דילוג לתוכן

מחירי הנדל"ן יזנקו אחרי המלחמה?

נדל"ן
54 13 716 12
  • פוסט שקיבלתי מיועצת נדל"ן
    וראיתי עוד כמה שכתבו ברעיון הזה

    *עם סיום המלחמה מתחיל לזרום כסף חדש לשוק.
    תקציבי הביטחון חוזרים למעגל האזרחי.
    השקעות זרות חוזרות לארץ.
    המילואימניקים שבים לשוק העבודה,
    הכלכלה מתאוששת .
    אנשים מתחילים לחזור לביטחון פסיכולוגי וכלכלי,
    ובין היתר גם לשוק הנדל"ן.

    בואו נבדוק מה קרה בישראל אחרי מלחמות?

    אז ככה.
    אחרי מלחמת ששת הימים המחירים עלו ב20%
    אחרי מלחמת יום הכיפורים הזינוק היה דרמטי יותר והמחירים זינקו ב40%!!
    ואפילו אחרי הקורונה המחירים עלו ב18%!!
    האם התבנית הזו תחזור על עצמה?
    מי נביא וידע...*

    מאידך בדיקה קצרה שלי בהיסטוריה
    גילתה שאחרי מלחמת ששת הימים האינפלציה עלתה בכ20% מה שאומר שמחירי הנדל"ן עלו בהתאם למדד הכללי וללא עלייה משמעותית
    אחרי מלחמת יום הכיפורים האינפלציה עלתה תוך 5 חודשים ב65% !
    כך שאם מחירי הדיור עלו רק ב40 % זה אומר שהם היו בירידה משמעותית

    אח"כ חשבתי שאולי זה לא נכון להצמיד את מחירי הדיור לאינפלציה
    כי כמדומני (לא בדקתי לעומק) שאחרי שהורידו את האינפלציה מחירי הדירות לא ירדו משמעותית
    יכול להיות שתמחרו אותם בדולר?

    כמו כן צריך לנתח את יחסי היצע -ביקוש
    (למישהו יש הסבר בהיר איך עושים את זה?)

  • פוסט שקיבלתי מיועצת נדל"ן
    וראיתי עוד כמה שכתבו ברעיון הזה

    *עם סיום המלחמה מתחיל לזרום כסף חדש לשוק.
    תקציבי הביטחון חוזרים למעגל האזרחי.
    השקעות זרות חוזרות לארץ.
    המילואימניקים שבים לשוק העבודה,
    הכלכלה מתאוששת .
    אנשים מתחילים לחזור לביטחון פסיכולוגי וכלכלי,
    ובין היתר גם לשוק הנדל"ן.

    בואו נבדוק מה קרה בישראל אחרי מלחמות?

    אז ככה.
    אחרי מלחמת ששת הימים המחירים עלו ב20%
    אחרי מלחמת יום הכיפורים הזינוק היה דרמטי יותר והמחירים זינקו ב40%!!
    ואפילו אחרי הקורונה המחירים עלו ב18%!!
    האם התבנית הזו תחזור על עצמה?
    מי נביא וידע...*

    מאידך בדיקה קצרה שלי בהיסטוריה
    גילתה שאחרי מלחמת ששת הימים האינפלציה עלתה בכ20% מה שאומר שמחירי הנדל"ן עלו בהתאם למדד הכללי וללא עלייה משמעותית
    אחרי מלחמת יום הכיפורים האינפלציה עלתה תוך 5 חודשים ב65% !
    כך שאם מחירי הדיור עלו רק ב40 % זה אומר שהם היו בירידה משמעותית

    אח"כ חשבתי שאולי זה לא נכון להצמיד את מחירי הדיור לאינפלציה
    כי כמדומני (לא בדקתי לעומק) שאחרי שהורידו את האינפלציה מחירי הדירות לא ירדו משמעותית
    יכול להיות שתמחרו אותם בדולר?

    כמו כן צריך לנתח את יחסי היצע -ביקוש
    (למישהו יש הסבר בהיר איך עושים את זה?)

    @בוטח-בה כתב במחירי הנדל"ן יזנקו אחרי המלחמה?:

    כי כמדומני (לא בדקתי לעומק) שאחרי שהורידו את האינפלציה מחירי הדירות לא ירדו משמעותית
    יכול להיות שתמחרו אותם בדולר?

    כשהורידו את האינפלציה רק הורידו את קצב האינפלציה מאז ואילך ולא למפרע כך שגם במחיר הדירות לא הייתה אמורה להיות ירידת מחירים. אלא מקסימום האטה בקצב העליה.

  • @בוטח-בה כתב במחירי הנדל"ן יזנקו אחרי המלחמה?:

    כי כמדומני (לא בדקתי לעומק) שאחרי שהורידו את האינפלציה מחירי הדירות לא ירדו משמעותית
    יכול להיות שתמחרו אותם בדולר?

    כשהורידו את האינפלציה רק הורידו את קצב האינפלציה מאז ואילך ולא למפרע כך שגם במחיר הדירות לא הייתה אמורה להיות ירידת מחירים. אלא מקסימום האטה בקצב העליה.

    @כותב-רק-מה-שיודע כתב במחירי הנדל"ן יזנקו אחרי המלחמה?:

    כשהורידו את האינפלציה רק הורידו את קצב האינפלציה מאז ואילך ולא למפרע כך שגם במחיר הדירות לא הייתה אמורה להיות ירידת מחירים. אלא מקסימום האטה בקצב העליה.

    אני מדבר על שנות ה80 שאז האינפלציה זינקה בטירוף ואח"כ היה תכנית שלימה שהחליפו מטבע וכו' והורידו אותה בחזרה
    וגם אחרי מלחמת יום הכיפורים היה זינוק וירידה בחזרה
    00b8a11e-084d-4245-bea5-eabb892d0254-image.png

  • @כותב-רק-מה-שיודע כתב במחירי הנדל"ן יזנקו אחרי המלחמה?:

    כשהורידו את האינפלציה רק הורידו את קצב האינפלציה מאז ואילך ולא למפרע כך שגם במחיר הדירות לא הייתה אמורה להיות ירידת מחירים. אלא מקסימום האטה בקצב העליה.

    אני מדבר על שנות ה80 שאז האינפלציה זינקה בטירוף ואח"כ היה תכנית שלימה שהחליפו מטבע וכו' והורידו אותה בחזרה
    וגם אחרי מלחמת יום הכיפורים היה זינוק וירידה בחזרה
    00b8a11e-084d-4245-bea5-eabb892d0254-image.png

    @בוטח-בה
    אני מודע לזה...
    אשמח שתסביר יותר מה זה עונה על ההסבר שלי... לא הבנתי...

  • @בוטח-בה
    אני מודע לזה...
    אשמח שתסביר יותר מה זה עונה על ההסבר שלי... לא הבנתי...

    @כותב-רק-מה-שיודע היועצים ומשווקי הנדל"ן מראים לך נתונים של זינוקים מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים
    ואני תוהה אם זה לא היה פשוט חלק ממשבר האינפלציה זמני
    שאח"כ ירד בחזרה ערך הכסף ולא רק הואט הקצב תראה בגרף שהעלתי
    96248343-ba02-4793-bf1c-e2d61aeadf25-image.png

  • @כותב-רק-מה-שיודע היועצים ומשווקי הנדל"ן מראים לך נתונים של זינוקים מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים
    ואני תוהה אם זה לא היה פשוט חלק ממשבר האינפלציה זמני
    שאח"כ ירד בחזרה ערך הכסף ולא רק הואט הקצב תראה בגרף שהעלתי
    96248343-ba02-4793-bf1c-e2d61aeadf25-image.png

    @בוטח-בה
    לא יודע אם היא צודקת או לא,
    מה שברור זה שהיא רוצה שהציבור יחשוב שהולך להיות עליה וירוץ לקנות.

    אישית לא מאמין שזה יקרה וודאי שלא עליה משמעותית.

  • @בוטח-בה
    לא יודע אם היא צודקת או לא,
    מה שברור זה שהיא רוצה שהציבור יחשוב שהולך להיות עליה וירוץ לקנות.

    אישית לא מאמין שזה יקרה וודאי שלא עליה משמעותית.

    @אבי-ר. כתב במחירי הנדל"ן יזנקו אחרי המלחמה?:

    אישית לא מאמין שזה יקרה וודאי שלא עליה משמעותית.

    נמק

  • @משהמשה
    מדברים על נדל"ן
    צריכים אותך

  • @כותב-רק-מה-שיודע היועצים ומשווקי הנדל"ן מראים לך נתונים של זינוקים מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים
    ואני תוהה אם זה לא היה פשוט חלק ממשבר האינפלציה זמני
    שאח"כ ירד בחזרה ערך הכסף ולא רק הואט הקצב תראה בגרף שהעלתי
    96248343-ba02-4793-bf1c-e2d61aeadf25-image.png

    @בוטח-בה
    גם אם אח"כ זה נשאר זה לא פורך את הטענה שהעליה היתה יחד עם הממד,
    כך שהעליה היא הגיונית וגם הגיוני שהמחירים ישארו גם במקרה שהמדד יורד.

  • @משהמשה
    מדברים על נדל"ן
    צריכים אותך

    @בוטח-בה כתב במחירי הנדל"ן יזנקו אחרי המלחמה?:

    @משהמשה
    מדברים על נדל"ן
    צריכים אותך

    הוא שקוע בלימוד
    תראה מה שהוא כתב לנו כאן

    רק שניה אחת הוא הוציא את הראש מהמים, ונעלם בחזרה.

  • @כותב-רק-מה-שיודע היועצים ומשווקי הנדל"ן מראים לך נתונים של זינוקים מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים
    ואני תוהה אם זה לא היה פשוט חלק ממשבר האינפלציה זמני
    שאח"כ ירד בחזרה ערך הכסף ולא רק הואט הקצב תראה בגרף שהעלתי
    96248343-ba02-4793-bf1c-e2d61aeadf25-image.png

    @בוטח-בה
    מסכים איתך שהגיוני מאוד שהעליה הייתה רק כחלק מהאינפלציה אבל לא הצלחתי להבין מה הכוונה שאח"כ ירד בחזרה ערך הכסף? האינפלציה הייתה במינוס? (דפלציה)

  • @בוטח-בה
    מסכים איתך שהגיוני מאוד שהעליה הייתה רק כחלק מהאינפלציה אבל לא הצלחתי להבין מה הכוונה שאח"כ ירד בחזרה ערך הכסף? האינפלציה הייתה במינוס? (דפלציה)

    @כותב-רק-מה-שיודע כן תראה בגרף שהעלתי או שתקרא על זה במקור שלו בוויקפדיה

    -המכלול נטפרי נטפרי רק נטפרי!

  • @כותב-רק-מה-שיודע כן תראה בגרף שהעלתי או שתקרא על זה במקור שלו בוויקפדיה

    -המכלול נטפרי נטפרי רק נטפרי!

    @בוטח-בה
    האינפלציה רק נבלמה אך לא תיקנה את עצמה.
    700e925a-2a54-4d32-a51f-34dca2cc6e82-image.png

  • @בוטח-בה
    האינפלציה רק נבלמה אך לא תיקנה את עצמה.
    700e925a-2a54-4d32-a51f-34dca2cc6e82-image.png

    @כותב-רק-מה-שיודע
    הוא מדבר על לפני שנות השמונים, תראה בטבלה למעלה המסומן באדום.

  • @כותב-רק-מה-שיודע
    הוא מדבר על לפני שנות השמונים, תראה בטבלה למעלה המסומן באדום.

    @אבי-ר. נכון
    וגם בשנות השמונים היא כן ירדה אולי מלאכותית כי שינו את המטבע
    אבל תכלס ירדה

    מתוך בנק ישראל
    בעקבות המשבר, הופעלה בשנת 1985 תכנית ייצוב כלכלית. התכנית כללה מספר מרכיבים, שהעיקריים שבהם היו הקפאת שער החליפין, המחירים והשכר, לתקופה ממושכת, וכן, מענק מממשלת ארצות הברית, שסייע להתמודד עם הגירעון העצום שצברה המדינה. לאחר שנים של היפר אינפלציה, גם מחיריהם של מוצרים בסיסיים ביותר הגיעו לסדר גודל של אלפי שקלים. למשל, ב-1985 ליטר בנזין עלה כ-800 שקלים, ליטר חלב עלה כ-280 שקלים. בהתאם, לאחר הייצוב, "הופחתו שלושה אפסים מהמטבע" - השקל הישן הוחלף בשקל החדש, כשכל שקל חדש שווה לאלף שקלים ישנים. מאז תכנית הייצוב ועד אמצע שנות ה-90, האינפלציה במשק הייתה בסביבת 20 אחוזים. בתחילת שנות ה-90, החל בנק ישראל לנקוט במדיניות של "יעד אינפלציה", שבמסגרתה היו הממשלה ובנק ישראל קובעים בתחילת כל שנה יעד שאליו ינסה בנק ישראל לכוון את האינפלציה. היעדים הלכו וירדו עם השנים, ואיתם האינפלציה בפועל, עד שבתחילת שנות האלפיים הושגה יציבות המחירים ונקבע יעד ארוך הטווח – אינפלציה של בין 1-3 אחוזים לשנה. יעד זה, שהוא דומה, ואף זהה, ליעד במרבית המדינות המפותחות, מנחה מאז את בנק ישראל. בשנים האחרונות, הבנק, כמו בנקים מרכזיים רבים אחרים, אפילו מתמודד עם אינפלציה שנמוכה מעט מהיעד.

    על כל פנים הנושא כאן הוא מה בעניין מחירי הדירות בעתיד הקרוב

  • @אבי-ר. נכון
    וגם בשנות השמונים היא כן ירדה אולי מלאכותית כי שינו את המטבע
    אבל תכלס ירדה

    מתוך בנק ישראל
    בעקבות המשבר, הופעלה בשנת 1985 תכנית ייצוב כלכלית. התכנית כללה מספר מרכיבים, שהעיקריים שבהם היו הקפאת שער החליפין, המחירים והשכר, לתקופה ממושכת, וכן, מענק מממשלת ארצות הברית, שסייע להתמודד עם הגירעון העצום שצברה המדינה. לאחר שנים של היפר אינפלציה, גם מחיריהם של מוצרים בסיסיים ביותר הגיעו לסדר גודל של אלפי שקלים. למשל, ב-1985 ליטר בנזין עלה כ-800 שקלים, ליטר חלב עלה כ-280 שקלים. בהתאם, לאחר הייצוב, "הופחתו שלושה אפסים מהמטבע" - השקל הישן הוחלף בשקל החדש, כשכל שקל חדש שווה לאלף שקלים ישנים. מאז תכנית הייצוב ועד אמצע שנות ה-90, האינפלציה במשק הייתה בסביבת 20 אחוזים. בתחילת שנות ה-90, החל בנק ישראל לנקוט במדיניות של "יעד אינפלציה", שבמסגרתה היו הממשלה ובנק ישראל קובעים בתחילת כל שנה יעד שאליו ינסה בנק ישראל לכוון את האינפלציה. היעדים הלכו וירדו עם השנים, ואיתם האינפלציה בפועל, עד שבתחילת שנות האלפיים הושגה יציבות המחירים ונקבע יעד ארוך הטווח – אינפלציה של בין 1-3 אחוזים לשנה. יעד זה, שהוא דומה, ואף זהה, ליעד במרבית המדינות המפותחות, מנחה מאז את בנק ישראל. בשנים האחרונות, הבנק, כמו בנקים מרכזיים רבים אחרים, אפילו מתמודד עם אינפלציה שנמוכה מעט מהיעד.

    על כל פנים הנושא כאן הוא מה בעניין מחירי הדירות בעתיד הקרוב

    @בוטח-בה כתב במחירי הנדל"ן יזנקו אחרי המלחמה?:

    בשנים האחרונות, הבנק, כמו בנקים מרכזיים רבים אחרים, אפילו מתמודד עם אינפלציה שנמוכה מעט מהיעד.

    לא מעודכן.

  • @כותב-רק-מה-שיודע
    הוא מדבר על לפני שנות השמונים, תראה בטבלה למעלה המסומן באדום.

    @אבי-ר.
    נכון. אבל אז רק התחיל ההיפר אינפלציה שהגיע לשיאו בשנות השמונים.
    עכ"פ נחזור לנושא של השרשור כמו שכתב @בוטח-בה .

  • @אבי-ר.
    נכון. אבל אז רק התחיל ההיפר אינפלציה שהגיע לשיאו בשנות השמונים.
    עכ"פ נחזור לנושא של השרשור כמו שכתב @בוטח-בה .

    @כותב-רק-מה-שיודע
    יעל'ה בוא נחזור
    😊

  • @כותב-רק-מה-שיודע
    יעל'ה בוא נחזור
    😊

    @אבי-ר.
    אני פשוט לא יודע אז לא כתבתי...😊

  • פוסט שקיבלתי מיועצת נדל"ן
    וראיתי עוד כמה שכתבו ברעיון הזה

    *עם סיום המלחמה מתחיל לזרום כסף חדש לשוק.
    תקציבי הביטחון חוזרים למעגל האזרחי.
    השקעות זרות חוזרות לארץ.
    המילואימניקים שבים לשוק העבודה,
    הכלכלה מתאוששת .
    אנשים מתחילים לחזור לביטחון פסיכולוגי וכלכלי,
    ובין היתר גם לשוק הנדל"ן.

    בואו נבדוק מה קרה בישראל אחרי מלחמות?

    אז ככה.
    אחרי מלחמת ששת הימים המחירים עלו ב20%
    אחרי מלחמת יום הכיפורים הזינוק היה דרמטי יותר והמחירים זינקו ב40%!!
    ואפילו אחרי הקורונה המחירים עלו ב18%!!
    האם התבנית הזו תחזור על עצמה?
    מי נביא וידע...*

    מאידך בדיקה קצרה שלי בהיסטוריה
    גילתה שאחרי מלחמת ששת הימים האינפלציה עלתה בכ20% מה שאומר שמחירי הנדל"ן עלו בהתאם למדד הכללי וללא עלייה משמעותית
    אחרי מלחמת יום הכיפורים האינפלציה עלתה תוך 5 חודשים ב65% !
    כך שאם מחירי הדיור עלו רק ב40 % זה אומר שהם היו בירידה משמעותית

    אח"כ חשבתי שאולי זה לא נכון להצמיד את מחירי הדיור לאינפלציה
    כי כמדומני (לא בדקתי לעומק) שאחרי שהורידו את האינפלציה מחירי הדירות לא ירדו משמעותית
    יכול להיות שתמחרו אותם בדולר?

    כמו כן צריך לנתח את יחסי היצע -ביקוש
    (למישהו יש הסבר בהיר איך עושים את זה?)

    @בוטח-בה זה פשוט בדיחה אחת גדולה! שוק הנדל"ן נמצא עכשיו במצב שהמשקיעים בורחים ממנה...
    ורוכשים לצורך מגורים נמנעים לקנות דירות **בעיקר בגלל המחירים הגבוהים שאינם בהשגתם!
    ולכן אין סיכויים לעליית מחירים בתקופה הקרובה! נקודה! ורוב הציבור מבין את זה!
    לראיה כל מבצעי המימון של הקבלנים שעלו בעשרות אחוזים!!! = עוד ירידת מחירים שאינה מגולמת!

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    בוטח בה'ב
    @מזומנים כתב בעדכוני משכנתאות: איך עובד המינוף בנדל"ן מתומצת? נניח יש לי 250,000 הון עצמי ו750,000 מהבנק משכנתא איפה ומתי מגיע הרווח? פשוט מאוד נניח שב250,000 היה אפשר לקנות דירה שמכניסה שכירות 1000 ש"ח בחודש ועליית מחירי הנדל"ן היא 5% בשנה אם תקנה רק בהון העצמי שלך אמנם לא תשלם ריביות אבל תקבל 12,000 בשנה מהשכירות ושערך הדירות יעלה ב5% תרויח 12,500 אם תקח משכנתא של 750,000 תקבל בשנה 48,000 בשכירות ועליית ערך של 5% תיהיה 62,500 ובנוסף יש כאן חיסכון שיורד לך מהקרן של הלוואת המשכנתא כמובן שהסכומים שכתבתי לא שייכים היו אבל זה להסביר את העיקרון של מינוף בנדל"ן בצורה בסיסית ומופשטת כמובן שיש עוד היבטים כמו יכולת להיכנס לעסקאות שוות יותר באזורי ביקוש וכו'
  • 3 הצבעות
    20 פוסטים
    650 צפיות
    בית שמשב
    @משהמשה אז עשיתי כהוראתך ושאלתי את הai ולהלן תשובתו: ההשפעה של שדה תעופה על הסביבה הקרובה היא כמעט תמיד דרמטית, וזה מתחלק לשניים: 1. השפעה על מחירי הנדל"ן (הפיתוח הנדל"ני) עליית ביקוש למגורים והשכרה: כשמגיעים אלפי עובדים חדשים לאזור (מהרשות לשדות התעופה, מחברות הלוגיסטיקה, ועובדי משנה), נוצר ביקוש מיידי לפתרונות מגורים. אנשים צריכים איפה לגור קרוב לעבודה. לגבי מגורים:* מחירי השכירות והמכירה של דירות בנתיבות, רהט והיישובים הסמוכים צפויים לעלות, כי האזור הופך מ"פריפריה" רחוקה ל"מרכז תעסוקתי" חדש. עסקים:* גם מחירי השכירות למשרדים, חנויות ושירותים (מספרות, בתי קפה, מוסכים) יעלו בגלל הגידול בכוח הקנייה המקומי. השפעה שלילית (אזורים קרובים מדי): אם כי זה פחות כלכלי ויותר איכות חיים (שמשפיעה גם על המחיר), אזורים הצמודים ישירות למסלולי ההמראה או הנחיתה עלולים לסבול מרעש מטוסים חזק. במקרה כזה, ערך הנכסים הצמודים ממש למתחם עלול דווקא לרדת, והפיתוח יתרכז קצת יותר רחוק או באזורים שמיועדים לתעשייה. 2. פיתוח התשתיות הציבוריות שדה תעופה גדול מחייב חיזוק דרמטי של כל התשתיות סביבו, וזהו יתרון עצום לתושבים הקיימים: כבישים וגישה: כדי לתמוך בתנועת עובדים ונוסעים, הממשלה והרשויות המקומיות חייבות להשקיע בשיפור דרכי הגישה: הרחבת כבישים, בניית מחלפים חדשים (כמו המחלף שיהיה לשדה עצמו), וחיבור לכבישים ראשיים (כביש 6, כביש 40 וכדומה).
  • 8 הצבעות
    20 פוסטים
    682 צפיות
    פ
    @שמח-לעזור כתב בעולם הנדל"ן לאן: @פושט-רגל-מרמה-ד כתב סליחה שאני חולק, אבל במצב הנוכחי לבן אדם ממוצע (שצריך יעוץ) אין מה לחפש בשוק הנדלן להשקעה. מסכים עם ההדגשה? דירה ראשונה בפרט דרך הגרלות, עדיפה לכאו׳ משוק ההון כן אבל גם בדירה ראשונה להשקעה יכול להיות המון בעיות כמו בבאר שבע שהמשקיעים שם מכרו בהפסד. וגם בדירה למגורים כשלוקחים משכנתא גדולה זה גם בעייתי.
  • עדכונים והסברים על משכנתאות ונדל"ן

    נדל"ן משכנתא נדלן
    10
    1 הצבעות
    10 פוסטים
    355 צפיות
    משכנתא בקצב שלךמ
    @יוסי-אוסטר יוסי אם אתה כותב את זה כבר ניתן לסמוך על זה!
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    882 צפיות
    פשוט יהודיפ
    הטור שכתב בעניין דירה בהנחה יעקב רייניץ בקבוצה המדהימה של ידידנו @ניסן-עציוני איפה כדאי להירשם? ניתוח מעמיק של הגרלת 'דירה בהנחה' ביום ראשון בשבוע שעבר נפתחה ההגרלה הממשלתית 'דירה בהנחה' לכ – 7,500 יח"ד, ומאותו רגע עסוקים המוני עמך בית ישראל איפה כדאי לבחור דירה מבחינת הסיכויים הכי טובים לזכות בהגרלה וכמובן אחוזי הרווח. ובכן, קודם כל אין תשובה אחידה כי הפעם יש הקצאות מיוחדות לבני מקום, חיילי מילואים ולוחמים בסדיר שקיבלו עדיפות על פני כולם – ובחלק מהערים, בעיקר בפריפריה, ההקצאה היא משמעותית מאד. כאשר מקזזים את ההקצאות המיוחדות הללו, נשארות כ-3,100 יחידות דיור המיועדות לכלל הציבור (נכנה אותן "חיצוניים"). בהמשך נתמקד אך ורק בסיכויי הזכייה של "החיצוניים", מכיוון שסביר להניח שבקטגוריות המיועדות בעיקר לאנשי מילואים ובני מקום, הם יזכו ברוב הדירות. יצוין כי משרד השיכון אינו מפרסם את נתוני ההרשמה של חיילי המילואים, ככל הנראה מטעמי בטחון. ההגרלה הנוכחית מורכבת במיוחד, שכן משרד האוצר הציב מגבלות ותנאים שמקשים על הציבור הרחב להשתתף. למעשה, משרד האוצר הצליח להגביל באופן דרמטי את הזמינות עבור אזרחים שאינם משרתי מילואים או בני מקום, מה שהופך את ההשתתפות בהגרלה למסובכת ומוגבלת עבורם, וכל דירה שמיועדת עבורם היא הישג של ממש כתוצאה מההתעקשות של משרד השיכון לאפשר לכלל האזרחים במדינה להשתתף בהגרלה. * בא נתחיל עם הערים שהסיכוי "לחיצוניים" להגריל שואף לאפס ולכאורה חבל להירשם שם: דימונה, טבריה, כפר ורדים, עכו ומעלות. אז מה היא ההנחה שתקבלו על הדירה שתזכו בה, תלוי את מי שואלים. יש פערים בין הנתונים של השמאי הממשלתי עליו מסתמכים ברמ"י, לעומת הנתונים של מדל"ן שהשוק החופשי מתבסס עליו. מסיבה זו, בטבלה המצורפת נעשה ממוצע וזה משקף יותר את נתוני האמת. ובכלל חשוב להדגיש בצורה ברורה: לפני שאתם בוחרים דירה, תעשו חשבון כמה הון עצמי יש לכם. אם מדובר בסכום נמוך, אל תתמודדו בהגרלות על דירות של 2.5 מיליון שקל, כי פשוט לא תעמדו בתשלומים, ובתקופת הבנייה מדובר על תשלומי שכירות ומשכנתא בו זמנית. יש פתרונות של הכנסת שותף וכו', אבל הנושא הזה מורכב גם מבחינה חוקית – וכל אחד שיבדוק זאת לעצמו. אם ההון העצמי נמוך, ניתן להתמודד בערים שמחירי הדירות בהגרלות מתאימים ליכולת הפיננסית, גם אם הרווח אינו גדול. בסופו של דבר, אם יש לכם 100-150 אלף שקל, זה המקום היחיד שתקבלו משכנתא על 90% משווי הנכס ותתקדמו לבעלות על דירה. בהגרלה הנוכחית יש פער עצום: מדירות 100 מ"ר בממוצע של כ-700 אלף שקל (מצפה רמון ועפולה), ועד ירושלים ורעננה בסכומים של 2.5 מיליון שקל לדירה. בהגרלות הקודמות הממוצע עמד על כ-1.5 מיליון לדירה. * ואיפה הסיכויים הטובים לחיצוניים להגריל באופן כללי, בעלי הון עצמי נמוך (וגם גבוה) כדאי להם לשקול התמודדות בעפולה (770 אלף שקל), מצפה רמון (644 אלף שקל), ונוף הגליל (1.08 מיליון שקל) . בתקציב מעל 1.4 מיליון אפשרי גם: עפולה, נוף הגליל, קרית גת. בתקציב מעל 1.7 מיליון אפשרי גם: עפולה, קרית גת, קרית עקרון. בתקציב מעל 2.5 מיליון אפשרי גם: עפולה, רעננה, קרית עקרון. בני מקום בבית שמש בתקציב 1.7 מיליון: בית שמש, עפולה, קרית עקרון. בני מקום בירושלים בתקציב 2 מיליון: י-ם הר הצופים בלבד, עפולה, קרית עקרון. בני מקום בירושלים בתקציב 2.8 מיליון: ירושלים, רעננה, קרית עקרון. * לתשומת לב: למרות שאני מייעץ לאנשים מדי יום בנושאי נדל"ן, בנוגע להגרלה הספציפית הזו השתדלתי להביא כאן את כל הנתונים הרלוונטיים. מעבר לנתונים אלו אין טעם ליצור קשר, מכיוון שלא אוכל לסייע יותר ממה שכבר פורט כאן. במידה ויהיו שינויים בהמשך, אפרסם עדכונים בעמודים אלו. אין באמור המלצה לבחירת דירה וכל אחד יחליט לפי שיקול דעתו