דילוג לתוכן

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה ??!!

  • במשך שנים, SpaceX
    נחשבה בעיני הציבור לעוד חברת חלל שאפתנית של אילון מאסק.

    רוב האנשים הכירו בעיקר את סרטוני השיגורים,
    הנחיתות האנכיות וההבטחות על מושבות עתידיות במאדים.
    אבל בזמן שהעולם הסתכל על הפיצוצים ועל החליפות הלבנות של האסטרונאוטים,
    משהו הרבה יותר גדול התחיל
    להיבנות מאחורי הקלעים.

    כעת, כאשר השוק נערך למה שעשויה להיות
    אחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה, SpaceX
    כבר אינה נתפסת רק כחברת חלל.

    עבור רבים בוול סטריט, מדובר בחברה שבונה תשתית חדשה לעולם המודרני כזו שנוגעת באינטרנט, בביטחון, בתקשורת ובשליטה
    בחלל.
    וזה בדיוק מה שהופך את ההנפקה הזו לאחד הסיפורים המסקרנים ביותר בשוק ההון.

    הסיפור של SpaceX
    לא התחיל מטילים. הוא התחיל מפחד.

    בתחילת שנות ה־2000, לאחר מכירת פייפאל , אילון מאסק הפך למולטי־מיליונר עם הון אישי
    של כ־180 מיליון דולר.
    במקום לפרוש או להקים עוד חברת אינטרנט,

    הוא החל לעסוק בשאלה שהעסיקה אותו במשך שנים:

    מה יקרה אם האנושות תישאר תלויה בכוכב לכת
    אחד בלבד?

    מאסק הושפע עמוקות מספרי מדע בדיוני , הספרים הללו לא עסקו רק בחלליות או בטכנולוגיות ,

    אלא ברעיון מטריד הרבה יותר
    האפשרות שציוויליזציות שלמות קורסות כאשר הן מפסיקות
    להתפתח מדעית,
    מפסיקות לחדש ומאבדות את היכולת להגן על עצמן מפני איומים קיומיים.

    לפי אנשים שעבדו איתו לאורך השנים,
    מאסק האמין באמת ובתמים שהאנושות פגיעה הרבה יותר ממה שנדמה לרוב האנשים.

    הוא דיבר לא פעם על תרחישים כמו מלחמות עולם, מגפות, אסטרואידים,
    קריסה סביבתית
    או בינה מלאכותית שעלולה לצאת משליטה.

    בעיניו, אם האנושות תישאר מרוכזת בכדורהארץ בלבד,
    היא עלולה להסתכן באירוע אחד שימחק את כל מה שנבנה במשך אלפי שנים.

    ומכאן נולד הרעיון של SpaceX.
    לא כחברת טילים , אלא כניסיון לבנות
    בעתיד "גיבוי" לציוויליזציה האנושית.

    החשיבה ששינתה את תעשיית החלל העולמית

    כאשר מאסק ניסה בתחילת הדרך לרכוש טילים מרוסיה,
    הוא גילה שתעשיית החלל פועלת כמעט כמו תעשייה ממשלתית ישנה — איטית,
    יקרה ובנויה סביב תקציבי עתק.

    הוא חזר משם עם רעיון פשוט אך קיצוני.

    במקום לשאול: כמה עולה טיל?

    הוא שאל: כמה באמת עולים חומרי הגלם שמרכיבים
    אותו?

    מאסק פירק את הטיל לחלקים הבסיסייםשלו:
    אלומיניום, טיטניום, נחושת ודלק.

    לפי ההיגיון שלו, אם חומרי הגלם עצמם עולים רק חלק קטן ממחיר הטיל,
    המשמעות היאשהבעיה אינה הפיזיקה אלא הדרך שבה התעשייה בנויה.

    הגישה הזו, המכונה "חשיבהמעקרונות ראשונים",
    הפכה בהמשך ללב התרבות של SpaceX.

    במקום לפעול כמו קבלנית חלל מסורתית, החברה
    אימצה קצב עבודה כמעט אגרסיבי. היא העדיפה לבנות מהר, לבדוק מהר, להיכשל מהר
    וללמוד מהר.

    החברה שכמעט פשטה רגל

    מעטים זוכרים עד כמה SpaceX הייתה קרובה לקריסה מוחלטת.

    שלושת השיגורים הראשונים של הטילים הראשונים לחלל נכשלו.
    הכסף כמעט נגמר, ומשקיעים רבים כבר איבדו אמון.

    באותה תקופה מאסק ניסה במקביל להציל גם את טסלה , וגם את ספייס איקס .

    לפי ביוגרפיות ועדויות של עובדים לשעבר, הוא חילק את הכסף שנותר לו בין שתי החברות
    והיה קרוב מאוד לאבד את שתיהן.

    ואז הגיע השיגור הרביעי.
    הפעם הטיל הצליח להגיע למסלול.

    היתרון הגדול של SpaceX לא היה רק לבנות טילים.

    הוא היה לשנות לחלוטין את הכלכלה של
    עולם החלל.

    במשך עשרות שנים, תעשיית החלל פעלה בצורה כמעט
    אבסורדית.
    חברות וממשלות היו בונות טיל בעלות עצומה, משגרות אותו פעם אחת ואז מאבדות אותו באוקיינוס.

    ספייס איקס ניסתה לפתור בדיוק את הבעיה הזו.

    היא פיתחה מערכת שמאפשרת לשלב הראשון של הטיל
    לחזור לכדור הארץ ולנחות בצורה אנכית, כך שניתן יהיה להשתמש בו שוב ושוב.

    היום, חלק מהטילים כבר טסו עשרות פעמים.

    המשמעות הכלכלית דרמטית.

    ברגע שחברה יכולה למחזר את רוב מערכת
    השיגור שלה, עלויות השיגור יורדות בצורה חדה והיתרון התחרותי הופך כמעט בלתי ניתן
    להדבקה.

    התוצאה הייתה ברורה.
    ספייס אקס הפכה בתוך שנים ספורות לחברת השיגורים הדומיננטית בעולם המערבי.

    אבל הסיפור האמיתי בכלל לא קשור לטילים

    הציבור עדיין חושב על SpaceX כחברת חלל.
    אבל בוול סטריט מסתכלים עליה בצורה שונה לגמרי.

    הם רואים חברה שבונה תשתית תקשורת
    גלובלית.

    והמנוע של כל הסיפור הזה נקרא Starlink.

    סטארלניק היא רשת עצומה של לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, שמטרתה לספק אינטרנט מהיר
    כמעט מכל מקום בעולם.
    בניגוד ללווייני תקשורת ישנים שפעלו במסלולים
    גבוהים וסבלו מהשהיה גבוהה,
    Starlinkמאפשרת חיבור מהיר יחסית גם באזורים מבודדים, בים, באוויר ובמקומות שאין בהם תשתית
    קרקעית.

    הבינה המלאכותית: הפחד השני של מאסק .

    מאסק טען לא פעם שבינה מלאכותית עלולהלהפוך בעתיד לסיכון קיומי אם תפותח ללא בקרה.
    לפי דיווחים שונים, החשש הזה הוביללעימותים בינו לבין בכירים בעולם הטכנולוגיה,
    כולל לארי פייג', ממייסדי גוגל .

    לפי הסיפורים שהסתובבו בעמק הסיליקון,
    הוויכוחים ביניהם עסקו בשאלה עד כמה בינה מלאכותית צריכה להיות מפותחת במהירות,
    ועד כמה יש צורך במנגנוני הגנה ובקרה.

    מתוך החשש הזה, מאסק היה בין האנשים
    שסייעו בהקמת OpenAI
    יחד עם סם אלטמן ואחרים.

    הרעיון המקורי היה לבנות גוף מחקר שיעסוק בפיתוח בינה מלאכותית בצורה פתוחה וזהירה יותר.
    אבל עם השנים היחסים בין הצדדים
    הידרדרו. מאסק עזב את OpenAI,
    ובהמשך החל לבקר באופן פומבי את הכיוון שאליו החברה התפתחה.

    מאוחר יותר הוא הקים את חברת הבינה המלאכותית שלו X AI
    החיבור הזה חשוב מאוד להבנת הדרך שבה
    מאסק חושב.
    בין אם מדובר בחלל, באנרגיה או בבינה
    מלאכותית, הוא נוטה להסתכל על העולם דרך עדשה של סיכונים קיומיים ארוכי טווח.

    בשורה התחתונה ספייס אקס כבר מזמן אינה רק חברת חלל.

    היא אחת החברות המסקרנות ביותר שהשוק
    ראה בעשור האחרון.

    אם ההנפקה אכן תצא לפועל בשווי שעליו מדברים כיום בשוק,
    החברה עשויה להפוך כמעט מיד לאחת החברות הגדולות בעולם מבחינת שווי שוק.

    במצב כזה, אנליסטים כבר מעריכים כי בתוך זמן לא רב היא עשויה להיכנס למדדים מרכזיים ,
    כמו S&P500
    ולהפוך לחלק אוטומטי מתיקי ההשקעות שלמיליוני אנשים ברחבי העולם ,
    גם של מי שמעולם לא התעניין בטילים, בלוויינים או במאדים.

    (המאמר נכתב לאחר למידה של הנושא עם AI)

    **מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    61 צפיות
    צ
    @חיים-כהן said: אשתי עובדת במשרה מלאה וכבר מנצלת את כל נקודות הזיכוי שלה, כך שאין לה אפשרות לקזז באמצעותן מס על רווחי הון. לעומת זאת, לי יש לא מעט נקודות זיכוי (2.25 נקודות בסיס + נקודות עבור ילדים). אני רוצה להדגיש שעבור מס רווחי הון אפשר להשתמש רק בנקודות זיכוי בסיסיות. כפי שציין @השומר
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    40 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 0 הצבעות
    14 פוסטים
    298 צפיות
    אבי ר.א
    אני לא יודע, אבל אני מאמין שהוא לא יוריד.
  • 2 הצבעות
    23 פוסטים
    680 צפיות
    העץ הרענןה
    @צמיחה said: @העץ-הרענן חשוב לציין שבלי קשר לזה, דעתו של רונן מרגוליס נוטה למדד העולמי, בגלל שכידוע המדד נוטה להתכנס לממוצע, ואם בעשור האחרון הסנופי הביא תשואה גבוהה, אז מבחינה סטטיסטית בעשור הקרוב הוא אמור להביא פחות תשואה. דעתי כדעתו שנוטה למדד עולמי אך לא מהסיבה הזאת אלא מהסיבה שזו פאסיביות הכי טהורה.
  • עוקב מדדי מניות או S&P500

    שוק ההון והשקעות עוקב מדדי מניות
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    204 צפיות
    צ
    @חיים2 said: אשמח לתשובה בנושא כי אין שם הסבר תוכל לראות באתר של אהרן זלץ https://rhon.co.il/תמהילי-ההשקעה-במסלול-מדדי-מניות/ וכן באתר ידע שווה כסף https://yeda-kesef.co.il/תכנון-פיננסי/fire/מסלולי-השקעה-כל-מה-שרציתם-לדעת/ חשוב להדגיש שהדברים משתנים מעת לעת וכן אשמח לדעת האם ממליצים על עוקב מדדי מניות של מיטב או של הראל מיטב זה מגודר מט"ח, והראל חשוף מט"ח. מי שבתקופה האחרונה היה במיטב הרויח, כי הוא לא ספג את ירידת הדולר. מצד שני, כאשר [אם] הדולר יעלה בחזרה, מי שיהיה בהראל ירויח גם עליית הדולר. וכן האם בפנסיה עדיף 70% S&P500 ו30% עוקב מדדי מניות או 50% 50% כל מה שיש בנאסד"ק נמצא גם בסנופי. מי שבוחר עוקב מדדי מניות, זה בגלל שהוא מעדיף לתת משקל יתר למניות של הנאסד"ק. כמה משקל יתר, תלוי אם הוא מחליט 50% 50% או 70% 30% או 60% 40% וכן ע"ז הדרך. א"א לתת בזה כללים, זה תלוי לפי מה שכ"א חושב ומרגיש. כמו כן אם השאלה על עוקב מדדי מניות של חברות אחרות, זו שאלה אחרת.