרונות: מס של 15% בלבד על דיבידנדים אמריקאיים (במקום 30%) + דחיית המס הישראלי של 25% על דיבידנדים.
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    190 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 13 הצבעות
    8 פוסטים
    458 צפיות
    מ
    יש כח גדול להומור. הוא מאפשר לנו לקחת מצב שלא נעים לנו ולצחוק עליו רגע, וזה נותן אוויר. אבל לפעמים זה גם בדיוק מה שמשאיר אותנו שם. כי אם אפשר לצחוק על הלחץ, על הגלגולים, על ההלוואות של “נסתדר כבר” – אז כבר פחות עוצרים רגע להבין מה באמת קורה כאן. והאמת היא, שלא תמיד הפתרון כזה מסובך כמו שזה נראה מתוך הערפל. אתמול כתבה לי משפחה עם חובות של כ־1.5 מיליון (מעבר למשכנתא), אחרי פגישה אחת בלבד: 'הרב מאיר שלום וברכה, תודה ענקית על פגישה איכותית, כנה ומקצועית שנתנה לנו המון תקווה בעז"ה! נתת לנו המון המון כוח, שיקפת לנו את המצב מתוך תקווה ובעיניים מלאות אמונה. מאוד התפעלנו ההמקצועיות שלך בשילוב האישיות והירא"ש. אנחנו בעז"ה מתחילים לזוז.... בעלי מברר ברצינות רבה על... הגענו למסקנה שחייבים להתחיל לפעול בכיוון של... כדי להרגיע את הטירוף של החובות והגלגולים עם כל מה שכרוך בזה. במקביל אנחנו מתחילים למלא את האקסל כדי להבין נכון יותר את מצב המספרים שלנו ובודקים אפשרויות של הגדלת הכנסה בעז"ה. מרגישים שעושים השתדלות נכונה ומתפללים לשפע של ס"ד. לגבי המשך ליווי – אנחנו מתלבטים אם אכן זה נצרך לנו כרגע (כי נתת לנו הרבה דחיפה בפגישה, וכרגע אנחנו מונעים לפעולה מהדחיפה החזקה שלך...) אנחנו נעדכן במידה וכן. תזכה למצוות, הקב"ה ישלם שכרך. אם נזכה לצאת אי פעם מהמצב הזה – תדע שזה הרבה בזכותך בס"ד!' לא הכל נפתר להם ברגע, אבל נהייתה להם בהירות, וכשיש בהירות – מתחילים לזוז. אז אולי התובנה מכל ההומור הזה הוא פשוט: לא לצחוק על הלחץ, אלא להשתמש בכח של ההומור כדי קצת לצחוק על עצמנו… על ההרגלים הקטנים, על ה”נסתדר כבר”, על הדברים שכבר מזמן אנחנו יודעים שהגיע הזמן לעזוב – ומשם להתקדם באמת. [תודה לצ'אט שחיבר לי את התגובה מהתחלה עד הסוף.]
  • קרן סל מחקה S&P של מגדל

    שוק ההון והשקעות שוק ההון קרן סל
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    153 צפיות
    י
    מעוניין להשקיע בקרן סל מחקה S&P בכשרות גלאט הון, מצאתי את הקרן הזו מגדל 1162189 עם דמי ניהול אפסיים (0.01), אבל אני מבין שהיא לא מחקה את כל המדד אלא לפי ערכים של איכות הסביבה וכד'. אשמח לחוו"ד מהמומחים עליה. האם הקרן מומלצת בכל זאת להשקעה ארוכת טווח? אציין שראיתי שהתשואות שלה גבוהות יותר ביחס למחקה S&P של מור 1165810 (דמי ניהול 0.12). תודה רבה.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    448 צפיות
    ל
    @צמיחה זה בדיוק מה שכתבתי.