דילוג לתוכן

פיילוט חדש ומעניין מזירת ההשקעות – מזהים לכם כסף פנוי בעו"ש ומציעים השקעה אוטומטית

שוק ההון והשקעות
2 2 243 2
  • קיבלתי הזמנה להשתתף בפיילוט של שירות חדש שבוחן איך לנהל טוב יותר את הכסף שנשאר לנו בעו"ש.

    היי *****,

    סוף סוף הוצאות החודש נגמרו, כל ההוראות הקבועות ירדו – המשכנתא, החשמל, החוגים לילדים... ונשארת עם כסף שסתם יושב בעו"ש.
    ברור שכדאי להשקיע אותו ולתת לו לעבוד, אבל בינינו – למי יש זמן וכוח להתעסק עם זה כל חודש?
    בדיוק בשביל זה יש את שעון עו"ש – שירות חכם שפשוט עושה הכל בשבילך:
    עוקב אחרי התנועות בחשבון שלך, מזהה כסף פנוי להשקעה, ושואל אותך אם מתאים לך להשקיע אותו

    איך זה עובד?

    1. מעקב חכם - שעון עו"ש עוקב אחרי התנועות בחשבון הבנק שלך ומזהה בדיוק את התזמון שבו כבר ירדו התשלומים הקבועים (משכנתא, חשמל, מים, וכו')
    2. זיהוי הזדמנויות - חישוב של סכום משמעותי שפנוי להשקעה (מעל 1,000 ש"ח)
    3. קבלת הודעה - יש לך כסף פנוי להשקעה – שנשקיע?
    4. אישור שלך - אם אישרת, הכסף מושקע בקרן שבחרת מראש. אם לא - הוא נשאר בעו"ש.

    לדוגמה: שעון עו"ש מזהה שירדו לך 8,000 ש"ח משכנתא, 400 לחשמל, 600 לארנונה ו-800 לחוגים. אחרי כל זה, נשארו לך 2,200 ש"ח בעו"ש. במקום שהכסף יחכה לפעם הבאה שתתפנה אליו, אנחנו נשלח אליך הודעה ואם נקבל ממך אישור - נשקיע אותו בקרן שבחרת מראש.

    למה זה גאוני?
    • לא מפספסים שום הזדמנות
    • לא מבזבזים משאבים יקרים - הזמן והאנרגיות שלך שווים כסף
    • תמיד בשליטה - כל השקעה צריכה את האישור שלך
    • נותנים לכסף לעבוד - במקום שיישב בעו"ש

    זה הזמן לתת לכסף שלך להתאמץ קצת יותר

    איך זה עובד מבחינה טכנית? אנחנו עובדים עם פולואפ*, חברה מומחית בניתוח נתונים פיננסיים, שמספקת לנו את הטכנולוגיה לזהות דפוסי הוצאה ולאתר כסף פנוי. fair נשארת הגורם הבלעדי שמבצע עבורך את ההשקעות בתור חבר בורסה מורשה.

    מה דעתכם על הרעיון להרים מערכת דומה שתזהה מתי יש יתרות זמניות, תשקיע אותן בקרן כספית ישירות בבנק, ותמכור אוטומטית לפני חיובים צפויים כמו אשראי?

  • קיבלתי הזמנה להשתתף בפיילוט של שירות חדש שבוחן איך לנהל טוב יותר את הכסף שנשאר לנו בעו"ש.

    היי *****,

    סוף סוף הוצאות החודש נגמרו, כל ההוראות הקבועות ירדו – המשכנתא, החשמל, החוגים לילדים... ונשארת עם כסף שסתם יושב בעו"ש.
    ברור שכדאי להשקיע אותו ולתת לו לעבוד, אבל בינינו – למי יש זמן וכוח להתעסק עם זה כל חודש?
    בדיוק בשביל זה יש את שעון עו"ש – שירות חכם שפשוט עושה הכל בשבילך:
    עוקב אחרי התנועות בחשבון שלך, מזהה כסף פנוי להשקעה, ושואל אותך אם מתאים לך להשקיע אותו

    איך זה עובד?

    1. מעקב חכם - שעון עו"ש עוקב אחרי התנועות בחשבון הבנק שלך ומזהה בדיוק את התזמון שבו כבר ירדו התשלומים הקבועים (משכנתא, חשמל, מים, וכו')
    2. זיהוי הזדמנויות - חישוב של סכום משמעותי שפנוי להשקעה (מעל 1,000 ש"ח)
    3. קבלת הודעה - יש לך כסף פנוי להשקעה – שנשקיע?
    4. אישור שלך - אם אישרת, הכסף מושקע בקרן שבחרת מראש. אם לא - הוא נשאר בעו"ש.

    לדוגמה: שעון עו"ש מזהה שירדו לך 8,000 ש"ח משכנתא, 400 לחשמל, 600 לארנונה ו-800 לחוגים. אחרי כל זה, נשארו לך 2,200 ש"ח בעו"ש. במקום שהכסף יחכה לפעם הבאה שתתפנה אליו, אנחנו נשלח אליך הודעה ואם נקבל ממך אישור - נשקיע אותו בקרן שבחרת מראש.

    למה זה גאוני?
    • לא מפספסים שום הזדמנות
    • לא מבזבזים משאבים יקרים - הזמן והאנרגיות שלך שווים כסף
    • תמיד בשליטה - כל השקעה צריכה את האישור שלך
    • נותנים לכסף לעבוד - במקום שיישב בעו"ש

    זה הזמן לתת לכסף שלך להתאמץ קצת יותר

    איך זה עובד מבחינה טכנית? אנחנו עובדים עם פולואפ*, חברה מומחית בניתוח נתונים פיננסיים, שמספקת לנו את הטכנולוגיה לזהות דפוסי הוצאה ולאתר כסף פנוי. fair נשארת הגורם הבלעדי שמבצע עבורך את ההשקעות בתור חבר בורסה מורשה.

    מה דעתכם על הרעיון להרים מערכת דומה שתזהה מתי יש יתרות זמניות, תשקיע אותן בקרן כספית ישירות בבנק, ותמכור אוטומטית לפני חיובים צפויים כמו אשראי?

    @גמל-און כתב בפיילוט חדש ומעניין מזירת ההשקעות – מזהים לכם כסף פנוי בעו"ש ומציעים השקעה אוטומטית:

    מה דעתכם על הרעיון להרים מערכת דומה שתזהה מתי יש יתרות זמניות, תשקיע אותן בקרן כספית ישירות בבנק, ותמכור אוטומטית לפני חיובים צפויים כמו אשראי?

    ותצטרך לבקש את אישור המערכת במקרה של בלת"מ למכור לפני הזמן?

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    70 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בעקרונות שצריכים להנחות אותנו בבחירת רמת הסיכון הנכונה. השבוע אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה הרבה משקיעים מה עדיף לאורך זמן, ניהול אקטיבי דרך מנהלי השקעות או השקעה פסיבית במדדים? השאלה הזו מעניינת במיוחד לאור הנתונים של שלוש השנים האחרונות. כשבוחנים את ביצועי קרנות הפנסיה במסלולים הכלליים לבני 50 ומטה, שהם מסלולים שמשקיעים חלק משמעותי מהכסף בשוק המניות, ניתן לראות שהן הניבו סביב 50% תשואה מצטברת בשלוש השנים האחרונות. לעומת זאת, מדד הS&P 500 הניב באותה תקופה תשואה מצטברת של כ־40%, בעוד שהמסלולים המנייתיים בישראל הגיעו כמעט ל־90%. זהו פער משמעותי. חלק גדול מהפער הזה נובע מהעליות החזקות בשוק הישראלי בתקופה הזו, לצד היחלשות הדולר שפגעה בתשואה של מי שהשקיע בשוק האמריקאי. חשוב לי להדגיש: אני לא נגד השקעה בסיכון גבוה ולא נגד השקעה במדדים כמו ה־S&P 500. להפך, זו אחת הדרכים המרכזיות שבהן משקיעים משתתפים בצמיחה של הכלכלה העולמית. אבל חשוב להבין שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות, ולא תמיד מה שעבד בתקופה מסוימת יהיה הדבר הנכון לכל תקופה. היתרון של השקעה מנוהלת . היתרון המרכזי של מנהלי השקעות הוא היכולת להגיב למציאות משתנה. בזמן אירועים משמעותיים בשווקים, יש להם אפשרות לבצע התאמות, לשנות חשיפה לסקטורים שונים, להגדיל השקעה באזורים שנראים אטרקטיביים יותר, או לנצל הזדמנויות שנוצרות. מדד פסיבי, לעומת זאת, פועל לפי כללים ברורים מראש. הוא מחזיק את החברות שנמצאות במדד ואינו מקבל החלטות בהתאם לשינויים בשוק. זו גם החוזקה וגם החולשה שלו. מצד אחד, הוא פשוט, זול ומאפשר למשקיע להיות חלק מהשוק בלי לנסות לנחש מה יקרה. מצד שני, הוא לא יודע להגיב בזמן אמת כאשר התנאים משתנים. החיסרון של השקעה מנוהלת. מנהלי השקעות נבחנים לפי ביצועים חודשיים ושנתיים, למרות שהשקעות לטווח ארוך אמורות להיבחן לאורך שנים. הלחץ הזה מגיע גם מהציבור. כאשר מסלול מסוים מציג תשואה גבוהה בשנה האחרונה, נוצרת נטייה לעבור אליו ולרדוף אחרי הביצועים האחרונים. הבעיה היא שכך מנהלי השקעות מתקשים להישאר נאמנים לאסטרטגיה ארוכת טווח. אפשר לראות את זה במקרה של אלטשולר שחם. הם הלכו עם אסטרטגיה מסוימת לאורך זמן, וכאשר היא לא עבדה כפי שציפו, התגובה של הציבור הייתה חדה מאוד והכספים התחילו לעבור החוצה. מצד אחד זה טבעי בעולם ההשקעות, אבל מצד שני הלחץ הזה מקשה על מנהלים לקבל החלטות ארוכות טווח. קושי נוסף נובע מסוג הנכסים שבהם גופים מוסדיים יכולים להשקיע. לדוגמה, כאשר גוף מוסדי משקיע בחברה פרטית ייתכן שההשקעה תהיה מוצלחת מאוד בעתיד, אבל כל עוד אין אירוע כמו הנפקה או מכירה, לא תמיד ניתן לראות את מלוא הערך שלה בדוחות התשואה השוטפים. כלומר, יש השקעות שיכולות להיות מצוינות לטווח ארוך, אבל פחות קל למדוד אותן בטווח הקצר. צריך להבין שמנהלי ההשקעות אינם פחות מקצועיים. הם פשוט פועלים במערכת שונה, עם מגבלות שונות ועם אחריות אחרת. בטווח הארוך, סביר שהשקעה במדדים רחבים תמשיך להיות פתרון חזק עבור הרבה משקיעים, בעיקר בגלל הפשטות והעלויות הנמוכות. אבל לאורך הדרך יהיו תקופות שבהן החלטות אקטיביות יעבדו טוב יותר. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא לבחור מסלול לפי מי היה ראשון בטבלה בשנה האחרונה, אלא לבחור אסטרטגיה שמתאימה לכם ולהישאר איתה לאורך זמן. צריך לזכור שמעבר מסלול הוא לא פעולה טכנית בלבד. מדובר בהחלטת השקעה: מכירה של נכסים מסוימים ורכישה של נכסים אחרים. בשבוע הבא נתחיל סדרת מאמרים חדשה על ההיסטוריה של שוק ההון, מהמאה ה16 ועד היום. נעסוק באירועים המרכזיים שעיצבו את המערכת הפיננסית המודרנית, כי כשמבינים איך הכול התחיל, קל יותר להבין איך השווקים עובדים היום. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    296 צפיות
    מ
    @הוא-ולא-אחר אני יודע כי 2 בנקים עבדו לי. אמרתי לכאורה כי לא ניסיתי עם זירו (לאומי נתקע באיזה שלב בפתיחת חשבון אבל עובד בחשבון קיים) וכמו שכתבתי צ'קים אי אפשר להפקיד.
  • 5 הצבעות
    11 פוסטים
    530 צפיות
    בואו חשבון.ב
    שבוע שעבר קיבלתי מייל מחתול פיננסי שבו הוא הסביר על מלכודת המס שצפויה למי שיעביר את הכסף שלו מקרן כספית יקרה לקרן זולה יותר הוא חישבן שבעוד שעליה של 0.13 שווה ל130 ₪ בשנה, המס על הפדיה עכשיו הוא שווה ל250 ₪ וממילא מסקנתו הייתה שלא שווה למשוך. הערתי לו שיש לו כאן טעות כלשהי, ויאמר לזכותו שהוא הודה לי שאני צודק. אם נפדה עכשיו נשלם מס של 25 אחוז על הרווח הריאלי וזה שווה באמת ל(אפילו קצת יותר מ) 250 ₪. אבל, וכאן האבל שלי, את המס הזה אנחנו נשלם בכל מקרה (אלא אם כן תהיה אינפלציה של מעל חמש אחוז בשנה הבאה) וממילא מה שצריך לחשבן זה רק כמה אנחנו נרוויח אם נשאיר את ה250 ₪ בקרן הכספית (בהנחה של תשואה של 4% אנחנו מדברים על משהו כמו עשר שקל) אז מה עדיף? 130 ₪ או 10 ₪?
  • 0 הצבעות
    16 פוסטים
    476 צפיות
    חושב שאני גאוןח
    אשמח ותשקיעו דרכי http://investors.btbisrael.co.il/register/Details/U49959
  • 0 הצבעות
    13 פוסטים
    628 צפיות
    צ
    @הגיוני ומתי שהוא שהריבית תרד, היא תרד גם בקרן כספית וגם בפק"מ. עכשיו אני חושב ע"ז, כמה היה הפק"מ בזמן שהריבית הייתה 0%?