דילוג לתוכן

קיבלתם דמי לידה השנה? יתכן שמגיע לכם יותר!

כלכלת המשפחה
2 2 289 2
  • אם קיבלתם במהלך השנה דמי לידה, יתכן מאוד שמגיע לכם עוד כסף שלא תקבלו אם לא תגישו תביעה נוספת לביטוח לאומי, במידה וביטוח לאומי אינו מעודכן אוטומטית ע"י המעסיק.
    על מה מדובר?
    דמי לידה כידוע מחושבים לפי המשכורת של 3 או 6 חודשים לפני הלידה, ולפי המשכורת שהשתכרתם אז קיבלתם דמי לידה בהתאם. אבל, עכשיו המעסיק שילם הבראה וביגוד על השנה החולפת, ותשלומים אלו מתייחסים גם לחודשים שלפני הלידה אשר לפיהם חושבה הקצבה, זאת אומרת שהתברר עכשיו שהמשכורת בחודשים לפני הלידה הייתה גבוהה יותר ממה שכתוב בתלושים של חודשים אלו, וממילא מגיע לכם תוספת לדמי הלידה.
    זאת בתנאי שתשלום ההבראה והביגוד עולה על סכום 1,562 ש"ח, אם זה פחות מזה לא ישולם תוספת לדמי הלידה.
    בקצרה, אם לאחר קבלת דמי הלידה מהביטוח הלאומי המעסיק שילם דמי הבראה או ביגוד ב11 החודשים מחודש הזכאות הראשון לקצבה, והסכום הנוסף הזה עולה על 1,562 ש"ח, מגיע לכם תוספת לדמי הלידה.
    מה צריך לעשות?
    אם ביטוח לאומי מעודכן אוטומטית ע"י המעסיק - לא צריך לעשות כלום, התוספת תגיע בכל מקרה.
    אם ביטוח לאומי אינו מעודכן אוטומטית ע"י המעסיק - יש למלא תביעה מקוונת לתשלום הפרשי דמי לידה, או למלא את הטופס ידנית (טופס ב"ל 363) ולשלוח לביטוח לאומי.

    @ניסן-עציוני אולי תפרסם את זה גם בקבוצה?

  • כל הכבוד על העלאת הנושא
    שני דגשים נוספים בנושא
    א. אם אתם עדיין לפני ויש לכם אפשורת לבקש מהמעסיק איך לתת את דמי ההבראה אם בתשלום אחד או שנים, ניתן להשפיע על השאלה האם דמי ההבראה יהיו יותר מקבע משכר הנימום (מה שרצוי אחרי להידה) או פחות מרבע משכר המינימום (מה שרצוי לפני הלידה).

    ב. למי שהייתה ירידה בשכר בעקבות מבצע עם כלביא (או אף מסיבות אחרות) ניתן לבקש מביטוח לאומי לתקן את החישוב כך שירידת השכר חבודש זה לא תשפיע על דמי הלידה (ראו כאן).

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    92 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    251 צפיות
    צ
    @משפחה-אחת א"א להמליץ לך, וגם אין תוכנית מומלצת. העיקרון הוא שלטווח הארוך אפשר וכדאי לקחת סיכונים, כלומר להשקיע במניות. מתוך ההנחה שגם אם יהיו ירידות, יש להם מספיק זמן להתאושש ולעלות הרבה יותר. ואילו לטווח הקצר, ממש לא כדאי לקחת סיכונים, ולכן לא כדאי להשקיע במניות. מה נקרא טווח ארוך? מקובל להגיד שבהפקדות חודשיות מ-7 שנים ומעלה זה טווח ארוך. איזה מסלולים יש שמשקיעים במניות בחסכון לכל ילד הלכה? אינפיניטי הלכה זה במדד העולמי, מיטב דש הלכה זה S&P500, מור הלכה זה במדד עולמי ובת"א 125 [כמדומני, לא בדקתי כרגע]. הראל הלכה זה במדד עולמי ובת"א 125 [גם זה לא בדקתי כרגע]. אבל זה רק 75% חשיפה למניות. בשונה מהחברות שמוזכרות בראש הרשימה שהם כמעט 100% חשיפה למניות. אני נשאל הרבה בנוגע לזה, והתשובות צריכות להיות מותאמות, ראשית, כמה כסף כבר נצבר, אם לא נצבר הרבה כסף, ייתכן שאפשר להשקיע במניות גם בגיל יותר בוגר. מתוך ההבנה שגם אם יהיו ירידות לא יפסידו הרבה כסף, ויהיה אפשר להסתדר, ולפחות יש סיכוי של עליות. ואולי בכלל לא תמיד כדאי למשוך את הכספים כמו שכבר כתבו כאן, ואז אין שום מניעה מלהשקיע במניות.
  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    356 צפיות
    ס
    @שבתי-בבית-ה @שבתי-בבית-ה כתב באיך מקבלים דמי לידה כשאין תלוש (ועבודה)??: מן הסתם אפשר לערער במקרה של טעות, אין צורך אפי' לערער, פשוט שולחים פנייה באזור האישי של ביטוח לאומי ומבקשים לחשב שוב לפי 6/3 חודשים (הגבוה מביניהם), הם מחשבים שוב ושולחים את ההפרש. @שבתי-בבית-ה כתב באיך מקבלים דמי לידה כשאין תלוש (ועבודה)??: הרי כל הדיווח מתנהל מול הבוס/ית? המעסיק רק שולח את התלושים לביטוח לאומי אם יש לו הסכם מולם, ואם אין לו הסכם עם ביטו"ל אתה צריך לשלוח להם את התלושים, אבל בכל מקרה את החישוב ביטו"ל עושה, אם יש טעות בחישוב הכתובת היא ביטוח לאומי ולא המעסיק.
  • 2 הצבעות
    3 פוסטים
    185 צפיות
    ד
    @ניסן-עציוני לא חשבתי שאנשים עושים בשנים האחרונות תוכניות בבזק. יש גם שינוי בפלפונים לטובה או לרעה?
  • 2 הצבעות
    16 פוסטים
    572 צפיות
    א
    @N-R-Y כתב באיך כדאי לנהל את הדמי לידה שתשמש כתחליף למשכורת: לא הבנתי, מה הבעיה להכניס לקרן כספית כך שאינו ממש בעו"ש וגם לא נשחק @מפתח_בינה כתב באיך כדאי לנהל את הדמי לידה שתשמש כתחליף למשכורת: למה בעייתי לי קרן כספית כאזרח אמריקאי.