דילוג לתוכן

גזירות הגיוס - הפתרונות בעז"ה (לא לדיונים! פתרונות בלבד!)

כלכלת המשפחה
9 7 249 6
  • שלום רב,
    בעקבות הגזירות הניתכות על לומדי התורה והצרת צעדיהם,
    ובעקבות שישנם כל מיני פתרונות לכל מיני סנקציות/גזירות כאלו ואחרות המסתובבות בחדרי קפה למיניהם,
    חשבתי לפתוח פה אשכול לפתרונות להתמודד עם הגזירות
    ולכן אי מי היודע על פתרון שהוכח ככזה הפותר/עוקף סנקציה כל שהיא מוזמן לכתוב את הגזירה ואת פתרונה לצידה כאן באשכול לתועלת המשתמשים הרבים,
    תודה רבה.

  • שלום רב,
    בעקבות הגזירות הניתכות על לומדי התורה והצרת צעדיהם,
    ובעקבות שישנם כל מיני פתרונות לכל מיני סנקציות/גזירות כאלו ואחרות המסתובבות בחדרי קפה למיניהם,
    חשבתי לפתוח פה אשכול לפתרונות להתמודד עם הגזירות
    ולכן אי מי היודע על פתרון שהוכח ככזה הפותר/עוקף סנקציה כל שהיא מוזמן לכתוב את הגזירה ואת פתרונה לצידה כאן באשכול לתועלת המשתמשים הרבים,
    תודה רבה.

    @שמואל לפעמים לא כדאי לפרסם מעל פורום "פתרונות" לבעיות האלה, בסוף זה יוצא בחוץ

  • @שמואל לפעמים לא כדאי לפרסם מעל פורום "פתרונות" לבעיות האלה, בסוף זה יוצא בחוץ

    ובקיצור @שששששש .

  • @שמואל לפעמים לא כדאי לפרסם מעל פורום "פתרונות" לבעיות האלה, בסוף זה יוצא בחוץ

    @שששששש
    לצערי אני נאלץ להסכים איתך...

  • תפילה ושוב תפילה

  • מאן דבעי למיחכם לעלמא ולמיהב פתריה מצי למיעבד הכי בלישנא דארמאה באנפי דליכא למיסבר לאינשי דעלמא לבד מצורבא דרבנן דגריס תדירא באורייתא בהאי לישנא.
    ומיהו בכגון דא לית לן למידע מאן אשכח ויפיק קולא בלישנא בישא.
    וטפי מינה ארווח לן למעבד למיכתב פתריה דשרייא ושפיר קאי נמי לדידם בדינא דמלכותא, ולמיכתב לה בלישנא דארמאה. ובכהאי גוונא לית לן למיחש למידי.
    וכגון מה דנפיק קלא, דמאן דחכים מצי למיעבד גופיה דעביד כפועל ולמכתביה באתרא דמיכתב ביה כולא שכירות הפועלים דמלכותא, ולא בעי ליפוק זוזא טפי בביטו"ל, דהשוכר את הפועל איהו בעי למיהב זוזא בהדיה פחית מיניה, דאי שכריה בממונא פורתא לא בעי למיהב אלא פורתא, ואי לא עביד הכי בעי איהו גופיה למיתן זוזא בהדיה טפי מכח גזירה דמלכותא.

  • מאן דבעי למיחכם לעלמא ולמיהב פתריה מצי למיעבד הכי בלישנא דארמאה באנפי דליכא למיסבר לאינשי דעלמא לבד מצורבא דרבנן דגריס תדירא באורייתא בהאי לישנא.
    ומיהו בכגון דא לית לן למידע מאן אשכח ויפיק קולא בלישנא בישא.
    וטפי מינה ארווח לן למעבד למיכתב פתריה דשרייא ושפיר קאי נמי לדידם בדינא דמלכותא, ולמיכתב לה בלישנא דארמאה. ובכהאי גוונא לית לן למיחש למידי.
    וכגון מה דנפיק קלא, דמאן דחכים מצי למיעבד גופיה דעביד כפועל ולמכתביה באתרא דמיכתב ביה כולא שכירות הפועלים דמלכותא, ולא בעי ליפוק זוזא טפי בביטו"ל, דהשוכר את הפועל איהו בעי למיהב זוזא בהדיה פחית מיניה, דאי שכריה בממונא פורתא לא בעי למיהב אלא פורתא, ואי לא עביד הכי בעי איהו גופיה למיתן זוזא בהדיה טפי מכח גזירה דמלכותא.

    @רק-יגיעה-בתורה said:

    למיעבד גופיה דעביד כפועל ולמכתביה באתרא

    ברם דא איכא למידכר, דבעינן להכי גברא דאיהו ליהווי מריה דההוא פועל, וכגון דא צריכא טופסי טובא, ובעי' דלא להוי ההוא גבר דהוא מריה פסילא לסהדותא ליה מחמת קורבא כגון אחוהי או אבוהי.

  • @רק-יגיעה-בתורה said:

    למיעבד גופיה דעביד כפועל ולמכתביה באתרא

    ברם דא איכא למידכר, דבעינן להכי גברא דאיהו ליהווי מריה דההוא פועל, וכגון דא צריכא טופסי טובא, ובעי' דלא להוי ההוא גבר דהוא מריה פסילא לסהדותא ליה מחמת קורבא כגון אחוהי או אבוהי.

    @איש-בנימין said:

    ברם דא איכא למידכר,

    איברא ובלאו הכי, מאן דעביד הכי בעי למידע טפי מינה ולמילף כולא דינא דמלכותא דשייכא ביה, וכגון כמה יהיבי ליה במשכורתא דשיעורא דפריש מינה תלייא ביה. ואי איכא עוד נפקותא מהאי דמתקרייא כפועל, ומאן דבעי למילף כולא הילכתא מצי למיחזי באתרא דמיתקריא כולא זכותא, דהתם פריש ליה כולא תקנתא דמלכותא.
    ברם דא בעי למידכר דלית ליה לאיניש למיסמך אמאן דכתיבנא הכא ועל כל מאן דנפיק קלא בעלמא, אי לא מייתי להא קמיה איניש דידע ועסיק טפי בהאי הילכתא דמימר ליה כולא חששא דמצי דנפיק ליה מינה. דשפיר מצינא בגוונא טפי דמאן דחזי סבר דאשכח תקנתא רבתא ולסוף נפיק מינה חורבא דלא חזי בדעתיה ונפיק מיניה זוזא רבתא.

  • האם יש פתרון למצוקת המענות? על דרך הנענה כאן

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    341 צפיות
    הקול השפויה
    @שבתי-בבית-ה כתב בלא לעולם חוסן- רשות המיסים מודיעה כי יצאה לגל מעצרים נגד "הדרייברים": @הקול-השפוי כתב בלא לעולם חוסן- רשות המיסים מודיעה כי יצאה לגל מעצרים נגד "הדרייברים": מדובר בשוק המגלגל מאות מיליונים בשנה וכולו בשחור, נראה לי מה שחריג זה ההתעלמות שהיתה עד היום, לא האכיפה. גם אם יש דברים לא טובים באנ"ש, לא צריך 'למרקר' את החרדים. לא דנתי אם טוב או לא טוב, אני חושב שאין מה לבוא בטענות על רשות המיסים על האכיפה הזאת.
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    164 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    130 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • השוואה בין קופות החולים - לא מה שחשבתי..

    כלכלת המשפחה
    10
    1 הצבעות
    10 פוסטים
    488 צפיות
    ניסן עציונינ
    @i90990 באופן אישי חשבתי לכתוב על הנושא לפני תקופה בקבוצה שלי ונמנעתי. בגלל שבריאות שווה קצת יותר מכסף. בגלל שהסל המשלים שונה מאד בכל קופה. בגלל שלרבים מאיתנו רופאים ספציפים מנהלים את התיק הרפואי וזה עלול לפגוע. בגלל שיש הבדל בין משפחה שמטפלת טיפולי שניים בפרטי, למשפחה שמשתמשת בקופה. בגלל שהפערים לא מספיק גדולים.
  • "הדרך הקלה לקניה חכמה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    6 הצבעות
    3 פוסטים
    282 צפיות
    שמחהש
    @נחמן-רוזנבלום כתב ב"הדרך הקלה לקניה חכמה": השוואת מחירים: השוו מחירים בין מוצרים שונים ובין סופרמרקטים שונים כדי למצוא את המחיר הטוב ביותר. אכן חשוב מאוד להשוות מחירים אולם צריך להיזהר מלרוץ על כל מוצר לסופר אחר כל כניסה שלנו לסופר עלול לגרום לנו לקנות משהו שלא היינו צריכים מה שכן חשוב זה לא להיקבע על סופר מסוים ולא לפקוח עינים ולראות אם יש מקומות יותר זולים