דילוג לתוכן

המצוקה שהובילה להקמת הבורסה .

שוק ההון והשקעות
3 2 114 2
  • לפעמים ישנה תחושה שהבורסה היא זירה של מסכים,
    גרפים והימורים על תנודות של נכסים וחברות .
    המציאות ההיסטורית הפוכה לחלוטין.
    שוק ההון לא נולד כרעיון תיאורטי,
    אלא מתוך אילוץ ומצוקה תזרימית של יזמים ומדינות שרצו להוציא לפועל פרויקטים ענקיים, והבינו שהכיס שלהם פשוט קטן מדי.

    הסיפור מתחיל במאה ה-15.

    שוק התבלינים מהמזרח הרחוק היה שווה זהב,
    אך נתיבי המסחר היבשתיים נחסמו על ידי האימפריה העות'מאנית, שגבתה מסים כבדים.

    פורטוגל הייתה הראשונה ,היה לה אינטרס אסטרטגי:
    הרעיון היה לעקוף את החסימה ולמצוא נתיב ימי ישיר
    כדי להשיג שליטה בנתיב הסחר .
    הממלכה מימנה את מסעות הסחר האלו בעצמה,
    ישירות מקופת המדינה,
    אך המודל הריכוזי הזה הגיע מהר מאוד למגבלת הכוח שלו.

    קופת המלכות לא יכלה לעמוד לבדה בקצב בניית הספינות ובנזקים הכלכליים של אבדות וטביעות בלב ים.
    פרויקטים בסדר גודל כזה גדולים מכדי שגוף אחד יממן אותם לבד.

    ההולנדים זיהו את נקודת הכשל והחליטו להיכנס לשוק מלמטה. קבוצות של אנשים פרטיים, סוחרים ויזמים, התאגדו ושלחו ספינות באופן עצמאי.

    נקודת השבר שהובילה להקמת הבורסה .

    מסע סחר ימי באותם ימים נמשך קרוב לשנתיים, והסיכון על הכסף היה גבוה.
    ספינות נעלמו באוקיינוס, ולקח חודשים ארוכים רק כדי לדעת אם הסחורה בכלל קיימת.

    המשמעות עבור המשקיעים הייתה חוסר נזילות חריף ומתח קבוע.
    הכסף היה נעול, העלויות היו אסטרונומיות, וכדי לייצר שורת רווח נדרש הון ראשוני עצום שלא היה לאדם בודד.

    אם משקיע נקלע למצוקה כספית או רצה לפגוש את ההון שלו באמצע הדרך, לא הייתה לו שום דרך לצאת מההשקעה.

    כדי לפתור את המצוקה ולמנוע תחרות ששחקה את הרווחים, הממשלה ההולנדית איחדה בשנת 1602 את הגופים הפרטיים לחברה אחת:
    חברת הודו המזרחית ההולנדית.

    כדי לקיים צי קבוע נדרש הון עתק, והפתרון היה פתיחת האפשרות להשקיע בחברה לציבור הרחב.

    כדי לפתור את בעיית הנזילות, נקבע מנגנון:
    משקיע שרצה לצאת, יכול היה למכור את חלקו בספינה לאדם אחר עוד בזמן שהיא בלב ים.
    המקום הפיזי שבו התבצע החיבור הזה הפך לבורסה הראשונה באמסטרדם.
    המטרה הייתה לאפשר ליזמים לגייס הון ולמשקיעים לקבל נזילות.

    המבנה הכלכלי הזה מלווה אותנו עד היום.

    תחשבו למשל על פרויקט פינוי בינוי.
    מעבר לתוכניות ולידע, היזם צריך הון עתק כדי להתחיל לחפור באדמה ,
    הון שהחזר ההשקעה עליו ייקח שנים קדימה.
    בדיוק כמו אילון מאסק שצריך מיליארדים
    כדי לממן קווי ייצור פיזיים,
    גם יזם הנדל"ן מבין שהכיס הפרטי שלו לא יספיק.
    שניהם מגיעים בסוף לאותו מקום:
    הם מנפיקים חברות בבורסה כדי לפזר את הסיכון ולגייס את הכסף של הציבור ושל קרנות הפנסיה.

    אנחנו מוכרחים להבין שכן גם את הכסף שלנו המשקיעים הקטנים, החברות צריכות.
    הבורסה היא לא סיפור של מסכים, גרפים או הימורים.
    היא פלטפורמה שנולדה מצורך פרקטי:
    הדרך היחידה לחבר בין אלפי אנשים פרטיים, לייצר קבוצה אחת גדולה בעלת כוח כלכלי אדיר,
    לפזר את הסיכון ביניהם ולהפוך רעיונות ענק למציאות.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
    אפשר גם כאן בקבוצה .

  • וואו, מאמר מעולה. אהבתי ממש את החיבור ההיסטורי – לקחת נושא שבדך כלל נשמע כמו סיסמאות וגרפים באוויר, והסברת אותו בצורה הכי מוחשית ויפה שיש.

  • תודה רבה

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    37 צפיות
    מ
    אשמח למידע האם כדאי וראוי לגדר מט"ח בקרן כספית לתקופה לא ארוכה, או שאין בזה שום ענין? תודה.
  • 3 הצבעות
    23 פוסטים
    717 צפיות
    א
    @יוסף-מינצברג פרסם עכשיו פוסט ״סיכום שבועי״ אחרי הפודקאסט https://mesudrim.chatfree.app/post/1042
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    84 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    1k צפיות
    הון_כשרה
    המשך לדיון על קרנות האיריות של אינבסקו - מעכשיו ניתן להשוות בין תשואות אינבסקו לקרנות הישראליות - יש מידע על כל קרנות אינבסקו עם קרנות מקבילות ישראליות בברכה (ניתן להצטרף לקבל עדכונים על תוכן חדש באתר)
  • 4 הצבעות
    1k פוסטים
    65k צפיות
    שמש מרפאש
    @שחר-עולה said: מה קורה עם זה באמת? איפה כל אלו שהכריזו בקול רעש גדול על החקירה? נרדמתם? כי חקירה במערכת היעילה של מדינת ישראל מגיע לכתב אישום תוך יומיים בדרך כלל.