"תפסיקו להמר על הדולר: מטבע הוא כלי עבודה, ולא מכשיר השקעה."
שוק ההון והשקעות
4
פוסטים
3
כותבים
115
צפיות
3
עוקבים
-
כשאנשים רואים את השקל מתחזק מול הדולר, רבים מיד חושבים שזה סימן להצלחה. הדולר זול יותר, קניות מחו"ל משתלמות יותר, חופשות מעבר לים נראות נגישות יותר, ויש תחושה שהמטבע המקומי “מנצח”. אבל זו הסתכלות שטחית. מטבע לא נועד לנצח, והוא גם לא נועד להיות השקעה.
המטרה האמיתית של מטבע היא להיות יציב.מטבע הוא כלי העבודה של המשק. עסקים צריכים לדעת באיזה שער יוכלו לקנות חומרי גלם בעוד כמה חודשים, יצואנים צריכים לדעת כמה שקלים יקבלו על מכירות בדולרים, ומשקי בית צריכים לדעת אם מחירי הדלק, האלקטרוניקה או המזון המיובא יישארו סבירים. כששער המטבע קופץ בחדות למעלה או למטה, כולם מתקשים לתכנן.
ניקח לדוגמה חברה ישראלית שמוכרת שירותי תוכנה בארה"ב במיליון דולר בשנה. אם שער הדולר הוא 3.80 שקלים, ההכנסה שלה היא 3.8 מיליון שקל. אם השקל מתחזק במהירות והדולר יורד ל־3.40, אותה מכירה בדיוק שווה רק 3.4 מיליון שקל. בלי שמכרה פחות ובלי שניהלה את העסק פחות טוב, נחתכה לה ההכנסה בשקלים.
לכן מטבע חזק מדי פוגע ביצואנים, בהייטק ובחברות שמוכרות לעולם.וזו נקודה חשובה במיוחד בישראל. הכלכלה הישראלית נשענת במידה רבה על יצוא הייטק, שירותים עסקיים, תעשייה מתקדמת, תרופות ופתרונות טכנולוגיים.
ישראל היא הרבה יותר כלכלת יצוא מאשר כלכלת יבוא. לכן שקל שמתחזק יותר מדי זמן עלול לפגוע באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק.מן הצד השני, גם שקל חלש מדי יוצר בעיה.
כאשר הדולר מזנק, היבוא מתייקר: דלק, מכוניות, אלקטרוניקה, חומרי גלם ומוצרים רבים נוספים.
ההתייקרויות האלו מזינות אינפלציה.
כאשר האינפלציה עולה, בנק ישראל עלול להידרש להעלות ריבית כדי לקרר את המשק ולהחזיר את המחירים לשליטה. כלומר, חולשה במטבע עלולה להגיע בסוף גם לכיס של כל אזרח דרך יוקר מחיה גבוה יותר וריבית גבוהה יותר.לכן אין באמת שער “מושלם”. שקל חזק מדי פוגע ביצוא. שקל חלש מדי מעלה מחירים ועלול לגרור העלאות ריבית. המטרה של בנק מרכזי אינה מטבע חזק ככל האפשר, אלא מטבע יציב ככל האפשר.
הרגישות הזו נראית גם באירועים גדולים במשק. כאשר מוביליי נמכרה בעסקת ענק, תשלומי המסים הוסדרו בדולרים כדי למנוע המרה מסיבית לשקלים שהייתה עלולה לחזק את המטבע במהירות. גם עסקת וויז שכולנו שמענו עליה לאחרונה שהיא חברת שירותי סייבר ישראלית ככל הנראה תמוסה בדולר מכיוון שהמדינה מבינה שעסקאות גדולות והזרמת סכומי עתק למשק עלולות להשפיע על שער החליפין ולחזק עוד יותר את השקל.
אפשר לראות את הצד השני בעולם. ביפן, היחלשות חדה של הין בשנים האחרונות לא נחשבה הישג, אלא סימן ללחצים כלכליים, לפערי ריבית ולמדיניות חריגה. מטבע שנחלש בחדות הוא לרוב תוצאה של בעיה, לא הצלחה.
לכן גם למשקיע הפרטי חשוב להבין: דולר הוא לא מניה. הוא לא מייצר רווחים, לא מחלק דיבידנד ולא יוצר ערך.
אפשר לדון אם נכון להחזיק מט"ח לצורך פיזור או גידור השקעות, אבל “להשקיע במטבע” מתוך מחשבה שהוא יעלה לאורך זמן, מתעלם מהעובדה שמטבע נועד קודם כול לשרת את הכלכלה.
דוד בן זיקרי יועץ משכנתאות | מלווה משקיעים בשוק ההון | מרצה בארגון תבונה📩 a053311311@gmail.com
-
כשאנשים רואים את השקל מתחזק מול הדולר, רבים מיד חושבים שזה סימן להצלחה. הדולר זול יותר, קניות מחו"ל משתלמות יותר, חופשות מעבר לים נראות נגישות יותר, ויש תחושה שהמטבע המקומי “מנצח”. אבל זו הסתכלות שטחית. מטבע לא נועד לנצח, והוא גם לא נועד להיות השקעה.
המטרה האמיתית של מטבע היא להיות יציב.מטבע הוא כלי העבודה של המשק. עסקים צריכים לדעת באיזה שער יוכלו לקנות חומרי גלם בעוד כמה חודשים, יצואנים צריכים לדעת כמה שקלים יקבלו על מכירות בדולרים, ומשקי בית צריכים לדעת אם מחירי הדלק, האלקטרוניקה או המזון המיובא יישארו סבירים. כששער המטבע קופץ בחדות למעלה או למטה, כולם מתקשים לתכנן.
ניקח לדוגמה חברה ישראלית שמוכרת שירותי תוכנה בארה"ב במיליון דולר בשנה. אם שער הדולר הוא 3.80 שקלים, ההכנסה שלה היא 3.8 מיליון שקל. אם השקל מתחזק במהירות והדולר יורד ל־3.40, אותה מכירה בדיוק שווה רק 3.4 מיליון שקל. בלי שמכרה פחות ובלי שניהלה את העסק פחות טוב, נחתכה לה ההכנסה בשקלים.
לכן מטבע חזק מדי פוגע ביצואנים, בהייטק ובחברות שמוכרות לעולם.וזו נקודה חשובה במיוחד בישראל. הכלכלה הישראלית נשענת במידה רבה על יצוא הייטק, שירותים עסקיים, תעשייה מתקדמת, תרופות ופתרונות טכנולוגיים.
ישראל היא הרבה יותר כלכלת יצוא מאשר כלכלת יבוא. לכן שקל שמתחזק יותר מדי זמן עלול לפגוע באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק.מן הצד השני, גם שקל חלש מדי יוצר בעיה.
כאשר הדולר מזנק, היבוא מתייקר: דלק, מכוניות, אלקטרוניקה, חומרי גלם ומוצרים רבים נוספים.
ההתייקרויות האלו מזינות אינפלציה.
כאשר האינפלציה עולה, בנק ישראל עלול להידרש להעלות ריבית כדי לקרר את המשק ולהחזיר את המחירים לשליטה. כלומר, חולשה במטבע עלולה להגיע בסוף גם לכיס של כל אזרח דרך יוקר מחיה גבוה יותר וריבית גבוהה יותר.לכן אין באמת שער “מושלם”. שקל חזק מדי פוגע ביצוא. שקל חלש מדי מעלה מחירים ועלול לגרור העלאות ריבית. המטרה של בנק מרכזי אינה מטבע חזק ככל האפשר, אלא מטבע יציב ככל האפשר.
הרגישות הזו נראית גם באירועים גדולים במשק. כאשר מוביליי נמכרה בעסקת ענק, תשלומי המסים הוסדרו בדולרים כדי למנוע המרה מסיבית לשקלים שהייתה עלולה לחזק את המטבע במהירות. גם עסקת וויז שכולנו שמענו עליה לאחרונה שהיא חברת שירותי סייבר ישראלית ככל הנראה תמוסה בדולר מכיוון שהמדינה מבינה שעסקאות גדולות והזרמת סכומי עתק למשק עלולות להשפיע על שער החליפין ולחזק עוד יותר את השקל.
אפשר לראות את הצד השני בעולם. ביפן, היחלשות חדה של הין בשנים האחרונות לא נחשבה הישג, אלא סימן ללחצים כלכליים, לפערי ריבית ולמדיניות חריגה. מטבע שנחלש בחדות הוא לרוב תוצאה של בעיה, לא הצלחה.
לכן גם למשקיע הפרטי חשוב להבין: דולר הוא לא מניה. הוא לא מייצר רווחים, לא מחלק דיבידנד ולא יוצר ערך.
אפשר לדון אם נכון להחזיק מט"ח לצורך פיזור או גידור השקעות, אבל “להשקיע במטבע” מתוך מחשבה שהוא יעלה לאורך זמן, מתעלם מהעובדה שמטבע נועד קודם כול לשרת את הכלכלה.
@דוד-בן-זיקרי תובנה נפלאה.
די לנו בכך שהדולר נסחר בכמה אחוזים פחות מלפני 30 שנים.
והמדדים הרחבים העולמיים/אמריקאיים נסחר היום באלפי אחוזים יותר!
נכס - מניב.
מטבע - אמצעי חליפין. -
א אבי ר. התייחס לנושא זה
-
ד דוד בן זיקרי התייחס לנושא זה
-
קשה מאוד לדעת במחזור הנוכחי , המון כלכלנים מדברים על זה שהדולר לא יחזור למה שהוא היה .
Hello! It looks like you're interested in this conversation, but you don't have an account yet.
Getting fed up of having to scroll through the same posts each visit? When you register for an account, you'll always come back to exactly where you were before, and choose to be notified of new replies (either via email, or push notification). You'll also be able to save bookmarks and upvote posts to show your appreciation to other community members.
With your input, this post could be even better 💗
הרשמה התחברות
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}