דילוג לתוכן

אסור או מותר לקנות במבצעים? אסור או מותר לקחת הלוואות?

כלכלת המשפחה
4 4 207 5
  • שתי גישות – ושאלה אחת חשובה

    שבוע שעבר היה לי רגע מעניין בסופר.
    אני מסתובב בין המדפים ב־"יש חגיגה", עם רשימת הקניות השבועית ביד, עובר מוצר אחרי מוצר ומסמן לעצמי ✔

    פתאום ניגש אליי מישהו ואומר לי:
    אסור לקנות במבצעים!

    חייכתי אליו ואמרתי:
    "אני חושב אחרת… בעיניי הכול אפשרי. השאלה היא לא אם מותר או אסור – אלא איך אני בוחר להתנהל."

    וזה בדיוק הסיפור:
    יש גישה אחת שאומרת:
    אסור לקנות במבצעים.
    אסור לקחת הלוואות.
    אי אפשר להמשיך ככה עם המצב הכלכלי.

    אבל השאלה האמיתית היא –
    האם אנחנו רוצים להיאבק עם עצמנו כל הזמן?
    או שאנחנו רוצים להיות משוחררים בתודעה ובהתנהגות?

    מתוך כך נגיע לגישה נוספת,
    מותר בהחלט לקנות במבצעים – אני בוחר אחרת לקנות רק מה שברשימה.
    אפשר להיכנס גם עשרות פעמים בשבוע לחנות - אני בוחר אחרת ושולט בעצמי.
    אפשר להמשיך את המצב הכלכלי כמו שהוא, למרות הכול - אני בוחר אחרת ומשנה את המצב הכלכלי שלי.

    כי בסוף, הבחירה היא בידיים שלנו.
    הכול אפשרי – אבל אנחנו בוחרים אחרת,
    מתוך סיבות טובות, מוצדקות, וחשובות –
    כי באמת אכפת לנו מעצמנו ומהעתיד שלנו.

    וברגע שהלב רוצה שינוי, ה"רוצה" הופך ל"חייב" –
    לא מתוך כפייה עצמית, אלא מתוך בחירה חופשית ותודעה של שפע.

    לאיזה גישה אתם מתחברים?

  • כשיש חגיגה ביש,
    אנחנו הולכים לאושר עד....
    אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד
    (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.)

  • שתי גישות – ושאלה אחת חשובה

    שבוע שעבר היה לי רגע מעניין בסופר.
    אני מסתובב בין המדפים ב־"יש חגיגה", עם רשימת הקניות השבועית ביד, עובר מוצר אחרי מוצר ומסמן לעצמי ✔

    פתאום ניגש אליי מישהו ואומר לי:
    אסור לקנות במבצעים!

    חייכתי אליו ואמרתי:
    "אני חושב אחרת… בעיניי הכול אפשרי. השאלה היא לא אם מותר או אסור – אלא איך אני בוחר להתנהל."

    וזה בדיוק הסיפור:
    יש גישה אחת שאומרת:
    אסור לקנות במבצעים.
    אסור לקחת הלוואות.
    אי אפשר להמשיך ככה עם המצב הכלכלי.

    אבל השאלה האמיתית היא –
    האם אנחנו רוצים להיאבק עם עצמנו כל הזמן?
    או שאנחנו רוצים להיות משוחררים בתודעה ובהתנהגות?

    מתוך כך נגיע לגישה נוספת,
    מותר בהחלט לקנות במבצעים – אני בוחר אחרת לקנות רק מה שברשימה.
    אפשר להיכנס גם עשרות פעמים בשבוע לחנות - אני בוחר אחרת ושולט בעצמי.
    אפשר להמשיך את המצב הכלכלי כמו שהוא, למרות הכול - אני בוחר אחרת ומשנה את המצב הכלכלי שלי.

    כי בסוף, הבחירה היא בידיים שלנו.
    הכול אפשרי – אבל אנחנו בוחרים אחרת,
    מתוך סיבות טובות, מוצדקות, וחשובות –
    כי באמת אכפת לנו מעצמנו ומהעתיד שלנו.

    וברגע שהלב רוצה שינוי, ה"רוצה" הופך ל"חייב" –
    לא מתוך כפייה עצמית, אלא מתוך בחירה חופשית ותודעה של שפע.

    לאיזה גישה אתם מתחברים?

    @יצחק-שקל-דעת זה תלוי אם קונים דברים שנשמרים לאורך זמן ובמילא קונים אותם, לבין מוצרים שאם לא היה מבצע לא היו קונים
    לסוג הראשון זה שווה לקנות במבצעים, אבל אם יודעים שיקנו דברים שלא היו קונים בלי המבצע כבר לא הרווחנו כלום ורק שילמנו יותר

  • כשיש חגיגה ביש,
    אנחנו הולכים לאושר עד....
    אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד
    (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.)

    @משתמשת כתב באסור או מותר לקנות במבצעים? אסור או מותר לקחת הלוואות?:

    כשיש חגיגה ביש,
    אנחנו הולכים לאושר עד....
    אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד
    (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.)

    בעבר באמת היה אותם מבצעים באושר עד, רק בפעם האחרונה היה רק חלק מועט,
    אלא שבד"כ גם בשפע ברכת השם יש אותם מבצעים.

    מה שחשוב לי בזה זה שגם מי שכן קונה במבצעים שידע שהוא לא צריך לעשות אשראי של יש בשביל החגיגות.

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    57 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 8 הצבעות
    6 פוסטים
    439 צפיות
    ש
    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי: בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו. אצלי זה עדיין מגיע בדואר. (אחרי הרבה זמן אבל בסוף מגיע). (אולי אם תבקש מהבנק/חברת אשראי יחזירו לך אני לא מבין בזה).
  • לשכור רכב או מונית?

    כלכלת המשפחה שכירות רכב מונית
    11
    1 הצבעות
    11 פוסטים
    351 צפיות
    ש
    @תיווך-בית-שאן 480 ש"ח + 40 ש"ח על כביש 6 (לבקשתי).
  • 5 הצבעות
    9 פוסטים
    360 צפיות
    גיימרג
    @הקול-השפוי נכון ,רק בחסידויות זה התחיל כי הכל שם מגובש מלכתחילה.
  • 5 הצבעות
    4 פוסטים
    213 צפיות
    I
    @טריידר במשפחה של אשתי הם ידעו עליות ומורדות בכלכלת המשפחה - כמו אצל כל משפחה אבל מעולם הם לא העלו על דעתם שהם "עניים" או ש"חסר לנו" , אלא להפך אנחנו "עשירים" ו"יש לנו הכל" ואיך זה קרה..? חמותי דאגה לא משנה מה למלאות את הבית באוכל , כדי שהילדים ירגישו חום של בית וכיף וככה גם שהיה קשיים הם מעולם לא העלו על דעתם את זה.. אין הכוונה שכל המקרר חטיפים ומאכלים.. אלא היא היתה לוקחת מאותה חלוקה ירקות, ועושה המון סוגי מאכלים, וריבות מפירות, וככה היה שפע של דברים ולא היה מעולם הרגשה שחסר.. [את הדברים היא למדה מאמא שלה ז"ל שבזמנו {תקופת הצנע} עשתה להם המון מאכלים וריבות מקליפות של מאכלים...] ועובדה שאשתי ואחיותיה למדו בתפרח , ואשתי אמרה לי באופן גורף שהמשפחות שם שהראו חמימות בבית עם הילדים , הן מבחינת שיש "אוכל" בבית , וגם אם אין אוכל אבל יש "לב חם" של ההורים שמחליף את האוכל - אז הילדים הלכו בדרך ההורים לעומת זאת המון משפחות שם שחינכו על חיי צער תחיה - הוי אומר לא צימצום אלא עוני רוב ילדיהם כבר לא המשיכו הדרך של ההורים... כי בשביל מה לסבול מבחירה..? ור' משה הלל אומר כל פעם ששואלים על זה ,שבדור שלנו אברך צריך לקחת הלוואות בשביל שיהיה אוכל בבית.. כדי שיהיה חום בבית ואז אם הילד יזדמן לו ניסיון שיכול להוציא אותו החוצה הוא יחשוב פעמיים..