דילוג לתוכן

כמה עולה מקום בבית כנסת?

צדקה ומעשר כספים
12 7 432 7
  • מעניין לעשות סקר כמה שילמתם למקום בבית כנסת בשלש השנים האחרונות?
    נא לציין עיר מגורים.
    אצלנו הבית כנסת באמצע בניה,
    לפני כמה שנים עשו כינוס ומחרו מקום ב16,000 ש"ח
    אבל עקב עלייה מטורפת במחירי הבנייה, הצליחו לבנות רק את השלד, [הגבאים עשו מעל ומעבר להשתדלות המתבקשת מהם...]
    כעת העלו את המחיר ל32,000 למקום.
    מעניין לדעת מה קורה במקומות אחרים.

  • הערה, יש הרבה קהילות שלא שיווקו את זה בכלל כמחיר של מקום, אלא כהשתתפות בבניה גרידא [עם מדרג של השתתפות, כגון זהב כסף וכו'].
    גם צריך לקחת בחשבון את מספר החברים בקהילה, אינו דומה קהילה של 70 אברכים לקהילה של 400 אברכים

  • מעניין לעשות סקר כמה שילמתם למקום בבית כנסת בשלש השנים האחרונות?
    נא לציין עיר מגורים.
    אצלנו הבית כנסת באמצע בניה,
    לפני כמה שנים עשו כינוס ומחרו מקום ב16,000 ש"ח
    אבל עקב עלייה מטורפת במחירי הבנייה, הצליחו לבנות רק את השלד, [הגבאים עשו מעל ומעבר להשתדלות המתבקשת מהם...]
    כעת העלו את המחיר ל32,000 למקום.
    מעניין לדעת מה קורה במקומות אחרים.

    @יהודי-גאה
    נראה לי שגם בבית כנסת ליד זה המחיר מראש, לא?

  • בלי פרטים
    אצלנו בבית הכנסת, הגבאי נלחם להשיג סכום עצום לבד, כדי להוריד כמה שיותר מהאברכים, אחרי שהשיג למעלה ממליון ש"ח בעצמו! הוא נשבר ועשו קמפיין שהצליח בענק!

  • מעניין לעשות סקר כמה שילמתם למקום בבית כנסת בשלש השנים האחרונות?
    נא לציין עיר מגורים.
    אצלנו הבית כנסת באמצע בניה,
    לפני כמה שנים עשו כינוס ומחרו מקום ב16,000 ש"ח
    אבל עקב עלייה מטורפת במחירי הבנייה, הצליחו לבנות רק את השלד, [הגבאים עשו מעל ומעבר להשתדלות המתבקשת מהם...]
    כעת העלו את המחיר ל32,000 למקום.
    מעניין לדעת מה קורה במקומות אחרים.

    @יהודי-גאה כתב בכמה עולה מקום בבית כנסת?:

    מעניין לדעת מה קורה במקומות אחרים.

    @המבקר כתב בכמה עולה מקום בבית כנסת?:

    גם צריך לקחת בחשבון את מספר החברים בקהילה, אינו דומה קהילה של 70 אברכים לקהילה של 400 אברכים

    בד"כ אין ביכנ"ס "חדש" של 400 אברכים אלא יותר לכיוון של 100-200
    ומידיעה אישית לבנות ביכנ"ס עולה הרבה יותר גם מ 32000 פר אברך (אינו דומה בניה שמיועדת ל100 ממיועדת ל200)
    מה גם שבד"כ הסכום הנ"ל נפרס להרבה שנים שבזמן הזה חוץ מהבניה יש עלויות על הביכנ"ס הזמני והוצאות שוטפות של למעלה מ 10000 ש"ח כל חודש

  • יהודים יקרים תודה על המענה!!!
    באמת אין ספק ש-32,000 שח אינו מספיק מקהילה של 100- 200 אברכים,
    ולכן פניתי באשכול הזה לשמוע על מחירים אחרים, ובעיקר רעיונות אחרים איך מכניסים לבית הכנסת עוד הכנסות,
    גם אצלנו נסעו לחו"ל וכדו' ולא עזר.
    השאלה היא מה עוד אפר לעשות?

  • כאחד שחושב על פתרונות לכל מיני בעיות גם שקשורות לכלל שברתי את הראש כמה פעמים מה עושים ואני רוצה להציע רעיון שמתאים לרוח הפורום ובטח יזעיק עלי תגובות שונות ומשונות, אז מראש אומר אין פה דרך סלולה אלא גרעין של רעיון דבר ראשון בא נשאל מה עשו לפני 30 ולמעלה מזה שנים ונראה לי שמי שקצת מתבונן לא כל קהילה שנתגבשה רצה לבנות בשנתים שלוש הראשונות בנין על שלל אגפיו, נכון שהסכומים שונים והעלויות גבוהות יותר וכן לפעמים אפשר לפספס את ההקצאה, אבל לא צריך להיות גרידים מותר לשהות עשור ואף יותר במבנה ארעי עד שהתרומות וההוראות קבע מצטברים לסכום גדול ,נוסעים לחול פעם פעמים בשנה חושבים איך קהילה יכול ליצר הכנסה ביחד, ואני מגיע לדובדבן גם לשלב השקעה של הכסף בשוק ההון כמובן בצורה יותר מגודרת מסתם מדדים וכמובן תוך פיקוח מקצוע רציני וחיצוני. בהצלחה לכל צעירי האברכים שבדורנו שכמעט כל קהילה חדשה מדהימה אותי במרץ שלה לכל דבר שבקדושה.

  • כאחד שחושב על פתרונות לכל מיני בעיות גם שקשורות לכלל שברתי את הראש כמה פעמים מה עושים ואני רוצה להציע רעיון שמתאים לרוח הפורום ובטח יזעיק עלי תגובות שונות ומשונות, אז מראש אומר אין פה דרך סלולה אלא גרעין של רעיון דבר ראשון בא נשאל מה עשו לפני 30 ולמעלה מזה שנים ונראה לי שמי שקצת מתבונן לא כל קהילה שנתגבשה רצה לבנות בשנתים שלוש הראשונות בנין על שלל אגפיו, נכון שהסכומים שונים והעלויות גבוהות יותר וכן לפעמים אפשר לפספס את ההקצאה, אבל לא צריך להיות גרידים מותר לשהות עשור ואף יותר במבנה ארעי עד שהתרומות וההוראות קבע מצטברים לסכום גדול ,נוסעים לחול פעם פעמים בשנה חושבים איך קהילה יכול ליצר הכנסה ביחד, ואני מגיע לדובדבן גם לשלב השקעה של הכסף בשוק ההון כמובן בצורה יותר מגודרת מסתם מדדים וכמובן תוך פיקוח מקצוע רציני וחיצוני. בהצלחה לכל צעירי האברכים שבדורנו שכמעט כל קהילה חדשה מדהימה אותי במרץ שלה לכל דבר שבקדושה.

    @השומר כתב בכמה עולה מקום בבית כנסת?:

    מותר לשהות עשור ואף יותר במבנה ארעי עד שהתרומות וההוראות קבע מצטברים לסכום גדול ,

    מנסיוני הדל
    הציבור תורם קצת פחות ממה שצריך וודאי שלא יותר בשביל שיצטבר סכום לבנין מה גם שתמיד יש מה לשפץ ולשכלל כך שכל שקל "מיותר" מוצא מיד את מקומו

    @השומר כתב בכמה עולה מקום בבית כנסת?:

    נוסעים לחול פעם פעמים בשנה חושבים איך קהילה יכול ליצר הכנסה ביחד,

    צריך להיות גבאי סופר מסור בשביל לנסוע לחו"ל (התפקיד בד"כ מביא יותר תביעות וכו' מכבוד)
    ולגבי הכנסה זה יכול לבוא יחד עם אולם שזה חלק מהבניין ולכן הרבה בתי כנסת עוד לפני שגומרים לבנות את הבימ"ד בונים את האולם

  • יש כל מיני אופציות כמו להעביר את הקהילה חברת חשמל טלפון קופ"ח וכדו' דברים שיותר קל לציבור לתרום, ויש להם יותר ערך כשזה ציבורי.

  • יש כל מיני אופציות כמו להעביר את הקהילה חברת חשמל טלפון קופ"ח וכדו' דברים שיותר קל לציבור לתרום, ויש להם יותר ערך כשזה ציבורי.

    @אבי-ר.
    ביחס לבנין שדובר זה בערך כמו לומר לעשות סיבוב ב"ויברך דוד"
    (ואני לא מזלזל) אבל זה הרבה מאוד אנרגיה בלדבר עם אנשים וכו' (וכ"ש בקופת חולים שכ"א יש לו את הרופא שרק עליו הוא סומך וכדו')
    לענ"ד היחס "אנרגיה - תוצאה" לא מצדיק

  • לא צריך לריב ע"ז עם הציבור, מספיק שיהיה חלק שיעשו את זה בקלות ולתועלת הציבור, ופרוטה לפרוטה מצטרפת.

    (ומה עדיף לדרוש מהציבור 32,000 למקום??)

  • סתם הערה שקשורה לנושא דיברתי לפני שנתים עם רב חשוב של אחד השכונות בירושלים שחתם על מכתב לאחד הקהילות על הזכות של לתרום לבנית בית כנסת וכו.. שהוא חושב שזה נצרך אבל בסוף כשאברכים מסיטים חלק ניכר מהמעשרות שלהם להוראת קבע גדולות זה יבוא על חשבון הקופת צדקה והוא צריך להתישב בדבר איך לאזן ולכלכל את המטרות.

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    166 צפיות
    moshe39M
    שלום וברכה קוראים לי משה, ואני הנדסאי חשמל הרשום בלשכת ההנדסאים, ואני מתמחה בתכנון חשמל לבתי כנסת ומוסדות ומקוואות. מנהלי מוסדות וגבאי קהילות, אם אתם לפני בניה או שיפוץ רציני חשוב שתדעו כשמדובר במבנה ציבורי, מערכת החשמל היא לא רק עניין טכני – היא הבסיס לבטיחות הקהילה ולתפקוד השוטף של המוסד. תכנון לקוי עלול להוביל להפסקות חשמל ברגעים הכי פחות מתאימים, להוצאות אנרגיה מופרזות ולסיכונים מיותרים. יעוץ ותכנון חשמל שאני מציע כולל אפיון ותכנון מערכת החשמל: הגדרת צרכים מדויקת וקביעת גודל החיבור הדרוש מול חברת החשמל (חוסך עלויות של "חיבור יתר" או תקלות של "חיבור חסר"). תוכניות עבודה: הכנת תוכניות חשמל קפדניות לחשמלאי המבצע. ליווי ייצור לוחות חשמל: בדיקה ואישור תוכניות לוחות חשמל מול היצרן, לוודא התאמה מלאה לדרישות התכנון ולתקני הבטיחות. אוטומציה חכמה מותאמת אישית: (אופציונלי) תכנון מערכות חשמל חכם המסתנכרנות עם לוח השנה העברי – פתרון מושלם לניהול אוטומטי של תאורה ומיזוג בהתאם לזמני היום והשנה במוסד. מערכות חשמל כשר לשבת: הבנת צרכי אפשרויות שילוב של גנרטור מצברים פאנלים סולאריים. הכרת צרכי והפתרונות הייחודים של בתי כנסת וישיבות מבפנים. לרגל השיווק בפורום מחירים מוזלים. לפרטים וליצירת קשר moshep3911@gmail.com
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    149 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    בתרפ״ו, הסוכה נבנתה מקרשים פשוטים, סכך ירוק מהשדות וקישוטים שגזרו הילדים מנייר צבעוני. האיש מתרפ״ו עבד קשה מהזריחה ועד השקיעה, וכשהגיע החג – ישב עם משפחתו בסוכה רעועה, אכל פת חמה ושר זמירות, והרגיש מלך. בתשפ״ו, הטלפון לא מפסיק לצלצל: שלום וברכה, מדבר כספא מבנק כסף קל… מגיעה לך הלוואה לחג עם ריבית חגיגה! האיש מתשפ״ו מחייך, מוציא עוד כרטיס אשראי מהארנק, וממהר לקנות תאורת לד נוצצת, סט כלים חדש ובדים מהודרים לדפנות. האיש מתרפ״ו מרים גבה: תגיד, מה כל זה? אצלנו הסוכה הייתה פשוטה, והלב היה שמח. אתה רוצה שמחת בית השואבה או שישאב ממך כל השמחה? האיש מתשפ״ו עונה בביטחון: יהיה בסדר… סמוך על סמוך… תמיד יש עוד הלוואה שתכסה את הקודמת. האיש מתרפ״ו מהנהן: בסוכות אנחנו זוכרים שהכל ארעי – גם הבית, גם הכסף. מי שחי על חובות – חי תמיד בסוכה מתנדנדת. ואתה יודע מה? מי שרוצה להגיע לפסח בלי קריסה, צריך להתחיל עכשיו." האיש מתשפ״ו מתבלבל: עכשיו? אבל פסח עוד חצי שנה… האיש מתרפ״ו מחייך: כן, עכשיו. תשים בצד כל חודש סכום קטן – עד פסח זה נהיה הרבה. תכתוב רשימה סגורה, אל תרדוף אחרי אשראי, ותחפש שמחה בפשטות. ואז מוסיף בקול תקיף יותר: אל תטעה – אנחנו לא בתרפ״ו. אתה חי בתשפ״ו, וזה בסדר. תחיה עם הנוחות, השפע והברכה, עם מה שיש היום. אבל תחיה מהכנסות שלך – לא מהחובות שלך. זו כל התורה. האיש מתשפ״ו שותק רגע, מביט בסוכתו המפוארת ובחשבונות המתרבים, ומבין: האור הגדול ביותר בסוכה לא בא מהפנסים החשמליים – אלא מהשקט שבלב, כשחיים מתוכנן ונכון. טיפים כלכליים מסוכות עד פסח קופה קטנה לפסח – להפריש כבר עכשיו סכום בכל חודש. עד פסח זה מצטבר לאלפי שקלים. לחיות מהכנסות, לא מהלוואות – אם אין כסף זמין, לא קונים. כרטיס אשראי זה לא הכנסה. רשימת קניות סגורה – לכתוב מראש מה חייבים לחג ולעמוד בזה. בלי עוד משהו קטן. ביטול סמוך על סמוך – אל תבנה על הלוואה שתכסה הלוואה. כל הוצאה – רק מתוך מה שנכנס. התחלה קטנה עכשיו = רווח גדול אחר כך – כל שקל שנחסך היום מונע ריבית ודאגות יקרות מחר.
  • 2 הצבעות
    12 פוסטים
    1k צפיות
    הקול השפויה
    @רק-לא-סנופי כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א: @הקול-השפוי כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א: לא ברור מה אתה מתכוון לומר. ברור מאוד. בנקל רוצים לומר- השקעה פסיבית זה לא בגדר "מסחר"! ולכן זה לא סתירה ללימוד! [לשכנע את אותם שרואים במסחר סתירה ללימוד או לאמונה] ר' דב אומר- זה כן מסחר! ואעפ"כ זה לא סתירה ללימוד..... כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א: בדורות האחרונים נתקבל בעולם התורה מנהג הכוללים, בהנהגת גדולי ישראל. סיבותיו וטעמיו של מנהג זה נידונו רבות ואין כאן המקום להרחיב, אך עיקרו – לאפשר לאברך לשקוד על תלמודו, בעוד שהפרנסה תגיע ממקורות אחרים, בין אם מהאשה ובין אם ממקורות אחרים. מנהג זה גרם לרבים לחשוב כי אין צורך עוד בהשתדלות כללית לפרנסה, וכביכול הוסרה מאיתנו קללת "בזיעת אפיך תאכל לחם". ועל זה אמר מרן הגרד"ל שזה טעות- גדו"י לאורך כל הדורות השקיעו ועבדו ומזה אנו למדים שא"א לסמוך על הנס. וכל מה שאנו סומכים על הנס הוא רק במה שמפריע למעלת הבן תורה.
  • 9 הצבעות
    4 פוסטים
    825 צפיות
    ד
    @שמואל כתב ברבנו הגדול הגרמ"ה שליט"א בענין ההשתדלות הראויה לחתונות הילדים: @מונטיפיורי רק לציין, אין שום התייחסות לנושא של מעשרות. הוא ראש ישיבה הוא לא פוסק והשואל גם לא שאל על המעשרות
  • הסופגניה, המחיר והפתרון

    הועבר כלכלת המשפחה צרכנות מאמרים
    1
    1 הצבעות
    1 פוסטים
    252 צפיות
    ניסן עציונינ
    חג החנוכה מתקרב, והררי הסופגניות מתחילות להערם בחנויות, בריבה, ובשלל צורות ורעיונות שלא שערום אבותינו, הבעיה מתחילה כשבודקים את המחירים, עליהם לא רק אבותינו שמעו, אלא גם אנחנו לא, 6 שקל לסופגניה קלאסית, זה מחיר עושק, אבל זה המחיר המקובל היום בכלל המאפיות. מי שמחובר פה לקבוצה יודע שהאינפלציה השנתית מייקרת את המחירים כל הזמן, ולמעשה אין מחיר שנשאר כמו לפני שנה, מי שעוקב אחרי הקבוצה יודע גם שעד סוף חנוכה הגיוני שהמחירים יעלו עוד, עם עליית המע"מ שתכנס לתוקפה עם תחילת השנה הלועזית הבאה, בסוף חנוכה. הסופגניה, היא מוצר חד שנתי, אחת לשנה היא נרכשת בתקופה מסוימת, מה שצורב בזכרון את המחירים שלה, למעשה אם נשווה את עליית המחירים של הלביבות או הלאטקעס אם תרצו, נופתע לגלות שגם שם מוצר פשוט כמו תפוח אדמה כמעט ריבע את מחירו, מה שיקר גם את המוצר החביב והמוכר הזה, כלומר באחוזים, הלביבות התייקרו יותר מהסופגניות, רק שתפוחי אדמה נרכשים כל השנה, מה שמשכיח מאיתנו את המחיר שגולם על אותו החומר בדיוק לפני שנה. מה עושים? אם תבדקו, תופתעו לגלות שרוב הסופגניות ברוב המאפיות עשויות מאותו הבצק, שתי מאפיות גדולות שמספקות את הסופגניות לחנויות, ככה שההבדל בין סופגניה שנרכשת בחנות מהודרת ואופנתית, לבין זו שתרכש בחנות ישנה ומטונפת, לא תהיה בטעם, אלא באסתטיקה ובתחושה, לכו לרשתות הענק שמחזיקות מאפיה, תקנו שם, זה תמיד יהיה זול יותר, באותה איכות בדיוק.