דילוג לתוכן

מוצאי שבת הקרוב אנחנו מקבלים שעה במתנה! השאלה היא מה נעשה איתה?

כלכלת המשפחה
1 1 38 1
  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    מכירים את התחושה הזאת כשמזיזים את השעון אחורה וכולם מרוצים?
    ״יש! עוד שעה לישון!״

    אבל בואו נהיה רגע דוגרי… מה קורה עם השעה הזאת בפועל?
    היא עלולה להיעלם בין הילדים, הסידורים, השיחה בטלפון ועוד כוס קפה שהתקררה בדרך…

    וזה מזכיר לי משהו מעניין גם בכלכלה: כשיש לנו יותר ממשאב מסוים, אנחנו נוטים להשתמש בו יותר — לפעמים בלי לשים לב בכלל.

    יש יותר זמן? נמצא איך למלא אותו.
    יש יותר כסף בחשבון? לפעמים נמצא איך להוציא גם אותו.

    אז איך באמת מרוויחים את השעה הזאת? מחליטים מראש מה רוצים לעשות איתה!

    החגים מאחורינו, השגרה חוזרת, וזו הזדמנות נהדרת לעצור לרגע ולעשות סדר — גם בזמן וגם בכסף.

    הנה האתגר שלי אליכם למוצאי שבת:

    שעה אחת. קפה טוב. החלטה אחת שיכולה לשנות את ההתנהלות הכלכלית שלכם.

    1. בודקים מה השתנה.
      הוצאות על מסגרות לילדים, צהרונים, חוגים ותשלומים שהסתיימו או התחילו. לפעמים שינוי קטן בהוצאות הקבועות עושה הבדל גדול בתקציב.

    2. נותנים הצצה למשכנתא.
      מתי בפעם האחרונה בדקתם את התנאים שלכם? אם יש לכם מסלול בריבית פריים, כדאי לבדוק מה המשמעות של הריבית הנוכחית עבורכם והאם יש מקום להתייעלות.

    3. מחליטים כמה באמת יש לנו להוציא בחודשי.
      אחרי ההוצאות הקבועות, כמה כסף נשאר לשוטף? לקניות, לאוכל, לבלתמים ולכל מה שהחודש מביא איתו? כשיש מספר ברור, לא צריך לנחש בכל פעם אם אפשר להרשות לעצמנו עוד הוצאה.

    4. נותנים לכסף כיוון.
      מה חשוב לכם להשיג? לסגור חוב, לחסוך לחופשה, לבנות כרית ביטחון או להתקדם למטרה גדולה יותר? מתכננים תקציב שמתאים לחיים שלכם, כדי שיהיה מקום גם לצרכים של היום וגם לחלומות של מחר.

    כי כשיש בהירות, סדר וכיוון, הכסף מקבל תפקיד אחר. במקום לגלות בסוף החודש לאן הוא נעלם, אתם מחליטים מראש לאן אתם רוצים שהוא יגיע.

    🎲 ואם כבר מקדישים שעה לזוגיות ולכלכלה — למה לא לעשות את זה בכיף?

    פתחו את „זוג מעושר”— המשחק הזוגי שהופך את השיחה על כסף לחוויה משותפת של שאלות מפתיעות, מחשבה, גילויים ותכנון העתיד שלכם יחד.

    תגלו מה חשוב לכל אחד מכם, איך אתם מקבלים החלטות כלכליות, ואילו צעדים תוכלו לעשות כדי להתקדם למטרות שלכם.

    ואם אתם דווקא טיפוסים של מספרים וטבלאות — שבו יחד עם הקפה ובנו את התקציב המשפחתי שלכם. העיקר שתצאו מהשעה הזאת עם קצת יותר בהירות ותוכנית שאפשר להתחיל ליישם.

    כי שעה שעוברת לא חוזרת.

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    182 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    234 צפיות
    הקול השפויה
    טיפים לכלכלה נכונה חוברת מספר 65.pdf
  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    294 צפיות
    חופש כלכליח
    כל חברה או חנות שיחליטו שהם מפסיקים לעשות חשבון מה הם מכניסים מה הם מוצאים בעיקרון יכולים לעשות את זה ולא בטוח שהם יגיעו לפשיטת רגל אבל הסיכוי שהריוחיות שלהם תרד גבוה זה לא חובה אבל זה עוזר מאוד
  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    190 צפיות
    ד
    מה החוב שלנו באמת אומר עלינו? רמז: הרבה פחות ממה שחושבים. אנשים נלחצים מהמספר של החוב — אבל המספר כמעט לא משנה. הדבר החשוב באמת הוא היחס בין החוב לבין ההכנסה שלנו. אותו חוב בדיוק יכול להיות קליל עבור אדם אחד וכבד מאוד עבור אחר. בדיוק ככה הבנק מסתכל על משכנתא: לא רק כמה הדירה עולה, אלא האם היחס מאפשר לעמוד בהחזרים גם כשהחיים זזים. וזה נכון בכל מקום: במשקי בית, בעסקים ואפילו במדינות. הבעיה היא לא החוב — אלא כשאין מספיק הכנסה שתישען עליו. וזה מה שהופך משפחות בישראל לרגישות יותר לשינויים בריבית וליוקר המחיה. בסוף, יחס החוב הוא לא שיפוט. הוא פשוט מראה שמספר לנו את האמת על המצב שלנו. וכדאי שכל אחד ישאל: לא כמה אני חייב — אלא האם זה מתאים למה שאני מרוויח. לכן בתור התחלה כל משפחה צריך לבדוק מהו היחס בין החוב [משכנתא, הלוואות[בנקים,בני משפחה,גמ"ח] לבין כלל ההכנסות של המשפחה אם היחס בין החוב להכנסות הוא בסביבות 40 % זה אומר שאתם מאוזנים והלוואות שלקחתם הם ברמה סבירה.
  • 1 הצבעות
    9 פוסטים
    939 צפיות
    ע
    יש למישהו מידע על קורס מכירות/שיווק לבעל עסק ?