נורמות בציבור החרדי - לטוב ולמוטב

[טריידר]

חוסר בפיזור סיכונים
בהרצאה ששמעתי מפי יועץ פיננסי חרדי מארה"ב, הוא ציין כי הפער הבולט והקיצוני ביותר בין לקוחות חרדים לבין לקוחות שאינם יהודים – הוא היעדר הפיזור הכספי בקרב הציבור החרדי, עד לרמות קיצוניות של ריכוז. מדובר בתופעה שאינה מתקבלת כלל בקרב מעמד הביניים בציבור הכללי.

העדפה מובהקת לנדל"ן
הציבור החרדי נוטה להעדיף באופן מובהק את שוק הנדל"ן על פני שוק ההון – היפוכו של המצב בציבור הכללי, שבו קיימת העדפה ברורה להשקעות בשוק ההון.

רכישת דירה בגיל צעיר מאוד
בקרב הציבור החרדי בישראל, רכישת דירה מתבצעת לרוב בגיל צעיר מאוד. שכירות, לעומת זאת, נתפסת כמעט תמיד כשריפת כסף מזומן, ואף כדבר שלילי בהרבה. זאת בשונה מהתפיסה הרווחת בציבור הכללי, שבו שכירות נתפסת כפתרון ריאלי, לגיטימי ואף נוח במקרים רבים.

עסקאות שאין בכוח להשלים
לאחרונה רווחת בציבור החרדי התופעה של רכישת דירות להשקעה במסלולים של 10/90 ודומיהם – כאשר בפועל אין לרוכשים את היכולת הכלכלית להשלים את העסקה, והכוונה היא למכור את הנכס לפני קבלת המפתח.
אמנם תופעה זו קיימת במידה מסוימת גם בציבורים אחרים, אך בציבור החרדי היא כבר הפכה לנורמה – בעוד שבציבור הכללי, ככל הידוע לי, הנורמה היא דווקא להשלים את העסקה.

רתיעה מתשלום על ייעוץ
בציבור החרדי קיימת התנגדות ניכרת לתשלום בעבור ייעוץ השקעות, גם כאשר מדובר בסכומים סבירים או מוצדקים. רבים מעדיפים לפעול על דעת עצמם, או להיעזר בידיד, קרוב או "מאכער".
לעומת זאת, בציבור הכללי, תשלום עבור ייעוץ מקצועי הוא עניין מקובל ונפוץ.

נכונות להתחייבויות חריגות
הציבור החרדי מגלה נכונות גבוהה במיוחד להתחייב להחזרי משכנתא כבדים, במיוחד לטווח ארוך.
החזר חודשי גבוה מאוד, גם בגובה חצי ויותר מההכנסה למשך שלושים שנה, אינו נחשב לבלתי סביר.
בציבור הכללי, גישה כזו נחשבת למופרזת ולעיתים אף בלתי מתקבלת על הדעת.

'חברא חברא אית ליה'
בשל האופי הקהילתי המאוד מגובש של הציבור החרדי, קל הרבה יותר לקבל המלצות, הפניות וסיוע בייעוץ וליווי כלכלי.
לעומת זאת, בציבור הכללי, שבו אין תחושת שייכות קהילתית דומה, קשה יותר לאתר יועצים אמינים או לקבל חוות דעת מוסמכת.

פיקוח רבני על מיזמים ציבוריים
בציבור החרדי נהנים היוזמות הכלכליות הציבוריות (באופן כללי) מסוג מסוים של פיקוח והכוונה מצד גדולי הדור. פיקוח זה מסייע להנחלת רעיונות כלכליים חיוביים ומועילים בקרב הציבור הרחב.
הציבור הכללי, לעומת זאת, חסר גורם סמכותי כולל שיכול להנחותו בקנה מידה רחב.

שימוש בשם רבנים – לטוב ולרע
בשל ההקשבה הרבה לרבנים ולתקשורת המשקפת את רוח הציבור החרדי, נוכלים מסוימים מצליחים לרכוש אהדה ציבורית רבה ולגייס כספים – רק בזכות הצגת עצמם כמי שזוכים לתמיכת רבנים מוכרים (ולו באמצעות תמונה).
תופעה כזו אינה נפוצה בציבור הכללי, שבו אין כוח השפעה דומה לדמויות בודדות מסוימים.

חסינות מהונאות דיגיטליות
בקרב הציבור החרדי, שנמנע ברובו מהשתתפות פעילה בקבוצות חברתיות דיגיטליות, נדירים עד כמעט בלתי קיימים מקרים של פישינג והונאה מקוונת – בין אם דרך קישורים מזויפים בהודעות מסרון או וואצאפ, ובין אם דרך הצעות "משתלמות במיוחד" בסגנון "רק הקלק כאן...".
ההתרחקות מהזירה הדיגיטלית מעניקה לציבור החרדי שכבת הגנה ייחודית מהונאות מסוג זה.

.

מוזמנים להוסיף

[אמת מארץ תצמח]

@טריידר כתב בנורמות בציבור החרדי - לטוב ולמוטב:

הציבור החרדי נוטה להעדיף באופן מובהק את שוק הנדל"ן על פני שוק ההון – היפוכו של המצב בציבור הכללי, שבו קיימת העדפה ברורה להשקעות בשוק ההון.

לא נכון.
בשנים האחרונות יש מגמה של השקעה בשוק ההון על פני נדל"ן.
ועדיין רוב הציבור הכללי לא כך.
כלך לך אצל פורמים כלכלה ששוברים את הראש להבין למה ה'ישראלי המצוי' מעדיף קורת גג על פני השקעה.