דילוג לתוכן

"תפסיקו להמר על הדולר: מטבע הוא כלי עבודה, ולא מכשיר השקעה."

  • כשאנשים רואים את השקל מתחזק מול הדולר, רבים מיד חושבים שזה סימן להצלחה. הדולר זול יותר, קניות מחו"ל משתלמות יותר, חופשות מעבר לים נראות נגישות יותר, ויש תחושה שהמטבע המקומי “מנצח”. אבל זו הסתכלות שטחית. מטבע לא נועד לנצח, והוא גם לא נועד להיות השקעה.
    המטרה האמיתית של מטבע היא להיות יציב.

    מטבע הוא כלי העבודה של המשק. עסקים צריכים לדעת באיזה שער יוכלו לקנות חומרי גלם בעוד כמה חודשים, יצואנים צריכים לדעת כמה שקלים יקבלו על מכירות בדולרים, ומשקי בית צריכים לדעת אם מחירי הדלק, האלקטרוניקה או המזון המיובא יישארו סבירים. כששער המטבע קופץ בחדות למעלה או למטה, כולם מתקשים לתכנן.

    ניקח לדוגמה חברה ישראלית שמוכרת שירותי תוכנה בארה"ב במיליון דולר בשנה. אם שער הדולר הוא 3.80 שקלים, ההכנסה שלה היא 3.8 מיליון שקל. אם השקל מתחזק במהירות והדולר יורד ל־3.40, אותה מכירה בדיוק שווה רק 3.4 מיליון שקל. בלי שמכרה פחות ובלי שניהלה את העסק פחות טוב, נחתכה לה ההכנסה בשקלים.
    לכן מטבע חזק מדי פוגע ביצואנים, בהייטק ובחברות שמוכרות לעולם.

    וזו נקודה חשובה במיוחד בישראל. הכלכלה הישראלית נשענת במידה רבה על יצוא הייטק, שירותים עסקיים, תעשייה מתקדמת, תרופות ופתרונות טכנולוגיים.
    ישראל היא הרבה יותר כלכלת יצוא מאשר כלכלת יבוא. לכן שקל שמתחזק יותר מדי זמן עלול לפגוע באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק.

    מן הצד השני, גם שקל חלש מדי יוצר בעיה.
    כאשר הדולר מזנק, היבוא מתייקר: דלק, מכוניות, אלקטרוניקה, חומרי גלם ומוצרים רבים נוספים.
    ההתייקרויות האלו מזינות אינפלציה.
    כאשר האינפלציה עולה, בנק ישראל עלול להידרש להעלות ריבית כדי לקרר את המשק ולהחזיר את המחירים לשליטה. כלומר, חולשה במטבע עלולה להגיע בסוף גם לכיס של כל אזרח דרך יוקר מחיה גבוה יותר וריבית גבוהה יותר.

    לכן אין באמת שער “מושלם”. שקל חזק מדי פוגע ביצוא. שקל חלש מדי מעלה מחירים ועלול לגרור העלאות ריבית. המטרה של בנק מרכזי אינה מטבע חזק ככל האפשר, אלא מטבע יציב ככל האפשר.

    הרגישות הזו נראית גם באירועים גדולים במשק. כאשר מוביליי נמכרה בעסקת ענק, תשלומי המסים הוסדרו בדולרים כדי למנוע המרה מסיבית לשקלים שהייתה עלולה לחזק את המטבע במהירות. גם עסקת וויז שכולנו שמענו עליה לאחרונה שהיא חברת שירותי סייבר ישראלית ככל הנראה תמוסה בדולר מכיוון שהמדינה מבינה שעסקאות גדולות והזרמת סכומי עתק למשק עלולות להשפיע על שער החליפין ולחזק עוד יותר את השקל.

    אפשר לראות את הצד השני בעולם. ביפן, היחלשות חדה של הין בשנים האחרונות לא נחשבה הישג, אלא סימן ללחצים כלכליים, לפערי ריבית ולמדיניות חריגה. מטבע שנחלש בחדות הוא לרוב תוצאה של בעיה, לא הצלחה.

    לכן גם למשקיע הפרטי חשוב להבין: דולר הוא לא מניה. הוא לא מייצר רווחים, לא מחלק דיבידנד ולא יוצר ערך.

    אפשר לדון אם נכון להחזיק מט"ח לצורך פיזור או גידור השקעות, אבל “להשקיע במטבע” מתוך מחשבה שהוא יעלה לאורך זמן, מתעלם מהעובדה שמטבע נועד קודם כול לשרת את הכלכלה.

  • כשאנשים רואים את השקל מתחזק מול הדולר, רבים מיד חושבים שזה סימן להצלחה. הדולר זול יותר, קניות מחו"ל משתלמות יותר, חופשות מעבר לים נראות נגישות יותר, ויש תחושה שהמטבע המקומי “מנצח”. אבל זו הסתכלות שטחית. מטבע לא נועד לנצח, והוא גם לא נועד להיות השקעה.
    המטרה האמיתית של מטבע היא להיות יציב.

    מטבע הוא כלי העבודה של המשק. עסקים צריכים לדעת באיזה שער יוכלו לקנות חומרי גלם בעוד כמה חודשים, יצואנים צריכים לדעת כמה שקלים יקבלו על מכירות בדולרים, ומשקי בית צריכים לדעת אם מחירי הדלק, האלקטרוניקה או המזון המיובא יישארו סבירים. כששער המטבע קופץ בחדות למעלה או למטה, כולם מתקשים לתכנן.

    ניקח לדוגמה חברה ישראלית שמוכרת שירותי תוכנה בארה"ב במיליון דולר בשנה. אם שער הדולר הוא 3.80 שקלים, ההכנסה שלה היא 3.8 מיליון שקל. אם השקל מתחזק במהירות והדולר יורד ל־3.40, אותה מכירה בדיוק שווה רק 3.4 מיליון שקל. בלי שמכרה פחות ובלי שניהלה את העסק פחות טוב, נחתכה לה ההכנסה בשקלים.
    לכן מטבע חזק מדי פוגע ביצואנים, בהייטק ובחברות שמוכרות לעולם.

    וזו נקודה חשובה במיוחד בישראל. הכלכלה הישראלית נשענת במידה רבה על יצוא הייטק, שירותים עסקיים, תעשייה מתקדמת, תרופות ופתרונות טכנולוגיים.
    ישראל היא הרבה יותר כלכלת יצוא מאשר כלכלת יבוא. לכן שקל שמתחזק יותר מדי זמן עלול לפגוע באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק.

    מן הצד השני, גם שקל חלש מדי יוצר בעיה.
    כאשר הדולר מזנק, היבוא מתייקר: דלק, מכוניות, אלקטרוניקה, חומרי גלם ומוצרים רבים נוספים.
    ההתייקרויות האלו מזינות אינפלציה.
    כאשר האינפלציה עולה, בנק ישראל עלול להידרש להעלות ריבית כדי לקרר את המשק ולהחזיר את המחירים לשליטה. כלומר, חולשה במטבע עלולה להגיע בסוף גם לכיס של כל אזרח דרך יוקר מחיה גבוה יותר וריבית גבוהה יותר.

    לכן אין באמת שער “מושלם”. שקל חזק מדי פוגע ביצוא. שקל חלש מדי מעלה מחירים ועלול לגרור העלאות ריבית. המטרה של בנק מרכזי אינה מטבע חזק ככל האפשר, אלא מטבע יציב ככל האפשר.

    הרגישות הזו נראית גם באירועים גדולים במשק. כאשר מוביליי נמכרה בעסקת ענק, תשלומי המסים הוסדרו בדולרים כדי למנוע המרה מסיבית לשקלים שהייתה עלולה לחזק את המטבע במהירות. גם עסקת וויז שכולנו שמענו עליה לאחרונה שהיא חברת שירותי סייבר ישראלית ככל הנראה תמוסה בדולר מכיוון שהמדינה מבינה שעסקאות גדולות והזרמת סכומי עתק למשק עלולות להשפיע על שער החליפין ולחזק עוד יותר את השקל.

    אפשר לראות את הצד השני בעולם. ביפן, היחלשות חדה של הין בשנים האחרונות לא נחשבה הישג, אלא סימן ללחצים כלכליים, לפערי ריבית ולמדיניות חריגה. מטבע שנחלש בחדות הוא לרוב תוצאה של בעיה, לא הצלחה.

    לכן גם למשקיע הפרטי חשוב להבין: דולר הוא לא מניה. הוא לא מייצר רווחים, לא מחלק דיבידנד ולא יוצר ערך.

    אפשר לדון אם נכון להחזיק מט"ח לצורך פיזור או גידור השקעות, אבל “להשקיע במטבע” מתוך מחשבה שהוא יעלה לאורך זמן, מתעלם מהעובדה שמטבע נועד קודם כול לשרת את הכלכלה.

    @דוד-בן-זיקרי תובנה נפלאה.
    די לנו בכך שהדולר נסחר בכמה אחוזים פחות מלפני 30 שנים.
    והמדדים הרחבים העולמיים/אמריקאיים נסחר היום באלפי אחוזים יותר!
    נכס - מניב.
    מטבע - אמצעי חליפין.

  • אבי ר.א אבי ר. התייחס לנושא זה ב
  • ד דוד בן זיקרי התייחס לנושא זה ב
  • יפה מאוד
    כתוב ברור ומובן
    אם כך זה תמיד גלגל עליות וירידות ואז עליית ריבית והורדת ריבית וכו'

  • קשה מאוד לדעת במחזור הנוכחי , המון כלכלנים מדברים על זה שהדולר לא יחזור למה שהוא היה .

  • ד דוד בן זיקרי התייחס לנושא זה ב
  • אף אחד מאיתנו לא יודע מה יקרה עם הדולר שקל, אבל בהנחה שכן נדע- לא כ"כ מעניין מה המטרה שלשמה נוצר מטבע- אפשר לקנות בזול ולמכור ביוקר
    תעשה גוגל מאיפה ג'ורג' סורוס עשה את ההון שלו.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    68 צפיות
    צ
    @חיסכון-לחתונה טופורוביץ טוען שהוא עצמו היה אומר להשקיע פאסיבית, והיום הוא חושב שיגיע יום וזה כבר לא יעבוד יותר, והוא חושב שמתקרב אותו יום. ולכן לפי דבריו הגיע העת להשקיע באג"ח. לאלו הטוענים שיש בועה, והמשבר קרוב. גם לשיטתם, אחרי עשרות שנים לא תהיה משמעות לבועה.
  • 7 הצבעות
    526 פוסטים
    25k צפיות
    משכנתא בקצב שלךמ
    @חיסכון-לחתונה הקלצי"ם שוב במגמת עלייה קלה. לדעתי לא יהיה ניתן לשפר בפנימי, כרגע זו ריבית יפה. אגב, לכאורה אין לך עמלות.
  • אינפלציה בירידה

    נדל"ן ומשכנתאות בנק ישראל
    2
    1 הצבעות
    2 פוסטים
    180 צפיות
    שמיל שמילש
    @משכנתא-בקצב-שלך כולם מתמחרים שכן, אבל אני סקרן האם זה קשור לשער דולר שקל או שיש באמת מגמה של ירידה כי אצלי בסופר היא לא מורגשת.
  • השפעת הבינה מלאכותית על שוק ההון

    הועבר שוק ההון והשקעות
    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    754 צפיות
    טריידרט
    @דוד-גולדברג כתב בחדשות שוק ההון- עדכונים בלבד: • מנכ״ל הנת'רופיק: הבינה המלאכותית עשויה למחוק מחצית מהמשרות ולהעלות את האבטלה ל-10-20% בשנה עד חמש השנים הקרובות טווח הזמן מוגזם. יש צורך בלמידה ורכישת אימון בבינה מלאכותית. כמה שנים לוקח עד רכישת אימון ברכב אוטונומי (שכבר פעיל מעל שנה במערב ארה"ב) ? בטווח הזמן הקצר, המשרות הסובלות הם אלו שלא מצריכים אימון רב, כמו מתכנת ג'וניור ועורכים וחוקרים בסיסים, שממילא החומר שלהם יעבור בקרה ושדרוג ע"י המקצוענים, (רק לאחורנה פתחתי תוסף תוכנה אישי מורכב דרך הבינה, מה שבעבר שלחתי למתכנת מקצועי בתשלום מלא...) תכלת - האם יצא איזה מחקר רציני מבוסס ומאוזן על הפשעת הבינה המלאכותית לעולם ?
  • כלכלת ארה"ב לאן?

    שוק ההון והשקעות s&p 500
    12
    1
    3 הצבעות
    12 פוסטים
    609 צפיות
    טריידרט
    לפי הניתוח הטכני של איש מקצוע (שאני סומך עליו), אפשרי בהחלט (לא שזה הצפי) שהמדד S&P500 ירד עד 5100, דהיינו ירידה נוספת של 7.5% בערך, כלומר, שעד שם זה עדיין בגבולות התנודות הסבירות, אז אל תהיו מופתעים. לא יעוץ, ללא אחריות, אך חשוב לא להיכנס לפאניקה במדה וזה יקרה, כי העיתונאים יעשו מזה "קריסה טוטאלית בלתי ניתנת לשיקום לנצח"