דילוג לתוכן

קרן השתלמות

שוק ההון והשקעות
10 6 420 6
  • שלום רב ברצוני לשמוע את חוכמת ההמונים יש לי חשבון מסחר עצמאי ויש לי שם סכום של כסף האם מומלץ למשוך חלק מהסכום ולהפקיד בקרן השתלמות על מנת לחסוך את הריבית העתידית ולשלם כעת את הריבית על הרווח שצבר עד עכשיו ?
    תודה רבה

  • כדאי לארגן סעיף 46

  • שלום רב ברצוני לשמוע את חוכמת ההמונים יש לי חשבון מסחר עצמאי ויש לי שם סכום של כסף האם מומלץ למשוך חלק מהסכום ולהפקיד בקרן השתלמות על מנת לחסוך את הריבית העתידית ולשלם כעת את הריבית על הרווח שצבר עד עכשיו ?
    תודה רבה

    @חושב-כלכלית said:

    שלום רב ברצוני לשמוע את חוכמת ההמונים יש לי חשבון מסחר עצמאי ויש לי שם סכום של כסף האם מומלץ למשוך חלק מהסכום ולהפקיד בקרן השתלמות על מנת לחסוך את הריבית העתידית ולשלם כעת את הריבית על הרווח שצבר עד עכשיו ?
    תודה רבה

    אני מניח שהכוונה למס ?

    לדעתי כדאי למשוך.

    במילים פשוטות:
    ההפסד במשיכה הוא על הרווחים שיכלו להצטבר על הסכום שישולם כעת למס.
    מאידך, הרווח הוא אי תשלום מס על הרווחים העתידיים של שאר חלקי התיק.
    בכל מקרה הרווח גדול מההפסד, ולכן זה כדאי.

    ההסבר המספרי לכך:
    מכיוון שהחלק שישולם למס הוא פחות מ 25% מהתיק (הרי המס הוא רק על הרווח), יוצא שההפסד במשיכתו הוא 75% מהרווח שהיה ניתן לקבל על אותו סכום קטן ללא המשיכה.
    אך אי משיכתו גורמת להפסד של 25% מהרווח על החלק הגדול שנשאר בתיק, שיישאר ממוסה גם בהמשך.

    ומכיוון שההפסד באי משיכה הוא של 25% מהרווח של החלק הגדול שנשאר, זה יוצא בסכום הכולל יותר מאשר אותם 75% מהרווח של החלק הקטן שיימשך לתשלום המס.

    לסיכום: ההפסד במשיכה הוא אך ורק התשואה על הסכום שישולם למס, ומנגד הרווח הוא פטור ממס על כל הרווחים של שאר התיק ולכן הרווח גדול מההפסד והמהלך משתלם.

    נ.ב יש לציין שצריך לחשב את דמי הניהול ולחשב בטווח הארוך אם זה אכן שווה. לדעתי נדיר ממש שיהיה שווה לא לעבור.
    עוד הערה: אפשר לנצל נקודות זיכוי בסיסיות, ואם אין השנה וצפוי בשנים קרובות כדאי לחכות עם המעבר.

  • כדאי לארגן סעיף 46

    @ביתרי said:

    כדאי לארגן סעיף 46

    ?

  • @חושב-כלכלית said:

    שלום רב ברצוני לשמוע את חוכמת ההמונים יש לי חשבון מסחר עצמאי ויש לי שם סכום של כסף האם מומלץ למשוך חלק מהסכום ולהפקיד בקרן השתלמות על מנת לחסוך את הריבית העתידית ולשלם כעת את הריבית על הרווח שצבר עד עכשיו ?
    תודה רבה

    אני מניח שהכוונה למס ?

    לדעתי כדאי למשוך.

    במילים פשוטות:
    ההפסד במשיכה הוא על הרווחים שיכלו להצטבר על הסכום שישולם כעת למס.
    מאידך, הרווח הוא אי תשלום מס על הרווחים העתידיים של שאר חלקי התיק.
    בכל מקרה הרווח גדול מההפסד, ולכן זה כדאי.

    ההסבר המספרי לכך:
    מכיוון שהחלק שישולם למס הוא פחות מ 25% מהתיק (הרי המס הוא רק על הרווח), יוצא שההפסד במשיכתו הוא 75% מהרווח שהיה ניתן לקבל על אותו סכום קטן ללא המשיכה.
    אך אי משיכתו גורמת להפסד של 25% מהרווח על החלק הגדול שנשאר בתיק, שיישאר ממוסה גם בהמשך.

    ומכיוון שההפסד באי משיכה הוא של 25% מהרווח של החלק הגדול שנשאר, זה יוצא בסכום הכולל יותר מאשר אותם 75% מהרווח של החלק הקטן שיימשך לתשלום המס.

    לסיכום: ההפסד במשיכה הוא אך ורק התשואה על הסכום שישולם למס, ומנגד הרווח הוא פטור ממס על כל הרווחים של שאר התיק ולכן הרווח גדול מההפסד והמהלך משתלם.

    נ.ב יש לציין שצריך לחשב את דמי הניהול ולחשב בטווח הארוך אם זה אכן שווה. לדעתי נדיר ממש שיהיה שווה לא לעבור.
    עוד הערה: אפשר לנצל נקודות זיכוי בסיסיות, ואם אין השנה וצפוי בשנים קרובות כדאי לחכות עם המעבר.

    @משה-צבי
    אתה יוצא מתוך נקודת הנחה (ידועה) שקרן השתלמות עדיפה על מסחר עצמאי.
    אלא שזה לא כ"כ פשוט.
    בפורום הסולידית (שם יושבים המבינים הכי גדולים בארץ בענייני אופטימיזציית השקעות) הדעות חלוקות בעניין
    זה נידון שם כמה פעמים אפשר לדוגמא לקרוא החל מפה (יש שם על זה גם לפני ובמלא אשכולות אחרים שם זה רק דוגמא)

    המהלך הוא כזה:

    1. קופות ומסלולים מנוהלים מביאים פחות תשואה בגלל:
      א. דמי ניהול (הקופות קונות את אותן קרנות שאתה קונה בחשבון מסחר עצמאי אז כל הדמי ניהול יורדים קומפלט מהתשואה)
      ב.אי יעילות של כסף מזומן שנותר בקופה (שנוי במחלוקת)

    2. כל שינוי בתשואה באופן קבוע יצור נזק גדול יותר מתוספת מס בסוף בתנאי שיעבור פרק זמן מספיק ארוך (רעיון דומה מוכח מתמטית בארוכה פה

    לכן על פני אינסוף זמן עדיף תמיד מסחר עצמאי.
    על פני שנה אחת עדיף קה"ש.

    השאלה עבור כמה שנים יתרחש ההיפוך (שבוודאות יקרה כאמור) מקרה"ש עדיפה לעצמאי עדיף תלויה ב2 דברים:

    1. ההפרש בתשואה (דמי ניהול + אחוז לא ידוע של אי יעילות בעקיבה + לפעמים ניטרול מט"ח אסוני)
    2. התשואה עצמה (ככל שהתשואה נמוכה יותר ההיפוך יקרה מהר יותר ולהפך)
    3. אינפלציה חזויה (אינפלציה חזויה גבוהה יותר - יותר ניכוי מס במסחר עצמאי)

    דוגמאות בהנחת אינפלציה מקובלת של 2.5%
    דוגמאות

    1. א. הפרש של 1% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 8% - 16 שנה
      ב. הפרש של 1% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 10% - 23 שנה

    2. א.הפרש של 0.6% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 8% - 44 שנה
      ב. הפרש של 0.6% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 10% - 47 שנה

    3. א. הפרש של 0.2% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 8% - 144 שנה
      ב. הפרש של 0.2% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 10% - 144 שנה

    שימו לב שככל שההפרש יורד הוא נהיה היחיד שמשפיע
    ניקח את מקרה 3. הקיצוני על שני סעיפיו:
    גם אם האינפלציה השנתית היא 0% וגם אם היא 1000% עדיין ההיפוך הוא ב144 שנה
    ואם נחזור לאינפלציה 2.5%, גם אם התשואה היא 5.1% עדיין ההיפוך הוא ב144 שנה

    נקודה נוספת היא שבמקרה של הדוגמאות מדובר שאין הפקדות נוספות.
    הפקדות נוספות גוררות בעצם את כל הקרן להיות צעירה יותר כי ממוצע זמן ההפקדות הוא בנקודה מאוחרת יותר
    אבל גם לזה ההשפעה לא כ"כ משמעותית.

    דוגמא 3 לא נוגעת לאף אחד ככל ההנראה.
    דוגמא 2 נוגעת לאנשים צעירים על החלק שהם מקצים לגיל זיקנה
    דוגמא 1 ומה שבינה לבין דוגמא 2 היא הרלוונטית לאנשים רגילים.

    כלומר אם אתה משקיע באמצעות קה"ש IRA עם דמי ניהול של עד 0.4% אז קה"ש בודאי עדיף.

    אבל אם אתה משקיע באמצעות קה"ש מסלול S&P500 אז צריך לבדוק דמי הניהול ולברר טוב את העניין של שגיאות עקיבה + אי ניצול מזומן ולפעמים גם ניטרול מט"ח שיכול לגרום עוד 0.35% נזק שנתי (וצריך לדעת שיש טענות שהפער יכול להגיע ליותר מ1%)
    יכול להיות מצבים שבשלב מוקדם כבר עדיף חשבון מסחר עצמאי. (במצבי קיצון (1.2% פער, 3% אינפלציה, 8% תשואה) ההיפוך יכול להתחיל מהשנה הראשונה)

    מסר נוסף מכל העניין הוא שאין חשיבות גדולה לקרן השתלמות כמעט בשום שלב (לוקח לקרן שנים לגדול ורק ככל שהיא גדלה יש תשלומי מס משמעותיים אבל ככל שהשנים עוברות היתרון של הקה"ש נמחק

    מצורף מחשבון של R הון (משום מה כבר אין אותו באינטרנט)
    https://docs.google.com/spreadsheets/d/1k3Y6CNEvOeojcVp4_p2X63gSCXZ_MEjfSJ-vXkS7GZc/copy?usp=sharing

  • @משה-צבי
    אתה יוצא מתוך נקודת הנחה (ידועה) שקרן השתלמות עדיפה על מסחר עצמאי.
    אלא שזה לא כ"כ פשוט.
    בפורום הסולידית (שם יושבים המבינים הכי גדולים בארץ בענייני אופטימיזציית השקעות) הדעות חלוקות בעניין
    זה נידון שם כמה פעמים אפשר לדוגמא לקרוא החל מפה (יש שם על זה גם לפני ובמלא אשכולות אחרים שם זה רק דוגמא)

    המהלך הוא כזה:

    1. קופות ומסלולים מנוהלים מביאים פחות תשואה בגלל:
      א. דמי ניהול (הקופות קונות את אותן קרנות שאתה קונה בחשבון מסחר עצמאי אז כל הדמי ניהול יורדים קומפלט מהתשואה)
      ב.אי יעילות של כסף מזומן שנותר בקופה (שנוי במחלוקת)

    2. כל שינוי בתשואה באופן קבוע יצור נזק גדול יותר מתוספת מס בסוף בתנאי שיעבור פרק זמן מספיק ארוך (רעיון דומה מוכח מתמטית בארוכה פה

    לכן על פני אינסוף זמן עדיף תמיד מסחר עצמאי.
    על פני שנה אחת עדיף קה"ש.

    השאלה עבור כמה שנים יתרחש ההיפוך (שבוודאות יקרה כאמור) מקרה"ש עדיפה לעצמאי עדיף תלויה ב2 דברים:

    1. ההפרש בתשואה (דמי ניהול + אחוז לא ידוע של אי יעילות בעקיבה + לפעמים ניטרול מט"ח אסוני)
    2. התשואה עצמה (ככל שהתשואה נמוכה יותר ההיפוך יקרה מהר יותר ולהפך)
    3. אינפלציה חזויה (אינפלציה חזויה גבוהה יותר - יותר ניכוי מס במסחר עצמאי)

    דוגמאות בהנחת אינפלציה מקובלת של 2.5%
    דוגמאות

    1. א. הפרש של 1% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 8% - 16 שנה
      ב. הפרש של 1% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 10% - 23 שנה

    2. א.הפרש של 0.6% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 8% - 44 שנה
      ב. הפרש של 0.6% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 10% - 47 שנה

    3. א. הפרש של 0.2% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 8% - 144 שנה
      ב. הפרש של 0.2% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 10% - 144 שנה

    שימו לב שככל שההפרש יורד הוא נהיה היחיד שמשפיע
    ניקח את מקרה 3. הקיצוני על שני סעיפיו:
    גם אם האינפלציה השנתית היא 0% וגם אם היא 1000% עדיין ההיפוך הוא ב144 שנה
    ואם נחזור לאינפלציה 2.5%, גם אם התשואה היא 5.1% עדיין ההיפוך הוא ב144 שנה

    נקודה נוספת היא שבמקרה של הדוגמאות מדובר שאין הפקדות נוספות.
    הפקדות נוספות גוררות בעצם את כל הקרן להיות צעירה יותר כי ממוצע זמן ההפקדות הוא בנקודה מאוחרת יותר
    אבל גם לזה ההשפעה לא כ"כ משמעותית.

    דוגמא 3 לא נוגעת לאף אחד ככל ההנראה.
    דוגמא 2 נוגעת לאנשים צעירים על החלק שהם מקצים לגיל זיקנה
    דוגמא 1 ומה שבינה לבין דוגמא 2 היא הרלוונטית לאנשים רגילים.

    כלומר אם אתה משקיע באמצעות קה"ש IRA עם דמי ניהול של עד 0.4% אז קה"ש בודאי עדיף.

    אבל אם אתה משקיע באמצעות קה"ש מסלול S&P500 אז צריך לבדוק דמי הניהול ולברר טוב את העניין של שגיאות עקיבה + אי ניצול מזומן ולפעמים גם ניטרול מט"ח שיכול לגרום עוד 0.35% נזק שנתי (וצריך לדעת שיש טענות שהפער יכול להגיע ליותר מ1%)
    יכול להיות מצבים שבשלב מוקדם כבר עדיף חשבון מסחר עצמאי. (במצבי קיצון (1.2% פער, 3% אינפלציה, 8% תשואה) ההיפוך יכול להתחיל מהשנה הראשונה)

    מסר נוסף מכל העניין הוא שאין חשיבות גדולה לקרן השתלמות כמעט בשום שלב (לוקח לקרן שנים לגדול ורק ככל שהיא גדלה יש תשלומי מס משמעותיים אבל ככל שהשנים עוברות היתרון של הקה"ש נמחק

    מצורף מחשבון של R הון (משום מה כבר אין אותו באינטרנט)
    https://docs.google.com/spreadsheets/d/1k3Y6CNEvOeojcVp4_p2X63gSCXZ_MEjfSJ-vXkS7GZc/copy?usp=sharing

    לחכמים-לחם said:

    @משה-צבי
    אתה יוצא מתוך נקודת הנחה (ידועה) שקרן השתלמות עדיפה על מסחר עצמאי.
    אלא שזה לא כ"כ פשוט.
    בפורום הסולידית (שם יושבים המבינים הכי גדולים בארץ בענייני אופטימיזציית השקעות) הדעות חלוקות בעניין
    זה נידון שם כמה פעמים אפשר לדוגמא לקרוא החל מפה (יש שם על זה גם לפני ובמלא אשכולות אחרים שם זה רק דוגמא)

    המהלך הוא כזה:

    1. קופות ומסלולים מנוהלים מביאים פחות תשואה בגלל:
      א. דמי ניהול (הקופות קונות את אותן קרנות שאתה קונה בחשבון מסחר עצמאי אז כל הדמי ניהול יורדים קומפלט מהתשואה)
      ב.אי יעילות של כסף מזומן שנותר בקופה (שנוי במחלוקת)

    2. כל שינוי בתשואה באופן קבוע יצור נזק גדול יותר מתוספת מס בסוף בתנאי שיעבור פרק זמן מספיק ארוך (רעיון דומה מוכח מתמטית בארוכה פה

    לכן על פני אינסוף זמן עדיף תמיד מסחר עצמאי.
    על פני שנה אחת עדיף קה"ש.

    השאלה עבור כמה שנים יתרחש ההיפוך (שבוודאות יקרה כאמור) מקרה"ש עדיפה לעצמאי עדיף תלויה ב2 דברים:

    1. ההפרש בתשואה (דמי ניהול + אחוז לא ידוע של אי יעילות בעקיבה + לפעמים ניטרול מט"ח אסוני)
    2. התשואה עצמה (ככל שהתשואה נמוכה יותר ההיפוך יקרה מהר יותר ולהפך)
    3. אינפלציה חזויה (אינפלציה חזויה גבוהה יותר - יותר ניכוי מס במסחר עצמאי)

    דוגמאות בהנחת אינפלציה מקובלת של 2.5%
    דוגמאות

    1. א. הפרש של 1% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 8% - 16 שנה
      ב. הפרש של 1% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 10% - 23 שנה

    2. א.הפרש של 0.6% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 8% - 44 שנה
      ב. הפרש של 0.6% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 10% - 47 שנה

    3. א. הפרש של 0.2% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 8% - 144 שנה
      ב. הפרש של 0.2% בדמי ניהול ותשואה שנתית של 10% - 144 שנה

    שימו לב שככל שההפרש יורד הוא נהיה היחיד שמשפיע
    ניקח את מקרה 3. הקיצוני על שני סעיפיו:
    גם אם האינפלציה השנתית היא 0% וגם אם היא 1000% עדיין ההיפוך הוא ב144 שנה
    ואם נחזור לאינפלציה 2.5%, גם אם התשואה היא 5.1% עדיין ההיפוך הוא ב144 שנה

    נקודה נוספת היא שבמקרה של הדוגמאות מדובר שאין הפקדות נוספות.
    הפקדות נוספות גוררות בעצם את כל הקרן להיות צעירה יותר כי ממוצע זמן ההפקדות הוא בנקודה מאוחרת יותר
    אבל גם לזה ההשפעה לא כ"כ משמעותית.

    דוגמא 3 לא נוגעת לאף אחד ככל ההנראה.
    דוגמא 2 נוגעת לאנשים צעירים על החלק שהם מקצים לגיל זיקנה
    דוגמא 1 ומה שבינה לבין דוגמא 2 היא הרלוונטית לאנשים רגילים.

    כלומר אם אתה משקיע באמצעות קה"ש IRA עם דמי ניהול של עד 0.4% אז קה"ש בודאי עדיף.

    אבל אם אתה משקיע באמצעות קה"ש מסלול S&P500 אז צריך לבדוק דמי הניהול ולברר טוב את העניין של שגיאות עקיבה + אי ניצול מזומן ולפעמים גם ניטרול מט"ח שיכול לגרום עוד 0.35% נזק שנתי (וצריך לדעת שיש טענות שהפער יכול להגיע ליותר מ1%)
    יכול להיות מצבים שבשלב מוקדם כבר עדיף חשבון מסחר עצמאי. (במצבי קיצון (1.2% פער, 3% אינפלציה, 8% תשואה) ההיפוך יכול להתחיל מהשנה הראשונה)

    מסר נוסף מכל העניין הוא שאין חשיבות גדולה לקרן השתלמות כמעט בשום שלב (לוקח לקרן שנים לגדול ורק ככל שהיא גדלה יש תשלומי מס משמעותיים אבל ככל שהשנים עוברות היתרון של הקה"ש נמחק

    מצורף מחשבון של R הון (משום מה כבר אין אותו באינטרנט)
    https://docs.google.com/spreadsheets/d/1k3Y6CNEvOeojcVp4_p2X63gSCXZ_MEjfSJ-vXkS7GZc/copy?usp=sharing

    אני שוקל לפרסם את ההודעה הזו מחדש בפוסט נפרד

  • שלום רב ברצוני לשמוע את חוכמת ההמונים יש לי חשבון מסחר עצמאי ויש לי שם סכום של כסף האם מומלץ למשוך חלק מהסכום ולהפקיד בקרן השתלמות על מנת לחסוך את הריבית העתידית ולשלם כעת את הריבית על הרווח שצבר עד עכשיו ?
    תודה רבה

    @חושב-כלכלית said:

    שלום רב ברצוני לשמוע את חוכמת ההמונים יש לי חשבון מסחר עצמאי ויש לי שם סכום של כסף האם מומלץ למשוך חלק מהסכום ולהפקיד בקרן השתלמות על מנת לחסוך את הריבית העתידית ולשלם כעת את הריבית על הרווח שצבר עד עכשיו ?
    תודה רבה

    אפשר לענות רק בצורה כוללת, שבערך עד 20 שנה כנראה שעדיף קרן השתלמות,
    וכך זה ברוב המקרים.
    אבל מכיון שלא כתבת נתונים, יכול להיות שאצלך זה שונה.
    אני מבין שכוונתך להפקיד את זה בקרן השתלמות לעצמאי, אז מדובר רק על סכום של 20,566 ש"ח בשנה. א"כ סביר להניח שעל משיכת כזה סכום - גם אם יש תשלום מס, תוכל לבקש עליו החזר מס. ומעכשיו הסכום הזה יהיה בקרן השתלמות שמלכתחילה אין עליו מס רווחי הון.
    ולכן יש עדיפות לקרן השתלמות, אבל הכסף יהיה נעול למשך 6 שנים הבאות - אם מדובר על קרן השתלמות חדשה.

  • @חושב-כלכלית said:

    שלום רב ברצוני לשמוע את חוכמת ההמונים יש לי חשבון מסחר עצמאי ויש לי שם סכום של כסף האם מומלץ למשוך חלק מהסכום ולהפקיד בקרן השתלמות על מנת לחסוך את הריבית העתידית ולשלם כעת את הריבית על הרווח שצבר עד עכשיו ?
    תודה רבה

    אני מניח שהכוונה למס ?

    לדעתי כדאי למשוך.

    במילים פשוטות:
    ההפסד במשיכה הוא על הרווחים שיכלו להצטבר על הסכום שישולם כעת למס.
    מאידך, הרווח הוא אי תשלום מס על הרווחים העתידיים של שאר חלקי התיק.
    בכל מקרה הרווח גדול מההפסד, ולכן זה כדאי.

    ההסבר המספרי לכך:
    מכיוון שהחלק שישולם למס הוא פחות מ 25% מהתיק (הרי המס הוא רק על הרווח), יוצא שההפסד במשיכתו הוא 75% מהרווח שהיה ניתן לקבל על אותו סכום קטן ללא המשיכה.
    אך אי משיכתו גורמת להפסד של 25% מהרווח על החלק הגדול שנשאר בתיק, שיישאר ממוסה גם בהמשך.

    ומכיוון שההפסד באי משיכה הוא של 25% מהרווח של החלק הגדול שנשאר, זה יוצא בסכום הכולל יותר מאשר אותם 75% מהרווח של החלק הקטן שיימשך לתשלום המס.

    לסיכום: ההפסד במשיכה הוא אך ורק התשואה על הסכום שישולם למס, ומנגד הרווח הוא פטור ממס על כל הרווחים של שאר התיק ולכן הרווח גדול מההפסד והמהלך משתלם.

    נ.ב יש לציין שצריך לחשב את דמי הניהול ולחשב בטווח הארוך אם זה אכן שווה. לדעתי נדיר ממש שיהיה שווה לא לעבור.
    עוד הערה: אפשר לנצל נקודות זיכוי בסיסיות, ואם אין השנה וצפוי בשנים קרובות כדאי לחכות עם המעבר.

    @לחכמים-לחם
    אתה צודק! וכפי שכתבתי (אך מה שכתבתי שנדיר ממש זה טעות).

    משה-צבי said:

    יש לציין שצריך לחשב את דמי הניהול ולחשב בטווח הארוך אם זה אכן שווה. לדעתי נדיר ממש שיהיה שווה לא לעבור.

    מבדיקה בעבר התשואה הריאלית הממוצעת של ה-S&P 500 עומד על כ-7.8% שנתי ולכן אלו הנתונים (תקן אותי אם אני טועה):
    פער של 0.2%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 144 שנה.
    פער של 0.4%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 72 שנה.
    פער של 0.6%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 47 שנה.
    פער של 0.8%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 33 שנה.
    פער של 1.0%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 23 שנה.
    פער של 1.2%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 16 שנה.

    @לחכמים-לחם said:

    נקודה נוספת היא שבמקרה של הדוגמאות מדובר שאין הפקדות נוספות.
    הפקדות נוספות גוררות בעצם את כל הקרן להיות צעירה יותר כי ממוצע זמן ההפקדות הוא בנקודה מאוחרת יותר
    אבל גם לזה ההשפעה לא כ"כ משמעותית.

    לא הסברת למה.
    לדעתי צריך לחשב בערך את שנת ההיפוך ומאותו הזמן להתחיל להשקיע בקרן השתלמות (אין עניין שכל ההפקדות יהיו באותו מוצר).

    בכל אופן ביחס לשאלתו של @חושב-כלכלית , זה תלוי כמה אחוז מחלק אותו הוא ימכור זה רווח וכמה זה מהקרן, ככל שהחלק של הרווח גבוה יותר כך שנת ההיפוך קרובה יותר.

  • @לחכמים-לחם
    אתה צודק! וכפי שכתבתי (אך מה שכתבתי שנדיר ממש זה טעות).

    משה-צבי said:

    יש לציין שצריך לחשב את דמי הניהול ולחשב בטווח הארוך אם זה אכן שווה. לדעתי נדיר ממש שיהיה שווה לא לעבור.

    מבדיקה בעבר התשואה הריאלית הממוצעת של ה-S&P 500 עומד על כ-7.8% שנתי ולכן אלו הנתונים (תקן אותי אם אני טועה):
    פער של 0.2%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 144 שנה.
    פער של 0.4%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 72 שנה.
    פער של 0.6%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 47 שנה.
    פער של 0.8%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 33 שנה.
    פער של 1.0%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 23 שנה.
    פער של 1.2%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 16 שנה.

    @לחכמים-לחם said:

    נקודה נוספת היא שבמקרה של הדוגמאות מדובר שאין הפקדות נוספות.
    הפקדות נוספות גוררות בעצם את כל הקרן להיות צעירה יותר כי ממוצע זמן ההפקדות הוא בנקודה מאוחרת יותר
    אבל גם לזה ההשפעה לא כ"כ משמעותית.

    לא הסברת למה.
    לדעתי צריך לחשב בערך את שנת ההיפוך ומאותו הזמן להתחיל להשקיע בקרן השתלמות (אין עניין שכל ההפקדות יהיו באותו מוצר).

    בכל אופן ביחס לשאלתו של @חושב-כלכלית , זה תלוי כמה אחוז מחלק אותו הוא ימכור זה רווח וכמה זה מהקרן, ככל שהחלק של הרווח גבוה יותר כך שנת ההיפוך קרובה יותר.

    @משה-צבי said:

    @לחכמים-לחם
    אתה צודק! וכפי שכתבתי (אך מה שכתבתי שנדיר ממש זה טעות).

    משה-צבי said:

    יש לציין שצריך לחשב את דמי הניהול ולחשב בטווח הארוך אם זה אכן שווה. לדעתי נדיר ממש שיהיה שווה לא לעבור.

    מבדיקה בעבר התשואה הריאלית הממוצעת של ה-S&P 500 עומד על כ-7.8% שנתי ולכן אלו הנתונים (תקן אותי אם אני טועה):
    פער של 0.2%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 144 שנה.
    פער של 0.4%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 72 שנה.
    פער של 0.6%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 47 שנה.
    פער של 0.8%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 33 שנה.
    פער של 1.0%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 23 שנה.
    פער של 1.2%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 16 שנה.

    אני ידעתי על 6.8% אבל זה תלוי ממתי מודדים
    לפי מה שכתוב פה מ1/1/1871 עד 31/12/2025 הממוצע הוא:
    9.42% לפני אינפלציה, 7.14% אחרי אינפלציה.
    אבל משום מה במחשבון של Rהון יש הפרש קל בין אם מחשבים נניח 10 תשואה ו2.5 אינפלציה לבין 7.5 תשואה 0 אינפלציה
    צריך לברר את הנקודה.

    @לחכמים-לחם said:

    נקודה נוספת היא שבמקרה של הדוגמאות מדובר שאין הפקדות נוספות.
    הפקדות נוספות גוררות בעצם את כל הקרן להיות צעירה יותר כי ממוצע זמן ההפקדות הוא בנקודה מאוחרת יותר
    אבל גם לזה ההשפעה לא כ"כ משמעותית.

    לא הסברת למה.
    לדעתי צריך לחשב בערך את שנת ההיפוך ומאותו הזמן להתחיל להשקיע בקרן השתלמות (אין עניין שכל ההפקדות יהיו באותו מוצר).

    בכל אופן ביחס לשאלתו של @חושב-כלכלית , זה תלוי כמה אחוז מחלק אותו הוא ימכור זה רווח וכמה זה מהקרן, ככל שהחלק של הרווח גבוה יותר כך שנת ההיפוך קרובה יותר.

    לא הבנתי מה אתה אומר אז אני מנחש למה התכוונת.

    הסיבה שהפקדות חדשות הופכות את הקרן לצעירה מובנת מאליה, על הכסף שהופקד 10 שנה אחרי עבר פחות זמן.
    הסיבה שההשפעה לא משמעותית כי הכסף הראשוני צובר מלא רווח, וכסף שנכנס אחרי הרבה שנים בטל ב60.

    מי שירצה להיות אופטימליסט באמת יחשבן עוד כמה זמן הוא צריך את הכסף, ומתי נקודת ההיפוך. ואז נניח 40 שנה ו20 שנה בהתאמה אז 20 שנה ראשונות מסחר עצמאי ומשם קרן השתלמות.

    מסכים עם העצה למעשה.

  • @משה-צבי said:

    @לחכמים-לחם
    אתה צודק! וכפי שכתבתי (אך מה שכתבתי שנדיר ממש זה טעות).

    משה-צבי said:

    יש לציין שצריך לחשב את דמי הניהול ולחשב בטווח הארוך אם זה אכן שווה. לדעתי נדיר ממש שיהיה שווה לא לעבור.

    מבדיקה בעבר התשואה הריאלית הממוצעת של ה-S&P 500 עומד על כ-7.8% שנתי ולכן אלו הנתונים (תקן אותי אם אני טועה):
    פער של 0.2%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 144 שנה.
    פער של 0.4%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 72 שנה.
    פער של 0.6%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 47 שנה.
    פער של 0.8%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 33 שנה.
    פער של 1.0%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 23 שנה.
    פער של 1.2%: שנת ההיפוך תתרחש בעוד 16 שנה.

    אני ידעתי על 6.8% אבל זה תלוי ממתי מודדים
    לפי מה שכתוב פה מ1/1/1871 עד 31/12/2025 הממוצע הוא:
    9.42% לפני אינפלציה, 7.14% אחרי אינפלציה.
    אבל משום מה במחשבון של Rהון יש הפרש קל בין אם מחשבים נניח 10 תשואה ו2.5 אינפלציה לבין 7.5 תשואה 0 אינפלציה
    צריך לברר את הנקודה.

    @לחכמים-לחם said:

    נקודה נוספת היא שבמקרה של הדוגמאות מדובר שאין הפקדות נוספות.
    הפקדות נוספות גוררות בעצם את כל הקרן להיות צעירה יותר כי ממוצע זמן ההפקדות הוא בנקודה מאוחרת יותר
    אבל גם לזה ההשפעה לא כ"כ משמעותית.

    לא הסברת למה.
    לדעתי צריך לחשב בערך את שנת ההיפוך ומאותו הזמן להתחיל להשקיע בקרן השתלמות (אין עניין שכל ההפקדות יהיו באותו מוצר).

    בכל אופן ביחס לשאלתו של @חושב-כלכלית , זה תלוי כמה אחוז מחלק אותו הוא ימכור זה רווח וכמה זה מהקרן, ככל שהחלק של הרווח גבוה יותר כך שנת ההיפוך קרובה יותר.

    לא הבנתי מה אתה אומר אז אני מנחש למה התכוונת.

    הסיבה שהפקדות חדשות הופכות את הקרן לצעירה מובנת מאליה, על הכסף שהופקד 10 שנה אחרי עבר פחות זמן.
    הסיבה שההשפעה לא משמעותית כי הכסף הראשוני צובר מלא רווח, וכסף שנכנס אחרי הרבה שנים בטל ב60.

    מי שירצה להיות אופטימליסט באמת יחשבן עוד כמה זמן הוא צריך את הכסף, ומתי נקודת ההיפוך. ואז נניח 40 שנה ו20 שנה בהתאמה אז 20 שנה ראשונות מסחר עצמאי ומשם קרן השתלמות.

    מסכים עם העצה למעשה.

    @לחכמים-לחם said:

    אני ידעתי על 6.8% אבל זה תלוי ממתי מודדים
    לפי מה שכתוב פה מ1/1/1871 עד 31/12/2025 הממוצע הוא:
    9.42% לפני אינפלציה, 7.14% אחרי אינפלציה.

    אני בדקתי כאן (יש שם טעות בחישוב הממוצע אבל הממוצע הוא 7.8% בערך לפי הנתונים שלו).

    @לחכמים-לחם said:

    אבל משום מה במחשבון של Rהון יש הפרש קל בין אם מחשבים נניח 10 תשואה ו2.5 אינפלציה לבין 7.5 תשואה 0 אינפלציה
    צריך לברר את הנקודה.

    הסיבה היא שחישוב השפעת האינפלציה באמצעות הפחתה הוא חישוב מקורב, אבל לא מדויק.
    נניח שהשקעתי 100 ש"ח, והתשואה היא 10%, כלומר בסוף השנה יש לי 110 ש"ח. אם הייתה אינפלציה של 2.5%, המשמעות היא ש 102.5 ש"ח בסוף השנה שווים בכוח הקנייה שלהם ל100 ש"ח בתחילת השנה. לכאורה נראה שהרווח הריאלי הוא 7.5 ש"ח.

    אבל גם אותם 7.5 ש"ח נשחקו בעקבות האינפלציה, ולכן הרווח הריאלי האמיתי נמוך מעט מ 7.5 ש"ח. לכן הדרך המדויקת לחשב תשואה ריאלית אינה באמצעות הפחתת שיעור האינפלציה מהתשואה הנומינלית, אלא באמצעות חלוקת התשואה הנומינלית באינפלציה.

    במילים פשוטות: כמו שהאינפלציה פגעה בקרן, היא פגעה גם ברווחים. לכן, כדי לדעת מהו הרווח במונחי כוח קנייה, צריך להשתמש בחישוב מעט שונה.

    אמנם בטווח של שנה ההבדל קטן, אבל בטווחים ארוכים הוא כבר משמעותי. לדוגמה, לאחר 20 שנה בתשואה נומינלית של 10% לשנה, הכסף גדל פי 6.73. באינפלציה של 2.5% לשנה, רמת המחירים גדלה פי 1.64 (כלומר, 164 ש"ח בסוף התקופה שווים בכוח הקנייה ל 100 ש"ח בתחילת התקופה).

    אם פשוט מפחיתים את שיעור האינפלציה מהתשואה הנומינלית, מתקבל הגדלה של פי 5.09. לעומת זאת, בחישוב המדויק באמצעות חלוקה מתקבל גידול ריאלי של פי 4.10 בלבד. זה פער משמעותי.

    @לחכמים-לחם said:

    מי שירצה להיות אופטימליסט באמת יחשבן עוד כמה זמן הוא צריך את הכסף, ומתי נקודת ההיפוך. ואז נניח 40 שנה ו20 שנה בהתאמה אז 20 שנה ראשונות מסחר עצמאי ומשם קרן השתלמות.

    מסכים עם העצה למעשה.

    לזאת כיוונתי.
    (אני תומך שתפתח אשכול חדש בעניין, זה חשוב. ובמיוחד שבאשכול זה יש מרכיב נוסף של מס ששאל פותח האשכול).

נושאים מוצעים


  • קרן כספית מה הכי עדיפה?

    שוק ההון והשקעות קרן כספית כשרה
    25
    3 הצבעות
    25 פוסטים
    484 צפיות
    מ
    @דסוסו said: @משה-צבי פועלים נסה להיכנס לאתר (במחשב) בצד שמאל למעלה תלחץ על הכפתור "לאתר שוק ההון" בבנק הפועלים ייתכן שתצטרך לגשת לסניף בשביל לפתוח תיק ני"ע.
  • קרן השתלמות

    שוק ההון והשקעות שוק ההון והשקעות
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    232 צפיות
    רואה את הנולדר
    @דל-גאה said: [שואל ממש למעיישה, האם לפתוח עוסק פטור או לא, האם עדיף לחכות לחוק.] בכל מצב כדאי לך לפתוח כי קרן השתלמות שלעצמאי היא לא על החשבון של קרן השתלמות של שכיר.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    292 צפיות
    צ
    @יאיר-אלדרק אין כ"כ הבדל בין הקרנות, תעיין בקובץ המצ"ב ותבחר לך קרן. הדרכה לקניית קרן כספית בבנק הפועלים.pdf
  • 0 הצבעות
    14 פוסטים
    744 צפיות
    צ
    @דוד-גולדברג זו שאלה באויר, מה סכום הכסף? מה מטרת ההשקעה? מה גובה המשכנתא? ובכל זאת מבלי לדעת את התשובות ומבלי להמליץ, ברוב המקרים עדיף להשקיע.
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    347 צפיות
    ס
    מהו מס PFIC המאיים? אז ככה, מס זה חל על כל השקעה בהתאגדות זרה – שאינה בארה"ב – שמטרתה הכנסה פאסיבית, כולל קרנות נאמנות, קרנות סל, קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון שאינן מונפקות בארה"ב, בין אם הן משקיעות בארה"ב (כמו במסלולי S&P 500) ובין במקום אחר, ובין אם הקרנות מנוהלות או מחקות. פורסים את הרווח על כל השנים בהם המשקיע החזיק את הקרן, ממסים את הרווח לכל שנה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה קיימת לאותה שנה, שנכון להיום עומד על 39.6% (משנת 2013), והיות והמס היה אמור להיות משולם בשנים ההן, צריך לחשב ריבית פיגורים על אותו מס – ריבית דריבית – לפי ריבית הפד. מס זה יכול להגיע אחרי כמה שנים לכדי כמעט כל הרווח ואפי' לנגוס בקרן. אפשרויות ההשקעה לטווח ארוך: אפשרויות השקעה לטווח הארוך שאינן בעייתיות הן: קרנות סל שמונפקות בארה"ב (גם דרך בית השקעות ישראלי אפשר לקבל גישה לבורסה האמריקאית ולקנות שם קרנות סל שמונפקות בארה"ב ). מניות בודדות (לא מומלץ בעליל). נדל"ן. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. אפשרויות ההשקעה לטווח קצר: קרן כספית וכן קרן אג"ח הן גם בכלל PFIC, ולכן לא מומלץ לאזרח אמריקאי להחזיק בהם. ישנם 3 אפשרויות שאינן בעייתיות להשקעה לטווח קצר: פקדון בנקאי. קניית מק"מ דרך חשבון מסחר (עדיף על פני פיקדון). אגחי"ם ממשלתיים בודדים. יש לשים לב לא לקנות אג"ח ללא קופונים, שכן באג"ח שלא משלם קופונים יש כפל מס בארה"ב וישראל (מאחר שארה"ב ממסה לפי כל שנה את החלק היחסי, ובישראל אין חבות מס עד המכירה ולכן לא יהיה זיכוי, ויהיה חיוב כפול בהמשך לישראל במכירה/פדיון), וכן לא אג"ח שמונפק מתחת לשווי הפדיון. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה במסלול אג"ח על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. בעיקרון אפשר גם לקנות קרן כספית ולמכור אותה באותה שנת מס בה נקנתה ואז אין מס PFIC, אך עדיין נדרש לדווח על כך בטופס 8621 (זהו הטופס על דיווח מוצרי PFIC) ורוב רו"ח לא מתעסקים עם הטופס הזה וגם אם כן התשלום לרו"ח יקר מאוד. בנוגע לקרן השתלמות, פנסיה וחסכון לכל ילד לאזרח אמריקאי, וכן למי שאינו אזרח אמריקאי אבל יש לו מספר ITIN, לא ארחיב בזה כעת, וכבר כתבתי על כך באשכול הזה והזה.