דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
8 6 227 6
  • שלום רב,
    בעקבות הגזירות הניתכות על לומדי התורה והצרת צעדיהם,
    ובעקבות שישנם כל מיני פתרונות לכל מיני סנקציות/גזירות כאלו ואחרות המסתובבות בחדרי קפה למיניהם,
    חשבתי לפתוח פה אשכול לפתרונות להתמודד עם הגזירות
    ולכן אי מי היודע על פתרון שהוכח ככזה הפותר/עוקף סנקציה כל שהיא מוזמן לכתוב את הגזירה ואת פתרונה לצידה כאן באשכול לתועלת המשתמשים הרבים,
    תודה רבה.

  • שלום רב,
    בעקבות הגזירות הניתכות על לומדי התורה והצרת צעדיהם,
    ובעקבות שישנם כל מיני פתרונות לכל מיני סנקציות/גזירות כאלו ואחרות המסתובבות בחדרי קפה למיניהם,
    חשבתי לפתוח פה אשכול לפתרונות להתמודד עם הגזירות
    ולכן אי מי היודע על פתרון שהוכח ככזה הפותר/עוקף סנקציה כל שהיא מוזמן לכתוב את הגזירה ואת פתרונה לצידה כאן באשכול לתועלת המשתמשים הרבים,
    תודה רבה.

    @שמואל לפעמים לא כדאי לפרסם מעל פורום "פתרונות" לבעיות האלה, בסוף זה יוצא בחוץ

  • @שמואל לפעמים לא כדאי לפרסם מעל פורום "פתרונות" לבעיות האלה, בסוף זה יוצא בחוץ

    ובקיצור @שששששש .

  • @שמואל לפעמים לא כדאי לפרסם מעל פורום "פתרונות" לבעיות האלה, בסוף זה יוצא בחוץ

    @שששששש
    לצערי אני נאלץ להסכים איתך...

  • תפילה ושוב תפילה

  • מאן דבעי למיחכם לעלמא ולמיהב פתריה מצי למיעבד הכי בלישנא דארמאה באנפי דליכא למיסבר לאינשי דעלמא לבד מצורבא דרבנן דגריס תדירא באורייתא בהאי לישנא.
    ומיהו בכגון דא לית לן למידע מאן אשכח ויפיק קולא בלישנא בישא.
    וטפי מינה ארווח לן למעבד למיכתב פתריה דשרייא ושפיר קאי נמי לדידם בדינא דמלכותא, ולמיכתב לה בלישנא דארמאה. ובכהאי גוונא לית לן למיחש למידי.
    וכגון מה דנפיק קלא, דמאן דחכים מצי למיעבד גופיה דעביד כפועל ולמכתביה באתרא דמיכתב ביה כולא שכירות הפועלים דמלכותא, ולא בעי ליפוק זוזא טפי בביטו"ל, דהשוכר את הפועל איהו בעי למיהב זוזא בהדיה פחית מיניה, דאי שכריה בממונא פורתא לא בעי למיהב אלא פורתא, ואי לא עביד הכי בעי איהו גופיה למיתן זוזא בהדיה טפי מכח גזירה דמלכותא.

  • מאן דבעי למיחכם לעלמא ולמיהב פתריה מצי למיעבד הכי בלישנא דארמאה באנפי דליכא למיסבר לאינשי דעלמא לבד מצורבא דרבנן דגריס תדירא באורייתא בהאי לישנא.
    ומיהו בכגון דא לית לן למידע מאן אשכח ויפיק קולא בלישנא בישא.
    וטפי מינה ארווח לן למעבד למיכתב פתריה דשרייא ושפיר קאי נמי לדידם בדינא דמלכותא, ולמיכתב לה בלישנא דארמאה. ובכהאי גוונא לית לן למיחש למידי.
    וכגון מה דנפיק קלא, דמאן דחכים מצי למיעבד גופיה דעביד כפועל ולמכתביה באתרא דמיכתב ביה כולא שכירות הפועלים דמלכותא, ולא בעי ליפוק זוזא טפי בביטו"ל, דהשוכר את הפועל איהו בעי למיהב זוזא בהדיה פחית מיניה, דאי שכריה בממונא פורתא לא בעי למיהב אלא פורתא, ואי לא עביד הכי בעי איהו גופיה למיתן זוזא בהדיה טפי מכח גזירה דמלכותא.

    @רק-יגיעה-בתורה said:

    למיעבד גופיה דעביד כפועל ולמכתביה באתרא

    ברם דא איכא למידכר, דבעינן להכי גברא דאיהו ליהווי מריה דההוא פועל, וכגון דא צריכא טופסי טובא, ובעי' דלא להוי ההוא גבר דהוא מריה פסילא לסהדותא ליה מחמת קורבא כגון אחוהי או אבוהי.

  • @רק-יגיעה-בתורה said:

    למיעבד גופיה דעביד כפועל ולמכתביה באתרא

    ברם דא איכא למידכר, דבעינן להכי גברא דאיהו ליהווי מריה דההוא פועל, וכגון דא צריכא טופסי טובא, ובעי' דלא להוי ההוא גבר דהוא מריה פסילא לסהדותא ליה מחמת קורבא כגון אחוהי או אבוהי.

    @איש-בנימין said:

    ברם דא איכא למידכר,

    איברא ובלאו הכי, מאן דעביד הכי בעי למידע טפי מינה ולמילף כולא דינא דמלכותא דשייכא ביה, וכגון כמה יהיבי ליה במשכורתא דשיעורא דפריש מינה תלייא ביה. ואי איכא עוד נפקותא מהאי דמתקרייא כפועל, ומאן דבעי למילף כולא הילכתא מצי למיחזי באתרא דמיתקריא כולא זכותא, דהתם פריש ליה כולא תקנתא דמלכותא.
    ברם דא בעי למידכר דלית ליה לאיניש למיסמך אמאן דכתיבנא הכא ועל כל מאן דנפיק קלא בעלמא, אי לא מייתי להא קמיה איניש דידע ועסיק טפי בהאי הילכתא דמימר ליה כולא חששא דמצי דנפיק ליה מינה. דשפיר מצינא בגוונא טפי דמאן דחזי סבר דאשכח תקנתא רבתא ולסוף נפיק מינה חורבא דלא חזי בדעתיה ונפיק מיניה זוזא רבתא.

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    109 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    130 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • פכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    8
    6 הצבעות
    8 פוסטים
    422 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @זבדיאל כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?": האמת שאף פעם זה לא 15 שקל זה 25 בעמלות לנבק 15 באשראי כפול 2 10 בטלפון 20 בחשמל 15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת 15 בלעבור חברת גז וכו' וכו' בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש בדוק אצלי ואצל אחרים מסכים איתך לגמרי רק אוסיף ואומר שמניסיוני זה מגיע למאות ואלפי ש''ח לחודש! כן זו האמת!
  • "הדרך הקלה לקניה חכמה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    6 הצבעות
    3 פוסטים
    282 צפיות
    שמחהש
    @נחמן-רוזנבלום כתב ב"הדרך הקלה לקניה חכמה": השוואת מחירים: השוו מחירים בין מוצרים שונים ובין סופרמרקטים שונים כדי למצוא את המחיר הטוב ביותר. אכן חשוב מאוד להשוות מחירים אולם צריך להיזהר מלרוץ על כל מוצר לסופר אחר כל כניסה שלנו לסופר עלול לגרום לנו לקנות משהו שלא היינו צריכים מה שכן חשוב זה לא להיקבע על סופר מסוים ולא לפקוח עינים ולראות אם יש מקומות יותר זולים
  • 2 הצבעות
    4 פוסטים
    419 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @ביזנייעס כתב בדיונים על מאמר - "איך מצליחים לחסוך?": @אבישי-ויינגולד באותו עניין פוסט שכתבתי בעבר, מקווה שתיהנו. "הגזלן הקדוש" אם בדרך כלל הורגלנו שמביאים דוגמאות מעולם המעשה לבית המדרש הפעם ננסה הפוך, במה דברים אמורים, ר' נחמן אמר פעם שעל יהודי לגזול מעיתותיו למען לימוד התורה, הכוונה שגם אם אתה עובד לפרנסתך וטרוד בעניינך תגזול פה חמש דקות פה עשר ללימוד תורה. ועל בשרי למדתי שהשיטה הזו יעילה למדי גם בתחום ההשקעות, כמעט כל שיחה שקיימתי על החשיבות בהשתדלות לחתונות הילדים כבר מקטנותם, הגיעה היכנשהוא לטיעון הבא "אני בקושי גומר את החודש, אז מאיפה שאני יתחיל להשקיע?" ואני חושב שזו טענה מוצדקת לחלוטין. אז מה עושים? פשוט מאוד גוזלים! טוב לא שאני מעודד פשיעה, אבל כן פשוט מתחילים לגזול מעצמכם! כן, ובנימה אישית, בבוקר בהיר אחד כשרפרפתי על חיובי האשראי גיליתי שהסכום ששילמתי בתשלומים על טיפול שיניים הגיע לסיומו והחודש התשלום האחרון ירד לי, במחשבה ראשונה אמרתי לעצמי יופי עוד סכום לחודשי, ואז הבנתי הסכום הזה הוא לא באמת משמעותי, הסתדרתי בלעדיו מצוין בתקופה האחרונה, ובמקום לבזבז אותו בלי שאשים לב פשוט כדאי לי להפנות אותו להשקעה. ואכן מאז יש לי הוראת קבע, כשמעת לעת אני מוסיף חלקיקים לחסכון שלי. אז עצתי אליכם, תגזלו מעצמכם לעצמכם, ממתנה שקיבלתם, מחיוב בתשלומים שנגמר, מהכנסה נוספת, עכשיו לא תשימו לב אבל כשתפגשו את המחותנים בעז"ה, תודו לעצמכם על כך. תודה רבה @ביזנייעס ! אשתמש בזה בעז''ה בהרצאותיי בזכותך!