דילוג לתוכן

אסור או מותר לקנות במבצעים? אסור או מותר לקחת הלוואות?

כלכלת המשפחה
4 4 207 5
  • שתי גישות – ושאלה אחת חשובה

    שבוע שעבר היה לי רגע מעניין בסופר.
    אני מסתובב בין המדפים ב־"יש חגיגה", עם רשימת הקניות השבועית ביד, עובר מוצר אחרי מוצר ומסמן לעצמי ✔

    פתאום ניגש אליי מישהו ואומר לי:
    אסור לקנות במבצעים!

    חייכתי אליו ואמרתי:
    "אני חושב אחרת… בעיניי הכול אפשרי. השאלה היא לא אם מותר או אסור – אלא איך אני בוחר להתנהל."

    וזה בדיוק הסיפור:
    יש גישה אחת שאומרת:
    אסור לקנות במבצעים.
    אסור לקחת הלוואות.
    אי אפשר להמשיך ככה עם המצב הכלכלי.

    אבל השאלה האמיתית היא –
    האם אנחנו רוצים להיאבק עם עצמנו כל הזמן?
    או שאנחנו רוצים להיות משוחררים בתודעה ובהתנהגות?

    מתוך כך נגיע לגישה נוספת,
    מותר בהחלט לקנות במבצעים – אני בוחר אחרת לקנות רק מה שברשימה.
    אפשר להיכנס גם עשרות פעמים בשבוע לחנות - אני בוחר אחרת ושולט בעצמי.
    אפשר להמשיך את המצב הכלכלי כמו שהוא, למרות הכול - אני בוחר אחרת ומשנה את המצב הכלכלי שלי.

    כי בסוף, הבחירה היא בידיים שלנו.
    הכול אפשרי – אבל אנחנו בוחרים אחרת,
    מתוך סיבות טובות, מוצדקות, וחשובות –
    כי באמת אכפת לנו מעצמנו ומהעתיד שלנו.

    וברגע שהלב רוצה שינוי, ה"רוצה" הופך ל"חייב" –
    לא מתוך כפייה עצמית, אלא מתוך בחירה חופשית ותודעה של שפע.

    לאיזה גישה אתם מתחברים?

  • כשיש חגיגה ביש,
    אנחנו הולכים לאושר עד....
    אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד
    (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.)

  • שתי גישות – ושאלה אחת חשובה

    שבוע שעבר היה לי רגע מעניין בסופר.
    אני מסתובב בין המדפים ב־"יש חגיגה", עם רשימת הקניות השבועית ביד, עובר מוצר אחרי מוצר ומסמן לעצמי ✔

    פתאום ניגש אליי מישהו ואומר לי:
    אסור לקנות במבצעים!

    חייכתי אליו ואמרתי:
    "אני חושב אחרת… בעיניי הכול אפשרי. השאלה היא לא אם מותר או אסור – אלא איך אני בוחר להתנהל."

    וזה בדיוק הסיפור:
    יש גישה אחת שאומרת:
    אסור לקנות במבצעים.
    אסור לקחת הלוואות.
    אי אפשר להמשיך ככה עם המצב הכלכלי.

    אבל השאלה האמיתית היא –
    האם אנחנו רוצים להיאבק עם עצמנו כל הזמן?
    או שאנחנו רוצים להיות משוחררים בתודעה ובהתנהגות?

    מתוך כך נגיע לגישה נוספת,
    מותר בהחלט לקנות במבצעים – אני בוחר אחרת לקנות רק מה שברשימה.
    אפשר להיכנס גם עשרות פעמים בשבוע לחנות - אני בוחר אחרת ושולט בעצמי.
    אפשר להמשיך את המצב הכלכלי כמו שהוא, למרות הכול - אני בוחר אחרת ומשנה את המצב הכלכלי שלי.

    כי בסוף, הבחירה היא בידיים שלנו.
    הכול אפשרי – אבל אנחנו בוחרים אחרת,
    מתוך סיבות טובות, מוצדקות, וחשובות –
    כי באמת אכפת לנו מעצמנו ומהעתיד שלנו.

    וברגע שהלב רוצה שינוי, ה"רוצה" הופך ל"חייב" –
    לא מתוך כפייה עצמית, אלא מתוך בחירה חופשית ותודעה של שפע.

    לאיזה גישה אתם מתחברים?

    @יצחק-שקל-דעת זה תלוי אם קונים דברים שנשמרים לאורך זמן ובמילא קונים אותם, לבין מוצרים שאם לא היה מבצע לא היו קונים
    לסוג הראשון זה שווה לקנות במבצעים, אבל אם יודעים שיקנו דברים שלא היו קונים בלי המבצע כבר לא הרווחנו כלום ורק שילמנו יותר

  • כשיש חגיגה ביש,
    אנחנו הולכים לאושר עד....
    אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד
    (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.)

    @משתמשת כתב באסור או מותר לקנות במבצעים? אסור או מותר לקחת הלוואות?:

    כשיש חגיגה ביש,
    אנחנו הולכים לאושר עד....
    אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד
    (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.)

    בעבר באמת היה אותם מבצעים באושר עד, רק בפעם האחרונה היה רק חלק מועט,
    אלא שבד"כ גם בשפע ברכת השם יש אותם מבצעים.

    מה שחשוב לי בזה זה שגם מי שכן קונה במבצעים שידע שהוא לא צריך לעשות אשראי של יש בשביל החגיגות.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    62 צפיות
    משקיע זהיר מידימ
    @שמחת-ישראל בצעירותי בזמן משבר 2008 שאלתי שאלה כזאת את החלפן העירוני בעיר מגורי בחדר קפה בבית הכנסת לגבי שער הדולר ותשובתו הייתה: אם הייתי יודע את התשובה לא הייתי עומד ומדבר איתך עכשיו אלא רץ לקנות או למכור דולרים עכ"פ לעניננו הצפי הוא שבנק ישראל יתערב אם הדולר יירד מתחת ל3 כך שמבחינת טווח הספיגה של בנק ישראל זה במקום די קרוב לשפל האם התערבות תעזור זה כבר שאלה אחרת. בכל מקרה אל תשקיע בזה יותר זמן מזמן עבודה ששווה לך 200ש"ח כי זה המקסימום של התנודתיות הריאלית של הסכום הזה (אולי אפילו זה כבר ממש מקרה קיצון)
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    115 צפיות
    צ
    @BRISKER עברתי לבזק, לא ראיתי בעיות, הכל הלך טוב, חוץ מפעם אחת שהם הפיקו קבלה על סכום כפול, זה קרה לכל הלקוחות שלהם, והם תיקנו את זה לפני הגבייה בפועל. וזה הנחה של 7%. ואני כמובן עם טלפון כשר, ובלי מונה חכם.
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    105 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    בתרפ״ו, הסוכה נבנתה מקרשים פשוטים, סכך ירוק מהשדות וקישוטים שגזרו הילדים מנייר צבעוני. האיש מתרפ״ו עבד קשה מהזריחה ועד השקיעה, וכשהגיע החג – ישב עם משפחתו בסוכה רעועה, אכל פת חמה ושר זמירות, והרגיש מלך. בתשפ״ו, הטלפון לא מפסיק לצלצל: שלום וברכה, מדבר כספא מבנק כסף קל… מגיעה לך הלוואה לחג עם ריבית חגיגה! האיש מתשפ״ו מחייך, מוציא עוד כרטיס אשראי מהארנק, וממהר לקנות תאורת לד נוצצת, סט כלים חדש ובדים מהודרים לדפנות. האיש מתרפ״ו מרים גבה: תגיד, מה כל זה? אצלנו הסוכה הייתה פשוטה, והלב היה שמח. אתה רוצה שמחת בית השואבה או שישאב ממך כל השמחה? האיש מתשפ״ו עונה בביטחון: יהיה בסדר… סמוך על סמוך… תמיד יש עוד הלוואה שתכסה את הקודמת. האיש מתרפ״ו מהנהן: בסוכות אנחנו זוכרים שהכל ארעי – גם הבית, גם הכסף. מי שחי על חובות – חי תמיד בסוכה מתנדנדת. ואתה יודע מה? מי שרוצה להגיע לפסח בלי קריסה, צריך להתחיל עכשיו." האיש מתשפ״ו מתבלבל: עכשיו? אבל פסח עוד חצי שנה… האיש מתרפ״ו מחייך: כן, עכשיו. תשים בצד כל חודש סכום קטן – עד פסח זה נהיה הרבה. תכתוב רשימה סגורה, אל תרדוף אחרי אשראי, ותחפש שמחה בפשטות. ואז מוסיף בקול תקיף יותר: אל תטעה – אנחנו לא בתרפ״ו. אתה חי בתשפ״ו, וזה בסדר. תחיה עם הנוחות, השפע והברכה, עם מה שיש היום. אבל תחיה מהכנסות שלך – לא מהחובות שלך. זו כל התורה. האיש מתשפ״ו שותק רגע, מביט בסוכתו המפוארת ובחשבונות המתרבים, ומבין: האור הגדול ביותר בסוכה לא בא מהפנסים החשמליים – אלא מהשקט שבלב, כשחיים מתוכנן ונכון. טיפים כלכליים מסוכות עד פסח קופה קטנה לפסח – להפריש כבר עכשיו סכום בכל חודש. עד פסח זה מצטבר לאלפי שקלים. לחיות מהכנסות, לא מהלוואות – אם אין כסף זמין, לא קונים. כרטיס אשראי זה לא הכנסה. רשימת קניות סגורה – לכתוב מראש מה חייבים לחג ולעמוד בזה. בלי עוד משהו קטן. ביטול סמוך על סמוך – אל תבנה על הלוואה שתכסה הלוואה. כל הוצאה – רק מתוך מה שנכנס. התחלה קטנה עכשיו = רווח גדול אחר כך – כל שקל שנחסך היום מונע ריבית ודאגות יקרות מחר.
  • 5 הצבעות
    4 פוסטים
    213 צפיות
    I
    @טריידר במשפחה של אשתי הם ידעו עליות ומורדות בכלכלת המשפחה - כמו אצל כל משפחה אבל מעולם הם לא העלו על דעתם שהם "עניים" או ש"חסר לנו" , אלא להפך אנחנו "עשירים" ו"יש לנו הכל" ואיך זה קרה..? חמותי דאגה לא משנה מה למלאות את הבית באוכל , כדי שהילדים ירגישו חום של בית וכיף וככה גם שהיה קשיים הם מעולם לא העלו על דעתם את זה.. אין הכוונה שכל המקרר חטיפים ומאכלים.. אלא היא היתה לוקחת מאותה חלוקה ירקות, ועושה המון סוגי מאכלים, וריבות מפירות, וככה היה שפע של דברים ולא היה מעולם הרגשה שחסר.. [את הדברים היא למדה מאמא שלה ז"ל שבזמנו {תקופת הצנע} עשתה להם המון מאכלים וריבות מקליפות של מאכלים...] ועובדה שאשתי ואחיותיה למדו בתפרח , ואשתי אמרה לי באופן גורף שהמשפחות שם שהראו חמימות בבית עם הילדים , הן מבחינת שיש "אוכל" בבית , וגם אם אין אוכל אבל יש "לב חם" של ההורים שמחליף את האוכל - אז הילדים הלכו בדרך ההורים לעומת זאת המון משפחות שם שחינכו על חיי צער תחיה - הוי אומר לא צימצום אלא עוני רוב ילדיהם כבר לא המשיכו הדרך של ההורים... כי בשביל מה לסבול מבחירה..? ור' משה הלל אומר כל פעם ששואלים על זה ,שבדור שלנו אברך צריך לקחת הלוואות בשביל שיהיה אוכל בבית.. כדי שיהיה חום בבית ואז אם הילד יזדמן לו ניסיון שיכול להוציא אותו החוצה הוא יחשוב פעמיים..
  • 6 הצבעות
    12 פוסטים
    329 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @צמיחה כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון: האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה? אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר. זו איננה סתירה בהכרח! מפני שבבית יש לנו רגשות, פחדים ותחושות שמפריעות לנו לקבל החלטות נבונות לעיתים. אבל כיו''ר ועדה בכנסת אנחנו יכולים להיות יותר קורקטיים וענייניים ולא להסחף אחרי רגשות (למרות שגם שם ישנם אינטריגות ורגשות, כמובן)