היציבות של 'קרן מחקה'

[חלמיש צור]

@סייעתא-דשמיא כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

אתה יכול להכנס לכל קרן ולראות בדיוק אלו נכסים היא מחזיקה, הכל שקוף.

מדובר על שקיפות גמורה? גם באיזה נכסים היא מחזיקה וגם איזה חוזים היא מנהלת, ועם מי?
אשמח לקבל קישור על דוגמא לשקיפות כזו באיזו קרן שהיא. תודה רבה.

[חלמיש צור]

סתם אגב, לשם הסקרנות.
ידוע לי שחברות ההשקעה משקיעים הרבה ליצור 'קרן מנוטרלת מט"ח', וגובים על כך דמי ניהול גבוהים.
אם באמת כל הקרן המחקה היא סינטטית, מה רע ליצור קרן מנוטרלת מט"ח באופן מובנה?
דהיינו, להשקיע את רוב הכסף באג"ח וכד' המנוהלות בשוק שקלי.
וגם את ההסכמים והחוזים מול החברות על הרווחים\הפסדים של מדד s&p, לנהל ג"כ מול חברות ישראליות, המנוהלות במטבע שקלי.
וחסל סדר 'גידור' ו'נטרול מט"ח'.
היכן הטעות שלי?

[חלמיש צור]

https://www.hasolidit.com/למה-הקרן-המחקה-שלי-מחזיקה-מקמ

[סייעתא דשמיא]

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

לפי מה שהבנתי ממך, אותה 'מסלקת מעו"ף' יוצרת כעין ביטוח על חברת ההשקעות, כלפי ההשקעות החוזים והעסקים אותה היא מנהלת מול החברות השונות.
זה אומר בעצם, שחברת ההשקעות, ואיתה לקוחותיה הנאמנים, בטוחה מפני נפילת חברות שונות במשק איתה היא מנהלת את ההסכמים והחוזים.

נכון.
כמובן שלא מדובר בביטחון של 100%, בסוף מסלקת מעו"ף היא לא חברת ביטוח, והסיכון קיים, אבל הוא סיכון קלוש כל כך שלדעתי הוא לא שיקול.

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

אגב, מה קורה אם חברת ההשקעות בעצמה נופלת, מכל סיבה שהיא?
אותה 'מסלקת מעו"ף' נותנת מענה גם מפני מקרה כזה או מקרה דומה?

לא. אבל אם אתה חושש לזה תצטרך גם להשאיר את הכסף מתחת לבלטות במקום בבנק, כי גם בנק יכול לקרוס.

[סייעתא דשמיא]

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

מדובר על שקיפות גמורה? גם באיזה נכסים היא מחזיקה וגם איזה חוזים היא מנהלת, ועם מי?

כן. שקיפות גמורה באילו נכסים היא מחזיקה. לגבי החוזים אין לזה שום נפק"מ מול מי החוזה.

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

אשמח לקבל קישור על דוגמא לשקיפות כזו באיזו קרן שהיא. תודה רבה.

תכנס לאתר מאיה > דיווחים > נתוני קרנות > קרנות נאמנות > חיפוש קרן לפי הרשימה או לפי מספר הקרן > הרכב נכסי הקרן, ותוכל לראות שם את כל פירוט הנכסים של הקרן.

[סייעתא דשמיא]

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

סתם אגב, לשם הסקרנות.
ידוע לי שחברות ההשקעה משקיעים הרבה ליצור 'קרן מנוטרלת מט"ח', וגובים על כך דמי ניהול גבוהים.
אם באמת כל הקרן המחקה היא סינטטית, מה רע ליצור קרן מנוטרלת מט"ח באופן מובנה?
דהיינו, להשקיע את רוב הכסף באג"ח וכד' המנוהלות בשוק שקלי.
וגם את ההסכמים והחוזים מול החברות על הרווחים\הפסדים של מדד s&p, לנהל ג"כ מול חברות ישראליות, המנוהלות במטבע שקלי.
וחסל סדר 'גידור' ו'נטרול מט"ח'.
היכן הטעות שלי?

מה יעזור לנהל את החוזה על s&p 500 מול חברה ישראלית, בסוף אתה מחקה מדד שהוא נקוב בדולרים, וזה לא משנה מי מכר לך את החוזה.

[חלמיש צור]

אגב, מה קורה אם חברת ההשקעות בעצמה נופלת, מכל סיבה שהיא?
אותה 'מסלקת מעו"ף' נותנת מענה גם מפני מקרה כזה או מקרה דומה?

לא. אבל אם אתה חושש לזה תצטרך גם להשאיר את הכסף מתחת לבלטות במקום בבנק, כי גם בנק יכול לקרוס.

א. בנק הוא גוף גדול ויציב בהרבה מכל חברת השקעות שהיא.
ב. בבנק תלויים הרבה חברות במשק כולו, (ולכן) יש עליו פיקוח של בנק ישראל, וכו'.
ג. אם היינו צריכים להפקיד בבנק מאות אלפי שקלים לטווח ארוך מאוד, באמת היה גם בזה קצת מקום לחשוש.
(אגב, למה על היציבות של חברת ההשקעות אני צריך לסמוך, ואילו על היציבות של החברה ההיא איתה היא מנהלת את העסקים, צריך לנהל ביטוח של סכומי עתק? למה בזה לא מספיק לסמוך?).

[חלמיש צור]

@סייעתא-דשמיא כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

סתם אגב, לשם הסקרנות.
ידוע לי שחברות ההשקעה משקיעים הרבה ליצור 'קרן מנוטרלת מט"ח', וגובים על כך דמי ניהול גבוהים.
אם באמת כל הקרן המחקה היא סינטטית, מה רע ליצור קרן מנוטרלת מט"ח באופן מובנה?
דהיינו, להשקיע את רוב הכסף באג"ח וכד' המנוהלות בשוק שקלי.
וגם את ההסכמים והחוזים מול החברות על הרווחים\הפסדים של מדד s&p, לנהל ג"כ מול חברות ישראליות, המנוהלות במטבע שקלי.
וחסל סדר 'גידור' ו'נטרול מט"ח'.
היכן הטעות שלי?

מה יעזור לנהל את החוזה על s&p 500 מול חברה ישראלית, בסוף אתה מחקה מדד שהוא נקוב בדולרים, וזה לא משנה מי מכר לך את החוזה.

למה לא? כל עוד החיקוי הוא סינטטי ותלוי רק בהסכמים (אני מבין שמדובר על הסכמים בסגנון של הימור, תתקן אותי אם אני טועה), מה רע לבצע את העליה\ירידה הדולרית, בשפה שקלית לחלוטין?

נניח הפקדת מאה ש"ח.
המדד עלה ב2% ? החברה צריכה לספק לך את היחס של העליה הזו על הסכום השקלי, דהיינו 2 ש"ח.
המדד ירד ב2% ? אתה (כלומר, מנהל חברת ההשקעות) צריך לספק לחברה את היחס של הירידה הזו על הסכום השקלי, דהיינו 2 ש"ח.

[סייעתא דשמיא]

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

א. בנק הוא גוף גדול ויציב בהרבה מכל חברת השקעות שהיא.
ב. בבנק תלויים הרבה חברות במשק כולו, (ולכן) יש עליו פיקוח של בנק ישראל, וכו'.
ג. אם היינו צריכים להפקיד בבנק מאות אלפי שקלים לטווח ארוך מאוד, באמת היה גם בזה קצת מקום לחשוש.

היו גם בנקים שקרסו (ראה ערך בנק סיליקון ואלי בארה"ב והבנק למסחר בארץ, והרשימה עוד ארוכה),
וגם על בתי ההשקעות יש פיקוח של רשות שוק ההון.
לעצם הענין, בוא נסכים שהסיכון הודאי בשחיקת ערך הכסף כשהוא שוכב בבנק גדול יותר מהסיכון של קריסת בית השקעות, לא כך?

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

(אגב, למה על היציבות של חברת ההשקעות אני צריך לסמוך, ואילו על היציבות של החברה ההיא איתה היא מנהלת את העסקים, צריך לנהל ביטוח של סכומי עתק? למה בזה לא מספיק לסמוך?).

אין לך מושג עם מי אתה עושה את החוזה, והוא יכול להיות גם אדם פרטי ולא חברה.

[סייעתא דשמיא]

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

למה לא? כל עוד החיקוי הוא סינטטי ותלוי רק בהסכמים (אני מבין שמדובר על הסכמים בסגנון של הימור, תתקן אותי אם אני טועה), מה רע לבצע את העליה\ירידה הדולרית, בשפה שקלית לחלוטין?

נניח הפקדת מאה ש"ח.
המדד עלה ב2% ? החברה צריכה לספק לך את היחס של העליה הזו על הסכום השקלי, דהיינו 2 ש"ח.
המדד ירד ב2% ? אתה (כלומר, מנהל חברת ההשקעות) צריך לספק לחברה את היחס של הירידה הזו על הסכום השקלי, דהיינו 2 ש"ח.

חוזה עתידי הוא לא שטר חוב ערטילאי אלא חוזה על נכס הבסיס, ונכס הבסיס - המדד - נקוב בדולרים.

[רואה את הנולד]

@סייעתא-דשמיא כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

חוזה עתידי הוא לא שטר חוב ערטילאי אלא חוזה על נכס הבסיס, ונכס הבסיס - המדד - נקוב בדולרים.

תגובה

אכפת לך להרחיב קצת יותר
זה ממש מעניין מה שאתה כותב אבל אני לא מבין איך יש ביטחון שגם אם כל העולם יבחר לשים את הכסף שלו בעוקב מדד יהיה מישהו כנגד?
תודה רבה על ההסברים המורכבים

[סייעתא דשמיא]

@רואה-את-הנולד כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

אכפת לך להרחיב קצת יותר
זה ממש מעניין מה שאתה כותב אבל אני לא מבין איך יש ביטחון שגם אם כל העולם יבחר לשים את הכסף שלו בעוקב מדד יהיה מישהו כנגד?
תודה רבה על ההסברים המורכבים

תודה ובשמחה.
מה אתה מתכוון בשאלה אם יהיה מישהו כנגד?

[רואה את הנולד]

@סייעתא-דשמיא
אם יש חברות שמשקיעות דרך אופציות
וצורת המסחר שהם קונות אופציות שיהיה להם ביטחון מול המשקיעים
הם צריכים שתמיד יהיה מי שימכור להם
יכול להיות מצב שאדם יכניס מיליון שקל לקרן ולחברה לא יהיה מי שימכור לה אופציה כדי לבטח אותה
(אני מקווה שאני בכיוון של להבין )

[סייעתא דשמיא]

@רואה-את-הנולד
המטרה בקניית נגזרים (אופציות וחוזים עתידיים) אינה כדי שיהיה להם ביטחון מול המשקיעים אלא זו הצורה לקבל את תשואת המדד, כיון שהחברה לא קונה פיזית את המניות שמרכיבות את המדד היא קונה נגזרים של המדד וכך משיגה את התשואה שלו.
מה שקורה אם אין מי שימכור אופציות בסכום הנצרך זה מה שקורה גם כשאתה רוצה לקנות קרן סל דרך ברוקר ואין מוכר שרוצה למכור במחיר שאתה רוצה, פשוט מחכים יום יומיים עד שיהיה היצע ואז קונים.

[חלמיש צור]

היו גם בנקים שקרסו (ראה ערך בנק סיליקון ואלי בארה"ב והבנק למסחר בארץ, והרשימה עוד ארוכה),
וגם על בתי ההשקעות יש פיקוח של רשות שוק ההון.
לעצם הענין, בוא נסכים שהסיכון הודאי בשחיקת ערך הכסף כשהוא שוכב בבנק גדול יותר מהסיכון של קריסת בית השקעות, לא כך?

אני לא בא כרגע לפקפק בכל הענין של השקעה בשוק ההון.
רק בא לשים את הדגש על ענין היציבות.
ונפק"מ לדוגמא כאשר באים לשקול באיזה בית השקעות להשקיע, לא מספיק רק להשוות תשואות ודמי ניהול, אלא גם להעדיף, בתיעדוף משמעותי מאוד, בית השקעות רציני ומבוסס, גם אם בסך התשואות הסופיות יש אחרים שעוקפים אותו.
אינני צודק?

[חלמיש צור]

@סייעתא-דשמיא כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

למה לא? כל עוד החיקוי הוא סינטטי ותלוי רק בהסכמים (אני מבין שמדובר על הסכמים בסגנון של הימור, תתקן אותי אם אני טועה), מה רע לבצע את העליה\ירידה הדולרית, בשפה שקלית לחלוטין?

נניח הפקדת מאה ש"ח.
המדד עלה ב2% ? החברה צריכה לספק לך את היחס של העליה הזו על הסכום השקלי, דהיינו 2 ש"ח.
המדד ירד ב2% ? אתה (כלומר, מנהל חברת ההשקעות) צריך לספק לחברה את היחס של הירידה הזו על הסכום השקלי, דהיינו 2 ש"ח.

חוזה עתידי הוא לא שטר חוב ערטילאי אלא חוזה על נכס הבסיס, ונכס הבסיס - המדד - נקוב בדולרים.

אם הבנתי נכון אתה מסביר כך:
החוזה העתידי הוא לא סתם סוג של הימור, אלא נועד כדי לספק לצד השני ביטחון פיננסי מפני תנודות במדד, לכאן או לכאן, (כלומר, להפחית את עוצמת הירידה, אם תהיה, ולעומת זאת, גם להפחית את עוצמת העליה, אם תהיה).
והביטחון הזה לא נועד אלא למי שכבר מושקע במדד האמיתי, ומעוניין להפחית את אפקט התנודתיות שבו, וכיון שהתנודתיות הזו היא בחשבון דולרי ממילא שגם החוזה המדובר יהיה בחשבון דולרי בהכרח.
הבנתי נכון?

[סייעתא דשמיא]

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

ונפק"מ לדוגמא כאשר באים לשקול באיזה בית השקעות להשקיע, לא מספיק רק להשוות תשואות ודמי ניהול, אלא גם להעדיף, בתיעדוף משמעותי מאוד, בית השקעות רציני ומבוסס, גם אם בסך התשואות הסופיות יש אחרים שעוקפים אותו.
אינני צודק?

ברעיון כן, אבל איך אתה בודק מי יותר רציני ויציב מהאחרים?
לדעתי האישית שלושת בתי ההשקעות המרכזיים בארץ הם אותו דבר, לטוב ולמוטב... (אבל לא בדקתי את זה אף פעם לעומק).

[סייעתא דשמיא]

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

אם הבנתי נכון אתה מסביר כך:
החוזה העתידי הוא לא סתם סוג של הימור, אלא נועד כדי לספק לצד השני ביטחון פיננסי מפני תנודות במדד, לכאן או לכאן, (כלומר, להפחית את עוצמת הירידה, אם תהיה, ולעומת זאת, גם להפחית את עוצמת העליה, אם תהיה).
והביטחון הזה לא נועד אלא למי שכבר מושקע במדד האמיתי, ומעוניין להפחית את אפקט התנודתיות שבו, וכיון שהתנודתיות הזו היא בחשבון דולרי ממילא שגם החוזה המדובר יהיה בחשבון דולרי בהכרח.
הבנתי נכון?

נכון. הנגזרים (חוזה עתידי ואופציה) התחילו כתעודת ביטוח לקונים או מוכרים כדי להבטיח מראש את מחיר הקניה או המכירה העתידית, ומשם זה התגלגל לתחליף להשקעה בנכס הבסיס.
בעצם, המילה 'נגזרים' מעידה על תוכנה; אין לה ערך עצמי אלא מחירה 'נגזר' מנכס הבסיס.