דילוג לתוכן

והרצים יצאו דחופים // ניסן עציוני

הועבר כלכלת המשפחה
2 2 177 1
  • זה כבר מזמן הפך לנורמה, הזמנה מכובדת ומעוצבת בהגזמה לאולם שמעולם לא שמעתם את שמעו מרוב יוקרה, מודעות בכל פינה בבית כנסת, מבזקים וצינתוקים ואפילו טלפון אישי מרב בית הכנסת, וריח המצ’ינג כבר מהדהד באף, יעדים והתחייבויות, טלפונים לכל פינה, והנציג עם הלשון המתגלגלת שמסביר לכם כמה פשוט לגייס סכומי עתק, פשוט לבקש הוראות קבע קטנות במקום תרומה בודדת גדולה, תתקשר למורה נהיגה שלך, ליועץ משכנתאות, לגננת שלך ולכל מי שאתה יכול, הלחץ החברתי עושה את שלו, תחושת החירום, והבנין שצריך להיבנות.

    חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם, את הקונספט של מגביות גיוס המונים החלו דווקא ארגוני הירוקים הפרוגרסיביים שגייסו סכומי עתק בשביל לשמור על קיימות, רגע לפני משבר האקלים והחור באוזון שהולך ומתרחב יחד עם הקרחונים באנטרטיקה שהולכים ונמסים להם באיטיות, גייסו ארגונים אלו מליונים ומליארדים רבים באמצעים אלו.

    אבל הרעיון בא לעולם כדי להציל ולחזק את עולם התורה המפואר שנבנה כאן, לבנות עוד בית כנסת ששנים מתבוסס בקראוון מיושן, ליישב עוד ישיבה שראשיה כבר לא מוצאים מאין יבוא עזרם ולחזק עוד מוסד שכבר מט לנפול.

    ודי לנו בפרסום הגדול שנעשה לעולם התורה וכאותו מעשה בהרב מפוניבז’ רבי יוסף שלמה כהנמן זצ”ל שעלה אל מעונו של מרן החזון אי”ש בבני ברק, בשאלה מדוע הוא כל כך מתאמץ בגיוס הכספים למען הקמת עולם הישיבות מחדש בארץ הקודש ולכתת את רגליו בנכר כדי להשיג ולגייס סכומים להקמתה, בעוד ראשי אוניברסיטת בר אילן שהוקמה באותם ימים זוכים לתרומות עתק וכמעט שלא טורחים כדי להשיג ממון להקמת האוניברסיטה ומדוע דרך רשעים צלחה, ענה לו החזון איש דוקא משום שאין הבורא יתברך חפץ בחולין ובחוכמות החיצוניות נתן להם תומכים בשפע, נדיב אחד תורם מבנה שלם ודיו.

    אבל בענין התורה, הכרת חשיבותה וערכה והזכות בתמיכתה, ביקש הקדוש ברוך הוא לזכות כמה שיותר יהודים שהרב מפוניבז׳ יתדפק על דלתם וישוחח עימם וילהיבם. ויתנו אך מעט, כדי שימשיך ויתדפק על דלת היהודי הבא, כך גם בזמנינו אנו כל טלפון ושיחה להתרמה למען מגבית קודש נוספת מגדילה את ההתלהבות היהודית וישראל נתבעים ונותנים.

    שוחחתי לאחרונה עם אחד מגבאי קופות הצדקה הגדולים בארץ, גוף שמתמחה כבר עשרות שנים באיסוף תרומות וחלוקתם לנצרכים, הוא כמובן מברך על שיטת גיוס הכספים שחדרה לעולמינו אבל מחדד נקודה חשובה, לדבריו קופות הצדקה והעניים הם הנפגעים העקריים ממכת המצ’ינגים הגדולה שעטפה אותנו בחמש שנים האחרונות, הוראות קבע רבות הופנו לטובת הישיבה של הבן, הכולל של האחיין, ובית הכנסת של השכן, וקופות הצדקה הגדולות אלה שאור הזרקורים לא מופנה אליהם, הם שלא ערכו שולחנות במעדני שף לקול צלילי הזמר של ילד הפלא עם השיר המיוחד שהונפק בעלות אסטרונומית לכבוד האירוע המרשים, נשארו עם כיסים מצומקים.

    אחת לשנה אנחנו מצווים לעצור ולתת מתנות לאביונים, עם התקדש עלינו יום הפורים, אנחנו לא יכולים להעזר ב’ניתן לתרום מכספי מעשרות באישור רב’ לא להסתפק בהו”ק שחתמנו רק אתמול למוסד של החסידות או הקהילה, מצוות היום היא לתת ‘מתנות לאביונים’ דייקא ללא תירוצים, מתנה מהודרת לאביון מהודר.

  • נראה לי בשם הגראי"ל אמרו שהכל נכלל ב'כופין על הצדקה'.
    מתחבר לתוכן, הייתי מכוון יותר לעני קרוב שמתחבא בבית כנסת או בכולל ואנחנו יודעים שהוא נזקק כפשוטו, גופי הצדקה הגדולים עושים גם עושים וכופין על הצדקה בכל דרך חדשנית שניתן לשער.
    יש לכולנו עני קרוב, ת"ח או שלא, מישהו שלא נדון למה הוא במצב קשה ולמה הוא לא מתנהל נכון כלכלית ולמה אנחנו לא צריכים לתת לו כדי שילמד לחיות נכון, נפסיק להכנס לנעליים הקרועות של השני וניתן ביד רחבה ונעשה את המצווה שלנו והקב"ה יעשה את שלו.

  • מונטיפיורימ מונטיפיורי העביר נושא זה מ-מאמרים ב-

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    998 צפיות
    משקיע זהיר מידימ
    הפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    118 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • פכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    8
    6 הצבעות
    8 פוסטים
    392 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @זבדיאל כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?": האמת שאף פעם זה לא 15 שקל זה 25 בעמלות לנבק 15 באשראי כפול 2 10 בטלפון 20 בחשמל 15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת 15 בלעבור חברת גז וכו' וכו' בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש בדוק אצלי ואצל אחרים מסכים איתך לגמרי רק אוסיף ואומר שמניסיוני זה מגיע למאות ואלפי ש''ח לחודש! כן זו האמת!
  • "קום ועשה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    10 הצבעות
    3 פוסטים
    255 צפיות
    ד
    @ביזנייעס ישבתי עם מנהל גמ"ח גדול ודיברתי אתו על בנקל והוא אמר לי אם רק היה לי מאה אלף שקל לחתונה של הבת שלי הכול היה נראה אחרת זה אומנם לא היה מספיק אבל היה לי מאיפה להתחיל... קם דור חדש
  • לפני שמתחילים 'לשמוע הצעות'...

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    3 הצבעות
    1 פוסטים
    209 צפיות
    מ
    פנתה אלי משפחה שהילדה הגדולה בת 17 - והשאלה מה עושים... אז קודם כל, יפה שהם שואלים עכשיו ולא אחרי שכבר סגרו שידוך והתחייבו לסכומי עתק שאינם ברשותם..! מה שאני אוהב לעשות במקרים כאלו, זה דבר ראשון - להוציא אותם מהפוקוס. מה זאת אומרת? כל מה שהם חושבים כרגע, זה איך מתחילים להשיג המון כסף..? הרי אנחנו כבר שומעים את השדכנית איך שהיא אומרת שיש לבחור כבר כמה הצעות שנותנים 500+ לדירה, ואם אתם רוצים בחור מוצלח אז כדאי ש... כידוע, כל ההבדל בין האנשים שמצליחים בחיים (בכלכלה, בלימוד התורה, בריאות הגוף וכו') ובין אלו שלא... שורש הדבר תלוי בהאם הם בוחרים להיות יוזמים מובילים ומתכננים של חייהם, או שמעדיפים 'לזרום' ולתת לדברים לקרות לבד עד שנאלץ להגיב אליהם... אז בואו נאמר שאנחנו נמצאים כרגע 3 שנים לפני החתונה של הבת. יש כאן שלושה נושאים: א. דאגה לילדה שלנו (ולחתן שלה העתידי בע"ה) שיהיו להם חיים שלווים בהקמת בית של תורה, ולהקל במעט את המצב הכלכלי - שלא יעיק עליהם חלילה. בנקודה הזאת, פשוט וברור שעוד מאתיים אלף לדירה לא יהיה מה שיציל אותם..! עיקר ההשתדלות לכאורה צריכה להיות בכך שנבדוק איזו הכשרה \ עבודה נוכל לסדר לבת שלנו כדי שתהיה להם האפשרות להכנסה חודשית מספקת בס"ד. כמו"כ החינוך שנעניק לה לחיות עם חשבון ולהוציא רק מה שנכנס (או שנשלח את הזו"צ למאמן כלכלי שיתן להם הקדמה לחיי כלכלת הבית), הוא יהיה המתנה הגדולה ביותר עבור הבית שלהם - הרבה מעבר לסכום כסף מכובד לדירה... ב. למנוע לחץ מההורים כשמגיעות ההוצאות הגדולות. ג. מה לומר לשדכן \ למחותנים. בנושא הזה, הנקודות החשובות ביותר הן התכנון והאסרטיביות. לפני שמתחילים לשמוע הצעות, כדאי לנו לבדוק עם עצמנו מה הם המשאבים העומדים לרשותנו. אולי הם מורכבים מחסכונות, עזרה מההורים קצת, הלוואות מקרן פנסיה, זכות ליחידה בגמ"ח, גיוס כספים בחו"ל, הכשרה לגלגול גמחי"ם וכו'... לא חשוב כעת איזו אסטרטגיה יש למשפחה, העיקר לבדוק מהי היכולת שלנו באמת. כדאי להכין מראש את הרשימה של כל ההוצאות שישנם סביב החתונה החל מהאירוסין עד אחרי השבת שבע-ברכות. יש לנו 120 אלף ש"ח - הנה כל הרשימה של ההוצאות השונות, בואו נחליט כמה מוציאים על ביגוד, על מתנות, כמה על פרחים וכסא כלה, צלם ב-4000 ש"ח או ב-10,000? כמה ישאר אח"כ לריהוט - חדש או יד 2? מומלץ להתייעץ עם האנשים הנכונים, דהיינו - אותם אלו שחיים ברמת חיים וערכים דומים לשלנו, למצוא את האנשים המחושבים והמסודרים - ולשאול אותם מה מקובל, מה עושים, ואיך משיגים את הצרכים תוך כדי חסכון בעלויות. בשלב הבירורים כדאי לחקור קצת על המשפחה המוצעת - מהי הרמה שלהם? לשאול את המחותנים איפה הם חתנו בעבר? מה הרמה של שבת שבע-ברכות? האם קנו דירות לילדים? בירושלים או בצפון? האם הם עמדו בהתחייבויות שלהם? וכו'... (לא תמיד מורידים על זה שידוך, אבל לפעמים יש בזה קצת רמזים מלמעלה...) והכי חשוב להגיע לכל שיחה עם 'הכללים שלנו'. דהיינו, לקבוע מתוך היכולות שלנו והערכים שלנו - איך אנחנו נוהגים בכל קטגוריה: 'אצלנו נהוג שלא לוקחים מנות יותר מ-69 ש"ח' 'לנו חשוב שיהיה ריהוט חדש לזוג הצעיר ולכן הצלם והתזמורת לא יעלה על מחיר כך וכך'... כמובן שיהיו קצת חילוקי דעות בין הצדדים - וזה בסדר! כדאי להתפשר ולבוא לקראתם בדברים הזולים יותר, ולעמוד על שלנו בסעיפים שיגרמו לנו לחרוג מהתקציב באופן משמעותי. גם בנוגע לנושא הדיור, כדאי להיות ברורים עם עצמנו כמה אנחנו באמת יכולים להתחייב ולתת, ולא לפחד שאנחנו 'מאבדים כאן שידוך' כאשר הנתונים של המציאות נקבעים ע"י הבורא יתברך. אם יש לנו תכנון מעשי איך להביא סכום מסוים - כדאי להדגיש זאת לשדכן, כיון שפעמים רבות אנשים מבטיחים וקצת קשה לקיים... אז אם אנחנו אומרים שאמנם יש לנו קצת פחות להציע לעומת האחרים, אבל הכסף נמצא מוכן למסירה - יתכן מאוד שזו תהיה סיבה להקדים אותנו על פני ההבטחות של השאר... שירבו שמחות בלב שמח!