דילוג לתוכן

אסור או מותר לקנות במבצעים? אסור או מותר לקחת הלוואות?

כלכלת המשפחה
4 4 407 5
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    שתי גישות – ושאלה אחת חשובה

    שבוע שעבר היה לי רגע מעניין בסופר.
    אני מסתובב בין המדפים ב־"יש חגיגה", עם רשימת הקניות השבועית ביד, עובר מוצר אחרי מוצר ומסמן לעצמי ✔️

    פתאום ניגש אליי מישהו ואומר לי:
    אסור לקנות במבצעים!

    חייכתי אליו ואמרתי:
    "אני חושב אחרת… בעיניי הכול אפשרי. השאלה היא לא אם מותר או אסור – אלא איך אני בוחר להתנהל."

    וזה בדיוק הסיפור:
    יש גישה אחת שאומרת:
    אסור לקנות במבצעים.
    אסור לקחת הלוואות.
    אי אפשר להמשיך ככה עם המצב הכלכלי.

    אבל השאלה האמיתית היא –
    האם אנחנו רוצים להיאבק עם עצמנו כל הזמן?
    או שאנחנו רוצים להיות משוחררים בתודעה ובהתנהגות?

    מתוך כך נגיע לגישה נוספת,
    מותר בהחלט לקנות במבצעים – אני בוחר אחרת לקנות רק מה שברשימה.
    אפשר להיכנס גם עשרות פעמים בשבוע לחנות - אני בוחר אחרת ושולט בעצמי.
    אפשר להמשיך את המצב הכלכלי כמו שהוא, למרות הכול - אני בוחר אחרת ומשנה את המצב הכלכלי שלי.

    כי בסוף, הבחירה היא בידיים שלנו.
    הכול אפשרי – אבל אנחנו בוחרים אחרת,
    מתוך סיבות טובות, מוצדקות, וחשובות –
    כי באמת אכפת לנו מעצמנו ומהעתיד שלנו.

    וברגע שהלב רוצה שינוי, ה"רוצה" הופך ל"חייב" –
    לא מתוך כפייה עצמית, אלא מתוך בחירה חופשית ותודעה של שפע.

    לאיזה גישה אתם מתחברים?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    כשיש חגיגה ביש,
    אנחנו הולכים לאושר עד....
    אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד
    (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.)

  • שתי גישות – ושאלה אחת חשובה

    שבוע שעבר היה לי רגע מעניין בסופר.
    אני מסתובב בין המדפים ב־"יש חגיגה", עם רשימת הקניות השבועית ביד, עובר מוצר אחרי מוצר ומסמן לעצמי ✔️

    פתאום ניגש אליי מישהו ואומר לי:
    אסור לקנות במבצעים!

    חייכתי אליו ואמרתי:
    "אני חושב אחרת… בעיניי הכול אפשרי. השאלה היא לא אם מותר או אסור – אלא איך אני בוחר להתנהל."

    וזה בדיוק הסיפור:
    יש גישה אחת שאומרת:
    אסור לקנות במבצעים.
    אסור לקחת הלוואות.
    אי אפשר להמשיך ככה עם המצב הכלכלי.

    אבל השאלה האמיתית היא –
    האם אנחנו רוצים להיאבק עם עצמנו כל הזמן?
    או שאנחנו רוצים להיות משוחררים בתודעה ובהתנהגות?

    מתוך כך נגיע לגישה נוספת,
    מותר בהחלט לקנות במבצעים – אני בוחר אחרת לקנות רק מה שברשימה.
    אפשר להיכנס גם עשרות פעמים בשבוע לחנות - אני בוחר אחרת ושולט בעצמי.
    אפשר להמשיך את המצב הכלכלי כמו שהוא, למרות הכול - אני בוחר אחרת ומשנה את המצב הכלכלי שלי.

    כי בסוף, הבחירה היא בידיים שלנו.
    הכול אפשרי – אבל אנחנו בוחרים אחרת,
    מתוך סיבות טובות, מוצדקות, וחשובות –
    כי באמת אכפת לנו מעצמנו ומהעתיד שלנו.

    וברגע שהלב רוצה שינוי, ה"רוצה" הופך ל"חייב" –
    לא מתוך כפייה עצמית, אלא מתוך בחירה חופשית ותודעה של שפע.

    לאיזה גישה אתם מתחברים?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @יצחק-שקל-דעת זה תלוי אם קונים דברים שנשמרים לאורך זמן ובמילא קונים אותם, לבין מוצרים שאם לא היה מבצע לא היו קונים
    לסוג הראשון זה שווה לקנות במבצעים, אבל אם יודעים שיקנו דברים שלא היו קונים בלי המבצע כבר לא הרווחנו כלום ורק שילמנו יותר

  • כשיש חגיגה ביש,
    אנחנו הולכים לאושר עד....
    אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד
    (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.)

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @משתמשת כתב באסור או מותר לקנות במבצעים? אסור או מותר לקחת הלוואות?:

    כשיש חגיגה ביש,
    אנחנו הולכים לאושר עד....
    אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד
    (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.)

    בעבר באמת היה אותם מבצעים באושר עד, רק בפעם האחרונה היה רק חלק מועט,
    אלא שבד"כ גם בשפע ברכת השם יש אותם מבצעים.

    מה שחשוב לי בזה זה שגם מי שכן קונה במבצעים שידע שהוא לא צריך לעשות אשראי של יש בשביל החגיגות.

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    181 צפיות
    הקול השפויה
    @השומר said: @הקול-השפוי דווקא יתכן הפוך שמוגבל זה טריק שיווקי ליצור רושם שזה שווה, ומעל סכום יתכן כמוך אבל בסופו של דבר אם אתה משלם יותר בסכום הראשוני אז מה הרווחת? מוגבל זה כשחלק מוגבל וחלק לא מנסיון שלי (בעיקר מחסני השוק) זה המבצעים המשמעותיים אני מדבר כשממלא התכוונת לקנות בסכום
  • 1 הצבעות
    13 פוסטים
    538 צפיות
    ב
    @סייעתא-דשמיא said: @בן-עליה said: רק חשוב לשים לב לא הכל הם יודעים אישתי קיבלה 10% נכות על יבלת במתרי הקול וכו' אבל אחת מהחברות המפורסמות בציבור שלנו שליוותה אותנו (הם לא לוקחים על פתיחת תיק) לא ידעה חוק פשוט של הביטוח לאומי אין לי מושג במה מדובר ובמי מדובר, אבל זה ממש לא נשמע תקין. @בן-עליה said: ואם כבר מדברים על זכויות יש הרבה זכויות שאנשים זכאים ולא יודעים משהו יודע איפה אפשר לבדוק את זה? בגדול - ב"כל זכות", אבל אם תתן כותרת על איזה תחום אתה מתכוין - יהיה אפשר לכוון יותר. זה מקרה אמיתי ואם אני אמצא את המכתב זה מלפני כמה שנים אז אני אעלה אותו
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    537 צפיות
    shimonS
    מצרף מאמר יפה בעניין ממליץ מאוד להצטרף לרשימת התפוצה https://safe-view-link.ravsend1.co.il/link?sqs=7e6a089b-7dd0-4fc0-9070-a3665070af99&msg=UJMMPNL&rcp=PKJCEJGH&lnk=aHR0cHM6Ly9nLWVjb25vbWljcy5jb20v&acc=REDDEHEG&lists=52412 מסמך חדש.pdf
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    184 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 1 הצבעות
    21 פוסטים
    2k צפיות
    מ
    אם עדיין לא סגרתם על נופש, והמחירים באזורים המבוקשים יקרים לכם, ואתם מוכנים ללכת לאזורים לא חרדיים. כדאי לחפש דירות נופש בערי החוף מנהריה בצפון ועד אשקלון בדרום. כמו שהוסבר בפוסט על אירבין B ובפוסט איך לחפש באירבין B יש דירות יפות מאוד עם נוף לים קרובות לחוף נפרד ובמחירים שפויים יותר ממה שמקובל בציבור שלנו. חשוב לבדוק שלא מדובר בעיר מידי חילונית - כי בערי חוף בחלקם הפריצות ברחוב גרועה יותר מהמקובל וממש אי אפשר להסתובב. למרות שלא מדובר באיזור חרדי: בתי כנסת - יש של ספרדים עמך בית ישראל עם מניינים פעילים ברוב הערים. כותבים במפות גוגל למשל: בתי כנסת נהריה, ובכל הביקורות על בית הכנסת בדרך כלל אפשר לראות אם הוא פעיל וכמה מניינים יש בו חוף נפרד - צריך לבדוק בכל עיר תחבורה: לרוב ערי החוף אפשר להגיע עם רכבת. חנויות עם הכשרים - אם יש קהילה חרדית בסביבה אתם מסודרים, ואם לא יש ברוב המקומות אושר עד או רמי לוי - בשרים וכו' תביאו מהבית. וכן סירים ח"פ או שתביאו מהבית. אם אין חנות אפשר להסתדר עם רוב המוצרים עם הכשרים ולעשר ירקות - בשרים ופירות צריך להביא. אטרקציות יש תמיד ליד הים ואפשר לחפש גם במפות גוגל.