דילוג לתוכן

עבודה הבעל או האשה?

תורני
46 10 1.1k 9
  • @שמואל

    @שמואל כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    למה זה ככה היום,

    כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    בדורנו הרבה מהעבודות מחייבות למידה שלא מתאימה לאברכים

    ואם אפשר עוד תשובות.

    @גיימר
    נתקעת באמצע כתיבת ספר? או מה...

  • @גיימר
    נתקעת באמצע כתיבת ספר? או מה...

    @שמואל אני בסה"כ ביקשתי תגובות ענייניות לנושא מאד בוער
    לדעתי יש להרבה זוויות ראייה הרבה בשביל לענות את התשובה כדי שגם תשאר בראש ולכן אני מעלה את הנושא ולא עונה בעצמי.

  • תוספתא כתובות פ"ד ה"ז
    נושא אדם אשה ופוסק עמה על מנת שלא לזון על מנת שלא לפרנס ולא עוד אלא שפוסק [עמה] ע"מ שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה מעשה ביהושע בנו של ר"ע שנשא אשה ופסק עמה ע"מ שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה [היו] שני בצורות [עמדו וחלקו] התחילה קובלת עליו לחכמים וכשבא לבית דין אמר להם היא נאמנת עלי יתר מכל אדם אמרה להם ודאי כך התנה עמי אמרו לה חכמים אין כלום אחר הקיצה.

    ויש לדון בקהילות שהמנהג שהאשה מפרנסת, יש לומר שהיא חייבת לפרנס כאילו התנו.
    ומה שהבעל מתחייב בכתובה לזון י"ל שהוא על עניין האחריות על הפרנסה ולא על העבודה בפועל.

  • וכבר היה לעולמים:
    ר"ן על הרי"ף קידושין יב.
    26c367c8-ffc8-48c6-9997-0fb4c38eaa7e-image.png
    381aa9f6-3b5b-4184-a035-8148ee77c3cd-image.png

  • אכתוב את דעתי בעניין, ואי"ז אומר שאני מסכים על העלאת הנושא, וכמו שכבר כתבו לעייל,

    הקב"ה ברא את האדם כדי שיעשה רצונו בעולם הזה עם כל ההסתרה והגשמיות שבעוה"ז,
    ורצה הקב"ה שהאדם יוכל לעסוק כל ימיו בתורה ובמעשים טובים (רוחניות)
    אך מה אפשר לעשות שהגוף דורש את שלו (גשמיות)
    ולכן ברא הקב"ה את האדם וברא לו עזר כנגדו שתהיה לו לעזר להתקדמות בעבודתו,
    והאישה במהותה היא לבעלה, עם כל המשמעות של זה,
    והצורה הכי פשוטה של זה להתקיים זה ע"י שהאישה בבית דואגת לכל צורכי הבית והילדים, (גשמיות)
    והבעל בביהמ"ד יושב ועוסק בתורה, (רוחניות)
    אבל וודאי שאין זה אומר שהאישה מקומה הוא בעוה"ז בגשמיות אלא שצורת עבודתה זה ע"י הגשמיות,
    אלא שכמו שהאישה דואגת לבעלה בחלק שלה, (גשמיות)
    כך על הבעל לדאוג לאשתו בחלק שלו, שזה ברוחניות,
    ולהביא אתו את המעלות להם הוא זוכה בבית המדרש לתוך הבית פנימה ולזכות בהם את אשתו,

    וכך בדורות קדמונים שה"בעלי בתים" הפשוטים היו יודעים ש"ס ופוסקים,
    ההשתדלות לפרנסה לא הפריעה להם בחלק של העליה בתורה,
    אלא שבדורות אחרונים המציאות היא שאם הבעל יצא לפרנסתו זה ודאי יהיה ע"ח עלייתו בתורה וברוחניות,
    לכן הנהיגו שגם את החלק הזה האישה תיקח ע"ע,
    וודאי שאין זה סותר את ההקדמה, כיון שגם כשהאישה היא המפרנסת עדין זה בגדר ה"עזר כנגדו"
    שודאי שגם אז עיקר העול הוא על הבעל רק שהאישה עוזרת לו כדי שיוכל לעסוק בחלקו,

    ואם נרצה לומר שעל הבעל מוטלת החובה לצאת ולפרנס, א"כ מה יצא מזה???
    הרי לא בגלל זה האישה תלך לביהמ"ד לעסוק בתורה, א"כ מה נשאר לנו?????
    עובדים בשביל לאכול ואוכלים בשביל לעבוד???!!!

    אלא שלפי"ז יש לשים לב היום שיש עבודות לנשים שיכולות להיות בהם כל מיני פירצות (כל אחד לפום דרגא דיליה)
    וכך שאם נוצר מצב הפוך שבעקבות עבודתה של האישה הבית יורד משהו ברוחניות (גם דבר קטן, וגם אם אצל אחרים זה כבר נכנס, וכו')
    א"כ לא רק שלא מתקיימת המטרה אלא מתקיים ההיפך מזה,
    כאן יש לדון שאם אין לאישה אופציה של מקום עבודה אחר שהבעל הוא זה שיצא לפרנס בכשרות ויקבע עיתים לתורה.

    סליחה! לא התכוונתי להאריך, ולא להיות משגיח,
    אלא כתבתי את מחשבותיי כאחד מהציבור.

  • אכתוב את דעתי בעניין, ואי"ז אומר שאני מסכים על העלאת הנושא, וכמו שכבר כתבו לעייל,

    הקב"ה ברא את האדם כדי שיעשה רצונו בעולם הזה עם כל ההסתרה והגשמיות שבעוה"ז,
    ורצה הקב"ה שהאדם יוכל לעסוק כל ימיו בתורה ובמעשים טובים (רוחניות)
    אך מה אפשר לעשות שהגוף דורש את שלו (גשמיות)
    ולכן ברא הקב"ה את האדם וברא לו עזר כנגדו שתהיה לו לעזר להתקדמות בעבודתו,
    והאישה במהותה היא לבעלה, עם כל המשמעות של זה,
    והצורה הכי פשוטה של זה להתקיים זה ע"י שהאישה בבית דואגת לכל צורכי הבית והילדים, (גשמיות)
    והבעל בביהמ"ד יושב ועוסק בתורה, (רוחניות)
    אבל וודאי שאין זה אומר שהאישה מקומה הוא בעוה"ז בגשמיות אלא שצורת עבודתה זה ע"י הגשמיות,
    אלא שכמו שהאישה דואגת לבעלה בחלק שלה, (גשמיות)
    כך על הבעל לדאוג לאשתו בחלק שלו, שזה ברוחניות,
    ולהביא אתו את המעלות להם הוא זוכה בבית המדרש לתוך הבית פנימה ולזכות בהם את אשתו,

    וכך בדורות קדמונים שה"בעלי בתים" הפשוטים היו יודעים ש"ס ופוסקים,
    ההשתדלות לפרנסה לא הפריעה להם בחלק של העליה בתורה,
    אלא שבדורות אחרונים המציאות היא שאם הבעל יצא לפרנסתו זה ודאי יהיה ע"ח עלייתו בתורה וברוחניות,
    לכן הנהיגו שגם את החלק הזה האישה תיקח ע"ע,
    וודאי שאין זה סותר את ההקדמה, כיון שגם כשהאישה היא המפרנסת עדין זה בגדר ה"עזר כנגדו"
    שודאי שגם אז עיקר העול הוא על הבעל רק שהאישה עוזרת לו כדי שיוכל לעסוק בחלקו,

    ואם נרצה לומר שעל הבעל מוטלת החובה לצאת ולפרנס, א"כ מה יצא מזה???
    הרי לא בגלל זה האישה תלך לביהמ"ד לעסוק בתורה, א"כ מה נשאר לנו?????
    עובדים בשביל לאכול ואוכלים בשביל לעבוד???!!!

    אלא שלפי"ז יש לשים לב היום שיש עבודות לנשים שיכולות להיות בהם כל מיני פירצות (כל אחד לפום דרגא דיליה)
    וכך שאם נוצר מצב הפוך שבעקבות עבודתה של האישה הבית יורד משהו ברוחניות (גם דבר קטן, וגם אם אצל אחרים זה כבר נכנס, וכו')
    א"כ לא רק שלא מתקיימת המטרה אלא מתקיים ההיפך מזה,
    כאן יש לדון שאם אין לאישה אופציה של מקום עבודה אחר שהבעל הוא זה שיצא לפרנס בכשרות ויקבע עיתים לתורה.

    סליחה! לא התכוונתי להאריך, ולא להיות משגיח,
    אלא כתבתי את מחשבותיי כאחד מהציבור.

    @אבי-ר.
    העלית נקודה מאוד מאוד חשובה לדעתי..
    שכל "ההיתר" להפוך את היוצרות ושהאשה תצא החוצה הוא רק שלא יצא יותר גרוע מזה..
    וזו נקודה מאוד מצחיקה... כי זה יוצא ממש הפוך.. ואת אף אחד זה לא מחשיד...
    ובמיוחד סוגי עבודות מסוימות שהופכות את האשה ל"קרייריסטית" והבית נופל על הבעל

  • @אבי-ר.
    העלית נקודה מאוד מאוד חשובה לדעתי..
    שכל "ההיתר" להפוך את היוצרות ושהאשה תצא החוצה הוא רק שלא יצא יותר גרוע מזה..
    וזו נקודה מאוד מצחיקה... כי זה יוצא ממש הפוך.. ואת אף אחד זה לא מחשיד...
    ובמיוחד סוגי עבודות מסוימות שהופכות את האשה ל"קרייריסטית" והבית נופל על הבעל

    @ia90990 כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    @אבי-ר.
    העלית נקודה מאוד מאוד חשובה לדעתי..
    שכל "ההיתר" להפוך את היוצרות ושהאשה תצא החוצה הוא רק שלא יצא יותר גרוע מזה..
    וזו נקודה מאוד מצחיקה... כי זה יוצא ממש הפוך.. ואת אף אחד זה לא מחשיד...
    ובמיוחד סוגי עבודות מסוימות שהופכות את האשה ל"קרייריסטית" והבית נופל על הבעל

    לא יוצא יותר גרוע אל תגזים,
    בית שהבעל אברך זה עולם אחר מול בית שהבעל עובד,
    גם אם יש מכשולות במקומות העבודה.
    אני לא מצדיק את המכשולות האלו, ויתכן שיש מקרים שעדיף שהבעל יעבוד.
    אבל באופן נורמלי בעל אברך זה עולם אחר.
    גם אם הבעל צריך לטפל בילדים קצת יותר ממה שאבא שלו טיפל בו.

  • אכתוב את דעתי בעניין, ואי"ז אומר שאני מסכים על העלאת הנושא, וכמו שכבר כתבו לעייל,

    הקב"ה ברא את האדם כדי שיעשה רצונו בעולם הזה עם כל ההסתרה והגשמיות שבעוה"ז,
    ורצה הקב"ה שהאדם יוכל לעסוק כל ימיו בתורה ובמעשים טובים (רוחניות)
    אך מה אפשר לעשות שהגוף דורש את שלו (גשמיות)
    ולכן ברא הקב"ה את האדם וברא לו עזר כנגדו שתהיה לו לעזר להתקדמות בעבודתו,
    והאישה במהותה היא לבעלה, עם כל המשמעות של זה,
    והצורה הכי פשוטה של זה להתקיים זה ע"י שהאישה בבית דואגת לכל צורכי הבית והילדים, (גשמיות)
    והבעל בביהמ"ד יושב ועוסק בתורה, (רוחניות)
    אבל וודאי שאין זה אומר שהאישה מקומה הוא בעוה"ז בגשמיות אלא שצורת עבודתה זה ע"י הגשמיות,
    אלא שכמו שהאישה דואגת לבעלה בחלק שלה, (גשמיות)
    כך על הבעל לדאוג לאשתו בחלק שלו, שזה ברוחניות,
    ולהביא אתו את המעלות להם הוא זוכה בבית המדרש לתוך הבית פנימה ולזכות בהם את אשתו,

    וכך בדורות קדמונים שה"בעלי בתים" הפשוטים היו יודעים ש"ס ופוסקים,
    ההשתדלות לפרנסה לא הפריעה להם בחלק של העליה בתורה,
    אלא שבדורות אחרונים המציאות היא שאם הבעל יצא לפרנסתו זה ודאי יהיה ע"ח עלייתו בתורה וברוחניות,
    לכן הנהיגו שגם את החלק הזה האישה תיקח ע"ע,
    וודאי שאין זה סותר את ההקדמה, כיון שגם כשהאישה היא המפרנסת עדין זה בגדר ה"עזר כנגדו"
    שודאי שגם אז עיקר העול הוא על הבעל רק שהאישה עוזרת לו כדי שיוכל לעסוק בחלקו,

    ואם נרצה לומר שעל הבעל מוטלת החובה לצאת ולפרנס, א"כ מה יצא מזה???
    הרי לא בגלל זה האישה תלך לביהמ"ד לעסוק בתורה, א"כ מה נשאר לנו?????
    עובדים בשביל לאכול ואוכלים בשביל לעבוד???!!!

    אלא שלפי"ז יש לשים לב היום שיש עבודות לנשים שיכולות להיות בהם כל מיני פירצות (כל אחד לפום דרגא דיליה)
    וכך שאם נוצר מצב הפוך שבעקבות עבודתה של האישה הבית יורד משהו ברוחניות (גם דבר קטן, וגם אם אצל אחרים זה כבר נכנס, וכו')
    א"כ לא רק שלא מתקיימת המטרה אלא מתקיים ההיפך מזה,
    כאן יש לדון שאם אין לאישה אופציה של מקום עבודה אחר שהבעל הוא זה שיצא לפרנס בכשרות ויקבע עיתים לתורה.

    סליחה! לא התכוונתי להאריך, ולא להיות משגיח,
    אלא כתבתי את מחשבותיי כאחד מהציבור.

    @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    וכך בדורות קדמונים שה"בעלי בתים" הפשוטים היו יודעים ש"ס ופוסקים,

    לא היה ולא נברא.

    ומה שהיה כך היה שבדורות הקודמים אף ת"ח עצומים התפרנסו מעמל כפיהם, ולכך היו מבעה"ב שידעו ש"ס.

    משל למה הדבר דומה למי שיגיד שרבינו הגר"ג נדל היה בעה"ב פשוט שידע ש"ס ופוסקים

  • @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    וכך בדורות קדמונים שה"בעלי בתים" הפשוטים היו יודעים ש"ס ופוסקים,

    לא היה ולא נברא.

    ומה שהיה כך היה שבדורות הקודמים אף ת"ח עצומים התפרנסו מעמל כפיהם, ולכך היו מבעה"ב שידעו ש"ס.

    משל למה הדבר דומה למי שיגיד שרבינו הגר"ג נדל היה בעה"ב פשוט שידע ש"ס ופוסקים

    @רבנאי-יתרעם-גאון
    כידוע ההבדל בין זה שאפילו כשאוכל הוא לומד,
    לבין ההוא שכשהוא לומד הוא אוכל,
    אז לא התכוונתי לת"ח שגם עסקו למחייתם,
    אלא לבעלי בתים כפשוטו,
    וכמדומני שכך אמר הרב שך זצ"ל על הבעלי בתים שהיו ברוסיה שלפני מלחמת העולם הראשונה.

  • @רבנאי-יתרעם-גאון
    כידוע ההבדל בין זה שאפילו כשאוכל הוא לומד,
    לבין ההוא שכשהוא לומד הוא אוכל,
    אז לא התכוונתי לת"ח שגם עסקו למחייתם,
    אלא לבעלי בתים כפשוטו,
    וכמדומני שכך אמר הרב שך זצ"ל על הבעלי בתים שהיו ברוסיה שלפני מלחמת העולם הראשונה.

    @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    אלא לבעלי בתים כפשוטו,

    ועל זה אמרתי שמאז ומעולם היו עמי ארצות בין לפני מיסוד הישיבות ואחרי, כיום בממוצע יש יותר לומדים ותורה, מה שכן יכול להיות שנשתנה מעט לרעה שמי שיוצא לעבוד כיום יש פחות סיכוי שיישאר בתורה, אבל זה הגיע מזה שעולם הישיבות גדול וחזק וזה חסרון שבא מיתרון

  • @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    אלא לבעלי בתים כפשוטו,

    ועל זה אמרתי שמאז ומעולם היו עמי ארצות בין לפני מיסוד הישיבות ואחרי, כיום בממוצע יש יותר לומדים ותורה, מה שכן יכול להיות שנשתנה מעט לרעה שמי שיוצא לעבוד כיום יש פחות סיכוי שיישאר בתורה, אבל זה הגיע מזה שעולם הישיבות גדול וחזק וזה חסרון שבא מיתרון

    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    ועל זה אמרתי שמאז ומעולם היו עמי ארצות בין לפני מיסוד הישיבות ואחרי,

    מי דיבר על העמעראצעס'?
    דיברתי על פשוטי בעלי בתים, שגם הם היו קובעים עיתים לתורה,
    והיו בקיאים יותר ממנו,

    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    כיום בממוצע יש יותר לומדים ותורה

    א. מה זה בממוצע?
    ב. מנין לך זאת?

    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    אבל זה הגיע מזה שעולם הישיבות גדול וחזק וזה חסרון שבא מיתרון

    ממש לא נכון. ואני לא חושב שצריך להסביר.

  • @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    אלא לבעלי בתים כפשוטו,

    ועל זה אמרתי שמאז ומעולם היו עמי ארצות בין לפני מיסוד הישיבות ואחרי, כיום בממוצע יש יותר לומדים ותורה, מה שכן יכול להיות שנשתנה מעט לרעה שמי שיוצא לעבוד כיום יש פחות סיכוי שיישאר בתורה, אבל זה הגיע מזה שעולם הישיבות גדול וחזק וזה חסרון שבא מיתרון

    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    מה שכן יכול להיות שנשתנה מעט לרעה שמי שיוצא לעבוד כיום יש פחות סיכוי שיישאר בתורה

    נשאיר גם לציבור להגיב....

  • @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    מה שכן יכול להיות שנשתנה מעט לרעה שמי שיוצא לעבוד כיום יש פחות סיכוי שיישאר בתורה

    נשאיר גם לציבור להגיב....

    @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    נשאיר גם לציבור להגיב....

    0
    תגובה

    סימון כלא נקרא

    במעקב

    מהישן לחדש

    אתה מדבר על מה שמוגדר "חרדי עובד" ואני דיברתי על אברך ירא ושלם שהחליט לקיים חובת "אנא איזון ואפלח ואפרנס"

  • @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    נשאיר גם לציבור להגיב....

    0
    תגובה

    סימון כלא נקרא

    במעקב

    מהישן לחדש

    אתה מדבר על מה שמוגדר "חרדי עובד" ואני דיברתי על אברך ירא ושלם שהחליט לקיים חובת "אנא איזון ואפלח ואפרנס"

    כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    נשאיר גם לציבור להגיב....

    אתה מדבר על מה שמוגדר "חרדי עובד" ואני דיברתי על אברך ירא ושלם שהחליט לקיים חובת "אנא איזון ואפלח ואפרנס"

  • @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    ועל זה אמרתי שמאז ומעולם היו עמי ארצות בין לפני מיסוד הישיבות ואחרי,

    מי דיבר על העמעראצעס'?
    דיברתי על פשוטי בעלי בתים, שגם הם היו קובעים עיתים לתורה,
    והיו בקיאים יותר ממנו,

    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    כיום בממוצע יש יותר לומדים ותורה

    א. מה זה בממוצע?
    ב. מנין לך זאת?

    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    אבל זה הגיע מזה שעולם הישיבות גדול וחזק וזה חסרון שבא מיתרון

    ממש לא נכון. ואני לא חושב שצריך להסביר.

    @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    מי דיבר על העמעראצעס'?
    דיברתי על פשוטי בעלי בתים, שגם הם היו קובעים עיתים לתורה,
    והיו בקיאים יותר ממנו,

    מניין לך? איזה ספרים בולטים כתבו בעלי בתים?

  • @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    ועל זה אמרתי שמאז ומעולם היו עמי ארצות בין לפני מיסוד הישיבות ואחרי,

    מי דיבר על העמעראצעס'?
    דיברתי על פשוטי בעלי בתים, שגם הם היו קובעים עיתים לתורה,
    והיו בקיאים יותר ממנו,

    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    כיום בממוצע יש יותר לומדים ותורה

    א. מה זה בממוצע?
    ב. מנין לך זאת?

    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    אבל זה הגיע מזה שעולם הישיבות גדול וחזק וזה חסרון שבא מיתרון

    ממש לא נכון. ואני לא חושב שצריך להסביר.

    @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    א. מה זה בממוצע?
    ב. מנין לך זאת?

    ממוצע יחס נפש לאוכלוסייה, כך שמעתי מרבותינו

  • @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    מי דיבר על העמעראצעס'?
    דיברתי על פשוטי בעלי בתים, שגם הם היו קובעים עיתים לתורה,
    והיו בקיאים יותר ממנו,

    מניין לך? איזה ספרים בולטים כתבו בעלי בתים?

    @רבנאי-יתרעם-גאון
    אף אחד לא אמר שכתבו ספרים.
    וחוצ'מיזה כידוע שפעם לא היה פשוט להוציא ספרים כמו היום,
    וכן כנראה שלא כל בלע'בס הרגיש ראוי להוציא ספר,
    (מבלי לזלזל ח"ו באברכים היקרים שמוציאים ספרים,
    אלא שהיום כיון שזה פשוט להקליד ולהדפיס אם זה עוזר ללימוד כמובן שזה חשוב מאוד,
    ובעבר להוציא ספר לא היה דבר של מה בכך לכן זה היה שמור רק לראויים לזה)
    ועוד חוצ'מיזה אם תנבור בהסטוריה [לא] תגלה כמה ספרים יצאו בעם ישראל שלא רק שלך אין מושג עליהם, אלא שלצערינו הם אינם קיימים ולא נשאר מהם זכר,
    (וכמו שמצוי בהרבה ממחברי הספרים שחסר בהם חלקים שנעלמו מעיננו)

    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    ממוצע יחס נפש לאוכלוסייה

    על איזה אוכלוסייה אתה מדבר כולל... וכולל... וכולל... וכו'

    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    אברך ירא ושלם שהחליט לקיים חובת "אנא איזון ואפלח ואפרנס"

    ומה לא טוב לכתוב

    מה שכן ודאי שנשתנה מאוד לרעה שמי שיוצא לעבוד כיום יש סכנה שיישאר בתורה

  • @רבנאי-יתרעם-גאון
    אף אחד לא אמר שכתבו ספרים.
    וחוצ'מיזה כידוע שפעם לא היה פשוט להוציא ספרים כמו היום,
    וכן כנראה שלא כל בלע'בס הרגיש ראוי להוציא ספר,
    (מבלי לזלזל ח"ו באברכים היקרים שמוציאים ספרים,
    אלא שהיום כיון שזה פשוט להקליד ולהדפיס אם זה עוזר ללימוד כמובן שזה חשוב מאוד,
    ובעבר להוציא ספר לא היה דבר של מה בכך לכן זה היה שמור רק לראויים לזה)
    ועוד חוצ'מיזה אם תנבור בהסטוריה [לא] תגלה כמה ספרים יצאו בעם ישראל שלא רק שלך אין מושג עליהם, אלא שלצערינו הם אינם קיימים ולא נשאר מהם זכר,
    (וכמו שמצוי בהרבה ממחברי הספרים שחסר בהם חלקים שנעלמו מעיננו)

    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    ממוצע יחס נפש לאוכלוסייה

    על איזה אוכלוסייה אתה מדבר כולל... וכולל... וכולל... וכו'

    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    אברך ירא ושלם שהחליט לקיים חובת "אנא איזון ואפלח ואפרנס"

    ומה לא טוב לכתוב

    מה שכן ודאי שנשתנה מאוד לרעה שמי שיוצא לעבוד כיום יש סכנה שיישאר בתורה

    @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    מה שכן ודאי שנשתנה מאוד לרעה שמי שיוצא לעבוד כיום יש סכנה שיישאר בתורה

    אין שום בעיה אבל אני לא באתי לתת סיבות למה לא טוב לצאת לעבוד, אלא רק באתי לומר שלא שעולם התורה ירד ברמתו, אלא ההיפך שאנו מדור אוכלי המן ולכך כל מי שיכול ללמוד יכול וקשה מאוד לצאת לעבוד ולהישאר בחברה תורנית.

  • @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    מי דיבר על העמעראצעס'?
    דיברתי על פשוטי בעלי בתים, שגם הם היו קובעים עיתים לתורה,
    והיו בקיאים יותר ממנו,

    מניין לך? איזה ספרים בולטים כתבו בעלי בתים?

    @רבנאי-יתרעם-גאון כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    @אבי-ר. כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    מי דיבר על העמעראצעס'?
    דיברתי על פשוטי בעלי בתים, שגם הם היו קובעים עיתים לתורה,
    והיו בקיאים יותר ממנו,

    מניין לך? איזה ספרים בולטים כתבו בעלי בתים?

    אני לא חושב שמדד הוא ספרים,
    אבל מעולם לא שמעתי שגם הבעלי בתים ידעו ש"ס ופוסקים
    צריך מקורות לכזה דבר דרמטי.

  • @ia90990 כתב בעבודה הבעל או האשה?:

    @אבי-ר.
    העלית נקודה מאוד מאוד חשובה לדעתי..
    שכל "ההיתר" להפוך את היוצרות ושהאשה תצא החוצה הוא רק שלא יצא יותר גרוע מזה..
    וזו נקודה מאוד מצחיקה... כי זה יוצא ממש הפוך.. ואת אף אחד זה לא מחשיד...
    ובמיוחד סוגי עבודות מסוימות שהופכות את האשה ל"קרייריסטית" והבית נופל על הבעל

    לא יוצא יותר גרוע אל תגזים,
    בית שהבעל אברך זה עולם אחר מול בית שהבעל עובד,
    גם אם יש מכשולות במקומות העבודה.
    אני לא מצדיק את המכשולות האלו, ויתכן שיש מקרים שעדיף שהבעל יעבוד.
    אבל באופן נורמלי בעל אברך זה עולם אחר.
    גם אם הבעל צריך לטפל בילדים קצת יותר ממה שאבא שלו טיפל בו.

    @הקול-השפוי
    ברור שזה נכון אבל בסופו של דבר יהיה כל מיני צמתות שבגלל שהאשה בחוץ ומעורבת בחיי החברה יותר אז ממילא הקול של הבעל בבית פחות נשמע..
    זה עובדה ידועה שאין לה צד שני.. רואים למשל בתור דוגמא בציבור הירושלמי של מאה שערים וכדו' - רק לשם דוגמא - ששם הנשים יותר נשמעות לבעל כי הם פחות יצאו החוצה..
    ושוב אין אני מתכוון לאיזה דיקטטורה מסוימת של "הבעל שולט" וכו' אלא על מציאות פשוטה שהאשה בבית עם הילדים יש לה יותר ענווה וממילא התוכחות של הבעל בענייני צניעות וכו' יותר נשמעים מה שאין כן שהיא יוצאת ועובדת ומפרנסת [שזה לדורנו מאוד טוב..] אבל בכל זאת סופו של דבר ההכנעה לבעל מצטמצמת בנושאים כאלה..
    ושוב רק הבאתי דוגמא לדבר בפרט אחד
    ואני יודע במפורש שגדולי ישראל לקחו את זה במשוואה שזה יקרה שיוציאו את הנשים לעבוד.. רק שאין מה לעשות וזה צורך הדור לשמור עליו.. וההוראה לציבור הכללי [אם בכלל..] לא כך..

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    19 פוסטים
    456 צפיות
    י
    @שואף-ליותר איך הגענו מכלכלה להשקפה?
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    114 צפיות
    צ
    @כהנים האמת שזה נושא רחב, בעצם זו הלוואה בריבית, אלא שאתה מסתמך על ההיתר עיסקא שיש לחברה, הרי כמעט לכל החברות יש הכשר על חלק מהמסלולים, וא"כ יש להם יש היתר עיסקא. אלא שהנידון מי המלוה, בעצם הם מלוים מכספי העמיתים ולא מכספי החברה. זאת אומרת שחלק מכספי העמיתים שמפקידים כסף, הולך להלוואות לעמיתים אחרים. וא"כ המלוה לא חתם על היתר עיסקא, ומה עוזר ההיתר עיסקא של החברה. אלא שאנו אומרים שהחברה היא שלוחו של המלוה, וההיתר עיסקא שיש לחברה עוזר גם בשבילו. וכאן באו חלק מהפוסקים וטענו שאם יש חילוני שלא מעניין אותו היתר עיסקא ואין לו שום בעיה להלוות בריבית, איך עוזר ההיתר עיסקא של החברה לאדם שלא רוצה את ההיתר עיסקא. וא"כ יש כאן הלוואה בריבית בלי היתר עיסקא. רק שזה לא מוחלט כי סו"ס העמיתים לא יודעים מה בדיוק החברה עושה, והם סומכים עליהם, ומה אכפת לחילוני להלוות לחרדי שמסכים לשלם ריבית רק אם יש היתר עיסקא. נראה לי שכבר דיברו כאן על הנושא הזה. אבל אני אעלה שוב את תשובות גופי הכשרות בעניין. תשואה כהלכה הלואות עמיתים הלכה ומעשה.pdf הלוואה מחברת הביטוח תשובת בד''ץ העד''ח.pdf התכתבות עם גלאט הון על הלוואה מחברת ביטוח.pdf מכון כת_ר - מאמרים - היתר עסקא במינוף השקעות.pdf תשובות לשאלות נפוצות בכשרות גלאט הון.pdf
  • 15 הצבעות
    8 פוסטים
    257 צפיות
    א
    @איש-קיש כתב בלקראת תחילת זמן החורף מסתיימת לי הרוטציה היו שלום: @אבי-ר. טרידר כתב מכתב כזה ואמר שאולי בעתיד יחזור.. מאז הוא חזר לתקופה קצרה ושוב הלך לו....
  • ביטחון או שאננות-בקשת מאמרים

    תורני השתדלות
    10
    2 הצבעות
    10 פוסטים
    195 צפיות
    טריידרט
    וועדים לחתן בבטחון מאת הרב קסלר שליט"א מקרית ספר לחתן-בבטחון.pdf
  • 2 הצבעות
    10 פוסטים
    446 צפיות
    פשוט יהודיפ
    @הקול-השפוי כתב במחקר חדש מנסה להוכיח את תרומה עולם התורה לכלכה הישראלית: @פשוט-יהודי כתב במחקר חדש מנסה להוכיח את תרומה עולם התורה לכלכה הישראלית: @הקול-השפוי כתב במחקר חדש מנסה להוכיח את תרומה עולם התורה לכלכה הישראלית: החרדים נטל או נכס לכלכלה? מחקר חדש מנפץ את כל המיתוסים | חשיפה בעוד הטענה כי "החרדים הם נטל על המשק" התקבעה כאקסיומה כלכלית, הכלכלן מציג מחקר מפתיע: לא רק שהנתונים שגויים מיסודם, אלא שעולם התורה עשוי להיות דווקא נכס אסטרטגי לכלכלת ישראל | הממצאים המדהימים שמשנים את כל התמונה כתבה מ-JDN עולם התורה – נכס ולא נטל, גם במבט מקצועי לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים המציגים את עולם התורה ואת הציבור החרדי כנטל על המשק, זו הנחה המוסכמת על כל העוסקים בתחום. המחקר של הכלכלן יהודה בן אלי, עורך אתר "מסתברא כלכלה עברית" מציג תמונה אחרת לגמרי: מסתבר שגם אם לרגע נתעלם מהערך הרוחני של לימוד התורה וחשיבותו הרבה לקיומנו כעם, הציבור החרדי ועולם התורה הם מרכיב קריטי בהצלחת הכלכלה הישראלית, וגם נכס חשוב לקופה הציבורית. נשמע לכם הזוי? מנותק מהמציאות? ובכן ננסה להיכנס לעומק הסוגיה ולהוכיח זאת. ראשית צריך להבדיל בין שני מישורים בהם מתרכזות הטענות כנגד עולם התורה: כלכלה נטו במישור הכלכלי הטענה העיקרית היא שהחרדים אינם עובדים, או ליתר דיוק שאברכים אינם עובדים. בנוסף לכך, השכר הממוצע של העובד החרדי נמוך משמעותית מהציבור הכללי. חוקר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אף העריך לאחרונה את ה"נזק" הנגרם מכך שאברכים אינם עובדים ב-54 מליארד ₪ בשנה. ראשית, יתכן שיש כאן פער בהכרת המציאות. מבחינה כלכלית, כל פרט שמקבל שכר על פעולתו הוא עובד. כך אברך שמקבל כ-2000 ₪ בחודש מתורמים ועוד כ-5000 ₪ מההורים בתמיכה ישירה ובמימון דירה, הוא עובד מבחינה כלכלית. תרומתו למשק אינה שונה ממלצר בבית קפה שמכניס סכום דומה. שניהם כנראה אינם מגיעים לרף המס. ההבדל הוא הרישום: אברך אינו רשום כעובד מסיבה הלכתית. כלומר הטענה לשיעור השתתפות נמוך בכח העבודה נובעת בעיקר מהבדלי הגדרה. שנית, יש להבין מדוע שכר העובדים החרדים נמוך מהשכר בציבור הכללי. ובכן, התשובה לרוב השאלות לגבי הציבור החרדי נובעת מהמאפיין הבולט ביותר שלו: הגיל החציוני בציבור החרדי הוא 19, לעומת גיל 29 בישראל (כולל הציבור הערבי והחרדי, כלומר 30+, וזה עדיין הנמוך במערב). כלומר בהשוואת שכר העובדים החרדים, משווים אוכלוסיה שגילה הממוצע הוא עשרים וקצת (ג'וניור), לאוכלוסיה שגילה הממוצע נושק ל-40 (שיא הקריירה). הבשורה הטובה למודאגים היא שגיל צעיר הוא "מום עובר" זה יסתדר עם השנים… הגיל מסביר רק חלק מההפרש בשכר, כי בכל הגילאים שכרם של חרדים נמוך יותר. הסיבות האחרות דומות להפליא לסיבות שבגללן נשים מכניסות פחות מגברים, למרות שהן משכילות יותר: משלח יד, ואפליה. משלח יד: המקצוע השכיח ביותר במגזר החרדי בפער עצום הוא הוראה. עובדי הוראה מרוויחים פחות משאר המקצועות גם בציבור הכללי. כלומר אם החרדים הם מורים, אין כאן הפסד כלכלי. אין הגיון כלכלי בהפניית מורים למקצועות אחרים, יש צורך במורים לפי מספר התלמידים. אפליה: בתוך תחום ההוראה קיימת אפליה ברורה וממוסדת של מורים חרדים מול מורים שאינם חרדים, בטענה שכאשר אינם מלמדים לימודי ליבה הם פוגעים בכושר ההשתכרות העתידי של התלמידים. הנתונים ברורים, הן בתקצוב לתלמיד, והן בשכר המורים בכל צורת חישוב, מורה חרדי מקבל בין 20% ל40% פחות ממורה שאינו חרדי (לרבות ערבי). פוגעים בשכר החרדים ואז מתלוננים למעשה, זה טיעון מעגלי: בתחום הכי שכיח בציבור החרדי, השכר נמוך יותר בגלל אפליה ממוסדת, שההצדקה שלו היא פגיעה בכושר ההשתכרות. חשוב לציין שהאפליה הקיצונית ביותר קיימת דווקא נגד תלמודי התורה הציוניים הלא חרדים, אלו שמובילים בשירות הקרבי בצה"ל וגם הם לא נהנים מתקציב שווה למוסדות הממלכתיים, כך שלא ניתן לטעון שהסיבה היא תרומה למדינה (זו הסיבה שאבי מעוז פרש מהקואליציה). למעשה הנהלת משרד החינוך יוצרת ערך שלילי – הורים מוכנים לשלם יותר כדי לא לקבל את התכנים והפיקוח של משרד החינוך. מעבר לניתוח הפרטני (מיקרו) ניתוח כלכלי מקצועי חייב לבחון את הדברים "מלמעלה", במבט כללי וארוך טווח (מאקרו). כמו כל גוף עסקי, משק צריך להתמקד בתחומים בהם יש לו יתרון תחרותי. למשל בספרד, נכון להשקיע בכדורגל, שם היתרון התחרותי שלהם. המוני תיירים מגיעים למשחקי כדורגל. בישראל מגיעים עשרות אלפי תיירים, בחורים ובחורות, לשנה שלמה כדי להשתתף בעולם התורה, ללמוד בישיבות ובסמינרים ולבנות עולם רוחני עשיר בארץ ישראל. זו לא תופעה זמנית ענף התורה הוא הענף היציב ביותר בכלכלה הישראלית מזה כ-400 שנה. הביטוי הכלכלי הוא בתרומות, רכישת נכסים וצריכה יומיומית של עשרות אלפי תיירים. בניגוד לכל ענף אחר, יש לו יציבות של מאות שנים. אם נתבונן על ענפי כלכלה אחרים, היו תחומים שעלו והובילו משך עשור או שניים, אך לאחר מכן ירדו והתכווצו, כמו החקלאות, הטקסטיל והבנקים בשנות ה-80. גם ענף ההייטק המוביל כיום, עלול לדעוך, למשל עם עליית הבינה המלאכותית. החור שבגרוש – מי לוקח? עד כאן דיברנו על המבט הכלכלי, מצד הרווחה הכלכלית של המשק. עכשיו נבחן האם משק בית חרדי מקבל יותר ממה שהוא נותן לקופה הציבורית. מטבע הדברים זו שאלה בעלת משמעות פוליטית, בה לשני הצדדים יש טיעונים. הציבור נוטה לעסוק בסעיפים פופוליסטיים כמו התקציב לטיפול בחתולים בממשלה הקודמת, או משרד המורשת של השר עמיחי אליהו בממשלה הזו. אילו סכומים זניחים יחסית. הסכומים הגדולים נמצאים למשל בחינוך (90 מיליארד בשנה) המחקרים הטוענים שהחרדים מקבלים יותר מהתקציב, מגלמים את עלות חינוך הילדים כהטבה להורים. תקציב החינוך חלקי מספר הילדים. הכלכלן יהודה בן אלי טוען כי זו הנחת תמחור שגויה. לכל פרט יש מחזור חיים, משקיעים בו כילד, מקבלים ממנו עבודה ומיסים בשנות עבודתו, ומטפלים בו בזקנותו. המבט התזרימי המודד רק הכנסות ממסים שוטפים – שגוי ומסוכן. לדבריו, ילד איננו "נטל על הוריו", אלא השקעה של המדינה. וכפי שכאשר חברת ליסינג קונה רכבים, זו לא הוצאה אלא השקעה, כי חברת ליסינג עם רכבים חדשים שווה יותר – כך גם חברה עם אוכלוסייה צעירה יותר – שווה יותר. אז איך ניתן לתמחר את הוצאות הממשלה? לפי תקציבים ייעודיים. אם הציבור החרדי מוכן לשלם יותר כדי להימנע מהתכנים והפיקוח של משרד החינוך, אזי הוא תקציב ייעודי ל- לא חרדים. הציבור היחיד בישראל שמקבל שכר מלא בלי לעבוד הוא מקבלי הפנסיות התקציביות. מדובר על כ-30 מליארד ₪ בשנה והתחייבות המוערכת בטריליון ₪ (1,000,000,000,000 ש"ח). מורים חרדים שעבדו כמו מקביליהם במשרד החינוך לפי ההיגיון שמגלם את קצבאות הילדים על הציבור החרדי, שמהווה 25% מהילדים בישראל, צריך לגלם את הטיפול בזקנים על הציבור הלא חרדי המהווה 96% מהקשישים בישראל. כדי להבין את הפרופורציות, סך קצבאות הילדים מגיע לכ-8 מיליארד בשנה, ואילו קצבאות הזקנה כ-32 מיליארד בשנה. פי 4, לאוכלוסייה קטנה בהרבה. איך מתמחרים את הוצאות הבריאות, כאשר על פי מחקרים, רוב הוצאות הבריאות הן בשנים האחרונות לחיי הפרט, ושיעור החרדים מקרב הזקנים נמוך באופן מובהק משאר האוכלוסיה? (4%) פערי השכר – מי נותן? הטענה העיקרית היא שחרדים מכניסים פחות לקופת המדינה. באופן החישוב המקובל זה ודאי נכון: אם מורה לא חרדי מכניס 10,000 בחודש, וחרדי 7,000, אזי החרדי אינו משלם מס הכנסה וה-לא חרדי משלם מס הכנסה. אולם מסתבר כי המשמעות של אותו הנתון היא הפוכה: המורה שמקבל יותר, עולה יותר לקופה הציבורית גם אם הוא משלם מס הכנסה. המגזר הציבורי הוא הוצאה ולא הכנסה. אם זה היה המצב, ניתן היה לפתור את כל הבעיות בכך שהמדינה תשלם לכל אברך 10,000 ₪ בחודש, כך הוא יחשב עובד, וכך השכר הממוצע של גברים חרדים יעלה. בהחלט חרדים משלמים פחות מס הכנסה, הטענה הרווחת היא שזה בגלל היעדר השכלה. הנתונים מראים שנשים משכילות יותר מגברים (38% אקדמאיות לעומת 27.5% נתוני 2021) אך שכרן נמוך בכ-30% משל גברים. ההסברים המתאימים יותר הם הגיל הממוצע הנמוך, העיסוק בתחומים פחות מכניסים ואפליה. במקרה של המגזר הציבורי, האפליה הופכת לחלוטין את משמעות הנתונים: עובד ציבור שעולה פחות, הוא תרומה לקופה ולא הוצאה מהקופה. תשלומי מס ההכנסה של עובדי ציבור אינם הכנסה אלא הקטנת ההוצאה. אחד ה"מוקשים" בדיונים בנושא הזה הוא הטענה שחרדים משלמים יותר מע"מ שמהווה כ24% מהכנסות המדינה. אכן מע"מ הוא מס רגרסיבי, כלומר עניים משלמים יותר ביחס להכנסתם. יהודה טוען כי מדובר בטיעון מסוג "איש קש" שעולה לא מעט, ולפיו החרדים טוענים שהם משלמים יותר מע"מ וזה לא נכון. ואכן, העשירונים התחתונים משלמים פחות מע"מ בסה"כ, אך בפער קטן יחסית. במחקרים קודמים בחרו החוקרים לגלם אותם על המגזר הכללי מתוך הנחה שהעשירונים העליונים משלמים יותר. לעומת זאת הכלכלן יהודה בן אלי בוחר להתעלם מהפער מאחר והוא נמוך יחסית וקיימות הטבות ייחודיות במע"מ לציבור הלא חרדי כגון פטור באילת. כ9% מהכנסות המדינה נובעות ממס חברות, ולכן המחקרים הקודמים זקפו את רובם לפלח ה-לא חרדי. רווחי החברות נובעים מכל בעלי העניין בשוק: עובדים, בעלי מניות, נושים ולקוחות, ולכן לא נכון לגלם אותם לפי מגזר. במידה ורוצים לגלם אותם, נדרש לגלם גם חילוצים של המדינה כגון חילוץ הבנקים בשנות ה-80, והסדר הקיבוצים. בסיכום החישוב יוצא שמשק בית חרדי משלם פחות מיסים, אך מקבל הרבה פחות מהקופה הציבורית. למה אתה עושה את זה? כששאלנו את הכלכלן יהודה בן אלי מדוע הוא עוסק בתחום הזה של התרומה הכלכלית של החברה החרדית, תשובתו הייתה מורכבת ומרתקת. "למה אני עוסק בכך? האמת שלא רק בגלל שאני מאמין שזו האמת האקדמית הצרופה", אומר יהודה בן אלי. "מצד אחד חלק ממשפחתי חרדים ומצד שני, חבריי הטובים בעבודתי ובשירות המילואים שלי משתייכים לשמאל המדיני ומובילים את ההפגנות נגד הממשלה. ואני יודע מבפנים, שאלה אוהבים את אלה ומוכנים למסור עליהם את הנפש. רוצים הוכחה? האם אתם רוצים ומאחלים שיהיה טוב ליהודים שאינם חושבים כמוכם? ברור שכן. כך גם הם חושבים. ישבו איתי בנגמ"ש במילואים חסיד חב"ד ופעיל מרצ. כולם רוצים שיהיה טוב גם לאחרים, אבל יש מחלוקת קשה על הדרך. ולאויבינו יש אינטרס מאוד גדול להעצים את המחלוקת הזו". לדבריו: "כאשר חילוני שומע שוב ושוב בתקשורת שחרדים חיים על חשבונו, ואף אחד לא חולק על כך, זה מחלחל. וכשחרדי יודע שזה מה שחושבים עליו, הוא מרגיש את המבטים, וחושש להיפתח ולהכיר. וכשהוא נסגר, נמנע מאנשים מבחוץ לראות את היופי של עולם התורה, ואולי אפילו להתקרב. כדור שלג של האשמות מחד והסתגרות מאידך. בשירות הצבאי שלי הייתי הדתי היחיד, ובשבתות למדתי לבד בבית המדרש. לאחר השחרור פגשתי חבר שחזר בתשובה, שנזף בי שלא הזמנתי אותו, יש רצון אמיתי משני הצדדים להתקרב, צריך ליצור שפה חדשה שציבורים יוכלו לדבר ביניהם. כאשר הצגתי במקרה למו"ר הרב אלי סדן ראש מוסדות בני דוד – עלי, את הנתונים האלה, הוא אמר לי שאני חייב לפרסם את זה. צריך לעמוד על כבוד התורה". המטרה ב"מסתברא כלכלה עברית" היא לבנות קומה משותפת של חיבור הקודש והחול: קומה ששואפת לאמיתה של תורה ויוצרות מערכת ישימה מבחינה כלכלית ואף עדיפה על המצב הקיים. כדי ליצור אלטרנטיבה ישימה, צריך לשכנע בכלים מקצועיים, שניתן ליישם את המצוות במשק מודרני. להכין כלים שאור התורה יוכל יהודה בן אלי הוא דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון החוקר בנקאות כשרה. הוא מפעיל את אתר "מסתברא כלכלה עברית" המעודדת כלכלה על פי ההלכה בצורה נכונה. ניתן למצוא מאמרים מרתקים שלו באתר "מסתברא כלכלה עברית" https://www.jdn.co.il/blog/2405461/ האם אפשר לצרף את הכתבה לחסומים? תלחץ על המילים "כתבה מ-JDN" תודה רבה