דילוג לתוכן

למה פושט היד מהשטיבל קודם לשכן שלך?

צדקה ומעשר כספים
9 4 305 5
  • כולנו רחמנים בני רחמנים וכשאוספים כסף בבית כנסת רובינו ככולינו נותנים כמה שקלים ולפעמים אף יותר.
    על זה נאמר מי כעמך ישראל.
    אבל אני רוצה לעורר נקודה שפחות שמים לב אליה,
    אוספי הצדקות בשטיבלאך במקרים רבים אינם נמנים על המגזר שלך ולעיתים קרובות הם חיים על צדקה מכלתחילה בלא לנסות דרך אחרת, ויש מקרים שהם אפילו לא עניים אלא סתם עושים כסף קל.
    בהלכה יש לנו דיני קדימה המורים לנו להיות בדומה לחסידה- לדאוג לחבריך.
    מי שרוצה יכול לדון למה זה כך ואיך זה כך, אבל זה ההלכה.
    קרוב קודם ועניי עירך קודמים.

    אמנם כתוב קודמים ומסתבר שאפשר להשאיר חלק גם לאחרים.
    אבל שכל אחד יעשה חשבון עם עצמו:
    קופת הצדקה השכונתית או/ו של הכולל וכדו' דואגת בד"כ לכמה מאות משפחות, בדרך כלל משפחות אלו נמנות על הקהילה שלך, ברוב המקרים הם ניסו ומנסים לעשות ככל שביכולתם שלא לחיות על הצדקה, יש מי שבודק האם מגיע להם או לא ועוד ועוד,
    ואם כל זה אנחנו נותנים להם בד"כ לא יותר מהוראת קבע של-100/200 ש"ח שפירושו כמה אגורות למשפחה.

    ואני תמה:
    כל הכבוד לנו שאנו תורמים לכל אותם שאוספים בשטיבלאך אבל למה הם קודמים לשכנים שלנו? למה הם קודמים למי שע"פ הלכה קודם?

  • כולנו רחמנים בני רחמנים וכשאוספים כסף בבית כנסת רובינו ככולינו נותנים כמה שקלים ולפעמים אף יותר.
    על זה נאמר מי כעמך ישראל.
    אבל אני רוצה לעורר נקודה שפחות שמים לב אליה,
    אוספי הצדקות בשטיבלאך במקרים רבים אינם נמנים על המגזר שלך ולעיתים קרובות הם חיים על צדקה מכלתחילה בלא לנסות דרך אחרת, ויש מקרים שהם אפילו לא עניים אלא סתם עושים כסף קל.
    בהלכה יש לנו דיני קדימה המורים לנו להיות בדומה לחסידה- לדאוג לחבריך.
    מי שרוצה יכול לדון למה זה כך ואיך זה כך, אבל זה ההלכה.
    קרוב קודם ועניי עירך קודמים.

    אמנם כתוב קודמים ומסתבר שאפשר להשאיר חלק גם לאחרים.
    אבל שכל אחד יעשה חשבון עם עצמו:
    קופת הצדקה השכונתית או/ו של הכולל וכדו' דואגת בד"כ לכמה מאות משפחות, בדרך כלל משפחות אלו נמנות על הקהילה שלך, ברוב המקרים הם ניסו ומנסים לעשות ככל שביכולתם שלא לחיות על הצדקה, יש מי שבודק האם מגיע להם או לא ועוד ועוד,
    ואם כל זה אנחנו נותנים להם בד"כ לא יותר מהוראת קבע של-100/200 ש"ח שפירושו כמה אגורות למשפחה.

    ואני תמה:
    כל הכבוד לנו שאנו תורמים לכל אותם שאוספים בשטיבלאך אבל למה הם קודמים לשכנים שלנו? למה הם קודמים למי שע"פ הלכה קודם?

    @הקול-השפוי
    צודק לגמרי, הם ממש לא קודמים.
    אבל שמעתי פעם שלפעמים נגזר על האדם איזו גזירה, והקב"ה שולח לו הזדמנות לעשות איזו מצווה, כדי לבטל את מה שנגזר. או לפעמים נגזר על האדם שיקבל שפע מסויים, אבל צריך בשביל זה עוד זכות, אז הקב"ה שולח לו מישהו שיבקש ממנו צדקה.
    דבר נוסף מצד נושא הלכתי, ייתכן מאוד שאם אדם נזקק מבקש ממישהו צדקה ויש לו באותו רגע לתת לו והוא לא נותן, אולי הוא עובר על "לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון".
    לכן אני משתדל לתת עכ"פ איזו פרוטה לאדם שמבקש.
    וברור שעניי עירך קודמים, ורוב הכסף צריך ללכת אליהם.

  • @הקול-השפוי
    צודק לגמרי, הם ממש לא קודמים.
    אבל שמעתי פעם שלפעמים נגזר על האדם איזו גזירה, והקב"ה שולח לו הזדמנות לעשות איזו מצווה, כדי לבטל את מה שנגזר. או לפעמים נגזר על האדם שיקבל שפע מסויים, אבל צריך בשביל זה עוד זכות, אז הקב"ה שולח לו מישהו שיבקש ממנו צדקה.
    דבר נוסף מצד נושא הלכתי, ייתכן מאוד שאם אדם נזקק מבקש ממישהו צדקה ויש לו באותו רגע לתת לו והוא לא נותן, אולי הוא עובר על "לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון".
    לכן אני משתדל לתת עכ"פ איזו פרוטה לאדם שמבקש.
    וברור שעניי עירך קודמים, ורוב הכסף צריך ללכת אליהם.

    @צמיחה
    אני חושב שפחות תפקידינו לחשב למה ה' הביא לנו את הזכות הזאת.
    יהיה לו דרך להביא לנו זכויות אחרות.
    אני אשמח מאוד לדעת האם יש מקור לעניין ההלכתי הזה,
    הרבה טוענים כך והשאלה אם זה נכון.
    ואם כן אפשר לתת שקל ולא עשר וכל אחד לפי עניינו.
    ובעיקר לזכור לתת והרבה לעניים העיקריים ולזכור שקופה זה לא עני אחד אלא מאות משפחות ויותר.

    (אני לא יכול שלא להוסיף שזה מזכיר את העניין של הS&P שאנשים אומרים שצריך פיזור ולכן הם שמים חלק בנאסדק וחלק בטסלה וחלק בS&P מתוך נקודת מוצא שדבר שיש לו שם אחד הוא נחשב אחד לא משנה כמה הוא מכיל).

  • @צמיחה
    אני חושב שפחות תפקידינו לחשב למה ה' הביא לנו את הזכות הזאת.
    יהיה לו דרך להביא לנו זכויות אחרות.
    אני אשמח מאוד לדעת האם יש מקור לעניין ההלכתי הזה,
    הרבה טוענים כך והשאלה אם זה נכון.
    ואם כן אפשר לתת שקל ולא עשר וכל אחד לפי עניינו.
    ובעיקר לזכור לתת והרבה לעניים העיקריים ולזכור שקופה זה לא עני אחד אלא מאות משפחות ויותר.

    (אני לא יכול שלא להוסיף שזה מזכיר את העניין של הS&P שאנשים אומרים שצריך פיזור ולכן הם שמים חלק בנאסדק וחלק בטסלה וחלק בS&P מתוך נקודת מוצא שדבר שיש לו שם אחד הוא נחשב אחד לא משנה כמה הוא מכיל).

    @הקול-השפוי כתב בלמה פושט היד מהשטיבל קודם לשכן שלך?:

    ובעיקר לזכור לתת והרבה לעניים העיקריים ולזכור שקופה זה לא עני אחד אלא מאות משפחות ויותר.

    נכון,
    אבל זה מצד גובה סכום הנתינה,
    אבל מצד מספר הפעולות, בזה כתוב ברמב"ם שעדיף לתת 100 פרוטות ל-100 עניים יותר מאשר נתינה אחת גדולה לעני אחד.
    ולכאורה מסתבר שנתינה אחת גדולה לקופה שיש בה הרבה עניים היא כמו נתינה אחת גדולה לעני אחד [אני לא פוסק, רק מעלה צד]. ולכן יש מעלה גם בלתת פרוטה לכל אחד שמבקש.

  • @הקול-השפוי כתב בלמה פושט היד מהשטיבל קודם לשכן שלך?:

    ובעיקר לזכור לתת והרבה לעניים העיקריים ולזכור שקופה זה לא עני אחד אלא מאות משפחות ויותר.

    נכון,
    אבל זה מצד גובה סכום הנתינה,
    אבל מצד מספר הפעולות, בזה כתוב ברמב"ם שעדיף לתת 100 פרוטות ל-100 עניים יותר מאשר נתינה אחת גדולה לעני אחד.
    ולכאורה מסתבר שנתינה אחת גדולה לקופה שיש בה הרבה עניים היא כמו נתינה אחת גדולה לעני אחד [אני לא פוסק, רק מעלה צד]. ולכן יש מעלה גם בלתת פרוטה לכל אחד שמבקש.

    @צמיחה כתב בלמה פושט היד מהשטיבל קודם לשכן שלך?:

    אבל מצד מספר הפעולות, בזה כתוב ברמב"ם שעדיף לתת 100 פרוטות ל-100 עניים יותר מאשר נתינה אחת גדולה לעני אחד.

    הרמב"ם דיבר ביחס לקניית מידת הנדיבות ולא בהלכות צדקה

    @הקול-השפוי
    כשמעלים כזה נושא יש סיכון מסויים שאנשים יפסיקו לתת לאוספי הצדקות, אבל לא יתנו יותר לקופות....

    לדעתי, זה נובע ממידת רחמנות, בביהכנ"ס אנשים שומעים סיפורים קורעי לב [הדרמות עולות משנה לשנה] ולכן הם פותחים את ידם,
    אבל בקופה השכונתית הכל בסתר כמובן ולכן יש פחות מודעות לתרום.

  • קרנות זה משהו אחר.
    אני מדבר בעיקר על האוספים ליום יום או לחתונת הבת.
    וכמובן שהתכוונתי בעיקר להוסיף לקופות.

  • כולנו רחמנים בני רחמנים וכשאוספים כסף בבית כנסת רובינו ככולינו נותנים כמה שקלים ולפעמים אף יותר.
    על זה נאמר מי כעמך ישראל.
    אבל אני רוצה לעורר נקודה שפחות שמים לב אליה,
    אוספי הצדקות בשטיבלאך במקרים רבים אינם נמנים על המגזר שלך ולעיתים קרובות הם חיים על צדקה מכלתחילה בלא לנסות דרך אחרת, ויש מקרים שהם אפילו לא עניים אלא סתם עושים כסף קל.
    בהלכה יש לנו דיני קדימה המורים לנו להיות בדומה לחסידה- לדאוג לחבריך.
    מי שרוצה יכול לדון למה זה כך ואיך זה כך, אבל זה ההלכה.
    קרוב קודם ועניי עירך קודמים.

    אמנם כתוב קודמים ומסתבר שאפשר להשאיר חלק גם לאחרים.
    אבל שכל אחד יעשה חשבון עם עצמו:
    קופת הצדקה השכונתית או/ו של הכולל וכדו' דואגת בד"כ לכמה מאות משפחות, בדרך כלל משפחות אלו נמנות על הקהילה שלך, ברוב המקרים הם ניסו ומנסים לעשות ככל שביכולתם שלא לחיות על הצדקה, יש מי שבודק האם מגיע להם או לא ועוד ועוד,
    ואם כל זה אנחנו נותנים להם בד"כ לא יותר מהוראת קבע של-100/200 ש"ח שפירושו כמה אגורות למשפחה.

    ואני תמה:
    כל הכבוד לנו שאנו תורמים לכל אותם שאוספים בשטיבלאך אבל למה הם קודמים לשכנים שלנו? למה הם קודמים למי שע"פ הלכה קודם?

    @הקול-השפוי
    פעם אחת הייתי ב'איצקוביץ' והיה שם אחד שאסף לחתונה של הבת שלו, והוא ממש לא מהמגזר וגם לא בני-ברקי,
    יותר מזה, עבר שם אחד נוסף שעונה על שתי ההגדרות הנ"ל ושאל אותו אם זה לפני או אחרי.. ובמו אוזניי שמעתי שהוא חיתן כבר, והוסיף בחצי חיוך ''זה לברית''..
    בתחילה לא רציתי להסתכל עליו בכלל חשבתי שהוא פשוט נצלן וחוצפן,
    אבל אח"כ חשבתי שגם אם הוא חיתן וזה רק לברית עדיין שם מצוות צדקה יש עליו, ובשמחה הבאתי לו למטרת צדקה.

    • לא תקפוץ וגו' שייך בכולם בין אם הם עניי עירך או שכונתך ובין אם לא, דין הקדימה לדעתי הוא שמזדמנים לך שני עניים א' מעירך וא' לא.
  • @הקול-השפוי
    פעם אחת הייתי ב'איצקוביץ' והיה שם אחד שאסף לחתונה של הבת שלו, והוא ממש לא מהמגזר וגם לא בני-ברקי,
    יותר מזה, עבר שם אחד נוסף שעונה על שתי ההגדרות הנ"ל ושאל אותו אם זה לפני או אחרי.. ובמו אוזניי שמעתי שהוא חיתן כבר, והוסיף בחצי חיוך ''זה לברית''..
    בתחילה לא רציתי להסתכל עליו בכלל חשבתי שהוא פשוט נצלן וחוצפן,
    אבל אח"כ חשבתי שגם אם הוא חיתן וזה רק לברית עדיין שם מצוות צדקה יש עליו, ובשמחה הבאתי לו למטרת צדקה.

    • לא תקפוץ וגו' שייך בכולם בין אם הם עניי עירך או שכונתך ובין אם לא, דין הקדימה לדעתי הוא שמזדמנים לך שני עניים א' מעירך וא' לא.

    אני רוצה להוסיף על הדברים, מתוך הניסיון האישי שלי.
    תמיד חשבתי מה צריך את הקופה הקהילתית כבר יש את קופת העיר. עד שאני בעצמי הגעתי למצב הזה...
    היה לאשתי בעיה רפואית ובעקבות זה היא פוטרה מהעבודה [כמובן בצורה חוקית], ההכנסות ירדו וההוצאות גדלו בעקבות תרופות וטיפולים שונים. וממש היה לי קשה לפשוט את היד לעשות את הצעד של לפנות לקופת העיר ולהרגיש נזקק.
    ועד שעשיתי את זה, אשתי כבר יכלה לעבוד ב"ה ומצאה בס"ד עבודה בשכר נאה, ואז רבני קופת העיר לא אישרו לי למרות החובות שנצברו מאותה תקופה.
    אבל הקופה הקהילתית עמדה לצידי במתנות לאביונים וקמחא דפסחא.

  • יתכן שעל הכל יש מצוות צדקה, אבל עדיין יש דיני קדימה.
    אם יש חיוב לתת לכל מי שמבקש אפשר לתת שקל ואת הארבע אחרים לתת למי שקודם.
    הקופות השכנותיות זה נושא אחר לחלוטין ולא דיברתי עליו.

נושאים מוצעים


  • מעשרות מתשואה - הכיצד?

    צדקה ומעשר כספים מעשר כספים תשואה
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    148 צפיות
    מ
    @איציק-התותח כתב במעשרות מתשואה - הכיצד?: יאלה באו נפרק את S&P 500 ונתחיל לחשב כל מניה בנפרד מאיזו הפסדתי ומאיזו הרווחתי. חחח.. כל זה רק אם קנית קרן פיזית ולא סינטתית...
  • 1 הצבעות
    20 פוסטים
    546 צפיות
    ש
    @אבי-ר. הם לא קיבלו שום חדר בחינם הם פשוט סגרו איתם הסכם כלשהו מסתבר שבהנחה משמעותית ואולי אף חלק ב״תרומה״ בכל אופן, עד שלא תשאל אותם בדיוק כמה הם שילמו זה רק ניחוש דבר שני לא בטוח שזה רלוונטי בכלל שהם קיבלו את זה בתרומה לדעתך אם אני הולך לקנות בחנות פלונית למרות שהיא יותר יקרה כי הבעלים הוא ת״ח עני אני יכול להחשיב את כל הקניה ממעשרות? מה ההבדל בין זה לבין סוכן צימרים ת״ח עני ומה ההבדל בין סוכן צימרים לעמותה הנ״ל
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    220 צפיות
    הקול השפויה
    חשוב לציין ש"והייתם נקיים" מחלקים לעשרות גמחי"ם שונים.
  • 10 הצבעות
    7 פוסטים
    302 צפיות
    הקול השפויה
    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בלא למשוך בירידות, מן התורה מנין?: @הקול-השפוי למדתי, אני מנסה להבין אם הייתה לי טעות, ואשמח מאוד אם תעמידני על אמיתם של דברים. עיין ברש"י שם בל"ב שפי' שאם המחיר הוזל בהתאם להוזלה המקובלת בימי תשרי לא מפרנסים אותו אבל אם הוזל יותר משמעות הדבר שזה ירידה חריגה ולא תלויה בעונת השנה ולכן מפרנסים אותו, (המשמעות בסוגיא שהוזלות קבועות לא מפרנסים ורק הוזלות משתנות מפרנסים ובאמת הדבר צ"ב)
  • 4 הצבעות
    5 פוסטים
    739 צפיות
    רואה את הנולדר
    @שמח-לעזור כתב בהבהרה בדעת הגרי"ש אלישיב זצוק"ל - מאת הגר"ע אויערבאך שליט"א: @ארגון-בנקל א) למה בשום מכתב לא מפורט אם מדובר רק על הוצאות חתונה ושכירות או גם התחייבות לדירה למה שיהיה הבדל? ב) אם כן, מה זה התחייבות הגיונית שמותר לחסוך מעשרות בשבילה (800k גם כן?) שיהיה מישהו שיגיע לזה בטוח ידאגו לו לתשובה ג) איך אפשר לדעת עשור לפני, שנכנסים לחובות גדולים, לקחת משכנתא עד גיל 60-70 נכנס להגדרה הזאת? המצב של רוב הציבור הרבה יותר גרוע אם כן, יש אולי 2% שלא יכולים לחסוך… ד) חיסכון עשור לפני, א״א בסיכון גבוה ובקושי בינוני ברור שעשור מספיק ב99 אחוז מהמקרים ואם יהיה ירידות יוכלו לקחת הלוואה ולחכות מקווה שעזרתי