דילוג לתוכן

משכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?

נדל"ן ומשכנתאות
14 9 566 9
  • @משכנתא-בקצב-שלך כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    לכאורה התכוונת 4.5-4.7%

    לא התכוונתי על משתנה לא צמוד

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    @משכנתא-בקצב-שלך כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    לכאורה התכוונת 4.5-4.7%

    לא התכוונתי על משתנה לא צמוד

    גם בקל"צ וגם במל"צ ניתן לקבל היום בין 4.5% ל-4.7%

  • הרבה אנשים נתקלים בהצעה של הזכאות ממשרד הבינוי והשיכון:
    סכום של כ־80–100 אלף ש״ח (ולפעמים יותר), תלוי בפרמטרים כמו מצב משפחתי, מספר ילדים, אזור מגורים ועוד – בריבית אטרקטיבית לכאורה של כ־2.5%.

    על פניו זה נשמע מצוין. אבל כשנכנסים לפרטים, התמונה משתנה.

    🔹 הנקודה הקריטית: ההלוואה צמודת מדד
    הריבית הנמוכה של 2.5% היא נומינלית, אבל ההלוואה צמודה למדד המחירים לצרכן.
    בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר).

    כלומר:

    בפועל, העלות האמיתית של ההלוואה מתקרבת ל־5.5%–6.5% בשנה

    הקרן עצמה גדלה עם הזמן, ולא רק הריבית
    זה בור שלא מתמלא – כל חודש אתם משלמים, אבל החוב, לא רק שהוא לא יורד, אלא אפילו קצת עולה

    אין ודאות – אם המדד ימשיך לעלות, ההחזר הכולל רק יתייקר

    🔹 השוואה למשכנתא רגילה (לא צמודה)
    כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%:

    ידוע מראש כמה משלמים

    הקרן לא גדלה

    אין הפתעות לאורך השנים

    קל יותר לתכנן תקציב משפחתי

    🔹 אז מה עדיף בפועל?
    לדעתי, במצב של אינפלציה מתמשכת:

    הזכאות נראית זולה רק על הנייר

    בפועל, היא עלולה לעלות כמו משכנתא רגילה ואף יותר

    הסיכון עובר כולו ללווה

    אלא אם כן מדובר בסכום קטן מאוד או בתכנון להחזר קצר במיוחד – לא בטוח שכדאי לקחת את הזכאות. לפעמים עדיף לשלם קצת יותר בריבית, ולקבל שקט, ודאות ויציבות.

    💬 אשמח לשמוע דעות נוספות:
    מי שלקח זכאות – האם זה באמת השתלם לכם לאורך זמן?
    ואיך אתם רואים את המדד בשנים הקרובות?
    @משכנתא-בקצב-שלך

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    באופן כללי אתה צודק בדבריך.

    @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר).

    לא מסתכלים בזה לפי השנים האחרונות שספציפית היה בהם קורונה ומלחמה, אלא לאורך השנים שהממוצע הוא מתחת ל2% אינפלציה בשנה, וכך גם הציפיות לשנים הקרובות. (אם לא יקרה עוד משהו לא צפוי)

    @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%:

    כמו שכבר תיקנו אותך.

    ולמעשה כמו שכתב @משכנתא-בקצב-שלך ההמלצה בד"כ היא לקחת מזה סכום נמוך, כך שאין השפעה רצינית מהאינפלציה,
    ויש מקרים שכן כדאי לשקול לקחת מזה סכומים גדולים יותר.

  • הרבה אנשים נתקלים בהצעה של הזכאות ממשרד הבינוי והשיכון:
    סכום של כ־80–100 אלף ש״ח (ולפעמים יותר), תלוי בפרמטרים כמו מצב משפחתי, מספר ילדים, אזור מגורים ועוד – בריבית אטרקטיבית לכאורה של כ־2.5%.

    על פניו זה נשמע מצוין. אבל כשנכנסים לפרטים, התמונה משתנה.

    🔹 הנקודה הקריטית: ההלוואה צמודת מדד
    הריבית הנמוכה של 2.5% היא נומינלית, אבל ההלוואה צמודה למדד המחירים לצרכן.
    בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר).

    כלומר:

    בפועל, העלות האמיתית של ההלוואה מתקרבת ל־5.5%–6.5% בשנה

    הקרן עצמה גדלה עם הזמן, ולא רק הריבית
    זה בור שלא מתמלא – כל חודש אתם משלמים, אבל החוב, לא רק שהוא לא יורד, אלא אפילו קצת עולה

    אין ודאות – אם המדד ימשיך לעלות, ההחזר הכולל רק יתייקר

    🔹 השוואה למשכנתא רגילה (לא צמודה)
    כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%:

    ידוע מראש כמה משלמים

    הקרן לא גדלה

    אין הפתעות לאורך השנים

    קל יותר לתכנן תקציב משפחתי

    🔹 אז מה עדיף בפועל?
    לדעתי, במצב של אינפלציה מתמשכת:

    הזכאות נראית זולה רק על הנייר

    בפועל, היא עלולה לעלות כמו משכנתא רגילה ואף יותר

    הסיכון עובר כולו ללווה

    אלא אם כן מדובר בסכום קטן מאוד או בתכנון להחזר קצר במיוחד – לא בטוח שכדאי לקחת את הזכאות. לפעמים עדיף לשלם קצת יותר בריבית, ולקבל שקט, ודאות ויציבות.

    💬 אשמח לשמוע דעות נוספות:
    מי שלקח זכאות – האם זה באמת השתלם לכם לאורך זמן?
    ואיך אתם רואים את המדד בשנים הקרובות?
    @משכנתא-בקצב-שלך

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @brisker על הריבית לבד זה תלוי במדד. היום זכאות ל-20 שנה בערך 2.6 צמוד ובקבועה לא צמודה בערך 4.7, אז כל עוד המדד בממוצע מתחת ל-2 אחוז בשנה הזכאות זולה יותר, ומעל זה הלא צמודה.

  • @brisker על הריבית לבד זה תלוי במדד. היום זכאות ל-20 שנה בערך 2.6 צמוד ובקבועה לא צמודה בערך 4.7, אז כל עוד המדד בממוצע מתחת ל-2 אחוז בשנה הזכאות זולה יותר, ומעל זה הלא צמודה.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #8
    פוסט זה נמחק!
  • @brisker על הריבית לבד זה תלוי במדד. היום זכאות ל-20 שנה בערך 2.6 צמוד ובקבועה לא צמודה בערך 4.7, אז כל עוד המדד בממוצע מתחת ל-2 אחוז בשנה הזכאות זולה יותר, ומעל זה הלא צמודה.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #9
    פוסט זה נמחק!
  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    אני לא נכנס עכשיו לעניין האם שווה לקחת הלוואת זכאות, וכמו שכבר הועלו פה 2 הצדדים.
    מה שכן, לגבי היועצים שממליצים לקחת הלוואה קטנה של 10K וכד', צריך לשים את הנקודה על דבר שלא ידוע לרבים.
    גם מי שלא לוקח את ההלוואת זכאות זכאי להנחה משתנה על עמלות היוון לפי כמות השנים שעברה מנטילת ההלוואה.
    את זה אנשים לא יודעים.
    מה שכן, ההנחה לנוטלי הלוואת זכאות גדולה במעט,
    מה שיוצר פה כמה את"ל,
    דבר ראשון זה רלוונטי רק למקרה של מיחזור, מי אמר שיהיה כדרי למחזר בעוד שנתיים, שלוש או חמש?
    וגם אם כן, מי אמר שתהיה ירידה משמעותית בריבית? (אם לא, לכאורה לא תהיה עמלה גבוהה או בכלל לא, מטרתו של הבנק בעמלה הזו, כי הוא מפסיד, עכשיו הוא צריך להלוות את הכסף הזה בריבית יותר זולה)
    וגם אם כן, אם עברו מספר שנים, אתה תקבל הנחה, אולי יותר קטנה, אבל לא בטוח שזה כ"כ משמעותי.
    לסיכום, לפני שהופכים את זה לדבר כ"כ חשוב במשכנתא, צריך לחשוב עם כל הבלגן הזה באמת משתלם.
    מצורף סיכומו של GPT על העניין
    image.jpeg

  • אני לא נכנס עכשיו לעניין האם שווה לקחת הלוואת זכאות, וכמו שכבר הועלו פה 2 הצדדים.
    מה שכן, לגבי היועצים שממליצים לקחת הלוואה קטנה של 10K וכד', צריך לשים את הנקודה על דבר שלא ידוע לרבים.
    גם מי שלא לוקח את ההלוואת זכאות זכאי להנחה משתנה על עמלות היוון לפי כמות השנים שעברה מנטילת ההלוואה.
    את זה אנשים לא יודעים.
    מה שכן, ההנחה לנוטלי הלוואת זכאות גדולה במעט,
    מה שיוצר פה כמה את"ל,
    דבר ראשון זה רלוונטי רק למקרה של מיחזור, מי אמר שיהיה כדרי למחזר בעוד שנתיים, שלוש או חמש?
    וגם אם כן, מי אמר שתהיה ירידה משמעותית בריבית? (אם לא, לכאורה לא תהיה עמלה גבוהה או בכלל לא, מטרתו של הבנק בעמלה הזו, כי הוא מפסיד, עכשיו הוא צריך להלוות את הכסף הזה בריבית יותר זולה)
    וגם אם כן, אם עברו מספר שנים, אתה תקבל הנחה, אולי יותר קטנה, אבל לא בטוח שזה כ"כ משמעותי.
    לסיכום, לפני שהופכים את זה לדבר כ"כ חשוב במשכנתא, צריך לחשוב עם כל הבלגן הזה באמת משתלם.
    מצורף סיכומו של GPT על העניין
    image.jpeg

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    @בן-אדם
    300 אל"ש ל30 שנה בריבית של 4.8 ויפרוע בעוד 5 שנים והריבית הממוצעת תהיה אחוז אחד נמוך מעכשיו יהיה עמלת היוון של 23,115 אחרי הנחה של 30%, ועם הנחה של 40% זה יוצא 19,813, הפרש של 3,302 ש"ח!!!
    ומה אם זה יותר מ300K? ומה אם יהיה ירידה של יותר מאחוז?
    אז למה שלא להכניס את זה?!

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #12

    לא אומר שלא.
    רק אומר שבשביל שהפער יהיה באמת משמעותי צריך לקרוא כמה דברים
    גם שבכלל ימחזרו, גם שהריבית תרד, וגם אז במשכנתא קלאסית- הפער הוא לא כ"כ משמעותי.
    נתתי דוגמא של משכנתא נורמאלית (נניח קצת פחות ממליון, שמתוכה קל"צ הוא שליש)
    כמובן שאם המשכנתא גדולה יותר זה יכול להגדיל את הפער.
    הנקודה שבאתי להעלות, זה שהיועצים אומרים לכולם לעשות הלוואת זכאות "בשביל ההנחה", אז לא בטוח, גם בלי זה יש הנחה (טיפה יותר קטנה, אבל הנחה) את זה היועצים פחות אומרים. למה? לא יודע.

  • לא אומר שלא.
    רק אומר שבשביל שהפער יהיה באמת משמעותי צריך לקרוא כמה דברים
    גם שבכלל ימחזרו, גם שהריבית תרד, וגם אז במשכנתא קלאסית- הפער הוא לא כ"כ משמעותי.
    נתתי דוגמא של משכנתא נורמאלית (נניח קצת פחות ממליון, שמתוכה קל"צ הוא שליש)
    כמובן שאם המשכנתא גדולה יותר זה יכול להגדיל את הפער.
    הנקודה שבאתי להעלות, זה שהיועצים אומרים לכולם לעשות הלוואת זכאות "בשביל ההנחה", אז לא בטוח, גם בלי זה יש הנחה (טיפה יותר קטנה, אבל הנחה) את זה היועצים פחות אומרים. למה? לא יודע.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #13

    @בן-אדם אבל עדיין לא הבנתי מה הבעיה לקחת 15-20 אל"ש זכאות?! זה עולה כסף?

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #14

    אז קצת יותר נתונים: במשכנתא עם זכאות אחרי שנה יש הנחה של 10% אחרי שנתיים 20% אחרי שלוש 30% ואחרי ארבע 40%,
    בשונה ממשכנתא ללא זכאות שאחרי שלוש יש הנחה של 20% ואחרי חמש הנחה של 30%.

    וחוץ מזה גם אם מדובר בהפרש של כמה אלפים העמלה ה"קטנה" הזאת מצטרפת לקרן של ההלוואה, וצוברת ריבית.

    דוגמה קטנה למה כן חשוב לקחת יועץ, גם אם נראה לך שאתה חכם ומבין ענין לבד.

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    116 צפיות
    ד
    בשנים האחרונות הזהב שוב עולה לכותרות. העליות והירידות החדות שלו יצרו עניין מחודש, מצד אחד לאורך השנים הזהב הוכיח את עצמו כנכס מגן , מצד שני ישנם תקופות שהוא נורא תנודתי ודווקא לא מייצר שקט . כדי לעשות סדר, אני פותח היום בסדרה של שלושה מאמרים. במאמר היום נתחיל מהבסיס: ההיסטוריה שלו, מה מעניק לו ערך, ואיך נראית חלוקת ההחזקות שלו בעולם. במאמר השני ניגע ביתרונות ובחסרונות ובאחרון נרד לפרקטיקה איך ואיפה קונים זהב ומה היתרונות והחסרונות בכל אחת מהאפשרויות . השורשים בהיסטוריה. המעמד של הזהב הולך רחוק אחורה. כבר בתקופת הגמרא אנחנו מוצאים התייחסויות מפורשות למסחר בזהב, למעמד שלו מול מטבעות כסף ולשימוש בו . לאורך מאות שנים סוחרים, ממשלות ומדינות החזיקו זהב מתוך מטרה ברורה: לשמר כוח קנייה. שלטונות התחלפו ומטבעות מקומיים נמחקו, אבל תמיד זהב המשיך לקנות מוצרים ושירותים בכל דור, ונחשב לנכס יציב ששומר על עצמו. מה בעצם הופך את הזהב לבעל ערך? כדי שנכס יהפוך להיות בעל ערך הוא צריך לענות על שלושה תנאים בסיסיים . 1.שימושיות וסחירות בכל מקום. אם תיקחו מטבע או מטיל זהב לכל מדינה בעולם, יזהו אותו מיד. אין צורך להסביר לאף אחד מה מחזיקים ביד, ותמיד אפשר להמיר אותו לכסף מקומי או לסחורות. 2.עמידות פיזית. זהב אינו מחליד, אינו נרקב ואינו מושפע ממגע עם מים או אוויר. מטבע ששכב באדמה מאות שנים יוצא ממנה שלם, נקי ובאותו משקל בדיוק. נדירות . בעולם קיימת כמות מוגבלת של זהב. לפי ההערכות, כבר נכרו לאורך ההיסטוריה יותר מ־220 אלף טון זהב, וכמעט כל הזהב שנכרה עדיין קיים בצורה כזו או אחרת. לצד הזהב שכבר נמצא בידי בני אדם, קיימות גם עתודות זהב שעדיין לא נכרו. חשוב להבין, זהב הוא מתכת נדירה, והפקה של זהב חדש דורשת חיפוש, השקעות ותהליך כרייה מורכב. זהב ואינפלציה. בעבר המדינות פעלו לפי "תקן הזהב". המשמעות הייתה פשוטה: המטבע היה קשור לכמות מסוימת של זהב שהוחזקה על ידי המדינה או הבנק המרכזי. עם השנים המדינות ניתקו את הגיבוי הזה ועברו למטבעות שמבוססים על אמון בלבד. ברגע שאין קשר לכמות פיזית של זהב, ניתן להגדיל את היצע הכסף, וכאשר היצע הכסף גדל מהר יותר מהיכולת של הכלכלה לייצר סחורות ושירותים, כוח הקנייה של המטבע עלול להישחק וליצור אינפלציה . וזה חלק מהסיבות שהופכות את הזהב בימינו לנכס שאנשים רואים בו דרך לשמור על ערך לאורך זמן. למה הזהב משמש ? כ־45 אחוז מהזהב שנמצא מעל פני הקרקע משמש לתעשיית התכשיטים. כ-40 אחוז משמש לצורכי השקעה על ידי משקיעים ובנקים מרכזיים. והיתרה משמשת בין היתר לתעשייה, טכנולוגיה ושימושים נוספים. למשל ארצות הברית מחזיקה את הזהב במקום בשם "פורט נוקס" . נכס שלא מפרה את עצמו . זהב הוא נכס שאינו מפרה את עצמו. אם תשימו מטיל זהב בכספת לעשרים שנה, בעוד עשרים שנה תפתחו את הדלת ותמצאו שם בדיוק את אותו מטיל. הוא לא מייצר תזרים, לא מחלק רווחים ולא צומח. השקעה במניות של חברה, לעומת זאת, היא שותפות בעסק פעיל: יש לו עובדים, מוצרים, מכירות ורווחים שיכולים לגדול. במילים אחרות השקעה בזהב היא השקעה בנכס שאנו מעריכים שכנראה הביקוש אליו יגדל עם הזמן ולא כי הוא נכס שיש לו יכולת לייצר עוד . מסיבה זו גם רכישת מניה של חברת כריית זהב אינה זהה להחזקת זהב פיזי. הדבר דומה להשקעה בחנות תכשיטים, שהרווח שלה נובע מעיצוב, ניהול עלויות, תפעול ומכירה, ולא רק מעליית מחיר המתכת עצמה. התנודתיות והתשואות בזהב. בין השנים 2000 ל-2010 הזהב חווה עליות חזקות, אך בעשור שלאחר מכן, בין 2010 ל-2020, הוא עבר תקופה קשה עם ירידות חדות באמצע העשור ולאחר מכן התאוששות. החל משנת 2024 ראינו שוב עליות משמעותיות, לצד תקופות של תיקונים ותנודתיות. ישנה תפיסה מסורתית וכנראה גם נכונה מאוד שבזמן ירידות בבורסה הזהב עולה אוטומטית כאי של יציבות. אלא שבשנים 2024 ו-2025 ראינו תופעה מעניינת: גם מניות זינקו בחדות בחדות, ובמקביל גם הזהב זינק. ב־2025 הביקוש להשקעה בזהב הגיע לשיא ואז ב- 2026 הוא תיקן בצורה מאוד משמעותית והגיע לשפל של כמעט 30 אחוז מהשיא וזהו האזור בו הוא נסחר כרגע . במאמר הבא נפרק את היתרונות והחסרונות של ההחזקה בזהב ומה הסיבה שבנק ישראל לא מחזיק כמעט זהב בעתודות שלו . מעוניינים להתקדם ולהבין טוב יותר את תיק ההשקעות שלכם??? אתם מוזמנים ליצור איתי קשר. a053311311@gmail.com אפשר גם במספר: 05331137800
  • 1 הצבעות
    5 פוסטים
    334 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    @מבין-עניין said: בקיצור החישוב לא מדוייק. לגמרי. במחשבונים אחרים שלהם בנדל''ן ידעתי לזהות את זה לבד, בשוק ההון לא. @פושט-רגל-מרמה-ד said: א. הבדיקה מתבססת על נתוני עבר בעוד שהסיכוי שהעבר ישכפל את עצמו אפסי. התכוונתי גם למחירי השכירות. הסיכוי שמחירי השכירות יישארו כפי שהם אפסי לגמרי.
  • מחפש יועץ משכנתא זול

    נדל"ן ומשכנתאות מיחזור משכנתא משכנתא
    21
    0 הצבעות
    21 פוסטים
    1k צפיות
    חיסכון לחתונהח
    @Magshimim הוא בדיוק אשר דיברתי. בנוגע ל20/80 הבאתי רק דוגמא שלא תמיד מה שמצפים לעשות אחרי זמן מסוים באמת אפשר לעשות. בכל אופן בהצלחה
  • 3 הצבעות
    7 פוסטים
    557 צפיות
    אבי ר.א
    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!: והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!: וכמדומני שזה כן מוטל על בעל הגמ"ח לבחון/ להריח האם השגת התשואה היא באמצעים קונבנציונליים או שלא ובזה מאחריותו, עליו לא לסייע לדבר שבעיני רוב האנשים הוא מעשה טיפשי קצת סתירה. @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!: אינני מובן מה הבעייתיות בלקיחת הלוואה לצורך חיסכון עלות למשכנתא/השגת תשואה כנראה שעיקר הנושא הוא על תשואה, ובזה יכול להיות שיש קדימה לאדם שצריך את זה לכדי חייו, וודאי שאדם שצריך להעמיד אותו עכשיו עדיף על להעמיד אחר לעוד 20 שנה.
  • 0 הצבעות
    31 פוסטים
    2k צפיות
    ה
    @אבי-ר. כתב בלפני חתימה על משכנתא, רוצה להתייעץ: אם המשכנתא היא לתקופה ארוכה כך שאז המצב הוא שסך הקרן לא יורדת כלל המשמעות של זה היא א. שהריבית ממשיכה להיות על הסכום הגבוה. אתה צודק בחילוק בין תקופה קצרה לארוכה! זו הייתה טעות שלי. אני כתבתי: כתב בלפני חתימה על משכנתא, רוצה להתייעץ: כן אני מבין שיש הבדל בין אם גובה הסכום ביחס לתקופה הוא באופן כזה שאתה משלם יותר קרן ממה שהאינפלציה מעלה אותה. שאז היא הולכת ונגמרת. כי זו באמת הסיבה הישירה להבדל, אבל בעקיפין אתה צודק שזה תלוי בקצרה וארוכה (פשוט חשבתי שיתכן ארוכה שהקרן כן פוחתת וקצרה שלא וכנראה שזה לא נכון), בקיצור שנינו אמרנו את אותו הדבר כל אחד בסגנונו.