דילוג לתוכן

כמה עולה מקום בבית כנסת?

צדקה ומעשר כספים
12 7 804 7
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    מעניין לעשות סקר כמה שילמתם למקום בבית כנסת בשלש השנים האחרונות?
    נא לציין עיר מגורים.
    אצלנו הבית כנסת באמצע בניה,
    לפני כמה שנים עשו כינוס ומחרו מקום ב16,000 ש"ח
    אבל עקב עלייה מטורפת במחירי הבנייה, הצליחו לבנות רק את השלד, [הגבאים עשו מעל ומעבר להשתדלות המתבקשת מהם...]
    כעת העלו את המחיר ל32,000 למקום.
    מעניין לדעת מה קורה במקומות אחרים.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    הערה, יש הרבה קהילות שלא שיווקו את זה בכלל כמחיר של מקום, אלא כהשתתפות בבניה גרידא [עם מדרג של השתתפות, כגון זהב כסף וכו'].
    גם צריך לקחת בחשבון את מספר החברים בקהילה, אינו דומה קהילה של 70 אברכים לקהילה של 400 אברכים

  • מעניין לעשות סקר כמה שילמתם למקום בבית כנסת בשלש השנים האחרונות?
    נא לציין עיר מגורים.
    אצלנו הבית כנסת באמצע בניה,
    לפני כמה שנים עשו כינוס ומחרו מקום ב16,000 ש"ח
    אבל עקב עלייה מטורפת במחירי הבנייה, הצליחו לבנות רק את השלד, [הגבאים עשו מעל ומעבר להשתדלות המתבקשת מהם...]
    כעת העלו את המחיר ל32,000 למקום.
    מעניין לדעת מה קורה במקומות אחרים.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @יהודי-גאה
    נראה לי שגם בבית כנסת ליד זה המחיר מראש, לא?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    בלי פרטים
    אצלנו בבית הכנסת, הגבאי נלחם להשיג סכום עצום לבד, כדי להוריד כמה שיותר מהאברכים, אחרי שהשיג למעלה ממליון ש"ח בעצמו! הוא נשבר ועשו קמפיין שהצליח בענק!

  • מעניין לעשות סקר כמה שילמתם למקום בבית כנסת בשלש השנים האחרונות?
    נא לציין עיר מגורים.
    אצלנו הבית כנסת באמצע בניה,
    לפני כמה שנים עשו כינוס ומחרו מקום ב16,000 ש"ח
    אבל עקב עלייה מטורפת במחירי הבנייה, הצליחו לבנות רק את השלד, [הגבאים עשו מעל ומעבר להשתדלות המתבקשת מהם...]
    כעת העלו את המחיר ל32,000 למקום.
    מעניין לדעת מה קורה במקומות אחרים.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    @יהודי-גאה כתב בכמה עולה מקום בבית כנסת?:

    מעניין לדעת מה קורה במקומות אחרים.

    @המבקר כתב בכמה עולה מקום בבית כנסת?:

    גם צריך לקחת בחשבון את מספר החברים בקהילה, אינו דומה קהילה של 70 אברכים לקהילה של 400 אברכים

    בד"כ אין ביכנ"ס "חדש" של 400 אברכים אלא יותר לכיוון של 100-200
    ומידיעה אישית לבנות ביכנ"ס עולה הרבה יותר גם מ 32000 פר אברך (אינו דומה בניה שמיועדת ל100 ממיועדת ל200)
    מה גם שבד"כ הסכום הנ"ל נפרס להרבה שנים שבזמן הזה חוץ מהבניה יש עלויות על הביכנ"ס הזמני והוצאות שוטפות של למעלה מ 10000 ש"ח כל חודש

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    יהודים יקרים תודה על המענה!!!
    באמת אין ספק ש-32,000 שח אינו מספיק מקהילה של 100- 200 אברכים,
    ולכן פניתי באשכול הזה לשמוע על מחירים אחרים, ובעיקר רעיונות אחרים איך מכניסים לבית הכנסת עוד הכנסות,
    גם אצלנו נסעו לחו"ל וכדו' ולא עזר.
    השאלה היא מה עוד אפר לעשות?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי השומר
    #7

    כאחד שחושב על פתרונות לכל מיני בעיות גם שקשורות לכלל שברתי את הראש כמה פעמים מה עושים ואני רוצה להציע רעיון שמתאים לרוח הפורום ובטח יזעיק עלי תגובות שונות ומשונות, אז מראש אומר אין פה דרך סלולה אלא גרעין של רעיון דבר ראשון בא נשאל מה עשו לפני 30 ולמעלה מזה שנים ונראה לי שמי שקצת מתבונן לא כל קהילה שנתגבשה רצה לבנות בשנתים שלוש הראשונות בנין על שלל אגפיו, נכון שהסכומים שונים והעלויות גבוהות יותר וכן לפעמים אפשר לפספס את ההקצאה, אבל לא צריך להיות גרידים מותר לשהות עשור ואף יותר במבנה ארעי עד שהתרומות וההוראות קבע מצטברים לסכום גדול ,נוסעים לחול פעם פעמים בשנה חושבים איך קהילה יכול ליצר הכנסה ביחד, ואני מגיע לדובדבן גם לשלב השקעה של הכסף בשוק ההון כמובן בצורה יותר מגודרת מסתם מדדים וכמובן תוך פיקוח מקצוע רציני וחיצוני. בהצלחה לכל צעירי האברכים שבדורנו שכמעט כל קהילה חדשה מדהימה אותי במרץ שלה לכל דבר שבקדושה.

  • כאחד שחושב על פתרונות לכל מיני בעיות גם שקשורות לכלל שברתי את הראש כמה פעמים מה עושים ואני רוצה להציע רעיון שמתאים לרוח הפורום ובטח יזעיק עלי תגובות שונות ומשונות, אז מראש אומר אין פה דרך סלולה אלא גרעין של רעיון דבר ראשון בא נשאל מה עשו לפני 30 ולמעלה מזה שנים ונראה לי שמי שקצת מתבונן לא כל קהילה שנתגבשה רצה לבנות בשנתים שלוש הראשונות בנין על שלל אגפיו, נכון שהסכומים שונים והעלויות גבוהות יותר וכן לפעמים אפשר לפספס את ההקצאה, אבל לא צריך להיות גרידים מותר לשהות עשור ואף יותר במבנה ארעי עד שהתרומות וההוראות קבע מצטברים לסכום גדול ,נוסעים לחול פעם פעמים בשנה חושבים איך קהילה יכול ליצר הכנסה ביחד, ואני מגיע לדובדבן גם לשלב השקעה של הכסף בשוק ההון כמובן בצורה יותר מגודרת מסתם מדדים וכמובן תוך פיקוח מקצוע רציני וחיצוני. בהצלחה לכל צעירי האברכים שבדורנו שכמעט כל קהילה חדשה מדהימה אותי במרץ שלה לכל דבר שבקדושה.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @השומר כתב בכמה עולה מקום בבית כנסת?:

    מותר לשהות עשור ואף יותר במבנה ארעי עד שהתרומות וההוראות קבע מצטברים לסכום גדול ,

    מנסיוני הדל
    הציבור תורם קצת פחות ממה שצריך וודאי שלא יותר בשביל שיצטבר סכום לבנין מה גם שתמיד יש מה לשפץ ולשכלל כך שכל שקל "מיותר" מוצא מיד את מקומו

    @השומר כתב בכמה עולה מקום בבית כנסת?:

    נוסעים לחול פעם פעמים בשנה חושבים איך קהילה יכול ליצר הכנסה ביחד,

    צריך להיות גבאי סופר מסור בשביל לנסוע לחו"ל (התפקיד בד"כ מביא יותר תביעות וכו' מכבוד)
    ולגבי הכנסה זה יכול לבוא יחד עם אולם שזה חלק מהבניין ולכן הרבה בתי כנסת עוד לפני שגומרים לבנות את הבימ"ד בונים את האולם

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    יש כל מיני אופציות כמו להעביר את הקהילה חברת חשמל טלפון קופ"ח וכדו' דברים שיותר קל לציבור לתרום, ויש להם יותר ערך כשזה ציבורי.

  • יש כל מיני אופציות כמו להעביר את הקהילה חברת חשמל טלפון קופ"ח וכדו' דברים שיותר קל לציבור לתרום, ויש להם יותר ערך כשזה ציבורי.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    @אבי-ר.
    ביחס לבנין שדובר זה בערך כמו לומר לעשות סיבוב ב"ויברך דוד"
    (ואני לא מזלזל) אבל זה הרבה מאוד אנרגיה בלדבר עם אנשים וכו' (וכ"ש בקופת חולים שכ"א יש לו את הרופא שרק עליו הוא סומך וכדו')
    לענ"ד היחס "אנרגיה - תוצאה" לא מצדיק

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    לא צריך לריב ע"ז עם הציבור, מספיק שיהיה חלק שיעשו את זה בקלות ולתועלת הציבור, ופרוטה לפרוטה מצטרפת.

    (ומה עדיף לדרוש מהציבור 32,000 למקום??)

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי השומר
    #12

    סתם הערה שקשורה לנושא דיברתי לפני שנתים עם רב חשוב של אחד השכונות בירושלים שחתם על מכתב לאחד הקהילות על הזכות של לתרום לבנית בית כנסת וכו.. שהוא חושב שזה נצרך אבל בסוף כשאברכים מסיטים חלק ניכר מהמעשרות שלהם להוראת קבע גדולות זה יבוא על חשבון הקופת צדקה והוא צריך להתישב בדבר איך לאזן ולכלכל את המטרות.

נושאים מוצעים


  • תוקף לתב"ע

    נדל"ן ומשכנתאות נדלן דיור בניה שיפוצים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    140 צפיות
    ה
    אין לזה תאריך תפוגה בוודאות אלא אם כן שינו אותו אבל לא מצאתי מקור מפורש תבדוק במראה מקום הזה 1. חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965סעיף 119 לחוק (תקופת תוקפה של תוכנית): החוק קובע כי תוכנית נכנסת לתוקף 15 ימים מיום פרסום ההודעה על אישורה ברשומות. החוק אינו נוקב במועד פקיעה לתוכנית, ומכאן שהתוקף הוא קבוע ומתמשך.סעיף 81 לחוק (שינוי תוכנית, התלייתה וביטולה): סעיף זה מדגיש כי כדי לשנות, להתלות או לבטל תוכנית קיימת (או שינוי תב"ע שאושר), מוסד תכנוני חייב ליצור ולהפקיד תוכנית חדשה לחלוטין. כלומר, ללא אקט תכנוני אקטיבי חדש – השינוי הקודם נשאר שריר וקיים לעד.2. פסיקת בית המשפט העליוןבפסק הדין המנחה ע"א 8265/03 (שמואל דקלו נגד ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב), הגדיר בית המשפט העליון את אופיין של תוכניות בניין עיר:"תוכנית מתאר היא בגדר דין... ככל חקיקת משנה, היא נהנית מחזקת התקינות ומתוקף מחייב כל עוד לא שונתה או בוטלה כדין על ידי מוסד התכנון המוסמך."3. חריג יחיד לבדיקה (שלב המימוש)לעיתים רחוקות, ועדות תכנון כוללות בתוך הוראות התוכנית עצמה (בתקנון) סעיף פקיעה מותנה, לפיו אם לא יוצא היתר בנייה תוך X שנים, הוועדה רשאית ליזום תוכנית לביטול הזכויות. יחד עם זאת, גם במצב כזה, התוכנית אינה פוקעת אוטומטית, אלא מחייבת את הוועדה לנהל הליך שלם של אישור תוכנית מבטלת חדשה.אם ברצונך לוודא ששינוי ספציפי עדיין שריר וקיים, מומלץ לעיין בתקנון התוכנית הספציפית באמצעות מערכת איתור תוכניות של רשות מקרקעי ישראל.
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    246 צפיות
    מונטיפיורימ
    נשלח למערכת: בשו"ת מהר"י בן לב ח"ג סימן מז דן בנושא של פטור תלמידי חכמים מתשלומי מיסים, והביא בשם בעל התרומת הדשן שתלמיד חכם שעובד לפרנסתו ג"כ פטור ממיסים, בתנאי שאינו עובד יותר מהשיעור הנצרך לו לפרנסתו. והמהריב"ל כתב עליו וזה לשונו: שהרב הנזכר הפריז על מדותיו וכתב דאצטריך דלא להוי ההוא תלמיד חכם מתעסק בסחורה אלא כדי חייו לבד וכתב וז"ל ואם לחשך אדם לומר דהאידנא הכל מיקרי כדי חייו כל מה שעוסק תדיר להרויח כמו שמפרש ר"ת בפרק איזהו נשך דמהאי טעמ' שרי האידנא רבית דגוי ואפילו ביותר מכדי פרנסתו אמור לו טעמא מאי שרי ר"ת משום דאין קצבה למשא מלך ושרים וכיון דבעי האי ת"ח להיות פטור מכל מיני מסים ותשחורת אם כן לא אצטריך ליה להרויח אלא כדי פרנסתו ע"כ, ואני אומ' דאף על גב דלית ליה לת"ח משא מלך ושרים מטעמ' אחריתי אפשר למימר כל מה שישתדל להרויח הוא כדי פרנסתו להשיא בנותיו לפי כבודו דהאידנא נתרבו הנדוניות וכל זמן שתורתו קבע ועסקו עראי וכשהו' נפנה מעסקיו בדרך עראי מיד הוא חוזר לתלמודו וכו'
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    247 צפיות
    מ
    האדריכלית הגב' "י. שטיינקולר" y0548431621@gmail.com מנצלת היטב את השטח ומעצבת מאוד יפה גם מבחינת תאורה ניקוז חלונות ממש בנתה לנו דירה יפה. העירה הערות הלכתיות שמקובלות בעיר בנושאים תכנוניים. גם בנושאי סוכה ועוד
  • השתדלות לגדל ולחתן ילדים

    השתדלות תפילת השלה השתדלות
    1
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    249 צפיות
    ד
    תזכורת תפילת השל"ה ערב ר"ח סיון [image: 42ecc17e-0a88-48cf-a767-dd4b0b619cec-image.png]
  • יש כבר כסף!!! צריך עוד?

    השתדלות השתדלות
    12
    3 הצבעות
    12 פוסטים
    873 צפיות
    ש
    @יהודי-גאה ישנם כאלו שאצלם העבודה היא אילוץ ובעיקרון הם רוצים שהאישה תהיה עקרת בית, רק שיוצאים לפרנס מתוך חובת ההשתדלות, וע"ז הייתה השאלה האם זה בגדר חובת השתדלות גם כעת.