דילוג לתוכן

מושגים בשוק ההון | דוחות כספיים | פרק ג׳

שוק ההון והשקעות
3 2 199 2
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    בפרקים הקודמים עשינו קצת סדר במושגי היסוד של עונת הדוחות.

    הכרנו לעומק את שלושת הדוחות המרכזיים: דוח רווח והפסד, המאזן ודוח תזרים המזומנים, והבנו כיצד כל אחד מהם מספר זווית אחרת במצבה הכלכלי של החברה.

    אולם כעת, לאחר שאנחנו יודעים לקרוא את הנתונים היבשים והבסיסיים, כדאי להתקדם לשני נושאים חשובים ונפרדים.

    הנושא הראשון עוסק ביעילות הפנימית של החברה. כלומר, עד כמה החברה מצליחה להשתמש בהון שעומד לרשותה כדי לייצר רווח.

    הנושא השני עוסק באופן שבו המשקיעים והאנליסטים מפרשים את תוצאות הדוח, וכיצד הציפיות המוקדמות שלהם משפיעות על מחיר המניה.

    תשואה להון: כמה החברה יעילה.

    בפרק הקודם הכרנו את המושג הון עצמי מתוך דוח המאזן, והגדרנו אותו בתור הסכום שהיה נותר בידי בעלי המניות אילו החברה הייתה מוכרת ברגע זה את כל נכסיה, פורעת ומחזירה את כל חובותיה והתחייבויותיה.

    כתוספת ישירה וחשובה להבנה זו, עלינו להכיר את המושג תשואה להון.

    מדובר ביחס פיננסי פשוט אך חכם להפליא, אשר מהווה גשר המחבר בין דוח רווח והפסד לבין המאזן.

    נתון זה עונה על השאלה החשובה מכל עבור כל משקיע: כמה רווח נקי וחדש מצליחה החברה לייצר על כל שקל בודד שהושקע בה.

    כדי להבין מדוע הנתון הזה כה קריטי, נתאר לעצמנו שתי חברות שונות הפועלות באותו ענף בדיוק, ושתיהן מציגות בסוף השנה רווח נקי זהה לחלוטין של עשרה מיליון שקלים.

    במבט ראשון ושטחי בדוח רווח והפסד, שתי החברות נראות מוצלחות ורווחיות באותה מידה בדיוק.

    אולם, כאשר נצלול פנימה אל תוך דוח המאזן, עשויה להתגלות תמונה שונה לחלוטין.

    נגלה שלחברה הראשונה יש הון עצמי של חמישים מיליון שקלים, בעוד לחברה השנייה יש הון עצמי גדול פי ארבעה, העומד על מאתיים מיליון שקלים.

    המשמעות המתמטית של הנתונים הללו היא שהחברה הראשונה מציגה תשואה להון בשיעור של עשרים אחוזים, בעוד החברה השנייה מציגה תשואה להון בשיעור של חמישה אחוזים בלבד.

    התמונה כעת משתנה מן הקצה אל הקצה.

    החברה הראשונה מתגלה כחברה יעילה הרבה יותר, היות שהיא מצליחה להפיק רווחים גדולים יותר תוך שימוש במשאבים מצומצמים יותר.

    היא מנצלת את ההון שעומד לרשותה בצורה מיטבית כדי לייצר כסף חדש.

    עם זאת, חובה להיזהר ממה שנהוג לכנות מלכודת המינוף.

    חברה יכולה להגדיל את התשואה להון שלה באופן מלאכותי לחלוטין על ידי לקיחת הלוואות ענק וצבירת חובות.

    כאשר החברה פועלת רובה ככולה על בסיס חוב, חלקה של החברה בהון העצמי קטן באופן יחסי, וכך היחס של הרווח אל מול ההון העצמי קופץ למעלה.

    מסיבה זו, משקיעים מקצועיים ומנוסים תמיד יבדקו את נתון התשואה להון יחד עם בחינה מדוקדקת של רמת החוב של החברה.

    המטרה היא לוודא שהרווחיות הגבוהה אכן נובעת מעסק מצוין, יציב ויעיל, ולא כתוצאה מנטילת סיכונים פיננסיים מופרזים ומסוכנים שעלולים להוביל לקריסה בעתיד.

    תחזיות והערכות אנליסטים: מה השוק באמת מצפה לראות?

    נעבור כעת לנושא אחר לחלוטין: האופן שבו השוק מתייחס לתוצאות שהחברה מפרסמת.

    אחד מכללי הברזל החשובים ביותר שצריך להפנים על שוק ההון הוא שהבורסה כמעט אף פעם לא מתמחרת רק את אירועי העבר שכבר קרו והסתיימו.

    השוק מורכב ממיליוני משקיעים המנסים כל העת להסתכל קדימה ולתמחר את מה שעתיד לקרות.

    הקונצנזוס: המספר שהשוק כבר ציפה לו מראש

    הבנה זו מסבירה את התופעה המפתיעה שבה חברה מדווחת על רווחי שיא היסטוריים, אך רגעים ספורים לאחר פרסום הדוח המניה שלה צוללת בחדות.

    תקופה ארוכה לפני שחברה מפרסמת את הדוח הרשמי שלה, השוק כבר הספיק לגבש דעה מוצקה וברורה לגבי התוצאות שאמורות להופיע בו.

    אנליסטים מומחים וגופים פיננסיים גדולים עוקבים אחרי כל צעד של החברה באדיקות רבה, ומפרסמים הערכות מוקדמות ומפורטות לגבי ההכנסות הצפויות והרווח למניה.

    הממוצע המשוקלל של כלל ההערכות הללו נקרא בשפה המקצועית קונצנזוס.

    צריך לנצח את התחזיות.

    כאשר המסחר נפתח בבוקר שלפני פרסום הדוח, מחיר המניה כבר מכיל ומגלם בתוכו את ההנחה המוקדמת שהחברה אכן תעמוד, לכל הפחות, בתחזיות שהוצבו לה.

    מסיבה זו, המבחן האמיתי ביום פרסום הדוח אינו רק אם החברה הרוויחה או הפסידה, אלא אם היא הצליחה לעקוף את התחזיות או שמא פספסה אותן.

    כאשר אנו קוראים בכותרות הכלכליים שחברה מסוימת הכתה את התחזיות, המשמעות המעשית היא שהתוצאות בפועל היו חזקות וטובות יותר מאותו קונצנזוס מוקדם של האנליסטים.

    במצב כזה, אפילו אם חברה דיווחה על הפסד כספי, אך ההפסד בפועל היה קטן באופן משמעותי ממה שהשוק העריך תחילה, המניה שלה עשויה לזנק כלפי מעלה.

    מנגד, חברה עשויה להציג נתונים מדהימים ולהרוויח מיליארדים של דולרים ברבעון בודד, אך אם היא פספסה את תחזית האנליסטים אפילו באחוז קטן וזניח, היא עלולה לספוג ירידות חדות ומשמעותיות.

    השוק פשוט מתאכזב ביחס לציפיות הגבוהות שהוא עצמו הציב מראש.

    התחזית קדימה: מה השוק חושב שיקרה בהמשך?

    מעבר לתוצאות העבר, קיים נתון נוסף והוא התחזית קדימה, אשר לרוב מתברר כחלק הקריטי והמשפיע ביותר ביום פרסום הדוח.

    מעבר למספרים היבשים של הרבעון שכבר הסתיים ונחתם, הנהלת החברה נוהגת לפרסם את התחזיות שלה עצמה, ומשתפת מה היא צופה שיהיו התוצאות ברבעון הבא או בשנה כולה.

    השוק מסתכל קדימה

    אם חברה מסוימת הציגה רבעון פנטסטי ומוצלח במיוחד, אך במקביל מזהירה בשיחת המשקיעים כי ברבעון הבא צפויה האטה פתאומית בביקושים למוצריה או עלייה חדה בעלויות הייצור, המשקיעים ככל הנראה יבחרו להתעלם מהצלחת העבר וימהרו למכור את המניה על סמך התחזית הקודרת לעתיד.

    השוק תמיד נושא את עיניו אל עבר האופק.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    תודה רבה על המאמרים המחכימים

    תמשיך כך

  • תודה רבה על המאמרים המחכימים

    תמשיך כך

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @בן-עליה תודה על המשוב.
    ותודה רבה לך על פועלך הרב למען הציבור.

    בנוגע למאמרים נוספים, יש כמה טיוטות.
    אבל צריך למצוא לזה את הזמן המתאים.


נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    372 צפיות
    צ
    @בהצלחה-רבה said: רוצה לקחת משכנתא ואת הכסף שאני לוקח להשקיע בשוק ההון לפעמים זה יכול להיות רעיון ממש טוב. בפרט אם נלך לפי המחקרים שהשקעה ח"פ מנצחת את ההפקדות החודשיות. וברור שכל מי ששומע על השקעות בשוק ההון, ועל הכפלות כל 8 שנים, מיד חושב על הרעיון הזה. אבל - א. כפי שדוד טופורוביץ טוען שאם תגיד את זה לבנק, כנראה שהוא לא יאשר את המשכנתא... ב. תחשוב שאם אתה לוקח משכנתא ומשלם ע"ז ריבית, כדי להרויח על הכסף אתה צריך שתהיה תשואה מספיק גבוהה, שתשאיר אותך ברווח גם אחרי תשלום הדמי ניהול ומס רווחי הון. ואף אחד לא מבטיח לך את התשואה הזאת... מה תעשה אם בעשור הקרוב לא יהיה משבר, וכן יהיו עליות, אבל התשואה השנתית תהיה רק 6%. ג. זה בהחלט תלוי מה משך זמן ההשקעה, לפעמים השקעה חודשית בסכום שתשלם את המשכנתא יכולה להניב סכום יותר גבוה מאשר השקעה ח"פ של סכום המשכנתא. ד. צריך סיבולת גבוהה בזמני ירידות. והבעיה שקשה לכל אחד לאמוד את עצמו בכאלו דברים שכנראה אף פעם הוא לא חווה, בפרט שאפילו החוקרים המומחים אומרים שהם בעצמם מכרו מניות בהפסד, כי קשה לעמוד בזה. וגם מי שמצליח לעמוד בזה, עצם החוויה הזאת ממש לא פשוטה. כמובן לפני צעד כזה, צריך להתייעץ אני מחפש המלצות עם מי להתייעץ בתחום זה תודה רבה אין הנחתום מעיד על עיסתו יש לי לקוחות שעשו את זה.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    122 צפיות
    ד
    מכירים את ההרגשה הזאת שמחפשים מנהל השקעות בבית השקעות או רוצים למדוד מנהל תיקים בבנק, ופשוט אין לכם דרך לדעת אם הוא באמת טוב? התחושה הזו שחסרה אינדיקציה אמיתית היא לא מקרית. אם גם אתם שאלתם את עצמכם פעם איך אפשר לבחור מנהל השקעות בלי לדעת את איכות ההצלחות שלו לאורך השנים, השינוי שמתכננת הרשות לניירות ערך ממש פותר לכם את הבעיה . קחו למשל שני אנשים שפונים לאותו מנהל השקעות: הראשון מחפש אפיק חיסכון לטווח ארוך של עשר שנים עבור הילדים, והשני צריך את הכסף זמין כבר בעוד שנתיים לקניית דירה. ברור שהתיק של המשקיע הראשון ייראה אחרת לגמרי, ייטול סיכונים שונים ויציג תשואות שונות לחלוטין מזה של השני. ניהול תיקים הוא, במהותו, שירות אישי המותאם לצרכים של כל לקוח. זו בדיוק הסיבה שעד היום רשות ניירות ערך אסרה, כמעט באופן גורף, על מנהלי תיקים לפרסם את התשואות שלהם לציבור. ברשות נהגו בזהירות וחששו שמנהלים יתחילו לרדוף אחרי מספרים כדי לנצח בטבלת תשואות, במקום להתמקד בהרכבת אסטרטגיה שמתאימה ללקוח שיושב מולם. הבעיה שנוצרה . האיסור הגורף הזה יצר גם בעיה בשטח. כשאפשרות הצגת הביצועים חסומה, לציבור אין כמעט דרך להעריך ולמדוד את איכות השירות. מנהלי ההשקעות אינם עומדים למבחן פומבי, והמשקיעים נותרים בערפל. בהיעדר נתונים מפוקחים, חלק מהציבור אף פנה לגורמים לא מורשים שמפרסמים מספרי תשואה ללא פיקוח. טיוטת ההוראה החדשה של רשות ניירות ערך, מבקשת לאפשר לראשונה פרסום של תשואות עבר, אך במסגרת כללים ברורים שנועדו למנוע הטעיה. בין היתר, מנהלי ההשקעות יידרשו להציג ביצועים ברצף של חמש שנים, כדי למנוע הצגה של תקופה קצרה ומקרית. להציג את התוצאה החציונית של כלל הלקוחות במקום לבחור רק את התיקים המוצלחים ביותר. לחלק את הנתונים לפי רמות סיכון שונות. ובייעוץ ובשיווק השקעות לכלול רק תיקים שבהם הלקוחות אכן יישמו את ההמלצות בפועל. מבחינת המשקיע הפרטי, מדובר בשינוי משמעותי. הוא עשוי להעניק כלי השוואה טוב יותר בין מנהלי השקעות ולהוסיף שכבת שקיפות שלא הייתה קיימת עד היום. עם זאת, חשוב לזכור שתשואת עבר היא כלי להערכת עקביות ומקצועיות, אך היא אינה המדד היחיד. בסופו של דבר, תפקידו המרכזי של מנהל ההשקעות הוא לנהל את הסיכון ולהתאים את תיק ההשקעות למטרות, לאופק ההשקעה ולצרכים האישיים של הלקוח ולא רק להשיג את המספר הגבוה ביותר. לדעתי, זהו צעד נכון מצד רשות ניירות ערך. הוא מנסה למצוא איזון בין שני עקרונות חשובים: מצד אחד להעניק לציבור יותר שקיפות וכלי השוואה, ומצד שני למנוע מצב שבו מנהלי השקעות ירדפו אחרי תשואות קצרות טווח על חשבון ניהול סיכונים נכון. תשואת עבר יכולה ללמד הרבה, אבל היא לעולם לא תחליף הבנה של רמת הסיכון, איכות קבלת ההחלטות וההתאמה האישית של תיק ההשקעות למשקיע. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
  • 3 הצבעות
    31 פוסטים
    939 צפיות
    משה צבימ
    [image: image.jpeg]
  • תוכנית אפריון

    שוק ההון והשקעות אפריון חיסכון שוק ההון
    10
    2 הצבעות
    10 פוסטים
    883 צפיות
    דוד קד
    תברר ותביא עוד פרטים
  • 2 הצבעות
    11 פוסטים
    620 צפיות
    משקיע זהיר מידימ
    @המבקר זה לא בכזה קלות מבירור יסודי של הנושא הריבית הכי קלה הלכתית לקחת זה מהמדינה.