דילוג לתוכן

למה אסטרטגיית ההשקעות שלנו בפנסיה לא יכולה להישאר רגילה?

  • היום אני רוצה לעשות סדר בנקודה שרבים נוטים להתבלבל בה:

    ההבדלים הדרמטיים בין סוגי ההשקעות השונים.
    נבין אילו שיקולים צריכים להנחות אותנו בתיק הרגיל ולמה הפנסיה שלנו דורשת גישה
    שונה לחלוטין.

    הסיכונים שצריך לקחת בחשבון בכל השקעה :

    הסיכון ההתנהגותי :

    אפשר לומר שזה הסיכון הכי גדול
    הכלכלה יכולה לתפקד מצוין והחברות יכולות להרוויח,
    אבל אנחנו לא מחזיקים מעמד .

    בזמן משבר חריף, כשהמסכים נצבעים באדום, הלחץ הפסיכולוגי עושה את שלו,
    משקיעים נוטים לקבל החלטות מהבטן, לצאת מהשוק בדיוק בנקודת השפל,
    לשנות מסלול ברגע האחרון ולקבע הפסדים עצומים.

    חוסר היכולת לשמור על קור רוח לאורך זמן הוא האויב הגדול ביותר שלנו .

    תרחיש הקצה הכלכלי

    מדובר על אירוע קיצוני שהסיכוי שהוא
    יקרה נורא נמוך, אבל חובה לקחת אותו בחשבון,
    ההיסטוריה מוכיחה שדברים כאלה קורים.

    נניח שבחרנו כלכלה מצוינת, לצורך העניין ארצות הברית, אבל החוב הלאומי שלהם מטפס לממדים
    בלתי אפשריים.
    המשקיעים מאבדים אמון ובורחים, והכלכלה קורסת .
    זה אירוע קיצוני מאוד,
    אבל הוא קרה בעבר במדינות חזקות כמו יפן .
    תמיד יש סיכוי קטן שהתאוריה הכלכלית שבנינו עליה פשוט תפסיק לעבוד.

    נ.ב. במציאות העולמית שכל הכלכלות מושפעות אחת מהשניה
    בתרחיש כזה פיזור סיכונים בין מדינות שונות לא בהכרח יעזור ,
    גם במידה ופיזרנו במדינות כמו סין או מדינות שונות באסיה שכביכול מתחרות בעולם המערבי.

    רצף התשואות

    סיכון "רצף התשואות" הוא הסיכון שבסוף תקופת ההשקעה, הפרישה לפנסיה ,
    השוק יספוג ירידות חדות או ייכנס למגמה מתמשכת של תשואות נמוכות.

    במצב כזה, פשוט אין לתיק מספיק זמן לתקן את עצמו.

    תחשבו על מצב שבו נצבר הון יפה, ואז, ממש לפני הפרישה, השוק נופל ב-30% ומדשדש שם
    במשך 10 שנים ואין מספיק זמן כדי שהשוק יתקן כלפי מעלה .
    זה קרה במשבר הדוט קום בשנת 2000 , מה שנקרא "העשור האבוד" .

    מחקרים מראים שמי שיצא לפנסיה באותה תקופה
    חטף פגיעה קשה בקצבה שלו, רק בגלל "רצף התשואות" .

    וכאן מגיע ההבדל בין כל השקעה לפנסיה

    בכל השקעה רגילה, אנחנו מבצעים את ניהול הסיכונים הזה ,
    שוקלים סיכוי מול סיכון ומקבלים החלטה אם הסטטיסטיקה לטובתנו, אנחנו בפנים.
    אבל בפנסיה, ההתייחסות לסיכונים האלה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית.
    פנסיה היא לא סתם עוד השקעה.
    פנסיה היא קרן ביטוח .
    זה הכסף שאמור להחזיק אותנו בתקופות המורכבות של החיים,
    בתקופה בה כנראה לא נוכל לעבוד ולהרוויח כסף ,

    בפנסיה צריך לקחת בחשבון גם אירוע שרחוק מאוד שיקרה , כי אם הוא יקרה אנו עלולים
    להיפגע קשות .

    המשוואה הזו כמובן שונה בין אחד לאחד .
    רמת הסיכון שאפשר לקחת תלויה בהכנסות אחרות,
    למשל אם יש לנו דירה או נדל"ן מניב.
    היא תלויה בשאלה אם חיתנו ילדים באמצעות הלוואות כבדות,
    והיא תלויה גם בגודל ההפרשה שלנו לפנסיה או להשקעה .

    שמעתי פעם מהרב אברהם לבקוביץ (מפרסם באישורו)
    שסיפר שכששאלו את אחד מגדולי הדור על ההשקעה בשוק ההון לציבור הרחב עם הסיכון שיש בה ,

    התשובה שלו הייתה חדה: האלטרנטיבה הרבה יותר גרועה.
    המצב שבו הורים מגיעים לגיל מבוגר ללא חסכונות, ונאלצים לחתן את הילדים מתוך מחנק
    פיננסי והלוואות קשות ,
    הוא סיכון מוחשי וכואב הרבה יותר מהסיכון הסטטיסטי של שוק ההון.

    זה ממש ממחיש איך צריך להסתכל על השקעה בשוק ההון ואולי על כל דבר בחיים .

    בשבוע הבא נרד צעד אחד קרוב יותר לפרקטיקה:
    נדבר על המודל הצ'יליאני בפנסיה,
    נסביר מהם השיקולים שצריכים להנחות אותנו בקביעת רמת הסיכון,
    ואיך מחליטים האם נכון להיות ב-100% מניות במדד,
    ב-50% מניות, או לבחור במסלול שונה לחלוטין.

    אין באמור המלצה או שידול לפעולה

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

  • היום אני רוצה לעשות סדר בנקודה שרבים נוטים להתבלבל בה:

    ההבדלים הדרמטיים בין סוגי ההשקעות השונים.
    נבין אילו שיקולים צריכים להנחות אותנו בתיק הרגיל ולמה הפנסיה שלנו דורשת גישה
    שונה לחלוטין.

    הסיכונים שצריך לקחת בחשבון בכל השקעה :

    הסיכון ההתנהגותי :

    אפשר לומר שזה הסיכון הכי גדול
    הכלכלה יכולה לתפקד מצוין והחברות יכולות להרוויח,
    אבל אנחנו לא מחזיקים מעמד .

    בזמן משבר חריף, כשהמסכים נצבעים באדום, הלחץ הפסיכולוגי עושה את שלו,
    משקיעים נוטים לקבל החלטות מהבטן, לצאת מהשוק בדיוק בנקודת השפל,
    לשנות מסלול ברגע האחרון ולקבע הפסדים עצומים.

    חוסר היכולת לשמור על קור רוח לאורך זמן הוא האויב הגדול ביותר שלנו .

    תרחיש הקצה הכלכלי

    מדובר על אירוע קיצוני שהסיכוי שהוא
    יקרה נורא נמוך, אבל חובה לקחת אותו בחשבון,
    ההיסטוריה מוכיחה שדברים כאלה קורים.

    נניח שבחרנו כלכלה מצוינת, לצורך העניין ארצות הברית, אבל החוב הלאומי שלהם מטפס לממדים
    בלתי אפשריים.
    המשקיעים מאבדים אמון ובורחים, והכלכלה קורסת .
    זה אירוע קיצוני מאוד,
    אבל הוא קרה בעבר במדינות חזקות כמו יפן .
    תמיד יש סיכוי קטן שהתאוריה הכלכלית שבנינו עליה פשוט תפסיק לעבוד.

    נ.ב. במציאות העולמית שכל הכלכלות מושפעות אחת מהשניה
    בתרחיש כזה פיזור סיכונים בין מדינות שונות לא בהכרח יעזור ,
    גם במידה ופיזרנו במדינות כמו סין או מדינות שונות באסיה שכביכול מתחרות בעולם המערבי.

    רצף התשואות

    סיכון "רצף התשואות" הוא הסיכון שבסוף תקופת ההשקעה, הפרישה לפנסיה ,
    השוק יספוג ירידות חדות או ייכנס למגמה מתמשכת של תשואות נמוכות.

    במצב כזה, פשוט אין לתיק מספיק זמן לתקן את עצמו.

    תחשבו על מצב שבו נצבר הון יפה, ואז, ממש לפני הפרישה, השוק נופל ב-30% ומדשדש שם
    במשך 10 שנים ואין מספיק זמן כדי שהשוק יתקן כלפי מעלה .
    זה קרה במשבר הדוט קום בשנת 2000 , מה שנקרא "העשור האבוד" .

    מחקרים מראים שמי שיצא לפנסיה באותה תקופה
    חטף פגיעה קשה בקצבה שלו, רק בגלל "רצף התשואות" .

    וכאן מגיע ההבדל בין כל השקעה לפנסיה

    בכל השקעה רגילה, אנחנו מבצעים את ניהול הסיכונים הזה ,
    שוקלים סיכוי מול סיכון ומקבלים החלטה אם הסטטיסטיקה לטובתנו, אנחנו בפנים.
    אבל בפנסיה, ההתייחסות לסיכונים האלה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית.
    פנסיה היא לא סתם עוד השקעה.
    פנסיה היא קרן ביטוח .
    זה הכסף שאמור להחזיק אותנו בתקופות המורכבות של החיים,
    בתקופה בה כנראה לא נוכל לעבוד ולהרוויח כסף ,

    בפנסיה צריך לקחת בחשבון גם אירוע שרחוק מאוד שיקרה , כי אם הוא יקרה אנו עלולים
    להיפגע קשות .

    המשוואה הזו כמובן שונה בין אחד לאחד .
    רמת הסיכון שאפשר לקחת תלויה בהכנסות אחרות,
    למשל אם יש לנו דירה או נדל"ן מניב.
    היא תלויה בשאלה אם חיתנו ילדים באמצעות הלוואות כבדות,
    והיא תלויה גם בגודל ההפרשה שלנו לפנסיה או להשקעה .

    שמעתי פעם מהרב אברהם לבקוביץ (מפרסם באישורו)
    שסיפר שכששאלו את אחד מגדולי הדור על ההשקעה בשוק ההון לציבור הרחב עם הסיכון שיש בה ,

    התשובה שלו הייתה חדה: האלטרנטיבה הרבה יותר גרועה.
    המצב שבו הורים מגיעים לגיל מבוגר ללא חסכונות, ונאלצים לחתן את הילדים מתוך מחנק
    פיננסי והלוואות קשות ,
    הוא סיכון מוחשי וכואב הרבה יותר מהסיכון הסטטיסטי של שוק ההון.

    זה ממש ממחיש איך צריך להסתכל על השקעה בשוק ההון ואולי על כל דבר בחיים .

    בשבוע הבא נרד צעד אחד קרוב יותר לפרקטיקה:
    נדבר על המודל הצ'יליאני בפנסיה,
    נסביר מהם השיקולים שצריכים להנחות אותנו בקביעת רמת הסיכון,
    ואיך מחליטים האם נכון להיות ב-100% מניות במדד,
    ב-50% מניות, או לבחור במסלול שונה לחלוטין.

    אין באמור המלצה או שידול לפעולה

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

    @דוד-בן-זיקרי said:

    ואיך מחליטים האם נכון להיות ב-100% מניות במדד,

    אם אינני טועה בפנסיה אין אפשרות ליותר מ70 % היות ו30 % מבוטח ע"י המדינה
    מבואר כאן : https://lazyinvestor.co.il/investmentinmanagedproducts/

    תודה על מאמריך המחכימים

  • זה תלוי אתה יכול לבחור להיות בפנסיה משלימה ולהיות במאה אחוז .

  • 5a35ca19-5144-4f1e-9c91-b409cb7892b6-image.jpeg

  • ד דוד בן זיקרי התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    108 צפיות
    י
    האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500? שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן. לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך. שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר. אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות. אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל: "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת". במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן, וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה. אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה. ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך. מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה. רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית. כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים, ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי. זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול: האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם? ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד: “אצלי זה יהיה אחרת”. מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת? קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן. כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות. אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד. תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות. האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות? שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”? צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה, כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך. אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי? להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע: א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון אין השקעה בלי סיכון. אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת. דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח. גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים. ב. ללמוד לפני שמשקיעים אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים? המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות. מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר. ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות. ג. להתחיל בהדרגה גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות. לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום. אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר. ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד אל תקשיבו רק לתומכים. עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני. אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה. ה. פיזור ואג"ח פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים. שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת. שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר. ו. “שגר ושכח” אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה. מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות. מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות. ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה? אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל. ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר. התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב. בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד. ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים? תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון. שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש? ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות? דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת. ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות? בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ. י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק. כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר. יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי. לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר. כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק. פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו. בהצלחה רבה! יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773 הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.
  • 0 הצבעות
    24 פוסטים
    523 צפיות
    הון_כשרה
    @צמיחה https://revach.pages.dev/sharetracks/ [image: 1781527991504-47d70d40-5b75-4529-85a0-1e9d51946f08-image.jpeg]
  • 2 הצבעות
    22 פוסטים
    550 צפיות
    רחל עומסיר
    או שהוא חושב על הרווח שלו
  • 4 הצבעות
    7 פוסטים
    214 צפיות
    מ
    לא שומר. לוקח הלוואה בסיכון מחושב. מחשש עינא בישא מעדיף לא לפרט יותר אבל זה הרעיון. אשמח לפרט לך באישי אבל בינתיים רואה שאתה לא יכול
  • 9 הצבעות
    6 פוסטים
    658 צפיות
    shimonS
    @קל-זכות מצורף כאן הקובץ הנ"ל כשהטור "דוא"ל" מוגדר כאימייל, שאז בריחוף על הכתוב, מופיע האימייל בלי צורך בהעתקה https://docs.google.com/spreadsheets/d/1T7vcNirC2kHAHF1YTHWV0OlCgl7v4ufK9IS5_ze4F6A/edit?gid=1617389771#gid=1617389771 מצורף גם תמונה איך עושים את זה ואיך זה נראה [image: 1784160594125-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-2.png] [image: 1784160594260-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-3.png]