דילוג לתוכן

למה משקיעים מפסידים גם כשהשוק עולה לאורך זמן?

שוק ההון והשקעות
1 1 50 1
  • האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500?

    שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן.
    לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך.
    שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר.
    אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות.

    אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל:
    "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת".
    במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן,
    וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה.

    אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה.
    ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך.
    מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה.
    רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית.
    כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים,
    ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי.

    זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול:
    האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם?
    ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד:
    “אצלי זה יהיה אחרת”.

    מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת?
    קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן.
    כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות.
    אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד.
    תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות.

    האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות?
    שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”?

    צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם
    שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה,
    כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך.

    אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי?

    להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע:

    א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון
    אין השקעה בלי סיכון.
    אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת.
    דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח.
    גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים.

    ב. ללמוד לפני שמשקיעים
    אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים?
    המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות.
    מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר.
    ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות.

    ג. להתחיל בהדרגה
    גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות.
    לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום.
    אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר.

    ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד
    אל תקשיבו רק לתומכים.
    עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני.
    אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה.

    ה. פיזור ואג"ח
    פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים.
    שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת.
    שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר.

    ו. “שגר ושכח”
    אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה.
    מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות.
    מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות.

    ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות
    שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה?
    אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל.
    ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר.
    התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב.
    בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד.

    ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון
    השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים?
    תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון.
    שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש?
    ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות?
    דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת.

    ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם
    מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות?
    בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ.

    י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות
    מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק.
    כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר.

    יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ
    רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי.
    לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר.

    כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק.
    פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו.

    בהצלחה רבה!
    יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה
    YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773

    הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    31 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    62 צפיות
    צ
    @S1252 ברור שלא כדאי לחכות, קודם כל תפתח פנסיה ברירת מחדל, שם תקבל את הדמי ניהול הכי זולים למתחילים - 1% מהפקדה 0.22% מהצבירה. החל מיוני 2025 ניתן להצטרף לקרן ברירת מחדל ללא מילוי טפסים ושאלון בריאות, רק בהתאם ל: אם ספרת הביקורת של העובד היא אחת הספרות 7, 8 או 9, יצורפו עובדים אלה לקרן הפנסיה של אינפיניטי אם ספרת הביקורת של העובד היא אחת הספרות 4, 5 או 6, יצורפו עובדים אלה לקרן הפנסיה של מור אם ספרת הביקורת של העובד היא אחת הספרות 2 או 3, יצורפו עובדים אלה לקרן הפנסיה של אלטשולר שחם. אם ספרת הביקורת של העובד היא אחת הספרות 0 או 1, יצורפו עובדים אלה לקרן הפנסיה של מיטב. במידה ורוצים קופה אחרת יש למלא טופס הצטרפות ושאלון בריאות (שאלון בריאות רק אם אין קופה פעילה אחרת שמניידים אליה). קה"ש תפתח דרך בנקל - הם פותחים בהראל בדמי ניהול 0.6. תבחר לך מסלול מנייתי כשר - לטווח הארוך. או מסלול הלכה של אינפיניטי. ותתחיל להתעמק בנושא. כמובן שתמיד תוכל לשבת עם איש מקצוע ולקצר את הלמידה. בהצלחה.
  • 4 הצבעות
    7 פוסטים
    197 צפיות
    מ
    לא שומר. לוקח הלוואה בסיכון מחושב. מחשש עינא בישא מעדיף לא לפרט יותר אבל זה הרעיון. אשמח לפרט לך באישי אבל בינתיים רואה שאתה לא יכול
  • 9 הצבעות
    9 פוסטים
    704 צפיות
    מ
    @טריידר כתב במשקיעים ! אבל שקועים בלימוד !!!!: ג] יש קצת "באג" בהפיכת העיסוק לערכי עבור "חתנין רבנן", מאחר (ולפי התרשמותי) ככל שאברך יותר רואה בעסק ענין רוחני, או אפילו קיום "חובת השתדלות שבתיירה", זה אוטומטית מוריד חלק ניכר מתחושת האחריות הכספית, וכמו שכתבת במקו"א שחונכנו לכסף קל וסייעתא דשמיא מופלגת, לכן ככל שהעסק יותר קשור להקב"ה, כך מובטחת יותר יביא סייעתא דשמיא, ובבחינת "אם נגזר עלי לחתן בכבוד, זו עסקה עם פוטנציאל מפסיקה לטשטש את הנס, ולהיכנס לפרטי פרטים ולבדוק כל האפשרויות והבטוחות זה כבר בגדר ספיקות בביטחון וכו'"... אדרבה לסוג אברך כזה זה יעזור לבדוק את העיסקה מכל כיוון, כי מקובלנו מרבותינו בעלי המוסר שרק בגשמיות יש גבול להשתדלות. אבל ברוחניות צריך לשאוף להגיע למקסימום ולעשות כל מאמץ ואין גבול להשתדלות, וככל שמתאמצים יותר הקב"ה נותן יותר. בגדר "הרחב פיך ואמלאהו". ואברך שמשוכנע [או שמשכנע את עצמו - כמוני], שכל העיסוק בהשקעות הוא נטו השתדלות לרוחניות, מובטח לנו שלא יחסוך כל מאמץ בזה, כי ברוחניות זו העבודה של האדם ולא של הקב"ה. והוא באמת יקבל סייעתא דשמיא יותר.... כמו שאמר ר' שלום שבדרון 2 אנשים סוללים את אותו הכביש, אחד עוסק במצוות ישוב ארץ ישראל, והשני עובד במע"צ - הגלגול הקודם של "נתיבי ישראל". הכל תלוי בכוונה.... [image: 1755623079861-865d5034-19e5-4478-8613-28d19baafeb2-image.png] אוצר החכמה_-_ ברכת אברהם - מאמרים והדרכות תורה א - ארלנגר, אברהם בן שמשון רפאל__ 248_249.pdf [image: 1755622759758-a95beb2a-bf52-41d6-ac43-d4ba7ac0b103-image.png]
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    296 צפיות
    צ
    עובדים המבוטחים בביטוח פנסיוני יכולים לפרוש לגמלאות מגיל 60 ולקבל קצבת פנסיה חודשית, למרות שגיל פרישה מעבודה הוא מאוחר יותר. פרישה בגיל 60 עשויה להקטין את גובה הפנסיה בהשוואה למי שיפרוש בגיל מאוחר יותר. יחד עם זאת, ניתן לקבוע בהסכם בין העובד למעסיק כי גיל הפרישה המוקדמת יהיה נמוך מגיל 60. במקרה זה המעסיק חייב לשלם לעובד תשלום פנסיה חודשי, בהתאם לסכום שנקבע בהסכם העבודה או בהסכם הקיבוצי החל על העובד, עד למועד בו העובד יהיה זכאי לפנסיה מקרן הפנסיה.