דילוג לתוכן

כסף על הרצפה

שוק ההון והשקעות
2 2 19 2
  • כסף על הרצפה
     
    זאת אחת ההתנהגויות האנושיות הכי מרתקות.
     
    גם כשברור שיש כסף על הרצפה, ההסתערות היא לא מידית.
     
    נניח שאתם מחפשים מגרש לקניה.
     
    מגרשים בסביבה נמכרים לצורך העניין ב-4 מ' ש"ח.
     
    המגרש הזה, שהוא באותו גודל ומאפיינים די דומים לכל השאר, מוצע ב-2.5 מ' ש"ח.
     
    למה? מי יודע. זה מה שבעלי הקרקע מבקשים.
     
    על פניו, יש פה כסף על הרצפה. מציאה ברורה.
     
    נניח שאתם מגיעים לראות את המגרש.
     
    אתם לבד. רק אתם והבעלים. אין אף אחד מסביב.
     
    אתם קצת מבולבלים. איך זה שאף אחד לא לוקח את העסקה? מה אני מפספס?
     
    הרבה פעמים זה יגרום לכם מעט להתמהמה.
     
    כזאת מציאה? משהו פה מסריח.
     
    באופן פרדוקסלי היה כבר עדיף שהמחיר היה יותר קרוב למחיר השוק. כי אז ברור שהייתם חוטפים מיד.
     
    למה זה דומה?
     
    אנשים הולכים ברחוב ועוברים ליד תיק פתוח ובו שטרות.
     
    ליד התיק יש שלט גדול: "זכיתי בלוטו והחלטתי לחלוק קצת".
     
    קל לנו להבין אינטואיטיבית, שלא מעט אנשים יעברו ליד התיק, יעצרו, יסתכלו לרגע, ואז ימשיכו ללכת.
     
    תעבור לכולם בראש המחשבה: למה זה ניתן ככה בחינם? משהו פה מסריח. והם ימשיכו הלאה בחייהם.
     
    מתי יקרה השינוי? מתי אנשים כן יתחילו להתסער על השלל?
     
    כשעוד אנשים מסביב יתחילו לאט לאט לגשת ולקחת.
     
    בשלב מסוים כשיהיו מספיק אנשים סביב התיק, תתחיל התנפלות המונים.
     
    ולמה?
     
    כי הרבה אנשים לא בטוחים מה הם רואים.
     
    זה נראה להם לא סביר ולא הגיוני שיש כאלה מציאות.
     
    הפחד לטעות לבד חזק יותר מהרצון להרוויח לבד.
     
    התופעה הזאת נכונה גם בעסקים.
     
    במקרה של הקרקע הזולה וגם במקרה של מניות זולות.
     
    הרבה פעמים חברות מדווחות דיווחים מטורפים, והמניה לא מגיבה כמה שעות או ימים.
     
    ואז בשלב מסוים אנשים מתחילים לקנות. ורק אז כל השוק מצטרף ומסתער.
     
    רק אז אנשים מסכימים להודות מה שברור על פניו, שזו אכן מציאה. שאכן יש כסף על הרצפה.

    אבל אם תשאלו אותם לפני ההסתערות של אחרים? חששות, תהיות, התלבטויות.
     
    היתרון האמיתי הוא לא לזהות מציאה. אלא לפעול לפני כולם.
     קרדיט נדל"ן פיננסי
    לקבלת תוכן ועדכונים פיננסים ניתן להצטרף לפורום הפיננסי במייל khny887@gmail.com

  • כסף על הרצפה
     
    זאת אחת ההתנהגויות האנושיות הכי מרתקות.
     
    גם כשברור שיש כסף על הרצפה, ההסתערות היא לא מידית.
     
    נניח שאתם מחפשים מגרש לקניה.
     
    מגרשים בסביבה נמכרים לצורך העניין ב-4 מ' ש"ח.
     
    המגרש הזה, שהוא באותו גודל ומאפיינים די דומים לכל השאר, מוצע ב-2.5 מ' ש"ח.
     
    למה? מי יודע. זה מה שבעלי הקרקע מבקשים.
     
    על פניו, יש פה כסף על הרצפה. מציאה ברורה.
     
    נניח שאתם מגיעים לראות את המגרש.
     
    אתם לבד. רק אתם והבעלים. אין אף אחד מסביב.
     
    אתם קצת מבולבלים. איך זה שאף אחד לא לוקח את העסקה? מה אני מפספס?
     
    הרבה פעמים זה יגרום לכם מעט להתמהמה.
     
    כזאת מציאה? משהו פה מסריח.
     
    באופן פרדוקסלי היה כבר עדיף שהמחיר היה יותר קרוב למחיר השוק. כי אז ברור שהייתם חוטפים מיד.
     
    למה זה דומה?
     
    אנשים הולכים ברחוב ועוברים ליד תיק פתוח ובו שטרות.
     
    ליד התיק יש שלט גדול: "זכיתי בלוטו והחלטתי לחלוק קצת".
     
    קל לנו להבין אינטואיטיבית, שלא מעט אנשים יעברו ליד התיק, יעצרו, יסתכלו לרגע, ואז ימשיכו ללכת.
     
    תעבור לכולם בראש המחשבה: למה זה ניתן ככה בחינם? משהו פה מסריח. והם ימשיכו הלאה בחייהם.
     
    מתי יקרה השינוי? מתי אנשים כן יתחילו להתסער על השלל?
     
    כשעוד אנשים מסביב יתחילו לאט לאט לגשת ולקחת.
     
    בשלב מסוים כשיהיו מספיק אנשים סביב התיק, תתחיל התנפלות המונים.
     
    ולמה?
     
    כי הרבה אנשים לא בטוחים מה הם רואים.
     
    זה נראה להם לא סביר ולא הגיוני שיש כאלה מציאות.
     
    הפחד לטעות לבד חזק יותר מהרצון להרוויח לבד.
     
    התופעה הזאת נכונה גם בעסקים.
     
    במקרה של הקרקע הזולה וגם במקרה של מניות זולות.
     
    הרבה פעמים חברות מדווחות דיווחים מטורפים, והמניה לא מגיבה כמה שעות או ימים.
     
    ואז בשלב מסוים אנשים מתחילים לקנות. ורק אז כל השוק מצטרף ומסתער.
     
    רק אז אנשים מסכימים להודות מה שברור על פניו, שזו אכן מציאה. שאכן יש כסף על הרצפה.

    אבל אם תשאלו אותם לפני ההסתערות של אחרים? חששות, תהיות, התלבטויות.
     
    היתרון האמיתי הוא לא לזהות מציאה. אלא לפעול לפני כולם.
     קרדיט נדל"ן פיננסי
    לקבלת תוכן ועדכונים פיננסים ניתן להצטרף לפורום הפיננסי במייל khny887@gmail.com

    @שמעון-יוחאי-חסן כהמשך לכסף על הרצפה---
    מצרף את נתוני בנק ישראל שפורסמו בימים האחרונים [מאתר SPONSER] ג"כ בהקשר זה:
    נתוני בנק ישראל לחודש פברואר 2026 חושפים כי הציבור הישראלי מחזיק כ-225 מיליארד שקל בחשבונות העו"ש
    סכום אדיר שרובו אינו נושא ריבית כלל למרות סביבת הריבית הגבוהה
    בעוד שהפקדה בפיקדונות לטווח של חצי שנה עד שנה יכולה להניב ריבית ממוצעת של 3.88%, הריבית על פיקדונות יומיים נמוכה משמעותית ועומדת על 1.25% בלבד

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    65 צפיות
    ד
    בימים כאלה קשה לפספס את האווירה. מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום, המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה. ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל. אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן. השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד. כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי. אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד. ופה מתחיל משהו מעניין. דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה , אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו. אדם יכול להיות חודש בלי עבודה. עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז. והרגע הזה משנה משהו עמוק. כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית. דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל. מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות. אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר. ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים. ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי. זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד. כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה. וזה נכון גם לעולם ההשקעות. משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק. משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה. משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף , וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה . בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה. כאן עולה שאלה פרקטית מאוד: האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים? כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים. יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי. דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם: שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה. והגילוי הזה משנה את היחס לפחד. כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה. וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית. כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם. זה משנה לא רק את החשבון בבנק, זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.
  • 2 הצבעות
    20 פוסטים
    328 צפיות
    ד
    רק תוספת למה שאמרת . מחיר הקרקע יקר הרבה בגלל רגולציה , AI יפתור גם את זה . תחשוב על מצב שתוך שבוע מהזמן שאתה חולם על בית יש לך אישורים ובית בנוי .
  • 1 הצבעות
    23 פוסטים
    541 צפיות
    עומק הסיכויע
    @מחוץ-לקופסא התכוונתי שבדרך כלל ההצעה עצמה לא אטרקטיבית
  • 7 הצבעות
    44 פוסטים
    1k צפיות
    ה. שלמהה
    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]: @ה.-שלמה @ה.-שלמה כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]: קרנות בארה"ב מחוייבות לחלק דיבידנדים ולא משנה באיזה צורה הן משקיעות. לא הבנתי אם הם משקיעים באגחים גם צריכים לחלק דיבידנדים?, אם אין דיבדינדים את מה הם יחלקו בדיוק? מדובר בקרנות פאסיביות, הוי אומר בנכסים שמכניסים דיבידנדים לפחות ב50% מהקרן. אג"חים מכניסים תשלומי ריבית, שנחשבים אף הם דיבידנדים.
  • 12 הצבעות
    34 פוסטים
    2k צפיות
    טריידרט
    מצרף כאן קטע שקיבלתי היום מיועץ השקעות: שבוע שעבר, חול המועד. חוף בית ינאי. אשתי ואני, חמישה ילדים, חברים, משפחה – אווירה של חג. ופתאום – שני כרישים שוחים במים. קרוב. קרוב מדי. הנה תמונה שצילמתי מהחוף. החוף נעצר, כולם מתכנסים, מצלמים. אני לא מרשה לאף ילד להיכנס למים. ואז, כמובן – כמה צעירים גאונים קופצים פנימה. מנסים לגעת בכרישים. המציל צורח, מאיים בקנס, רק אז הם יוצאים. והם? מקללים. תפסתי אחד מהם ואמרתי לו בפשטות: "יש סיכונים שפשוט לא שווה לקחת." .... והנה, רק אתמול – שחיין נכנס לחוף בחדרה… וכריש טרף אותו למוות. מצמרר. ..... להבדיל אלף אלפי הבדלות. גם בהשקעות. מבחוץ, הכל נראה נוצץ: פרויקטים נוצצים, הטבות מגניבות, מניות שעולות בלי סוף, קרקעות שעוד רגע גורמות לך להתעשר, אבל הסיכונים לא תמיד מובנים וברורים. מי שלא יודע לקרוא את הקרקע, מי שלא יודע לזהות את הסיכונים ופועל בהתאם, פשוט נמצא בסכנה ברורה ומיידית. בטח ובטח בשוק של היום.