דילוג לתוכן

והרצים יצאו דחופים // ניסן עציוני

הועבר כלכלת המשפחה
2 2 210 1
  • זה כבר מזמן הפך לנורמה, הזמנה מכובדת ומעוצבת בהגזמה לאולם שמעולם לא שמעתם את שמעו מרוב יוקרה, מודעות בכל פינה בבית כנסת, מבזקים וצינתוקים ואפילו טלפון אישי מרב בית הכנסת, וריח המצ’ינג כבר מהדהד באף, יעדים והתחייבויות, טלפונים לכל פינה, והנציג עם הלשון המתגלגלת שמסביר לכם כמה פשוט לגייס סכומי עתק, פשוט לבקש הוראות קבע קטנות במקום תרומה בודדת גדולה, תתקשר למורה נהיגה שלך, ליועץ משכנתאות, לגננת שלך ולכל מי שאתה יכול, הלחץ החברתי עושה את שלו, תחושת החירום, והבנין שצריך להיבנות.

    חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם, את הקונספט של מגביות גיוס המונים החלו דווקא ארגוני הירוקים הפרוגרסיביים שגייסו סכומי עתק בשביל לשמור על קיימות, רגע לפני משבר האקלים והחור באוזון שהולך ומתרחב יחד עם הקרחונים באנטרטיקה שהולכים ונמסים להם באיטיות, גייסו ארגונים אלו מליונים ומליארדים רבים באמצעים אלו.

    אבל הרעיון בא לעולם כדי להציל ולחזק את עולם התורה המפואר שנבנה כאן, לבנות עוד בית כנסת ששנים מתבוסס בקראוון מיושן, ליישב עוד ישיבה שראשיה כבר לא מוצאים מאין יבוא עזרם ולחזק עוד מוסד שכבר מט לנפול.

    ודי לנו בפרסום הגדול שנעשה לעולם התורה וכאותו מעשה בהרב מפוניבז’ רבי יוסף שלמה כהנמן זצ”ל שעלה אל מעונו של מרן החזון אי”ש בבני ברק, בשאלה מדוע הוא כל כך מתאמץ בגיוס הכספים למען הקמת עולם הישיבות מחדש בארץ הקודש ולכתת את רגליו בנכר כדי להשיג ולגייס סכומים להקמתה, בעוד ראשי אוניברסיטת בר אילן שהוקמה באותם ימים זוכים לתרומות עתק וכמעט שלא טורחים כדי להשיג ממון להקמת האוניברסיטה ומדוע דרך רשעים צלחה, ענה לו החזון איש דוקא משום שאין הבורא יתברך חפץ בחולין ובחוכמות החיצוניות נתן להם תומכים בשפע, נדיב אחד תורם מבנה שלם ודיו.

    אבל בענין התורה, הכרת חשיבותה וערכה והזכות בתמיכתה, ביקש הקדוש ברוך הוא לזכות כמה שיותר יהודים שהרב מפוניבז׳ יתדפק על דלתם וישוחח עימם וילהיבם. ויתנו אך מעט, כדי שימשיך ויתדפק על דלת היהודי הבא, כך גם בזמנינו אנו כל טלפון ושיחה להתרמה למען מגבית קודש נוספת מגדילה את ההתלהבות היהודית וישראל נתבעים ונותנים.

    שוחחתי לאחרונה עם אחד מגבאי קופות הצדקה הגדולים בארץ, גוף שמתמחה כבר עשרות שנים באיסוף תרומות וחלוקתם לנצרכים, הוא כמובן מברך על שיטת גיוס הכספים שחדרה לעולמינו אבל מחדד נקודה חשובה, לדבריו קופות הצדקה והעניים הם הנפגעים העקריים ממכת המצ’ינגים הגדולה שעטפה אותנו בחמש שנים האחרונות, הוראות קבע רבות הופנו לטובת הישיבה של הבן, הכולל של האחיין, ובית הכנסת של השכן, וקופות הצדקה הגדולות אלה שאור הזרקורים לא מופנה אליהם, הם שלא ערכו שולחנות במעדני שף לקול צלילי הזמר של ילד הפלא עם השיר המיוחד שהונפק בעלות אסטרונומית לכבוד האירוע המרשים, נשארו עם כיסים מצומקים.

    אחת לשנה אנחנו מצווים לעצור ולתת מתנות לאביונים, עם התקדש עלינו יום הפורים, אנחנו לא יכולים להעזר ב’ניתן לתרום מכספי מעשרות באישור רב’ לא להסתפק בהו”ק שחתמנו רק אתמול למוסד של החסידות או הקהילה, מצוות היום היא לתת ‘מתנות לאביונים’ דייקא ללא תירוצים, מתנה מהודרת לאביון מהודר.

  • נראה לי בשם הגראי"ל אמרו שהכל נכלל ב'כופין על הצדקה'.
    מתחבר לתוכן, הייתי מכוון יותר לעני קרוב שמתחבא בבית כנסת או בכולל ואנחנו יודעים שהוא נזקק כפשוטו, גופי הצדקה הגדולים עושים גם עושים וכופין על הצדקה בכל דרך חדשנית שניתן לשער.
    יש לכולנו עני קרוב, ת"ח או שלא, מישהו שלא נדון למה הוא במצב קשה ולמה הוא לא מתנהל נכון כלכלית ולמה אנחנו לא צריכים לתת לו כדי שילמד לחיות נכון, נפסיק להכנס לנעליים הקרועות של השני וניתן ביד רחבה ונעשה את המצווה שלנו והקב"ה יעשה את שלו.

  • מונטיפיורימ מונטיפיורי העביר נושא זה מ-מאמרים ב-

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    7 פוסטים
    408 צפיות
    פשוט יהודיפ
    @צופה-ומביט כתב במזל טוב לבעלים החדש: @פשוט-יהודי הפלס אוי....
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    170 צפיות
    מונטיפיורימ
    למען הסדר הטוב, כרגע יש אשכול נעוץ ברוב הקטגוריות להעלאת קישורים לכל המאמרים בקטגוריה. כך כל המאמרים יהיו נגישים ומסודרים. אם אתם מעלים מאמר, תעלו קישור באשכול המתאים. במידה וכתבתם עוד מאמר, תערכו את ההודעה הקודמת ותוסיפו את הקישור החדש. בהצלחה
  • 3 הצבעות
    5 פוסטים
    2k צפיות
    הקול השפויה
    ירושלים: פסגת זאב מזרח
  • 4 הצבעות
    9 פוסטים
    577 צפיות
    ס
    @רואה-את-הנולד יפה. תודה על העדכון! בסוף החודש הקרוב תקבל מייל מחברת חשמל עם בקשה לצלם את המונה ולהעלות את הצילום באתר של חברת חשמל, וזהו, החל מחודש לאחר מכן תהיה לקוח של בזק.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    130 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.