דילוג לתוכן

שיפורים הלכתיים בעולם הביטוח - פנסיות, גמל וכו'

תורני
3 3 423 3
  • צוות ניהול
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    שלום ליראי ה' המדקדקים בהלכה וחפצים להדר בממונם.
    קבוצת תלמידי חכמים בחסות ארגון בנקל, עמלה בימים אלו להעלות על הכתב את כל הדרוש תיקון במגוון תחומים שאין הרבה הבקיאים בהם, וגם אלו שיד ורגל להם בעניינים אלו, התייאשו מלנסות ולתקנם מול חברות גדולות ומשרדים ממשלתיים.
    נודה לכם שתעלו כאן ביתר ביאור את התקלות הקיימות כיום. לדוגמה: בקופת גל גמל לעובדי הוראה, מסלול הברירת מחדל אינו כשר וכן על זה הדרך.
    לאחר שידונו כאן חברי הפורום החשובים במציאת פתרונות, נעמוד מול הגורמים הרלוונטיים בתיקון הנדרש.
    תיקון אחד שלכם, יציל רבים שלא מונחים בנושא ובלי ידיעתם כספם יהפך להיות מהודר.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    נשלח אלי ע"י הרב יוסף טאובר:
    לגבי מסלולי פנסיה החדשים, שאינם מוגדרים ככשרים, אלא הם מסלולים רגילים המיועדים לכלל החוסכים, ובכל זאת הם קיבלו כשרות (כגון מסלול מחקה מדד s&p 500) - שמעתי, שיש בעיה כאשר העמית יוצא לפנסיה, כספו יועבר לקופת מקבלי קיצבה שאינה כשרה, ועליו לדעת ולזכור לבקש לעבור לקופה כשרה.
    והדבר צריך תיקון, כי כמדומני אף אחד לא יודע זאת (ולא יזכור כשיגיע לגיל פרישה).

    אני מציע לתקן זאת ע"י שכל מי שנרשם למסלול זה יישאל ע"י נציגי החברה האם הוא מעוניין דווקא בכשרות, או לא.

    בהצלחה רבה ביוזמה החשובה כ"כ!!!

  • נשלח אלי ע"י הרב יוסף טאובר:
    לגבי מסלולי פנסיה החדשים, שאינם מוגדרים ככשרים, אלא הם מסלולים רגילים המיועדים לכלל החוסכים, ובכל זאת הם קיבלו כשרות (כגון מסלול מחקה מדד s&p 500) - שמעתי, שיש בעיה כאשר העמית יוצא לפנסיה, כספו יועבר לקופת מקבלי קיצבה שאינה כשרה, ועליו לדעת ולזכור לבקש לעבור לקופה כשרה.
    והדבר צריך תיקון, כי כמדומני אף אחד לא יודע זאת (ולא יזכור כשיגיע לגיל פרישה).

    אני מציע לתקן זאת ע"י שכל מי שנרשם למסלול זה יישאל ע"י נציגי החברה האם הוא מעוניין דווקא בכשרות, או לא.

    בהצלחה רבה ביוזמה החשובה כ"כ!!!

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @צופה-ומביט
    כמתכננת פרישה, כשאנו ממלאים טפסי פרישה אנו בוחרים את מסלול ההשקעה הרצוי לנו.
    כך שאין משמעות למסלול ההשקעה הקיים.

נושאים מוצעים


  • ראיון חדש עם הרב ארז סלע - אוצר החכמה

    תורני ראיונות
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    187 צפיות
    ב
    בניוזלטר של נקודה הוצאה לאור יש ראיון יפה מאד עם הרב ארז סלע אני מעלה את זה כאן לתועלת משתתפי הפורום הרב ארז סלע – "אוצר החכמה" בעקבות הסקר אותו ניתחנו בהרחבה במדור הקודם, ביקשנו לשמוע כיצד רואים ב"אוצר החכמה" את היחס בין ספר מודפס – למאגר דיגיטלי. פנינו אפוא לרב ארז סלע, מייסד אוצר החכמה, והוא נענה לבקשתנו לערוך ריאיון במשרדי החברה. לאחר הקדמה קצרה אנו ניגשים היישר לשאלה שהעלינו בסקר. נדמה לי, אומר הרב סלע, שאחת הטעויות היא להציג את השאלה כבחירה בין הספר המודפס לבין המאגר הדיגיטלי. אנחנו אוהבים ספרים, ו"אוצר החכמה" עצמו נבנה מלכתחילה סביב צילום הספר המקורי. אך אין סתירה בין הדברים. אפשר לשבת מול גמרא פתוחה, ולצידה להשתמש באוצר כדי לפתוח בתוך רגע עשרות ספרים הנוגעים לסוגיא. החידוש הגדול של המאגר איננו שהספר הפך למסך. החידוש הוא שאלפי מדפי ספרים נעשו נגישים ללומד, ולמצוא בתוכם בקלות את מה שהוא מחפש. מה לדעתך אחוז המשתמשים בציבור החרדי? קשה לתת אחוז מדויק, משום שאין בידינו נתונים שמאפשרים למדוד איזה חלק מכלל הציבור משתמש במאגרים תורניים. מה שאנחנו בהחלט רואים, שהשימוש הולך ומתרחב משנה לשנה. בעבר מאגר תורני ממוחשב היה בעיקר כלי עבור חוקרים, מחברי ספרים ואנשים שעסקו בחיפוש מקורות. היום הוא נעשה כלי עבודה רגיל אצל ציבור רחב הרבה יותר של תלמידי חכמים, רבנים, דיינים, מורי הוראה, בני ישיבות, וגם הרבה מאד יהודים פשוטים אוהבי ספר. האם אפשר לאפיין מי משתמש יותר? מטבע הדברים השימוש הכבד ביותר הוא אצל מי שזקוק למגוון גדול של ספרים וליכולת לאתר מקורות במהירות: מחברי ספרים, עורכים תורניים, רבנים, דיינים, מורי הוראה וחוקרים. אבל עם השנים אנחנו רואים שהגבול הזה מיטשטש. ככל שהמאגרים נעשים פשוטים ונוחים יותר, גם מי שאינו "חוקר" משתמש בהם כחלק מסדר הלימוד הרגיל שלו. יש מי שנכנס לאוצר כדי לחפש, ויש מי שנכנס אליו כדי ללמוד. כיצד אתם בוחרים אלו ספרים נכנסים למאגר ואלו לא? השאיפה הבסיסית של "אוצר החכמה" היא לשקף בצורה רחבה ככל האפשר את ארון הספרים היהודי והתורני לדורותיו. לכן איננו בונים את המאגר רק לפי רשימה מצומצמת של "ספרים חשובים", אלא משתדלים לכלול גם ספרים נדירים, ספרים של מחברים פחות מוכרים וספרים שעשויים להיות חשובים דווקא לחוקר או ללומד בתחום מסוים. כמובן יש שיקולים של זכויות יוצרים, קבלת רשות מבעלי הזכויות, איכות החומר וההתאמה לאופיו של המאגר. כמדומני שכאן המקום לשאול: מה יש לך לומר למחברי הספרים בדורנו אנו? אני סבור, כי הכנסת ספר למאגר אינה רק עוד דרך להפיץ אותו, היא מאפשרת לספר להיות חלק מבית המדרש הגדול. ספר שנמצא במאגר ונגיש לחיפוש, עשוי להגיע ללומדים שלא היו יודעים על קיומו ולא היו מגיעים אליו בדרך אחרת. פעמים רבות אדם מחפש עניין מסוים ומגיע מתוך כך לספר שלא הכיר ו/או למחבר שלא שמע אודותיו קודם לכן. מעבר לעדכון במספר הספרים משנה לשנה, אילו תכונות וחידושים צפויים לנו? אחד התחומים שבהם משקיעים כיום ב"אוצר החכמה" מאמצים רבים, הוא שיפור פענוח הטקסט של הספרים הסרוקים (OCR). דבר שיביא לשיפור משמעותי של החיפוש ושל צורת הצגת התוצאות. וכיצד משתלבת הבינה המלאכותית? אני מנסה לאתגר את הרב סלע. נראה שהתפרצתי לדלת פתוחה, גיוס הבינה המלאכותית לטובת עולם התורה, אכן עומד בחזית הפיתוח. אנחנו עורכים פיענוח חוזר של כל הספרים שבמאגר באמצעות בינה מלאכותית, אומר הרב סלע, והוא מציג בפניי "צילומי מסך" של כתב רש"י ישן שבור ומטושטש שהבינה הצליחה לפענח ממנו מילים רבות. אך איננו מסתפקים בכך, השאיפה היא להגיע לדיוק מקסימאלי. לשם כך יזמו ב"אוצר החכמה" גיוס חכמת ההמונים לאימון המודל. המיזם עלה כמה ימים לאחר שיחתנו, "אוצר החכמה" השיק אתר ייעודי בו התבקשו המשתמשים לבחון את הפיענוח של התוכנה ולדייק אותו. כאשר הפיענוח יהיה מדויק יותר, גם בספרים עם טקסט קשה לקריאה, תוצאות החיפושים תהיינה טובות יותר. אגב, את היכולות הללו מנגישים באוצר החכמה לציבור גם במסגרת שירות נפרד לפענוח כתבי יד וסריקות. מדהים. כמה פעמים חיפשתי מונח שידעתי בוודאות שהוא קיים בספר מסוים, אבל המונח לא עלה בתוצאות החיפוש. אין ספק, שישנם עוד ספרים רבים שהיה אפשר לדלות מהם חידושים, אך מחמת ליקויי הפיענוח אנחנו מפסידים תורה. אבל זה לא הכל, מוסיף הרב סלע, בין השאר, הכוונה היא שתוצאות החיפוש לא יוצגו רק באמצעות סימון המקום בדף הצילום כפי שהיה עד היום, אלא גם בצורה טקסטואלית. הלומד יוכל לראות כבר ברשימת התוצאות את הטקסט שסביב המילים שחיפש, וכך להבין במהירות אם התוצאה נוגעת לעניינו עוד לפני פתיחת הספר. במקביל אנחנו עובדים על פרויקט גדול נוסף, שהוא במידה רבה המשך והשלמה ל"מפרשי האוצר". הפרויקט החדש מבקש להרחיב את אותו רעיון גם לעולם ההפניות שבין ספר לספר. אבל עוד חזון למועד. נשאיר קצת הפתעות לעדכון 25... הרב סלע, אולי תנסה לשרטט לנו את החזון: היכן לדעתך יהיה "אוצר החכמה" בעוד עשר שנים? החזון שלנו הוא, ש"אוצר החכמה" יהיה לא רק המקום שבו נמצא ארון הספרים התורני הגדול ביותר, אלא גם הדרך הטובה ביותר להתמצא בתוכו. ככל שכמות הספרים גדלה, האתגר כבר איננו רק להעמיד עוד ספרים לרשות הלומד, אלא לעזור לו למצוא בתוך האוצר העצום הזה בדיוק את מה שהוא מבקש. בעוד עשר שנים היינו רוצים שלומד העוסק בסוגיא יוכל להגיע בצורה פשוטה ומהירה למכלול הספרים והמקומות הנוגעים לעניין – ובה בעת להמשיך לראות את הספר עצמו, את צורת הדף ואת המקור כפי שנדפס. מבחינתנו, חותם הרב סלע, הטכנולוגיה איננה המטרה, אלא רק כלי שמאפשר לשרת את לומדי התורה!
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    158 צפיות
    9988779
    @א.א.פ. לא יודע מה מצאת פה האזנה לשיעורים של @הון_כשר יביאו אותך הרבה יותר רחוק ועוצמתי 0777-912-190
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    1k צפיות
    ב
    יפה מאוד! ברצוני להוסיף כמי ששומע את קו המידע, שאנשים לא תמימים וקונים כל מה שאיצה אומר, אלא יש להם שכל ישר ואיצה פשוט מעביר את הנתונים וההקלטות כמו שהם, רוב הפעמים אפילו ללא פרשנות, והציבור כשמביאים לו את הנתונים מבין לבד. [מה שלצערינו לא קורה בעיתונות החרדית ע"ע בסדנו]. והאזהרה שהוא אומר לא לחתום על שום עסקה אף פעם מיד, אלא רק לאחר התייעצות עם מומחה מטעמכם היא לא אמירה נגד אף אדם ישר, היחיד שמפחד מאמירה כזאת הם כנראה נוכלים...
  • כשרות בקרנות כספיות

    תורני כשרות בהשקעות קרן כספית כשרה אגח
    12
    1 הצבעות
    12 פוסטים
    867 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    הנה הספר של הרב אירום: [image: מסחר_כהלכה___הרב_ישראל_מאיר_אירום.jpg]
  • 1 הצבעות
    9 פוסטים
    2k צפיות
    נ.ר.א.נ
    ###### פורסמו התבחינים לשנת תשפ"ו הודעה מאת אמת ליעקב - שלום וברכה, אנו שמחים לעדכן כי מבחני התמיכה הרשמיים לסבסוד מעונות יום ומשפחתונים לשנת הלימודים תשפ"ו פורסמו הערב. ההמלצות שהובאו על ידי היועצת המשפטית לא התקבלו, כפי שהערכנו מראש, ועל כן הסבסוד ממשיך גם בשנה הקרובה. עליית שכר המינימום נותרה מתונה יחסית, וכך יכולת הזכאות נשמרה (רצו"ב). אנו רואים בכך הישג חשוב להורים, והמשך ישיר למאבק שאנו מנהלים בשמכם. זהו סבסוד נוסף, הצפוי לעמוד השנה על כ־200 מיליון ש"ח. במצטבר, כתוצאה מארבע עתירות שונות שהגשנו, ההישגים עד כה נאמדים בסך של 1.3 מיליארד ש"ח – הישג היסטורי לכל הדעות. בהזדמנות זו, אנו מבקשים להביע ברכת הודיה מיוחדת לשר העבודה לשעבר הרב בן צור, ורמ"ט המשרד הרב אביעד אושרי, אשר פעלו לקדם את הסבסוד לכל אורך הדרך, ונתנו ידם לכך שהמסגרת החשובה הזו תוכל להמשיך ולהתקיים לטובת עשרות אלפי משפחות. עיקרי תנאי הזכאות לסבסוד תשפ"ו הסבסוד מיועד להורים משלבי עבודה (שכירים, עצמאים, בעלי עוסק פטור וכדו'), או הלומדים במסלולים מוכרים המוכוונים לתעסוקה, וכן במכון למורים. הזכאות מותנית בעמידה באחד מהתנאים למשך שלושה חודשים לפחות: הורה עובד: שכיר, עצמאי, עובד הוראה בשנת שבתון, עובד במשק בית או חוקר במסגרת מלגה, בהכנסה חודשית מינימלית של 3,333 ₪. הורה לומד: לימודים מוכרים כגון תעודת הוראה, קורס מקצועי, בהיקף מינימלי של 24 שעות שבועיות (כולל שעות לימוד מהבית). שילוב עבודה ולימודים: ניתן לצרף שעות עבודה והכנסה יחד עם שעות לימוד לצורך עמידה בתנאי הזכאות. הורה יחיד: נדרש רף נמוך יותר: 2,778 ₪ או 20 שעות שבועיות לימודים. הזכאות נקבעת בהתאם לרמת ההכנסה לנפש במשפחה. קיימת חובת דיווח על כל שינוי במצב התעסוקתי או המשפחתי בתוך 30 יום, כדי למנוע הפסקת סבסוד או דרישת החזר. המשך מאבקנו במקביל לנושא המעונות, אנו ממשיכים לפעול במישור המשפטי למען מעמד בני התורה ולמען זכויות ההורים בציבור החרדי. אנו לא נוותר עד שכל ילדינו יזכו ליחס הוגן, ללא אפליה וללא עיכובים. קריאה לציבור נודה לכם אם תעדכנו אותנו בכל קושי או אפליה בהגשת בקשות הסבסוד. אנו מרכזים מידע זה כדי לפעול מול הרשויות בצורה מרוכזת ולסייע לכל משפחה. עזרו לנו להמשיך להיאבק למענכם תרומה מאובטחת בכרטיס אשראי – https://secure.cardcom.solutions/EA/EA5/rf9XtbnA0qFT5sHsRuI4Q/PaymentSP העברה בנקאית – בנק פאג"י, סניף 175, חשבון 68454 מסופי "קהילות" בפריסה ארצית מבחני תמיכה תשפו נוהל משני תעריפים