דילוג לתוכן

שנאת ההפסד

כלכלת המשפחה
2 2 211 2
  • למה הפסד קטן שורף יותר מרווח גדול ?
    בוקר אחד, שני אנשים שונים מתעוררים
    לאותה מציאות כספית – רק הכותרת
    בראש שלהם שונה.
    האחד קם עם מחשבה: ”היום אני הולך
    להרוויח 200 שקל.“
    השני קם עם מחשבה: ”אם אני לא אצא
    לעבוד – אפסיד היום 200 שקל.“
    מבחינה כלכלית, זו בדיוק אותה תוצאה.
    אבל מבחינה רגשית – זו לא אותה מערכת
    הפעלה.
    האדם השני, זה שמרגיש שהוא עומד
    להפסיד, יקום מהר יותר, יתלבש, וייצא
    מהבית גם בגשם.
    האדם הראשון, זה שמצפה להרוויח,
    יחשוב אולי עוד רגע, אולי אחרי הקפה,
    אולי מחר.
    זה הכוח של ”שנאת ההפסד“ – אחת
    התופעות החזקות ביותר בכלכלה
    ההתנהגותית.
    מחקרים מראים שהכאב מהפסד שווה ערך
    לכמעט פי שניים מהשמחה מרווח באותו
    גודל.
    אם הרווח גורם לנו לחיוך קטן, הפסד
    באותו סכום יכול לגרום לנו ליום רע שלם.
    תחשבו על זה רגע: כשמישהו נותן לכם
    200 שקל, אתם מחייכים.
    אבל אם איבדתם 200 שקל – זה יכול
    ללוות אתכם שעות.
    הכאב מההפסד צורב, כי בראש שלנו הוא
    מתורגם לאיום, לאיום על הביטחון, על
    השליטה, על תחושת המסוגלות.
    הבעיה היא שכשאנחנו פועלים רק ממקום
    של מניעת הפסד – אנחנו חיים במגננה.
    אנחנו מתעוררים רק כשהאש מאחור
    בוערת, לא כשהאור מלפנים מאיר.
    ואז אנחנו מונעים פחות מתשוקה – ויותר
    מפחד.
    החוכמה האמיתית היא להפוך את הרווח
    לאישי, מוחשי ובוער כמו ההפסד.
    לא לחשוב רק ”אני ארוויח 200 שקל“, אלא
    אם אעשה את זה – אני ארגיש תחושת
    ביטחון שליטה ומסוגלות,
    אני לא אפסיד את הההזדמנות הזו.
    או במילים אחרות – ללבוש את בגדי
    היציאה גם כשהכול בסדר, לא רק כשהכול
    דחוף.
    אם תצליחו להפוך את ההזדמנות לרווח
    למשהו שמדליק אתכם באותה עוצמה
    שהפסד מכאיב לכם –
    תעברו מהישרדות לצמיחה.
    מהמקום שבו אתם בורחים מהפסדים –
    למקום שבו אתם רודפים אחר ערך.
    כי בסוף, אדם שמונע מתשוקה לרווח – רץ
    קדימה.
    ואדם שמונע רק מפחד מהפסד – רץ
    אחורה, גם כשהוא חושב שהוא מתקדם.
    והבחירה ביניהם – מתחילה בכל בוקר מחדש

  • @יצחק-שקל-דעת כתב בשנאת ההפסד:

    האחד קם עם מחשבה: ”היום אני הולך
    להרוויח 200 שקל.“
    השני קם עם מחשבה: ”אם אני לא אצא
    לעבוד – אפסיד היום 200 שקל.“

    רק הפתיח של הפוסט זה סיבה להיפטר מחרדת ההפסד
    ואימוץ שיטת המצליחנות של הנאה וסיפוק מהישגים

    כי בעצם העמדת כאן שני אנשים שיוצאים לעבוד
    אחד נהנה מעצמו ומהחיים
    ואחד נמצא בחרדה שאם הוא לא יעשה 1 2 3 הוא יפסיד 4 5 6

נושאים מוצעים


  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    111 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    255 צפיות
    אסתר קונינסקיא
    אין אפשרות להעביר הכנסות בלי לפתוח תיק צריך לפתוח תיק בכל הרשויות-מס הכנסה ,מע"מ וביטוח לאומי שים לב שצריך להיות מבוטח בביטוח לאומי כעצמאי 10 חודשים לפני כדי לקבל דמי לידה מלאים/ 6 חודשים כדי לקבל דמי לידה חלקיים ניתן לפתוח רטרו עד חודשיים אחרונית במידה ואת ה מעוניין בשיחת ייעוץ- תיצור איתי קשר בפרטי בהצלחה
  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    259 צפיות
    חופש כלכליח
    כל חברה או חנות שיחליטו שהם מפסיקים לעשות חשבון מה הם מכניסים מה הם מוצאים בעיקרון יכולים לעשות את זה ולא בטוח שהם יגיעו לפשיטת רגל אבל הסיכוי שהריוחיות שלהם תרד גבוה זה לא חובה אבל זה עוזר מאוד
  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    258 צפיות
    elimkE
    צודק. הכוונה ליעוץ וליווי כלכלי למשפחות
  • 7 הצבעות
    25 פוסטים
    1k צפיות
    שמיל שמילש
    @שמח-לעזור כמעט כל אדם באימון יכול להגדיר לעצמו את המטרות בצורה מדויקת יותר, לקבל כלים נכונים איך לפעול, להסיר חסמים שמונעים ממנו [צריך לזכור שהמציאות הפיננסית של ימינו מורכבת מאוד בעיקר מבחינה התנהלותית] להגיע ליעדים גבוהים יותר משחשב. בסופו של דבר השכל לא גדל על העצים יש אנשים עם הבנה פיננסית רחבה יותר מאדם רגיל [גם אם זה תחום שמענין אותו] ולכן לדעתי הקטנה יש מה לשפר. האם אתה המיינסטרים של הקורס? ככל הנראה התשובה היא לא, אך האם יש לך מה לשפר, גם אני שלא הלכתי לשם [עדיין] מאמין שיש מה לשפר ולקדם.