דילוג לתוכן

המצוקה שהובילה להקמת הבורסה .

שוק ההון והשקעות
3 2 87 2
  • לפעמים ישנה תחושה שהבורסה היא זירה של מסכים,
    גרפים והימורים על תנודות של נכסים וחברות .
    המציאות ההיסטורית הפוכה לחלוטין.
    שוק ההון לא נולד כרעיון תיאורטי,
    אלא מתוך אילוץ ומצוקה תזרימית של יזמים ומדינות שרצו להוציא לפועל פרויקטים ענקיים, והבינו שהכיס שלהם פשוט קטן מדי.

    הסיפור מתחיל במאה ה-15.

    שוק התבלינים מהמזרח הרחוק היה שווה זהב,
    אך נתיבי המסחר היבשתיים נחסמו על ידי האימפריה העות'מאנית, שגבתה מסים כבדים.

    פורטוגל הייתה הראשונה ,היה לה אינטרס אסטרטגי:
    הרעיון היה לעקוף את החסימה ולמצוא נתיב ימי ישיר
    כדי להשיג שליטה בנתיב הסחר .
    הממלכה מימנה את מסעות הסחר האלו בעצמה,
    ישירות מקופת המדינה,
    אך המודל הריכוזי הזה הגיע מהר מאוד למגבלת הכוח שלו.

    קופת המלכות לא יכלה לעמוד לבדה בקצב בניית הספינות ובנזקים הכלכליים של אבדות וטביעות בלב ים.
    פרויקטים בסדר גודל כזה גדולים מכדי שגוף אחד יממן אותם לבד.

    ההולנדים זיהו את נקודת הכשל והחליטו להיכנס לשוק מלמטה. קבוצות של אנשים פרטיים, סוחרים ויזמים, התאגדו ושלחו ספינות באופן עצמאי.

    נקודת השבר שהובילה להקמת הבורסה .

    מסע סחר ימי באותם ימים נמשך קרוב לשנתיים, והסיכון על הכסף היה גבוה.
    ספינות נעלמו באוקיינוס, ולקח חודשים ארוכים רק כדי לדעת אם הסחורה בכלל קיימת.

    המשמעות עבור המשקיעים הייתה חוסר נזילות חריף ומתח קבוע.
    הכסף היה נעול, העלויות היו אסטרונומיות, וכדי לייצר שורת רווח נדרש הון ראשוני עצום שלא היה לאדם בודד.

    אם משקיע נקלע למצוקה כספית או רצה לפגוש את ההון שלו באמצע הדרך, לא הייתה לו שום דרך לצאת מההשקעה.

    כדי לפתור את המצוקה ולמנוע תחרות ששחקה את הרווחים, הממשלה ההולנדית איחדה בשנת 1602 את הגופים הפרטיים לחברה אחת:
    חברת הודו המזרחית ההולנדית.

    כדי לקיים צי קבוע נדרש הון עתק, והפתרון היה פתיחת האפשרות להשקיע בחברה לציבור הרחב.

    כדי לפתור את בעיית הנזילות, נקבע מנגנון:
    משקיע שרצה לצאת, יכול היה למכור את חלקו בספינה לאדם אחר עוד בזמן שהיא בלב ים.
    המקום הפיזי שבו התבצע החיבור הזה הפך לבורסה הראשונה באמסטרדם.
    המטרה הייתה לאפשר ליזמים לגייס הון ולמשקיעים לקבל נזילות.

    המבנה הכלכלי הזה מלווה אותנו עד היום.

    תחשבו למשל על פרויקט פינוי בינוי.
    מעבר לתוכניות ולידע, היזם צריך הון עתק כדי להתחיל לחפור באדמה ,
    הון שהחזר ההשקעה עליו ייקח שנים קדימה.
    בדיוק כמו אילון מאסק שצריך מיליארדים
    כדי לממן קווי ייצור פיזיים,
    גם יזם הנדל"ן מבין שהכיס הפרטי שלו לא יספיק.
    שניהם מגיעים בסוף לאותו מקום:
    הם מנפיקים חברות בבורסה כדי לפזר את הסיכון ולגייס את הכסף של הציבור ושל קרנות הפנסיה.

    אנחנו מוכרחים להבין שכן גם את הכסף שלנו המשקיעים הקטנים, החברות צריכות.
    הבורסה היא לא סיפור של מסכים, גרפים או הימורים.
    היא פלטפורמה שנולדה מצורך פרקטי:
    הדרך היחידה לחבר בין אלפי אנשים פרטיים, לייצר קבוצה אחת גדולה בעלת כוח כלכלי אדיר,
    לפזר את הסיכון ביניהם ולהפוך רעיונות ענק למציאות.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
    אפשר גם כאן בקבוצה .

  • וואו, מאמר מעולה. אהבתי ממש את החיבור ההיסטורי – לקחת נושא שבדך כלל נשמע כמו סיסמאות וגרפים באוויר, והסברת אותו בצורה הכי מוחשית ויפה שיש.

  • תודה רבה

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    45 צפיות
    9988779
    יש אתר הון כשר מידידנו @הון_כשר שם הכל מפורט כולל השינויים
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    32 צפיות
    ד
    בשבועות האחרונים אני קורא הרבה על ההיסטוריה של שוק ההון. התחלתי בהולנד, המשכתי לאנגליה, ומשם נסחפתי לעוד תקופות. באחד הערבים קראתי על חדלות הפירעון של מלך אנגליה במאה ה־17. זה היה אמור להיות עוד פרט היסטורי קטן, אבל הוא הוביל אותי לשאלה פשוטה: כמה פעמים זה כבר קרה בהיסטוריה? התחלתי לבדוק. ספרד, אנגליה, צרפת, האימפריה העות'מאנית, רוסיה, גרמניה, ארצות הברית, ארגנטינה, יוון, לבנון. כמעט כל מעצמה גדולה בהיסטוריה, בשלב כזה או אחר, הפרה התחייבויות למשקיעים. לפעמים זו הייתה חדלות פירעון רשמית, לפעמים אינפלציה שמחקה את ערך הכסף, ולפעמים ביטול ההתחייבות לזהב או תספורת חוב. ככל שהעמקתי ברשימה הזו, הבנתי שהיא חושפת משהו עמוק לגבי הדרך שבה אנחנו תופסים סיכון. היציבות המודרנית והקושי להכיל שינוי. אנחנו חיים בעולם שבו הכול נראה מסודר. המשכורת נכנסת בזמן, הבנקים פתוחים, המדינה מתפקדת והשווקים נפתחים בכל בוקר. אנחנו מתכננים עשרים ושלושים שנה קדימה, כאילו כך העולם תמיד התנהל. התרבות המערבית המודרנית קידמה ב-100-200 השנים האחרונות תחושה ואולי אשליה שהמצב הקיים תמיד יישאר ככה. אבל כשפותחים ספר היסטוריה, מגלים תמונה אחרת. רוב ההיסטוריה האנושית הייתה רצופה מלחמות, מגפות, הפיכות, משברי חוב ושינויי משטר. היציבות שאנו חווים בעשרות שנים האחרונות היא דווקא החריגה בקנה המידה ההיסטורי. הקשר לימי בין המצרים. הקושי הזה מתחבר ישירות לימים האלה של השנה, ימי בין המצרים. לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו למה כל כך קשה לנו להרגיש באמת את האבל ואת חורבן בית המקדש?? התשובה נעוצה בדיוק באשליה הזו, אנו חיים בעולם שמייצר לנו תחושה שהכול מסביבנו יציב מכדי להשתנות. התורה מחנכת אותנו להפך הגמור: העולם הפיזי הוא לא קבוע, יציבות מוחלטת בטבע היא אשליה, והקדוש ברוך הוא זה שמנהל את העולם. השחרור שבחוסר הוודאות. ההבנה הזו גרמה לי לחשוב שאולי דווקא ההתעסקות ביציבות ובאיך לשמור עליה פוגעת בנו . דווקא כשנשחרר את הניסיון להתגונן מכל תרחיש קיצון היסטורי פשוט נתחיל לזוז. בתקופת מלך אנגליה, גם האנשים העשירים ביותר לא יכלו לחזות או להתגונן מפני ההחלטה שלו שלא להחזיר את החוב. אין שום כלי או גרף שיודעים להעריך סיכון כזה מראש. להבנה הזו יש משמעות כפולה. מצד אחד, היא נותנת לנו פרספקטיבה נכונה וענווה לחיים. מצד שני, היא משחררת אותנו לקבל החלטות ולהעז. הרי אם ננסה להתגונן מכל אירוע קיצון תיאורטי, נשתק את עצמנו ולא נפעל לעולם. בתוך שיקולי ההשקעה היומיומיים, בסיכונים המוחלטים האלה בכלל לא צריך להתחשב. אי אפשר לנהל את מה שלא ניתן למדידה. המטרה אינה לחיות בחרדה שמשהו ישתנה, אלא להפסיק לחפש ודאות מוחלטת במקום שבו היא לא קיימת. לשחרר את הפחד מאירועים שאין לנו יכולת לחזות, ולהתמקד בפעולות האחראיות והיציבות שנמצאות בשליטה שלנו היום כדי לבנות את המחר. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
  • 15 הצבעות
    30 פוסטים
    931 צפיות
    העץ הרענןה
    @צמיחה said: @איש-בנימין אין מה להתווכח מה הוא התכוון, תקשיב לדברים שלו, זה נמצא בקול הלשון, הוא אומר במפורש שלדעתו במשבר הבא לא יהיה יותר כזה מושג השקעה פאסיבית, זה יפסיק לעבוד. ייאמר לשבחו שהוא אכן לא הותיר פתח לפרשנות.
  • 1 הצבעות
    25 פוסטים
    2k צפיות
    רואה את הנולדר
    אני הבנתי מרוח הדברים שהמדד כלכך מסוכן ועדיף לעבור לישראלים אבל גם לפי ההנחה שרק צריך לברוח מהמדד הנזק הוא עשרה אחוז ולא שמונה עשרה קיבלתי
  • 5 הצבעות
    37 פוסטים
    2k צפיות
    חופש כלכליח
    יש מחשבון מפורסם?