הפורום הכלכלי החרדי הראשון

אגב, לכאורה זו הכוונה בדברי המסל"י: יסוד וכו' שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, "ולמה" צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו (בין אם תנקד בפתח או בשווא, הרעיון הוא אותו רעיון) וכן הוא המשך כל הפרק שמסביר בעצם "למה" אנחנו עושים את כל מה שאנחנו עושים וכו'

אי שם במרתף קטן באחת מערי אירופה, אחרי אין ספור ניסיונות, כישלונות והצלחות, הצליחו ג'וש והארי להגיע לתוצאה המושלמת... בירה שלדעתם תהיה הכי טעימה בעולם. כמובן שהם בחנו, בדקו, שתו וטעמו מכל הבירות שיש בשוק, ולבסוף הגיעו לתוצאה המושלמת מבחינתם. אך הם ידעו שייקח להם הרבה זמן להיכנס לשוק, מכיוון שיש כל כך הרבה סוגים של בירות וטעמים שונים ומגוונים. ️ מוחם החל לתור אחר פתרון קסם שיכניס אותם לשוק בצורה מהירה ובלי הרבה הוצאות. לאחר שעשו סיעור מוחות וחשיבה מחדש, הם הגיעו למסקנה: לא נצטרך שלטי חוצות, פרסומות או תשדירים, אלא בקבוקי בירה ריקים... כל ערב, ג'וש והארי שילמו לחבורת נערים שיפזרו בקבוקי בירה ריקים עם סמל המותג שלהם בפתח של מסעדות ובתי מרזח. לאחר זמן לא רב, החל גל ביקוש של מותג הבירה שלהם, ומפה הכל היסטוריה – החברה שלהם צמחה לממדי ענק שהם לא דמיינו לעצמם! אז מה קרה לנו פה? 🧐 אנחנו, בני האדם, כשאנחנו באים לבחון מוצר חדש, מתנהגים בחשדנות ומנסים לברר לעומק. אבל ברגע שאנחנו רואים כמות של אנשים שנוהרים לקנות את המוצר, אז אנחנו עושים אחד ועוד אחד: אם כולם רצים לקנות, אז בטח הם בדקו את האמינות והאיכות, אז אני אחסוך לעצמי עבודה ופשוט אקנה כמו כולם. ‍️ אבל פה טמונה הנקודה הקריטית, במיוחד בעולם של הרשתות החברתיות שמגבירות את הנהירה של ההמונים. אנחנו צריכים להיות חכמים יותר ולשאול את עצמנו: האם אני קונה את המנייה בגלל שכולם קונים? האם אני חושב כך בגלל שכולם חושבים? 🧠 או שבדקתי, התעמקתי וחקרתי, ואפילו לקחתי בחשבון שהרוב עושה כך – אבל ההחלטה באה משכל ולא מנהירה? ️ לקבלת תוכן פיננסי איכותי ניתן להצטרף לפורום הפיננסי במייל khny887@gmail.com או בווצאפ 0506719079

אני לא מבינה על מה הדיון בכלל. בהודעה רשום עניין הכשרות. בפעם הבאה לפני שכותבים תגובה מומלץ לקרא.... וכמו שרשמת כמעט כל הפוסקים.... ואם יש "הארה" מומלץ לפנות אישית.

בשבועות האחרונים אני קורא הרבה על ההיסטוריה של שוק ההון. התחלתי בהולנד, המשכתי לאנגליה, ומשם נסחפתי לעוד תקופות. באחד הערבים קראתי על חדלות הפירעון של מלך אנגליה במאה ה־17. זה היה אמור להיות עוד פרט היסטורי קטן, אבל הוא הוביל אותי לשאלה פשוטה: כמה פעמים זה כבר קרה בהיסטוריה? התחלתי לבדוק. ספרד, אנגליה, צרפת, האימפריה העות'מאנית, רוסיה, גרמניה, ארצות הברית, ארגנטינה, יוון, לבנון. כמעט כל מעצמה גדולה בהיסטוריה, בשלב כזה או אחר, הפרה התחייבויות למשקיעים. לפעמים זו הייתה חדלות פירעון רשמית, לפעמים אינפלציה שמחקה את ערך הכסף, ולפעמים ביטול ההתחייבות לזהב או תספורת חוב. ככל שהעמקתי ברשימה הזו, הבנתי שהיא חושפת משהו עמוק לגבי הדרך שבה אנחנו תופסים סיכון. היציבות המודרנית והקושי להכיל שינוי. אנחנו חיים בעולם שבו הכול נראה מסודר. המשכורת נכנסת בזמן, הבנקים פתוחים, המדינה מתפקדת והשווקים נפתחים בכל בוקר. אנחנו מתכננים עשרים ושלושים שנה קדימה, כאילו כך העולם תמיד התנהל. התרבות המערבית המודרנית קידמה ב-100-200 השנים האחרונות תחושה ואולי אשליה שהמצב הקיים תמיד יישאר ככה. אבל כשפותחים ספר היסטוריה, מגלים תמונה אחרת. רוב ההיסטוריה האנושית הייתה רצופה מלחמות, מגפות, הפיכות, משברי חוב ושינויי משטר. היציבות שאנו חווים בעשרות שנים האחרונות היא דווקא החריגה בקנה המידה ההיסטורי. הקשר לימי בין המצרים. הקושי הזה מתחבר ישירות לימים האלה של השנה, ימי בין המצרים. לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו למה כל כך קשה לנו להרגיש באמת את האבל ואת חורבן בית המקדש?? התשובה נעוצה בדיוק באשליה הזו, אנו חיים בעולם שמייצר לנו תחושה שהכול מסביבנו יציב מכדי להשתנות. התורה מחנכת אותנו להפך הגמור: העולם הפיזי הוא לא קבוע, יציבות מוחלטת בטבע היא אשליה, והקדוש ברוך הוא זה שמנהל את העולם. השחרור שבחוסר הוודאות. ההבנה הזו גרמה לי לחשוב שאולי דווקא ההתעסקות ביציבות ובאיך לשמור עליה פוגעת בנו . דווקא כשנשחרר את הניסיון להתגונן מכל תרחיש קיצון היסטורי פשוט נתחיל לזוז. בתקופת מלך אנגליה, גם האנשים העשירים ביותר לא יכלו לחזות או להתגונן מפני ההחלטה שלו שלא להחזיר את החוב. אין שום כלי או גרף שיודעים להעריך סיכון כזה מראש. להבנה הזו יש משמעות כפולה. מצד אחד, היא נותנת לנו פרספקטיבה נכונה וענווה לחיים. מצד שני, היא משחררת אותנו לקבל החלטות ולהעז. הרי אם ננסה להתגונן מכל אירוע קיצון תיאורטי, נשתק את עצמנו ולא נפעל לעולם. בתוך שיקולי ההשקעה היומיומיים, בסיכונים המוחלטים האלה בכלל לא צריך להתחשב. אי אפשר לנהל את מה שלא ניתן למדידה. המטרה אינה לחיות בחרדה שמשהו ישתנה, אלא להפסיק לחפש ודאות מוחלטת במקום שבו היא לא קיימת. לשחרר את הפחד מאירועים שאין לנו יכולת לחזות, ולהתמקד בפעולות האחראיות והיציבות שנמצאות בשליטה שלנו היום כדי לבנות את המחר. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .

נכון מאוד! אי אפשר לזלזל בניהול סיכונים מחושב!! באמת שאם באים לשווק לנו משהו ואנחנו לא מרגישים שיש מספיק שימת לב לנקודה הזאת - אז חובה להתרחק מ'הזדמנויות' כאלו. הנקודה שבאתי לציין היא שככל שלומדים ונחשפים יותר - אפשרויות חדשות נפתחות בפנינו. אגב, למי שמחתן בזמן הקרוב יש אסטרטגיה שונה - אבל חשוב לדעת שתמיד יש מה לעשות!! תשאלו, תתייעצו...

האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

מכירים את ההרגשה הזאת שמחפשים מנהל השקעות בבית השקעות או רוצים למדוד מנהל תיקים בבנק, ופשוט אין לכם דרך לדעת אם הוא באמת טוב? התחושה הזו שחסרה אינדיקציה אמיתית היא לא מקרית. אם גם אתם שאלתם את עצמכם פעם איך אפשר לבחור מנהל השקעות בלי לדעת את איכות ההצלחות שלו לאורך השנים, השינוי שמתכננת הרשות לניירות ערך ממש פותר לכם את הבעיה . קחו למשל שני אנשים שפונים לאותו מנהל השקעות: הראשון מחפש אפיק חיסכון לטווח ארוך של עשר שנים עבור הילדים, והשני צריך את הכסף זמין כבר בעוד שנתיים לקניית דירה. ברור שהתיק של המשקיע הראשון ייראה אחרת לגמרי, ייטול סיכונים שונים ויציג תשואות שונות לחלוטין מזה של השני. ניהול תיקים הוא, במהותו, שירות אישי המותאם לצרכים של כל לקוח. זו בדיוק הסיבה שעד היום רשות ניירות ערך אסרה, כמעט באופן גורף, על מנהלי תיקים לפרסם את התשואות שלהם לציבור. ברשות נהגו בזהירות וחששו שמנהלים יתחילו לרדוף אחרי מספרים כדי לנצח בטבלת תשואות, במקום להתמקד בהרכבת אסטרטגיה שמתאימה ללקוח שיושב מולם. הבעיה שנוצרה . האיסור הגורף הזה יצר גם בעיה בשטח. כשאפשרות הצגת הביצועים חסומה, לציבור אין כמעט דרך להעריך ולמדוד את איכות השירות. מנהלי ההשקעות אינם עומדים למבחן פומבי, והמשקיעים נותרים בערפל. בהיעדר נתונים מפוקחים, חלק מהציבור אף פנה לגורמים לא מורשים שמפרסמים מספרי תשואה ללא פיקוח. טיוטת ההוראה החדשה של רשות ניירות ערך, מבקשת לאפשר לראשונה פרסום של תשואות עבר, אך במסגרת כללים ברורים שנועדו למנוע הטעיה. בין היתר, מנהלי ההשקעות יידרשו להציג ביצועים ברצף של חמש שנים, כדי למנוע הצגה של תקופה קצרה ומקרית. להציג את התוצאה החציונית של כלל הלקוחות במקום לבחור רק את התיקים המוצלחים ביותר. לחלק את הנתונים לפי רמות סיכון שונות. ובייעוץ ובשיווק השקעות לכלול רק תיקים שבהם הלקוחות אכן יישמו את ההמלצות בפועל. מבחינת המשקיע הפרטי, מדובר בשינוי משמעותי. הוא עשוי להעניק כלי השוואה טוב יותר בין מנהלי השקעות ולהוסיף שכבת שקיפות שלא הייתה קיימת עד היום. עם זאת, חשוב לזכור שתשואת עבר היא כלי להערכת עקביות ומקצועיות, אך היא אינה המדד היחיד. בסופו של דבר, תפקידו המרכזי של מנהל ההשקעות הוא לנהל את הסיכון ולהתאים את תיק ההשקעות למטרות, לאופק ההשקעה ולצרכים האישיים של הלקוח ולא רק להשיג את המספר הגבוה ביותר. לדעתי, זהו צעד נכון מצד רשות ניירות ערך. הוא מנסה למצוא איזון בין שני עקרונות חשובים: מצד אחד להעניק לציבור יותר שקיפות וכלי השוואה, ומצד שני למנוע מצב שבו מנהלי השקעות ירדפו אחרי תשואות קצרות טווח על חשבון ניהול סיכונים נכון. תשואת עבר יכולה ללמד הרבה, אבל היא לעולם לא תחליף הבנה של רמת הסיכון, איכות קבלת ההחלטות וההתאמה האישית של תיק ההשקעות למשקיע. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .

@טריידר צודק. אנחנו משנים את העולם אחד אחד.. שינוי מערכתי נשאיר לקב''ה! אם אתה מפריש ואני מפריש והוא מפריש הועלנו לעצמינו והשאר ילמדו מאיתנו בעז''ה. בין השאר בזכות 'בנקל'

@נחמן-רוזנבלום כתב ב"הדרך הקלה לקניה חכמה": השוואת מחירים: השוו מחירים בין מוצרים שונים ובין סופרמרקטים שונים כדי למצוא את המחיר הטוב ביותר. אכן חשוב מאוד להשוות מחירים אולם צריך להיזהר מלרוץ על כל מוצר לסופר אחר כל כניסה שלנו לסופר עלול לגרום לנו לקנות משהו שלא היינו צריכים מה שכן חשוב זה לא להיקבע על סופר מסוים ולא לפקוח עינים ולראות אם יש מקומות יותר זולים

אבל בסוף צריך להחזיר אז השאלה אם יש מקומות שההחזר די דומה לשכירות לגבי הגדלת הכנסה מה לגבי קישורים שיתופיים? אני לא יודע איך זה עובד אבל אם כל אחד יעלה או ישלח אפי' לחשבון שני שלו קישור שיתופי ויזמין משם יכול להיות שזה יעזור (כמובן מי שמזמין באתרים)

@זבדיאל כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?": האמת שאף פעם זה לא 15 שקל זה 25 בעמלות לנבק 15 באשראי כפול 2 10 בטלפון 20 בחשמל 15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת 15 בלעבור חברת גז וכו' וכו' בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש בדוק אצלי ואצל אחרים מסכים איתך לגמרי רק אוסיף ואומר שמניסיוני זה מגיע למאות ואלפי ש''ח לחודש! כן זו האמת!

@משכנתא-בקצב-שלך כתב בבעלי משכנתא? יכולים לחסוך בהוצאות!!: אף אחד לא יודע באמת מה יהיה.

@צמיחה כתב בלכל מי שחושב שאם הוא היה מרויח הרבה אז היה לו פלוס בחשבון: האם זה לא סתירה, להיות במינוס ולא להסתדר עם הכלכלה בתוך המשפחה, ולנסות לסדר את הכלכלה של כל המדינה? אולי תחושת הרווחה היא רק בתוך הבית, ולא ביחס לניהול כספים של מישהו אחר. זו איננה סתירה בהכרח! מפני שבבית יש לנו רגשות, פחדים ותחושות שמפריעות לנו לקבל החלטות נבונות לעיתים. אבל כיו''ר ועדה בכנסת אנחנו יכולים להיות יותר קורקטיים וענייניים ולא להסחף אחרי רגשות (למרות שגם שם ישנם אינטריגות ורגשות, כמובן)

@פלוס כתב ב הפורום הכלכלי – למה הוא נצרך ואיך הוא יכול להועיל לך? : היום יש לנו כבר 275 חברים בפורום הכלכלי – מספר מרשים בהחלט! אבל מה אם כל אחד מאיתנו היה מצרף עוד שניים? הפורום היה כפול ומכופל – ומגיע לכוח וידע הרבה יותר גדול! היום כבר 1260!

@ברכת-ה-תעשיר כרגע אין ליטאים בקרית גת! יש שכונה חדשה שאפשר לשווק בשוק חופשי וככה יהיו ישיבות/ עמותות ועוד שיוכלו להתמודד במכרז, אבל ראש העיר שנבחר רק בזכות החרדים, מתנגד לכך באופן נחרץ! ליותר פרטים כאן https://forum.benakel.org/topic/940/התנכלות-לציבור-החרדי-בקרית-גת-מה-עושים/81 וכאן https://forum.benakel.org/topic/1045/המאבק-על-קרית-גת-מערב-חוזר-לכותרות-כל-הפרטים/19

@עו-ד-נתן-רוזנבלט שים לב כאן אתה יכול לשים חתימה בחינם וגם לא יחסמו אותך בשל פרסום עצמי.

@הקול-השפוי האפשרויות הן לנייד למסלולים סולידים בסיכון מועט, יש מסלול כספי שקלי שהוא אג"ח ממשלתי, אבל לא עשיתי השוואה על כמה שנים לראות אם הוא עדיף על פני קרן כספית, וחוץ מזה שהדמי ניהול בגמל להשקעה גבוהים יותר מהדמי ניהול של קרן כספית.

@הקול-השפוי מעולה! באמת זה סתם עצלנות לפעמים שכותבים כותרת ואין כח להשקיע. אבל שווה לחשוב עוד כמה שניות בשביל שאנשים יבינו במה מדובר.

@רחל-עומסי תודה רבה על התשובה

@ארגון-בנקל מצרף 2 קבצים ריקים לבדיקתכם (פירוט הוצאות מפורט יותר) ‏‏תקציב לחתונה-חתן.xlsx תקציב לחתונה-כלה.xlsx