דילוג לתוכן

מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?

הועבר שוק ההון והשקעות
1.2k 103 26.4k 99
  • . . .

  • דעתם של חברי הפורום היתה שהיה מעילה בכספי המשקיעים כפי שהובהר במכתב שהובא בבקהילה,
    ברור שמכתב זה נכתב משום המידע החלקי שמשום מה נמסר להם,
    מבקשים מהם הבהרה האם באמת נחשפו למידע חלקי בלבד והיום הם יודעים שאכן במקרה זה ההתנהלות היתה תקינה לגמרי אפילו שהיה אסור לקחת כסף מאברכים.
    או שאין הם מקבלים את דברי הרב הייזלר, צד זה יותר נראה מאותו כותב בפורום שעלה כאן.

    שאלה (לא) למעשה: יש לי תיק השקעות אוני מעונין לשים 5 אחוז בהון סיכון האם מומלץ לדעת חברי הפורום להניחו במכרות הזבה באתיופיה.
    לפי המשתמע במכתב הרב הייזלר התשובה היא כן לפי מה שכתבו החברי הפורום עד היום התשובה היא לא כאחד שמתייעץ עם מומחים מה דעת חברי הפורום כיום?

    כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    שאלה (לא) למעשה: יש לי תיק השקעות אני מעונין לשים 5 אחוז בהון סיכון האם מומלץ לדעת חברי הפורום להניחו במכרות הזהב באתיופיה.
    לפי המשתמע במכתב הרב הייזלר התשובה היא כן לפי מה שכתבו החברי הפורום עד היום התשובה היא לא כאחד שמתייעץ עם מומחים מה דעת חברי הפורום כיום?

    מקפיץ שוב

  • סיכום בקצרה של מעלות וחסרונות 'השקעה' במכרות ע"פ מכתב הגר"מ הייזלר

    מעלות

    • א. בעל המכרה אדם יר"ש ואין חשש לגניבת או עוקץ ח"ו
    • ב. ידוע היכן כל הכספים שנגבו מאברכים.
    • ג. במידה ו'ההשקעה' תצליח יש אפשרות (פונטציאל) ויהיה רווח גדול
    • ד. נמצא משקיע שמוכן לעת עתה לשלם את התחיבות החברה לשלם את משכנתאות האברכים

    חסרונות

    • א. סיכון במידה קיצונית (לשון המכתב)
    • ב. גם באפשרות האופטמית ביותר אין צפי משוער מתי יבואו רווחים (אם בכלל...)
    • ג. אין לחברה אפשרות לשלם את חובתיה אלא מכספי 'משקיעים' חדשים. (א.ה. ובעלי החברה התחייבו לרבנים שליט"א שלא לקחת עוד כספים מאברכים, ועד היום לא נמצאו כ"כ אנשים שאינם אברכים 'שישקיעו' שם...)
    • ד. החברה פועלת למנות מנהל מקצועי חדש, כל עוד אין כזה לכאו’ הניהול של היום לא ממש מוצלח (בלשון המעטה...)

    לכל היוצא מהנ"ל לככאו’ כוונת הרבנים שליט"א לברוח מהששקעה הזו כמו מאש

    @יהודי-טוב כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    סיכום בקצרה של מעלות וחסרונות 'השקעה' במכרות ע"פ מכתב הגר"מ הייזלר

    מעלות

    • א. בעל המכרה אדם יר"ש ואין חשש לגניבת או עוקץ ח"ו
    • ב. ידוע היכן כל הכספים שנגבו מאברכים.
    • ג. במידה ו'ההשקעה' תצליח יש אפשרות (פונטציאל) ויהיה רווח גדול
    • ד. נמצא משקיע שמוכן לעת עתה לשלם את התחיבות החברה לשלם את משכנתאות האברכים

    חסרונות

    • א. סיכון במידה קיצונית (לשון המכתב)
    • ב. גם באפשרות האופטמית ביותר אין צפי משוער מתי יבואו רווחים (אם בכלל...)
    • ג. אין לחברה אפשרות לשלם את חובתיה אלא מכספי 'משקיעים' חדשים. (א.ה. ובעלי החברה התחייבו לרבנים שליט"א שלא לקחת עוד כספים מאברכים, ועד היום לא נמצאו כ"כ אנשים שאינם אברכים 'שישקיעו' שם...)
    • ד. החברה פועלת למנות מנהל מקצועי חדש, כל עוד אין כזה לכאו’ הניהול של היום לא ממש מוצלח (בלשון המעטה...)

    לכל היוצא מהנ"ל לככאו’ כוונת הרבנים שליט"א לברוח מהששקעה הזו כמו מאש

    חסרון ב. לא כתוב במכתב, כתוב שצריך לעשות הערכה מחודשת
    איך חסרון ד. מסתדר עם תחילת המכתב "מן הבחינה החשבונאית עולה כי ניתן להתחקות אחר קרוב למאת אחוזי ההשקעות והשימוש שנעשה
    בהן. בהתחשב בהיקף הכספים ובמורכבות הפעילות, מדובר ברמת ניהול ובקרה מרשימה."

  • פוסט זה נמחק!
  • @יהודי-טוב כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    סיכום בקצרה של מעלות וחסרונות 'השקעה' במכרות ע"פ מכתב הגר"מ הייזלר

    מעלות

    • א. בעל המכרה אדם יר"ש ואין חשש לגניבת או עוקץ ח"ו
    • ב. ידוע היכן כל הכספים שנגבו מאברכים.
    • ג. במידה ו'ההשקעה' תצליח יש אפשרות (פונטציאל) ויהיה רווח גדול
    • ד. נמצא משקיע שמוכן לעת עתה לשלם את התחיבות החברה לשלם את משכנתאות האברכים

    חסרונות

    • א. סיכון במידה קיצונית (לשון המכתב)
    • ב. גם באפשרות האופטמית ביותר אין צפי משוער מתי יבואו רווחים (אם בכלל...)
    • ג. אין לחברה אפשרות לשלם את חובתיה אלא מכספי 'משקיעים' חדשים. (א.ה. ובעלי החברה התחייבו לרבנים שליט"א שלא לקחת עוד כספים מאברכים, ועד היום לא נמצאו כ"כ אנשים שאינם אברכים 'שישקיעו' שם...)
    • ד. החברה פועלת למנות מנהל מקצועי חדש, כל עוד אין כזה לכאו’ הניהול של היום לא ממש מוצלח (בלשון המעטה...)

    לכל היוצא מהנ"ל לככאו’ כוונת הרבנים שליט"א לברוח מהששקעה הזו כמו מאש

    חסרון ב. לא כתוב במכתב, כתוב שצריך לעשות הערכה מחודשת
    איך חסרון ד. מסתדר עם תחילת המכתב "מן הבחינה החשבונאית עולה כי ניתן להתחקות אחר קרוב למאת אחוזי ההשקעות והשימוש שנעשה
    בהן. בהתחשב בהיקף הכספים ובמורכבות הפעילות, מדובר ברמת ניהול ובקרה מרשימה."

    @אני-אחר
    ואיך אתה מסביר משפט זה: החברה פועלת למינוי מנהל מקצועי בעל ניסיון רלוונטי בתחום,

  • מוסכם על כל הצדדים ששתי מטרות הושגו
    אין עוד גיוס של משקיעים חדשים
    מקסימום הצלה של הכספים הקודמים (במידה ויהיה חוזה טוב עם המשקיע החדש ויובא מנהל מקצועי ויוקם דירקטריון איכותי)
    אבל מה עם המיזם הבא
    אחרי מכתב הרב הייזלר עלול לקום המשקיע הבא שיציע משהו אחר
    ויטען וישכנע שאצלו אין את הבעיות הללו...
    לא עבר המסר שא''א להרוויח בלי לקחת סיכון ביחס מקביל
    ושאין מה לנסות להרוויח מעבר לתשואה נורמלית
    נראה לי שזה מה שהתכוונו להוסיף דברי הרב סילמן והרב רוזנברג
    רק כנראה בגלל שנכתבו דבריהם כתוספת לדברי הרב הייזלר נכתבו בצורה עדינה ומרומזת
    בתקווה שלא נדע עוד צער

  • שלום לכל חברי הפורום
    במסגרת עבודתי יצאתי לבדוק את נושא מכרות הזהב באתיופיה
    אבקש סליחה מראש שלא אוכל להגיב למגיבים על פוסט זה.
    להלן מה שהעליתי בחכתי [אני מדגישה שכל דבריי הם רק ע"פ הניתוח שלי לעניין].
    אתחיל קודם בהצגת המקרה ואח"כ במסקנות שהתבררו לי.
    מר ח.ק. נכנס לפני כ8 שנים כמשקיע בחברה בהמלצת כמה מידידיו, לאט לאט התברר לו שמנהלי ההשקעה לא מתנהלים בצורה הנכונה ובתזרימים הנכונים,
    ואז במקום שהמקום יופסד וכמה אברכים שהשקיעו שם כמוהו [שלא היו קשורים אליו] יפסידו את כל כספם בהמלצת רבותיו הוא נכנס לעובי הקורה לנסות להציל מה שאפשר,
    להבנתי בשלב זה הוא לא ידע את רמת הסיכונים כלל, אבל את מה שהוא כן ידע הוא הניח על השולחן באופן גלוי לכל אלה שהוא ביקש מהם להכנס לעזור לו להציל את המקום,
    לאט לאט מטבע הדברים הוא התמקצע גם בהבנת מכלול האירוע וגם בפתרון הבעיות והמורכבויות שצצו לו על כל צעד ושעל.
    להבנתי הוא צלח באופן מעורר השראה כמה וכמה מורכבויות שבאופן רגיל היה אמור להקריס את האירוע, וכל זה רק בזכות אופיו הישר וכשרונותיו הברוכים [כך גם ע"פ רבנים המעורבים],
    למיטב ידיעתי בכל שלב של הכנסת משקיעים הוא גילה את כל מה שידוע לו לגבי הסיכונים, אך מטבע הדברים יש מורכבויות שהתבררו לו רק אחרי שהוא התמקצע במקום.
    בחקר שלי אצל כלכלנים כולם נטו לא להאמין שהמכרה של החברה יצליח להפיק רווחים בסדר גודל של האירוע כיום, אבל מה שהם לא לקחו בחשבון שיש למר ח.ק. עוד 3 חברות באתיופיה שעובדות במקביל בכמה מישורים ובכמה וכמה איזורים,
    מבחינת הכלכלנים מכיון שהחברות האלו הם פרטיות של ח.ק. הם לא באות בחשבון, מה שמתברר כלא נכון מכיון שבשנים האחרונות ח.ק. לקח מהמשקיעים הלוואות בהיתר עסקא על שמו הפרטי וממילא הוא מחויב למשקיע מכל נכסיו, וכאן גם נכנס ענין האימון שלהבנתי המשקיעים מאמינים שח.ק. יחזיר את כל חובותיו מכיסו הפרטי ככל שיהיה לו את האפשרות [מה שכמובן לא עובר אצל כלכלן שעובד לפי השוק הכללי].
    לפני כמה חודשים נכנסו לתמונה 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' וקראו לו לבא לבירור אצל הרב ב. [לא נכנסת כרגע לבירור אם יש להם סמכות להנ"ל כי זה לא הנושא], מר ח.ק. משום מה לא הרגיש בנוח מבירור מעשיו באופן זה ולכן פנה מיוזמתו לביה"ד בב"ב שהם יבררו את הנתונים הנ"ל, ושם ע"פ המכתב מתברר שהם פעלו איתו בשיתוף פעולה מלא.
    מסקנות המקרה

    1. מר ח.ק. נכנס לענין המכרות באתיופיה רק בשביל להציל את כספו וכספי משקיעים שכבר היו מושקעים שם, ורק ע"פ המלצת רבותיו,
    2. בכל שלב במהלך העסקא מר ח.ק. התנהל באופן הוגן והציג את כל הידוע לו לגבי הסיכונים במקום.
    3. מי שהכניס את כספו בתחילת הדרך נחשף לרמת סיכון קיצונית כמו שהתברר וחבל מאוד שהוא לא לקח יעוץ חיצוני, אך ב"ה הודות לכך שמר ח.ק. הוא זה שניהל את האירוע, המקום לא קרס.
    4. בשלב זה אם נתייחס רק למכרה הראשוני אין לכאורה סיכוי שהמקום שווה את חובות החברה, אך מכיוון שהמשקיעים מושקעים בכל נכסיו של מר ח.ק. ובהצגת כל השקעותיו בפני הדיינים התברר שיש אופק עסקי לרווחים ואפילו רווחים מרשימים.
    5. בהבנת הדיינים את גודל האירוע ומורכבותו גם בשלב זה, יצאו הדיינים בהצהרה שהמקום לא מתאים כלל להשקעה לאדם שאין לו הון המנותב להשקעות סיכון, ולכן אסרו על אברכים להכנס להשקעה זו.
    6. להבנתי מכיון שהמקום הוא מורכב מאוד לניהול וכל יום מתחדשות הכרעות לאן ואיך ינותבו הכספים [לדוגמא האם לפיתוח אפיק כזה או אחר, או להחזרת חובות או פיתוח עסקי וכדו'] ועד היום רק ח.ק. הוא זה שהכריע,
      כדי שהניהול יהיה יותר שקוף וכדי שכל הכרעה תוכרע ע"פ תשועה ברוב יועץ, ומכיון שמדובר כאן בכספים של ציבור, אע"פ שמר ח.ק. הוכיח יכולת ניהול מרשימה כלשונם, בכ"ז ראוי למנות מנהל מקצועי וחברי דירקטוריון.

    רייזל'ה בוציאנו
    קרן בוימל

  • תודה על הבאת רקע מקיף על האירוע בצורה מקצועית, (לראשונה, כמדומני בפורום זה)

  • שלום לכל חברי הפורום
    במסגרת עבודתי יצאתי לבדוק את נושא מכרות הזהב באתיופיה
    אבקש סליחה מראש שלא אוכל להגיב למגיבים על פוסט זה.
    להלן מה שהעליתי בחכתי [אני מדגישה שכל דבריי הם רק ע"פ הניתוח שלי לעניין].
    אתחיל קודם בהצגת המקרה ואח"כ במסקנות שהתבררו לי.
    מר ח.ק. נכנס לפני כ8 שנים כמשקיע בחברה בהמלצת כמה מידידיו, לאט לאט התברר לו שמנהלי ההשקעה לא מתנהלים בצורה הנכונה ובתזרימים הנכונים,
    ואז במקום שהמקום יופסד וכמה אברכים שהשקיעו שם כמוהו [שלא היו קשורים אליו] יפסידו את כל כספם בהמלצת רבותיו הוא נכנס לעובי הקורה לנסות להציל מה שאפשר,
    להבנתי בשלב זה הוא לא ידע את רמת הסיכונים כלל, אבל את מה שהוא כן ידע הוא הניח על השולחן באופן גלוי לכל אלה שהוא ביקש מהם להכנס לעזור לו להציל את המקום,
    לאט לאט מטבע הדברים הוא התמקצע גם בהבנת מכלול האירוע וגם בפתרון הבעיות והמורכבויות שצצו לו על כל צעד ושעל.
    להבנתי הוא צלח באופן מעורר השראה כמה וכמה מורכבויות שבאופן רגיל היה אמור להקריס את האירוע, וכל זה רק בזכות אופיו הישר וכשרונותיו הברוכים [כך גם ע"פ רבנים המעורבים],
    למיטב ידיעתי בכל שלב של הכנסת משקיעים הוא גילה את כל מה שידוע לו לגבי הסיכונים, אך מטבע הדברים יש מורכבויות שהתבררו לו רק אחרי שהוא התמקצע במקום.
    בחקר שלי אצל כלכלנים כולם נטו לא להאמין שהמכרה של החברה יצליח להפיק רווחים בסדר גודל של האירוע כיום, אבל מה שהם לא לקחו בחשבון שיש למר ח.ק. עוד 3 חברות באתיופיה שעובדות במקביל בכמה מישורים ובכמה וכמה איזורים,
    מבחינת הכלכלנים מכיון שהחברות האלו הם פרטיות של ח.ק. הם לא באות בחשבון, מה שמתברר כלא נכון מכיון שבשנים האחרונות ח.ק. לקח מהמשקיעים הלוואות בהיתר עסקא על שמו הפרטי וממילא הוא מחויב למשקיע מכל נכסיו, וכאן גם נכנס ענין האימון שלהבנתי המשקיעים מאמינים שח.ק. יחזיר את כל חובותיו מכיסו הפרטי ככל שיהיה לו את האפשרות [מה שכמובן לא עובר אצל כלכלן שעובד לפי השוק הכללי].
    לפני כמה חודשים נכנסו לתמונה 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' וקראו לו לבא לבירור אצל הרב ב. [לא נכנסת כרגע לבירור אם יש להם סמכות להנ"ל כי זה לא הנושא], מר ח.ק. משום מה לא הרגיש בנוח מבירור מעשיו באופן זה ולכן פנה מיוזמתו לביה"ד בב"ב שהם יבררו את הנתונים הנ"ל, ושם ע"פ המכתב מתברר שהם פעלו איתו בשיתוף פעולה מלא.
    מסקנות המקרה

    1. מר ח.ק. נכנס לענין המכרות באתיופיה רק בשביל להציל את כספו וכספי משקיעים שכבר היו מושקעים שם, ורק ע"פ המלצת רבותיו,
    2. בכל שלב במהלך העסקא מר ח.ק. התנהל באופן הוגן והציג את כל הידוע לו לגבי הסיכונים במקום.
    3. מי שהכניס את כספו בתחילת הדרך נחשף לרמת סיכון קיצונית כמו שהתברר וחבל מאוד שהוא לא לקח יעוץ חיצוני, אך ב"ה הודות לכך שמר ח.ק. הוא זה שניהל את האירוע, המקום לא קרס.
    4. בשלב זה אם נתייחס רק למכרה הראשוני אין לכאורה סיכוי שהמקום שווה את חובות החברה, אך מכיוון שהמשקיעים מושקעים בכל נכסיו של מר ח.ק. ובהצגת כל השקעותיו בפני הדיינים התברר שיש אופק עסקי לרווחים ואפילו רווחים מרשימים.
    5. בהבנת הדיינים את גודל האירוע ומורכבותו גם בשלב זה, יצאו הדיינים בהצהרה שהמקום לא מתאים כלל להשקעה לאדם שאין לו הון המנותב להשקעות סיכון, ולכן אסרו על אברכים להכנס להשקעה זו.
    6. להבנתי מכיון שהמקום הוא מורכב מאוד לניהול וכל יום מתחדשות הכרעות לאן ואיך ינותבו הכספים [לדוגמא האם לפיתוח אפיק כזה או אחר, או להחזרת חובות או פיתוח עסקי וכדו'] ועד היום רק ח.ק. הוא זה שהכריע,
      כדי שהניהול יהיה יותר שקוף וכדי שכל הכרעה תוכרע ע"פ תשועה ברוב יועץ, ומכיון שמדובר כאן בכספים של ציבור, אע"פ שמר ח.ק. הוכיח יכולת ניהול מרשימה כלשונם, בכ"ז ראוי למנות מנהל מקצועי וחברי דירקטוריון.

    רייזל'ה בוציאנו
    קרן בוימל

    @רייזל-ה הבאת בהחלט את הסיפור המלא והמדוייק עפ ניתוחים יפים, חבל שבשם בדוי, זה נתפס לא אמין, היה טוב יותר שם מלא ומקצוע.
    יישר כוח בכל אופן

  • @אני-אחר
    ואיך אתה מסביר משפט זה: החברה פועלת למינוי מנהל מקצועי בעל ניסיון רלוונטי בתחום,

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @אני-אחר
    ואיך אתה מסביר משפט זה: החברה פועלת למינוי מנהל מקצועי בעל ניסיון רלוונטי בתחום,

    מנהל מקצועי לא כספי

  • שלום לכל חברי הפורום
    במסגרת עבודתי יצאתי לבדוק את נושא מכרות הזהב באתיופיה
    אבקש סליחה מראש שלא אוכל להגיב למגיבים על פוסט זה.
    להלן מה שהעליתי בחכתי [אני מדגישה שכל דבריי הם רק ע"פ הניתוח שלי לעניין].
    אתחיל קודם בהצגת המקרה ואח"כ במסקנות שהתבררו לי.
    מר ח.ק. נכנס לפני כ8 שנים כמשקיע בחברה בהמלצת כמה מידידיו, לאט לאט התברר לו שמנהלי ההשקעה לא מתנהלים בצורה הנכונה ובתזרימים הנכונים,
    ואז במקום שהמקום יופסד וכמה אברכים שהשקיעו שם כמוהו [שלא היו קשורים אליו] יפסידו את כל כספם בהמלצת רבותיו הוא נכנס לעובי הקורה לנסות להציל מה שאפשר,
    להבנתי בשלב זה הוא לא ידע את רמת הסיכונים כלל, אבל את מה שהוא כן ידע הוא הניח על השולחן באופן גלוי לכל אלה שהוא ביקש מהם להכנס לעזור לו להציל את המקום,
    לאט לאט מטבע הדברים הוא התמקצע גם בהבנת מכלול האירוע וגם בפתרון הבעיות והמורכבויות שצצו לו על כל צעד ושעל.
    להבנתי הוא צלח באופן מעורר השראה כמה וכמה מורכבויות שבאופן רגיל היה אמור להקריס את האירוע, וכל זה רק בזכות אופיו הישר וכשרונותיו הברוכים [כך גם ע"פ רבנים המעורבים],
    למיטב ידיעתי בכל שלב של הכנסת משקיעים הוא גילה את כל מה שידוע לו לגבי הסיכונים, אך מטבע הדברים יש מורכבויות שהתבררו לו רק אחרי שהוא התמקצע במקום.
    בחקר שלי אצל כלכלנים כולם נטו לא להאמין שהמכרה של החברה יצליח להפיק רווחים בסדר גודל של האירוע כיום, אבל מה שהם לא לקחו בחשבון שיש למר ח.ק. עוד 3 חברות באתיופיה שעובדות במקביל בכמה מישורים ובכמה וכמה איזורים,
    מבחינת הכלכלנים מכיון שהחברות האלו הם פרטיות של ח.ק. הם לא באות בחשבון, מה שמתברר כלא נכון מכיון שבשנים האחרונות ח.ק. לקח מהמשקיעים הלוואות בהיתר עסקא על שמו הפרטי וממילא הוא מחויב למשקיע מכל נכסיו, וכאן גם נכנס ענין האימון שלהבנתי המשקיעים מאמינים שח.ק. יחזיר את כל חובותיו מכיסו הפרטי ככל שיהיה לו את האפשרות [מה שכמובן לא עובר אצל כלכלן שעובד לפי השוק הכללי].
    לפני כמה חודשים נכנסו לתמונה 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' וקראו לו לבא לבירור אצל הרב ב. [לא נכנסת כרגע לבירור אם יש להם סמכות להנ"ל כי זה לא הנושא], מר ח.ק. משום מה לא הרגיש בנוח מבירור מעשיו באופן זה ולכן פנה מיוזמתו לביה"ד בב"ב שהם יבררו את הנתונים הנ"ל, ושם ע"פ המכתב מתברר שהם פעלו איתו בשיתוף פעולה מלא.
    מסקנות המקרה

    1. מר ח.ק. נכנס לענין המכרות באתיופיה רק בשביל להציל את כספו וכספי משקיעים שכבר היו מושקעים שם, ורק ע"פ המלצת רבותיו,
    2. בכל שלב במהלך העסקא מר ח.ק. התנהל באופן הוגן והציג את כל הידוע לו לגבי הסיכונים במקום.
    3. מי שהכניס את כספו בתחילת הדרך נחשף לרמת סיכון קיצונית כמו שהתברר וחבל מאוד שהוא לא לקח יעוץ חיצוני, אך ב"ה הודות לכך שמר ח.ק. הוא זה שניהל את האירוע, המקום לא קרס.
    4. בשלב זה אם נתייחס רק למכרה הראשוני אין לכאורה סיכוי שהמקום שווה את חובות החברה, אך מכיוון שהמשקיעים מושקעים בכל נכסיו של מר ח.ק. ובהצגת כל השקעותיו בפני הדיינים התברר שיש אופק עסקי לרווחים ואפילו רווחים מרשימים.
    5. בהבנת הדיינים את גודל האירוע ומורכבותו גם בשלב זה, יצאו הדיינים בהצהרה שהמקום לא מתאים כלל להשקעה לאדם שאין לו הון המנותב להשקעות סיכון, ולכן אסרו על אברכים להכנס להשקעה זו.
    6. להבנתי מכיון שהמקום הוא מורכב מאוד לניהול וכל יום מתחדשות הכרעות לאן ואיך ינותבו הכספים [לדוגמא האם לפיתוח אפיק כזה או אחר, או להחזרת חובות או פיתוח עסקי וכדו'] ועד היום רק ח.ק. הוא זה שהכריע,
      כדי שהניהול יהיה יותר שקוף וכדי שכל הכרעה תוכרע ע"פ תשועה ברוב יועץ, ומכיון שמדובר כאן בכספים של ציבור, אע"פ שמר ח.ק. הוכיח יכולת ניהול מרשימה כלשונם, בכ"ז ראוי למנות מנהל מקצועי וחברי דירקטוריון.

    רייזל'ה בוציאנו
    קרן בוימל

    @רייזל-ה
    פירוט מאוד יפה וברור,

    כדי שזה יהיה אמין נשמח שתתארי מה זה קרן בוימל? ואיך זה קשור למסגרת עבודתך?

  • @רייזל-ה
    פירוט מאוד יפה וברור,

    כדי שזה יהיה אמין נשמח שתתארי מה זה קרן בוימל? ואיך זה קשור למסגרת עבודתך?

    @אבי-ר.
    באמת אתה חושב שאיש מקצוע יסכים לפרסם את שמו.
    הרי מחר ישחירו אותו שהוא לא מבין והמקום מסוכן פי 8 ממה שהוא כתב
    אם כי זה נראה עוד הודעת דוברות מבית הרב המשקיע ולא איש מקצוע חיצוני

  • @אבי-ר.
    באמת אתה חושב שאיש מקצוע יסכים לפרסם את שמו.
    הרי מחר ישחירו אותו שהוא לא מבין והמקום מסוכן פי 8 ממה שהוא כתב
    אם כי זה נראה עוד הודעת דוברות מבית הרב המשקיע ולא איש מקצוע חיצוני

    @משהמשה

    לא חובה, רק כדי שיהיה אמין.

    ואגב תחשוב עכשיו על שלשת חברי הפורום להגנת הצרכן החרדי.

  • @משהמשה

    לא חובה, רק כדי שיהיה אמין.

    ואגב תחשוב עכשיו על שלשת חברי הפורום להגנת הצרכן החרדי.

    @אבי-ר. כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ואגב תחשוב עכשיו על שלשת חברי הפורום להגנת הצרכן החרדי.

    יש לך מושג אם וכמה הם הרוויחו מזה?
    אני לא יודע רק שואל

  • @אבי-ר. כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ואגב תחשוב עכשיו על שלשת חברי הפורום להגנת הצרכן החרדי.

    יש לך מושג אם וכמה הם הרוויחו מזה?
    אני לא יודע רק שואל

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    יש לך מושג אם וכמה הם הרוויחו מזה?

    תסביר
    מה יכול להיות שהרויחו בזה?
    [מלבד לעזור לאברכים]

  • טוב שמתעורר ביקורת גם על חברי הפורום וכו' וכידוע לעבוד בלי ביקורת, זה הדבר הגרוע ביותר.
    גם לי הק' היה ביקורת רבה אודותם,
    אולם משמועה רחוקה (אך מאוד מוסמכת לפחות היות ואני יודע את מסלול השמועה)
    שמעתי היום בשם הרב הייזלר שיש לו הערכה רבה לפועלם ושגם בנושא זה הם לא פעלו באופן לא נכון.
    ככה שלענ"ד יש לקבל את עמדתו גם בנושא זה.
    אינני יודע למה הפורום משום מה בוחרים לבקר את הרב הייזלר ועוד בצורה לא ראויה ועל זה נאמר ראו מה בין...

  • שלום לכל חברי הפורום
    במסגרת עבודתי יצאתי לבדוק את נושא מכרות הזהב באתיופיה
    אבקש סליחה מראש שלא אוכל להגיב למגיבים על פוסט זה.
    להלן מה שהעליתי בחכתי [אני מדגישה שכל דבריי הם רק ע"פ הניתוח שלי לעניין].
    אתחיל קודם בהצגת המקרה ואח"כ במסקנות שהתבררו לי.
    מר ח.ק. נכנס לפני כ8 שנים כמשקיע בחברה בהמלצת כמה מידידיו, לאט לאט התברר לו שמנהלי ההשקעה לא מתנהלים בצורה הנכונה ובתזרימים הנכונים,
    ואז במקום שהמקום יופסד וכמה אברכים שהשקיעו שם כמוהו [שלא היו קשורים אליו] יפסידו את כל כספם בהמלצת רבותיו הוא נכנס לעובי הקורה לנסות להציל מה שאפשר,
    להבנתי בשלב זה הוא לא ידע את רמת הסיכונים כלל, אבל את מה שהוא כן ידע הוא הניח על השולחן באופן גלוי לכל אלה שהוא ביקש מהם להכנס לעזור לו להציל את המקום,
    לאט לאט מטבע הדברים הוא התמקצע גם בהבנת מכלול האירוע וגם בפתרון הבעיות והמורכבויות שצצו לו על כל צעד ושעל.
    להבנתי הוא צלח באופן מעורר השראה כמה וכמה מורכבויות שבאופן רגיל היה אמור להקריס את האירוע, וכל זה רק בזכות אופיו הישר וכשרונותיו הברוכים [כך גם ע"פ רבנים המעורבים],
    למיטב ידיעתי בכל שלב של הכנסת משקיעים הוא גילה את כל מה שידוע לו לגבי הסיכונים, אך מטבע הדברים יש מורכבויות שהתבררו לו רק אחרי שהוא התמקצע במקום.
    בחקר שלי אצל כלכלנים כולם נטו לא להאמין שהמכרה של החברה יצליח להפיק רווחים בסדר גודל של האירוע כיום, אבל מה שהם לא לקחו בחשבון שיש למר ח.ק. עוד 3 חברות באתיופיה שעובדות במקביל בכמה מישורים ובכמה וכמה איזורים,
    מבחינת הכלכלנים מכיון שהחברות האלו הם פרטיות של ח.ק. הם לא באות בחשבון, מה שמתברר כלא נכון מכיון שבשנים האחרונות ח.ק. לקח מהמשקיעים הלוואות בהיתר עסקא על שמו הפרטי וממילא הוא מחויב למשקיע מכל נכסיו, וכאן גם נכנס ענין האימון שלהבנתי המשקיעים מאמינים שח.ק. יחזיר את כל חובותיו מכיסו הפרטי ככל שיהיה לו את האפשרות [מה שכמובן לא עובר אצל כלכלן שעובד לפי השוק הכללי].
    לפני כמה חודשים נכנסו לתמונה 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' וקראו לו לבא לבירור אצל הרב ב. [לא נכנסת כרגע לבירור אם יש להם סמכות להנ"ל כי זה לא הנושא], מר ח.ק. משום מה לא הרגיש בנוח מבירור מעשיו באופן זה ולכן פנה מיוזמתו לביה"ד בב"ב שהם יבררו את הנתונים הנ"ל, ושם ע"פ המכתב מתברר שהם פעלו איתו בשיתוף פעולה מלא.
    מסקנות המקרה

    1. מר ח.ק. נכנס לענין המכרות באתיופיה רק בשביל להציל את כספו וכספי משקיעים שכבר היו מושקעים שם, ורק ע"פ המלצת רבותיו,
    2. בכל שלב במהלך העסקא מר ח.ק. התנהל באופן הוגן והציג את כל הידוע לו לגבי הסיכונים במקום.
    3. מי שהכניס את כספו בתחילת הדרך נחשף לרמת סיכון קיצונית כמו שהתברר וחבל מאוד שהוא לא לקח יעוץ חיצוני, אך ב"ה הודות לכך שמר ח.ק. הוא זה שניהל את האירוע, המקום לא קרס.
    4. בשלב זה אם נתייחס רק למכרה הראשוני אין לכאורה סיכוי שהמקום שווה את חובות החברה, אך מכיוון שהמשקיעים מושקעים בכל נכסיו של מר ח.ק. ובהצגת כל השקעותיו בפני הדיינים התברר שיש אופק עסקי לרווחים ואפילו רווחים מרשימים.
    5. בהבנת הדיינים את גודל האירוע ומורכבותו גם בשלב זה, יצאו הדיינים בהצהרה שהמקום לא מתאים כלל להשקעה לאדם שאין לו הון המנותב להשקעות סיכון, ולכן אסרו על אברכים להכנס להשקעה זו.
    6. להבנתי מכיון שהמקום הוא מורכב מאוד לניהול וכל יום מתחדשות הכרעות לאן ואיך ינותבו הכספים [לדוגמא האם לפיתוח אפיק כזה או אחר, או להחזרת חובות או פיתוח עסקי וכדו'] ועד היום רק ח.ק. הוא זה שהכריע,
      כדי שהניהול יהיה יותר שקוף וכדי שכל הכרעה תוכרע ע"פ תשועה ברוב יועץ, ומכיון שמדובר כאן בכספים של ציבור, אע"פ שמר ח.ק. הוכיח יכולת ניהול מרשימה כלשונם, בכ"ז ראוי למנות מנהל מקצועי וחברי דירקטוריון.

    רייזל'ה בוציאנו
    קרן בוימל

    @רייזל-ה זה פחות או יותר מה שנכתב על ידי הרב הייזלר, בתוספת מעט פרטים מהמציאות.
    לא הדגשת מספיק שגם כיום. העסק עדיין מוגדר כהשקעת סיכון לכל דבר.

  • ציבור משתתפי הפורום שמח בחזרתו של הרב איצה דיאלובסקי שעושה עבודה רבה על הציבור אשריו ואשרי חלקו!!!!!!!!!!!!!!
    9a9e369e-2873-4e0e-8f46-12a04f1fcd0d-צילום מסך 2026-02-17 151816.png

  • ציבור משתתפי הפורום שמח בחזרתו של הרב איצה דיאלובסקי שעושה עבודה רבה על הציבור אשריו ואשרי חלקו!!!!!!!!!!!!!!
    9a9e369e-2873-4e0e-8f46-12a04f1fcd0d-צילום מסך 2026-02-17 151816.png

    @אבא-תודה מה זה סקר שרואים מה הצבעת?
    זה לא סקר.

  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ולא מצפה ממנו לקבל פסק של בית דין

    למה אתה משמיץ אותו שהוא לא מקבל את פסק הדין

    כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    מלבד זאת לפי המפורט בפסק הדין לעיני המתריעים היה מידע חלקי...
    והרי הם נפגשו לפגישה ממושכת עם הרב ח אצל הרב ברוורמן
    אז על מה אתה רוצה שיתנצלו שניתן להם מידע חלקי אצל הרב ברוורמן...
    וכבר כתב אחד מחברי הפורום להגנת הצרכן לעיל שהמידע הנוסף, הלא חלקי, לא ניתן להם עד עתה אז איך אתה רוצה שיוציאו הבהרה על בסיס מה שהם לא יודעים...
    מלבד זאת שהפסק לא סותר במאומה את כל מה שהם אמרו תמיד [לפחות מה ששמעתי וראיתי] שלא נכון לאברכים להשקיע בכזאת השקעה בסיכון גבוה. וזה בדיוק מה שנכתב בפסק הדין.

    ותראה שר' איצ'ה הצביע על פוסט זה

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    וזו התנהגות מקובלת אצל בעליבת'ים.

    למה ככה

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    56 צפיות
    ד
    בימים כאלה קשה לפספס את האווירה. מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום, המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה. ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל. אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן. השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד. כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי. אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד. ופה מתחיל משהו מעניין. דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה , אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו. אדם יכול להיות חודש בלי עבודה. עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז. והרגע הזה משנה משהו עמוק. כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית. דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל. מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות. אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר. ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים. ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי. זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד. כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה. וזה נכון גם לעולם ההשקעות. משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק. משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה. משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף , וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה . בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה. כאן עולה שאלה פרקטית מאוד: האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים? כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים. יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי. דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם: שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה. והגילוי הזה משנה את היחס לפחד. כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה. וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית. כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם. זה משנה לא רק את החשבון בבנק, זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.
  • 3 הצבעות
    4 פוסטים
    288 צפיות
    מתעניין 1מ
    אין את המגזין המלא ?
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    271 צפיות
    מתכנן פיננסימ
    @שואף-לדעת כתב בהאיום הסיני על הכלכלה הבינלאומית: כמה האיום הזה משמעותי?? בלי שבבים כל חברות הטכנלוגיה לא שוות הרבה, והכלכלה האמריקאית בכלל תכנס למיתון עמוק, אם המחסור הבסיסי בשבבים ימשך לאורך שנים, אני מעריך שהשפל הגדול יהיה מיתון קטן לעומת המיתון הזה.
  • כמה מחשבות על חובת ייעוץ והשקעה נבונה

    שוק ההון והשקעות
    2
    4 הצבעות
    2 פוסטים
    131 צפיות
    פ
    הכי פשוט להשקיע בשוק ההון בצורה סולידית לטווח ארוך, ואז גם אין צורך בייעוץ. אפשר להתחיל עם קופ״ג להשקעה או קרן השתלמות בבנקל הם נותנים דמי ניהול סבירים, ולהמשיך ללמוד ע״י קריאה ושמיעה יש כבר כמה קווים בתחום הכלכלה כמו הקו החדש עולם הכלכלה שנפתח לאחרונה 03-5004545, ולאט לאט להתקדם למסחר עצמאי אופציות מינופים וכו׳. יש היום המון יועצים גם חלקם כותבים מאוד יפה בכל מיני מקומות, חלק מזה זה העתקות מאתרים אחרים כמו הסולידית בניסוח מחודש, אבל הייעוץ שלהם לא משהו או שזה רלוונטי לאותו זמן, גם נתקלתי ביועצים שמצהיר שהם ללא אינטרסים, בפועל הלקוח קיבל תנאים מאוד גרועים בדמי ניהול.
  • 1 הצבעות
    31 פוסטים
    1k צפיות
    ל
    בעצם, זה בגלל שזה חשוף לדולר והשקל עלה...